Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for נובמבר, 2012

ושוב דסק המושאים בשירת הפופ הישראלית מוצא את עצמו נדרש לסוגיות מעמיקות. והפעם, עקב מבצע "להעלות את אהוד ברק מעל אחוז החסימה" "עמוד ענן", במהלכו ביקש מי מאזרחי הדרום מגלגלצ את השיר ההולם (בלב, ואת הסיטואציה) הבא:

שר שלומי (מילים: יענקל'ה רוטבליט), ומאשר שירונט:

היא זועקת – אהבוני!
מלחמה אל נא תלמדוני
את אהבתכם הראוני
תנו לגדול בשקט

והדסק שוקק. האם הפעל להראות יודע לקחת שני מושאים ישירים? הרי אם נפצל את המושא החבור ונארגן מחדש את סדר המילים הפואטי, נקבל "הראו אותי את אהבתכם". לדעתי כל דובר עברית מודרנית יחמיץ פניו למשמע זה המשפט. אם "הראו אותי" או "הראוני", הרי אני האובייקט שמראים, לא זה שמראים לו

או אז יבוא העברי העתיק ויגיד, "נו, יא טמבל. אבל אלוהים שולח את אברהם "אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב 1)". ויאמר יובל "וואלה". אז פעם זה נשמע טוב. ובאופן כללי, גם לעברית המודרנית לא זרים פעלים בני כפל מושא ישיר (דיטרנזיטיביים בלעז, ואולי בעברית נציע "יוצאים לאללה"?), אחד מהם* אפילו מופיע בשורה הקודמת של השיר: לימדתי את אחי הקטן קרוא וכתוב. שאלתי אותך את השאלה הזאת בעבר. וכך וכן וכו'. בקיצור, אני סבור שלהראות אינו נמנה על זו הקטגוריה, ושיש פה שוויץ תנ"כי, או חוסר תשומת-לב של רוטבליט את שבת. לדעתי אפשר להנותם מהספק, ולא לשולחם למחנות החינוך מחדש.

דקות לפני סגירת הגיליון, עת חיפשתי את שנת כתיבתו של השיר (האלבום של שבת מ-2003) נקלעתי לאתרו הרשמי של רוטבליט, שם ניתן למצוא את מילות השיר (כאן, שני מהסוף). לואו וביהולדו, שחור על-גבי #E8DAC2 מופיע המשפט בסטנדרטיותו המודרנית, "את אהבתכם הראו לי". שמיעה חוזרת של השיר הותירה בדיוק אפס ספק: שבת מבטא נו"ן, ככתוב בשירונט. האם שגיאת העתקה מרוטבליט אליו? שינוי המילים לאחר מעשה מצד רוטבליט? באתרו לא מצאתי דרך ליצור קשר עם המשורר עצמו, אולי למי מקוראינו יש גישה נוחה יותר. אולי אפילו ספר שירים שבו הודפס השיר.

*לא, אל תנסו גם את "אהבתי אותה אהבת אמת". המושא השני כאן נקרא מושא פנימי, שמות העצם המתאימים לו מוגבלים ביותר, והוא אפשרי גם בפעלים עומדים, דוגמת ישנתי שינה עמוקה.

[כט בנובמבר שמח לכל! לא כל יום מציינים תאריך לועזי באותיות עבריות.]

Read Full Post »

במסגרת הבלוגיה של 'הארץ' פותחת עינת קדם את הבלוג החדש שלה עם הצהרת הכוונות הבאה:

שמי עינת קדם ויש לי כאן בלוג.

בבלוג הזה ובכל מקום אחר לא תתפסו אותי לעולם דוחפת סתם "בעצם" (נולדתי בעצם במושב), "האמת", "שימוש ציני", "לצורך העניין", "כזה או אחר", "אם וכאשר", "אני אישית באופן אישי חושבת" ועוד. מבחינתי, אני אישית באופן אישי חושבת שזה יהיה ניצול ציני של המצב.

לא תמצאו כאן שימושים אופנתיים כגון "הזוי", "מצמרר", "עוצמתי", "מטלטל".

וכך הלאה. רשומות נוספות כבר עלו, הן חדשות והן טורים ישנים של קדם. האם אנו חוזים בהולדתו של בלוג קטנונולוגיה? יהיה מעניין.

Read Full Post »

מבצע 'עמוד ענן' בא והלך, כך שבין תוצאות תחרות הקטנונולוגיה להידוע המיותר אפילו לא הספקנו להעלות את הרשומה שאתם קוראים כעת. אז במקום הפוגה מאירועי הימים האחרונים, קבלו (בתקווה) סיכום של המבצע, או לכל הפחות של האנקדוטות הלשוניות בתקשורת.

Ferocious

הארץ מדווח לקוראיו על סיקור תחילת המבצע בתקשורת הזרה:

עם זאת, יתרון העוצמה של צה"ל אף הוא בא לידי ביטוי. כמו למשל אצל הניו יורק טיימס שמתאר את מבצע "עמוד ענן" כ"פראי, עוצמתי" (במקור: Ferocious).

אני לא הייתי מתרגם את ferocious כך. להיפך, הרושם שמתקבל אצלי מהמילה הזו הוא שליטה בנעשה ואגרסיביות במחשבה תחילה, ולא פראיות. מילון מרים-וובסטר, לעומת זאת, חולק עלי:

exhibiting or given to extreme fierceness and unrestrained violence and brutality

ומילון אוקספורד (ה-OED) גורס:

 Of animals or persons, their dispositions or actions: Fierce, savage; savagely cruel or destructive.

טוב, כך או כך תרגום חדשות הוא לא הצד החזק של אתרי החדשות שלנו. הפעם הדבקות במילונים הסטנדרטיים דווקא הפריעה, לדעתי.

רפי נפש

שר הפנים אלי ישי, בהגיג מעט עילג לטעמי בפייסבוק (ההדגשה שלי):

אני מודה לכל המגיבים שהבינו את גודל האבסורד בה נמצאת מדינת ישראל שתגובה לגיטימית שלנו נגד טרור נהפכת לגינוי על ידי רפי נפש, אין לנו על מה להתנצל. אם על מדינה אחרת כגון אנגליה או גרמניה, או צרפת, היה מתבצע שיגור טיל לאחד מעריה, המקום ממנו היה משוגר הירי היה הופך מזמן לעיר רפאים. אנחנו חייבים לשים סוף לאיום היומיומי של ירי הרקטות שהיו מנת חלקם של אזרחי מדינת ישראל ולשים סוף למצב ההזוי הזה בו נהגנו בהבלגה תקופה ארוכה מתוך אחריות. אנחנו נעשה הכל כדי להחזיר את הבטחון לאזרחי מדינת ישראל והם יתעסקו עם ההריסות שלהם במקום לעסוק בטרור נגדנו

אם על מדינה אחרת כגון ספרד, או אירופה

רפי נפש? ישי התכוון ודאי ליפי נפש אבל התבלבל עם אנשים שנפשם, אפעס, רפה.

קשה לדעת אם הצירוף (המוצלח למדי) נוצר בכוונה. מצד אחד, הטקסט כולו רווי שגיאות וקשה לדעת אם לייחס זאת לסערת הרגשות שאפפה את ישי או לבורות של ממש. אני לא מנסה לעלוב בישי; אני באמת לא מכיר את כתיבתו ובהתחשב בכך שהוא מתנגד ללימוד מקצועות ליבה וצוטט כמי שמעוניין להחזיר את עזה לימי הביניים, אני נמנע מלקבוע כאן בפסקנות עד כמה הוא עשוי לשגות בנושאים כאלה. בכל מקרה, הצירוף רפי נפש מופיע מדי פעם בגוגל, לרוב כמובן כניאוץ לסמולנים.

ליציאה של ביתר

נציג הטוקבקיסטים בכנסת, ח"כ מיכאל בן ארי, מראה לישי איך עושים זאת נכון ונישא על גבי השנאה והגזענות בפייסבוק עם סטטוס ששואל את הגולשים מה כדי לעשות לח"כ חנין זועבי. העניין הגיע לחדשות לרגעים ספורים, לפני שנפל כאבן מסיתה במים אדירים. כך קיבצה וערכה רחלי רוטנר (זהירות, מכיל תיאורים אלימים ומחליאים למדי):

נתמקד בתרומה של Jonathan Jecoby (יהונתן יעקבי?) לשנאת המין האנושי, שנפתחת כך…

לשלוח אותה ליציאה של ביתר

…ונמשכת עם שגיאות כתיב נוספות. הכוונה היא לשלוח את זועבי ליציע של אוהדי בית"ר ירושלים (כפי שהמליץ מגיב אחר, מוקדם יותר באותו פתיל). אז תגידו, בסדר, שגיאת כתיב אחת מיני רבות. אבל השגיאה הזו מעניינת במיוחד משום שהמילים יציע ויציאה אינן מבוטאות בצורה זהה (אינן הומופונים, במינוח הבלשני), כך שלא ברור מאיפה השגיאה באה. זה אולי טיעון-נגד לחוכמת אנשים מלומדה לפיה כשמבטאים דברים בצורה שונה יודעים לכתוב אותם בצורה שונה (טענה שהושמעה כאן כמו גם בכמה מטוריו של ידידנו אמיר אהרוני).

כפי! ובעברית: חלאס

עוד מבית היוצר של בן ארי, הפוסטר הבא של רשימת 'עוצמה לישראל':

אז מה מתנוסס שם בערבית, מעל הסלוגן המלבב 'תנו לצה"ל לכסח'? זו המילה كفي, שפירושה… טוב, אני לא יודע. זה השורש שמשמעותו 'די', 'מספיק', אבל קשה להוציא מזה מילה אמיתית. אם מתאמצים אפשר להבין כאן צורת ציווי לנקבה יחידה ('הפסיקי!') או את התואר 'של כף יד', הגם שאני בספק אם לזו הכוונה. אמת, יש להגים של ערבית בהם למילה יש את המשמעות 'תרגיע!', אבל זה מנוגד למסר של הפוסטר, לא?

מילא. אפילו אם אפשר להבין את הרעיון הכללי, מה האבסורד? שהתרגום לעברית אמור להיות "חלאס!". בואו ניתן לקופירייטרים של "עוצמה לישראל" כמה רגעים לחשוב איך אומרים 'חלאס' בערבית. זה בסדר, יש לי זמן.

חובבי התרגומים הכושלים מ/לערבית ייזכרו אולי בערגה ברשומות קודמות שלנו בנושא. גם זו באה כנראה מבית הימין הקיצוני, בעוד זו וזו וזו סתם מוזרות, כל אחת בדרכה (דרך אגב, למילון איילון-שנער ברשת יש ממשק חדש ונוצץ. מומלץ).

הזרוע, גדודי, נטל

עדכון בוואלה! מיום שבת:

17:09 – הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, נטל אחריות על הירי לעבר אזור ירושלים.

ההתאמה בין הנושא והפועל שגויה. הזרוע הצבאית – נקבה יחידה, כלומר 'נטלה'. גדודי עז א-דין אל-קסאם – זכר רבים, כלומר 'נטלו'. אבל נטל אחריות – זכר יחיד. ההתאמה בראשו של העורך כנראה היתה עם "החמאס", צורת זכר יחיד.

אין מקומות עבודה שאינם חיוניים

מהנחיות פיקוד העורף: אין מקומות עבודה שאינם חיוניים.

או ליתר דיוק, אין פעילות או עבודה במקומות עבודה שאינם חיוניים. זה לא שכל מקומות העבודה בעוטף עזה מוכרזים כמקומות עבודה חיוניים.

רוצחים וקילרים

בנימין בן-אליעזר הסתבך מעט כשנשאל על ידי אמנון לוי על אחמד אלג'עברי (אני מצטט את 'הארץ' משום שלא צפיתי בראיון בערוץ 10):

"אני מכיר אותו, אני מכיר אותו" אמר בן אליעזר ללוי, "הוא גבר, הוא גבר". לוי שאל : "היתה טענה שהוא בין המתונים. אלוף בן ב"הארץ" כתב זאת". בן אליעזר השיב: "אם אתה שואל את דעתי, אז מילה שלו היתה מילה. הוא אומר 'אני אתן לך', הוא נותן לך. אתה בטח שמעת אותי אומר לא פעם: תשחררו את ברגותי. למה?"

לוי: "כי איתו אפשר לעשות עסקים?"

בן אליעזר: "כי עסקים אתה עושה רק עם רוצחים. תלמד את זה. רק עם רוצחים. חאפז אל אסד היה רוצח. סאדאת היה רוצח. רבין היה רוצח. אריק היה רוצח. חוסיין היה רוצח. נכון או לא נכון?" (אמש אמר בן אליעזר ל"ידיעות אחרונות" כי התכוון לומר שרבין ושרון היו אנשים חזקים).

את ההבהרה של פואד ל'ידיעות' לא הצלחתי למצוא בטמקא. האם הוא הבין שהוא אמר משהו מוגזם וניסה לתקן, או שהוא פשוט הבהיר את הכוונה המקורית? גם במקרה הזה אין לי תשובה חד משמעית. המילה קילר קיימת בסלנג במובן ציורי, וכך גם רוצח. הרושם שלי הוא שרוצח בכל זאת משמשת בעיקר במשמעותה המילולית, אלא אם מקדימים לה את תואר הפועל ממש ('הכלב הזה ממש רוצח').

Read Full Post »

ראו ראו:

"במקרה כזה, דני רובס צריך להוכיח שהמשפט 'משהו חדש מתחיל' מגובה ביצירתיות מוגברת, שמוכרת על ידי הציבור, או שהוא יוכיח שהחלק הזה מהותי להיצירה. יכול מאוד להיות שאין מקרה של יצירתיות מוגברת ויכול להיות שהמשפט הזה שגור בשפה, ושרובס הוא לא הראשון שעשה בו שימוש. בהחלט יש בו קושי.

שלא ילהד"מו אותנו

[לקוראינו הטריים, נא התחילו בהערה הראשונה כאן]

[ותודות אינספור לשלומי]

Read Full Post »

כזכור לכם, לפני שבועות מספר הכרזנו מעל דפים אלו על תחרות הקטנונולוגיה לפי הזמנה, במסגרתה הציבור הוזמן

להציע בתגובות כלל שימוש חדש בשפה. הכלל צריך להיות חדש […] ולהיות קטנונולוגי למהדרין: כלומר, חסר כל בסיס היסטורי, פסקני ופשוט, ובעל נימוק הגיוני להפליא.

ההיענות היתה גדולה למדי, והמגיבים תרמו דוגמאות איכותיות רבות ששמור להן מקום מכובד בכל מדריך סגנון בעברית. בחלק מהמקרים הכללים המומצאים אף קלעו מבלי דעת ל"כללים" שיש האוכפים אותם בכוונה מלאה.

לא היה קל לברור מבין עשרות ההצעות היפות, אבל היות שהתחייבנו לבחור הצעה מנצחת, לא אמתח אתכם עוד. מערכת "דגש קל" סבורה כי הכלל הבא, שאותו הציע/ה המגיב/ה פשפש-ש, ראוי לערך של כבוד בספרי הקטנונולוגיה העבריים:

השימוש הרווח ב"נטול" הוא חסר יסוד. "נטול X" הוא רק דבר שנטלו ממנו X, ולא דבר שחסר את X באופן טבעי. לכן לא ניתן לומר "תה ירוק נטול קפאין" או "הלהקה נתנה הופעה מהממת חושים ונטולת מאמץ", אלא יש לומר: "תה ירוק ללא קפאין" או "הלהקה נתנה הופעה מהממת חושים ללא מאמץ".

מנימוקי ועדת הפרס: הכלל פשוט לניסוח, אך בלתי ניתן לאכיפה. יתרה מכך, נימוקו המשכנע כמו נוצק מהתבניות החביבות ביותר על עורכי הלשון. "כיצד העזת", הם יאמרו לכותב חסר האונים בחיוך ממזרי, "לכתוב כי הטענה נטולת כל יסוד? שמא תאמר-נא לי מי בדיוק נטל את היסוד שלה?", וכך יעבירו את עטם האדום על המילה וישימו תחתיה "חסרת".

הכבוד והיקר לפשפש-ש על הצעתו/ה המנצחת, וכאמור, ברכות לבביות גם לשאר המגיבים על הצעותיהם המצויינות. שיהיה שבוע נטול רקטות לכולכם.

Read Full Post »

עם פרוס השנה החדשה ועם פרישתה של מזל שיניאק מתפקידה כמפמ"ר עברית יצא לאור קובץ מאמרים לכבודה.
אחרי הקפיצה: קובץ PDF עם תוכן העניינים. אני תמיד שמח לראות יחסי גומלין בין חקר השפה וחקר ההוראה, ולפחות הפרקים של הבלשנים נראים מבטיחים.

המשך…

Read Full Post »

שלום. בתכיפות הולכת וגדלה נתקלים כתבינו במקרים של שלילה בעייתית בעיתונים ובאתרי החדשות. הנה הפעם הקודמת (אולי גם זאת נחשבת). והנה הדגימה מיום שני, 29 באוקטובר:

ותודה לבן לי שסקרינשט כשהייתי לא ליד מחשב

שימו לב לניסוח בכותרת המשנה (בהשמטות של רכיבים לא משמעותיים):

בית הדין דחה את החלטת ועדת הבחירות למנוע ממיכאל איתן ומתומכיו לאסוף חתימות הקוראות להצבעה חשאית עד 12:00.

אוקיי. לאט. נתחיל מפתרון דו-המשמעות התחבירית. מה קורה עד 12:00? מקריאת הכתבה (די בפסקה הראשונה), לא ההצבעה החשאית צפויה עד 12:00, ולא מניעת איסוף החתימות מצופה להתרחש עד 12:00, אלא איסוף החתימות עצמו צפוי להימשך (בערך, כבר נראה) עד 12:00. נמשיך. מה מיכאל איתן ותומכיו רוצים? לאסוף חתימות הקוראות להצבעה חשאית. מה ועדת הבחירות רצתה לעשות? לפגוע במאמץ הזה. איך היא רצתה לעשות את זה? ע"י הגבלת האיסוף עד 12:00.

מה המשפט (ונעזוב את בית הדין שבתחילתו, הוא ודחייתו רק מוסיפים פלפול ואינם דרושים לסוגייתנו) אומר? או בדיוק את ההיפך, או משהו יותר חריף: או שרוצים למנוע את הגבלת איסוף החתימות עד 12:00 (כלומר את החסם השעתי, ולאפשר איסוף עד 18:00 למשל), או שרוצים למנוע את האיסוף בכללותו, אפילו עד 12:00. מה הניסוח המתאים למה שכן קרה בפועל? פשוט, החלפת הפעל למנוע בפעל להגביל (ואיתו את מ' השימוש ל-את) או בפעל לאפשר (ו-ל), עם הוספת רק לפני עד. כלומר:

בית הדין דחה את החלטת ועדת הבחירות להגביל את מיכאל איתן ותומכיו לאסוף חתימות הקוראות להצבעה חשאית עד 12:00. 

או

בית הדין דחה את החלטת ועדת הבחירות לאפשר למיכאל איתן ולתומכיו לאסוף חתימות הקוראות להצבעה חשאית רק עד 12:00.

האמת היא שיש כאן עוד אפשרות, יצירתית, שכן עושה שימוש בבית הדין. נתייחס לפעל דחה במשמעותו השניה, כלומר שינוי למועד מאוחר יותר, ונכפה על המשפט המסכן את האפשרות לפיה היתה החלטת ועדת הבחירות למנוע ממיכאל איתן וסיעתו את מבוקשם באופן גורף (האפשרות השניה שהעליתי לעיל), ובית הדין אמר "בסדר, אבל רק משעה 12:00". אפשרות זו נפסלת אפילו לפני ההפרכה הגמורה בפסקה הראשונה (שם נאמר מפורשות שההחלטה המקורית היתה הגבלת האיסוף עד 12:00 ודחייתה היתה מכל וכל), עוד בחתימת הידיעה: זו פורסמה בשעה 13:19. קצת מוזר לדווח על דחיה כזו שעה אחרי שההחלטה הדחויה נכנסה לתוקף, כאילו זה עוד מספיק מעניין בשביל להיות בכותרת המשנה. מצד שני, נו אתם יודעים. העיתונות בארץ וכותרות.

Read Full Post »