מכתבים להעורך: טענה עתידית נחשבת לתגלית היסטורית?

[המגיבה המתמידה דפנה חונכת באופן רשמי את המדור מכתבים להעורך, שהוא השם שאנחנו נותנים לשאלות שאנשים שואלים אותנו. למה דווקא "להעורך"? כי ברוח היידוע המיותר, בן לי חיפש בארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית ומצא שפעם כתבו כך גם בעברית (בעיתון האור, ממשיכו של הצבי). אם כן, מכתבים להעורך.]

שאלתה של דפנה נוגעת לציטוט הבא מתוך כתבה שתורגמה עבור הארץ מאנגלית (מדענים: מצאנו שרידים לקיומו של החומר האפל על כדוה"א, 20/12/2009, ההדגשה שלי):

בהודעה מתואמת שפרסמו כמה מעבדות בארה"ב, מסרו מדענים שהם מאמינים כי "לכדו" חלקיקים של החומר האפל במכרה ברזל במינסוטה, בעומק של קילומטר מתחת לפני האדמה. הטענה, אם תוכח בשנה הקרובה, תיחשב לאחת התגליות הגדולות בפיזיקה במאה האחרונה.

דפנה שאלה את עצמה: ואם הטענה לא תוכח בשנה הקרובה אלא עוד שנתיים או שלוש, אז מה? האם הכוונה שאם הטענה לא תוכח במהלך השנה הקרובה, היא לא תוכח בכלל? "איכשהו נראה לי שזה מידע נפרד או נוסף, ושזו לא הדרך האינטואיטיבית שבה אני מפרשת את המשפט." היא גם תהתה אם באנגלית זה נשמע יותר טוב, וכך היה כתוב במקור (איאן סאמפל, הגארדיאן, האם החומר האפל סוף סוף נתגלה? 17/12/2009):

In a series of coordinated announcements at several US laboratories, researchers said they believed they had captured dark matter in a defunct iron ore mine half a mile underground. The claim, if confirmed next year, will rank as one the most spectacular discoveries in physics in the past century.

במהלך ישיבת חירום שכינסתי במשרדי 'דגש קל' כדי לדון במשפט, לחלק מהמשתתפים היו דעות אחרות (בגלל שבהתחלה שלא הבנתי נכון את השאלה של דפנה) לגבי הבעייתיות שבו.

• סמנטיקאי הבית היה נחרץ: 'המאה האחרונה' הוא ביטוי הגיוני רק אם מעבירים את נקודת ההתייחסות למתי שהטענה תוכח. כלומר, מיום ההוכחה צריך לספור 100 שנים אחורה, וזוהי המאה המדוברת. המשפט מעט משונה כי צריך לעשות את הטריק הזה, אבל הוא מובן.
• המתמטיקאי הסכים: אולי יש בעיה קלה של זמנים ובגללה המשפט מעט משונה, אבל הוא התקשה למצוא בו בעיה של ממש.
• איש השפות טען טענה לקסיקלית: ברגע שהטענה תוכח, היא לא תהיה טענה יותר אלא תגלית. באנגלית אפשר לאשר טענה והיא עדיין תהיה טענה (claim), אבל בעברית כשמוכיחים טענה היא הופכת לתגלית. המשפט מעט משונה כי צריך לעשות את הטריק הזה, אבל הוא מובן.
• הסכמתי עם דעתו של איש השפות. נדמה לי שעניין המובע באמצעות claim הוא חזק מעט יותר מאשר עניין המובע באמצעות טענה, ולכן עם claim המשפט עובד ועם טענה הוא מעט משונה וצריך לעשות את הטריק הזה.
• מעבר לכך, הוספתי הערה נוספת בכובעי כתחבירן זוטר, וזו חוזרת לעמדתה המקורית של דפנה: כשקוראים את המשפט צריך להבדיל בין [אם תוכח [בשנה הקרובה]] (כלומר בנקודת זמן מסוימת, שהיא למשל השנה הקרובה) ובין [אם [תוכח בשנה הקרובה]] (כלומר בהכרח ב-2010 ולא באף שנה אחרת). המשפט מעט משונה כי צריך לעשות את הטריק הזה, אבל הוא מובן.

אם נסכם, הרעיון הוא כזה: תנו לסטודנט לבלשנות משפט, תשאלו אותו איך הוא מסביר את הבעייתיות שבו, והוא כבר ימצא משהו. בסופו של דבר, לא מדובר במשפט בעייתי מדי, אבל יש כמה סיבות מדוע הוא עשוי להישמע מוזר.