Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for יוני, 2013

[עדכון, 21/6: מן קיבל את הביקורת והתנצל. יש עוד אינטגריטי בעולם. קיץ שמח לכולם!]

שלמה מן מתקן כתבה במסגרת טורו ב"העין השביעית":

Image

המתקן ממותקן פטור. או משהו.

מצד אחד, אני חושד שמא מן לא קרא עד סוף הפסקה בכתבה, כי בהמשכה בהחלט מוזכר שחמש הדקות האחרונות היו מהוללות. מצד שני, אני חושב שאני יודע מה מניע אותו: המילה "שיער". כשמאן דהוא כותב "פלאטיני לא שיער ש-X", לרוב משתמע ש-X אכן קרה. הכתב כנראה היה יוצא יותר ברור עם "פלאטיני לא חשב על האפשרות ש-X", אבל גם כמו שזה עכשיו זה סביר. אם קוראים עד סוף הפסקה.

אבל אז יש לך רק לכלוך אחד על "ישראל היום" בטור. וב"העין השביעית" יש דרישות סף.

Read Full Post »

התרשמתי לאחרונה שנוצר כר פורה לימים פתוחים בארץ ובעיקר למשחקי מילים הקשורים בהם. אנחנו מכירים למשל את היום הפתוח, שבו הסטודנטים-לעתיד באים בשערי מוסד הלימודים שמעוניין למשוך אותם אליו, שומעים על הקורסים, פוגשים את המרצים וכן הלאה.

כמו שיש יום פתוח, יש גם יום סגור. באוניברסיטת חיפה נערך אירוע למועמדים שאליו הוזמנו רק 200 איש (הנה הסבר של אחד הקופירייטרים), כלומר לא מדובר ביום פתוח לכולם אלא ביום סגור עבור המוזמנים בלבד.

אם נמשיך את הקו, לא מזמן נתקלתי בפרסומת של המכללה למינהל שמציעה לא יום פתוח אלא יום פותח. הרעיון אצלם הוא שהמכללה "פותחת בפניך את שוק העבודה". גם זה רעיון נחמד, משחק המילים חינני, ואין צורך לומר במפורש שמדובר בעוד יום פתוח.

חיפשתי עוד תחדישים כאלה: יום סוגר עוד לא מצאתי, אבל כמה מכוני לימוד קטנים מציעים שבוע פתוח ואפילו סדנאות במסגרת חודש פתוח. הנה עברנו על הווריאציות האפשריות ל-"פתוח" ועל הווריאציות האפשריות ל-"יום", אבל אולי יש עוד כאלה שפספסתי?

Read Full Post »

איך אתם מבינים את הכותרת הבאה?

steinitz0613אני דמיינתי תרחיש במסגרתו הגיע לידי המערכת סרטון מתקופתו של שטייניץ כשר האוצר – אולי בעיצומן של ההפגנות לפני שנה ועשרה חודשים – במהלכו הוא מבין שהמדיניות הכלכלית שלו ושל נתניהו נכשלה, שהאידיאולוגיה הניאו-ליבראלית כולה ניצבת על כרעי תרנגולות, שההמונים המפגינים לא יוותרו עד שתוקם כאן חברת מופת, ושהדרישה לצדק חברתי תכניע כל פוליטיקאי המבקש להעלות את מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים על מזבח המאקרו-כלכלה. או-אז שטייניץ נשבר, כורע תחת הלחץ ומבקש מנתניהו למנות מישהו אחר לתפקיד שר האוצר.

אבל שום דבר מזה כמובן לא נכון:

השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, מעוניין מאוד בתואר ממלא מקום ראש הממשלה – גם אם זה לארבע שעות בלבד. בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול (ראשון) לעיני המצלמות, ניסה שטייניץ לשכנע את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנותו לממלא מקומו. […] "לא, לממלא מקום זמני, כשאתה בחו"ל", ניסה שטייניץ. "תמיד מינית רק ליכודניקים", הוסיף.

מסתבר ששטייניץ ביקש מנתניהו להחליף אותו, כלומר ששטייניץ יחליף את נתניהו לכמה שעות, אבל בחיים לא הייתי מנחש שזו הכוונה. למה? אמנם אני משוחד ויש לי דעה מוצקה על התאמתו של שטייניץ לתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל, אבל לא זה מה שגרם לי לקרוא את הכותרת לא נכון. בואו נדבר על פעלים.

לפעמים קורה שיש לנו שתי דמויות במשפט ואיזושהי פעולה שאחת הדמויות עשויה לעשות. למשל, עם הפועל הבטיח, שם הפועל חוזר לנושא:

(1) שטייניץ הבטיח לנתניהו לרקוד הורה.
(2) שטייניץ הבטיח לנתניהו לקנות את הספר של עוזי וייל.
(3) שטייניץ הבטיח לנתניהו להחליף אותו.

במשפט (1), שטייניץ הוא זה שאמור לרקוד הורה. אין שום דרך לקרוא את המשפט הזה כך שנתניהו הוא זה שירקוד, בשביל זה צריך להגיד משהו כמו "שטייניץ הבטיח לנתניהו שהוא יוכל לרקוד הורה", וגם אז המשפט הוא דו-משמעי. בדומה, במשפט (2) שטייניץ הוא זה שיקנה את הספר ובמשפט (3) שטייניץ הוא זה שאמור להחליף את נתניהו.

יש פעלים שמתנהגים הפוך מהבטיח. למשל, הטיל יכול להתייחס רק לנשוא למושא המשפט ולא לנושא:

(4) פרס הטיל על נתניהו להרכיב את הממשלה.

כאן נתניהו הוא זה שמרכיב את הממשלה, ואין שום דרך בה פרס אמור להרכיב את הממשלה. הפועל הטיל גורם לנשוא למושא במשפט להיות הנושא של שם הפועל (במקרה הזה, להרכיב).

אנחנו רואים שיש פעלים כמו הבטיח שהם מוכווני-נושא ויש פעלים כמו הטיל שהם מוכווני-נשוא מושא. מה לגבי ביקש שלנו? הוא נוטה להיות מוכוון-נשוא מושא, אבל אפשר להבין אותו גם כמוכוון-נושא.

(5) פרס ביקש מנתניהו להרכיב את הממשלה.
(6) שטייניץ ביקש מנתניהו להזמין מיטה מתקפלת למטוס.
(7) שטייניץ ביקש מנתניהו לפגוש אותו.

משפט (5) הגיוני בקריאה לפיה הנשיא מטיל על נתניהו להרכיב את הממשלה. אבל לא יהיה זה לא-דקדוקי לדמיין מצב שבו פרס מתכנן איזה תרגיל פוליטי ומבקש מנתניהו שנתניהו ירשה לו להרכיב את הממשלה בעצמו. גם במשפט (6), הקריאה המיידית היא זו בה נתניהו אמור להזמין את המיטה, אבל אפשר לדמיין מצב שבו ארגון המיטה הוא איזה כבוד גדול ששטייניץ מעוניין בו. משפט (7) מעניין משום שפגישה היא עניין הדדי, ובמצבים כאלה בעל התפקיד הבכיר יותר הוא זה שאמור לפגוש את הזוטר. כלומר גם כאן, נתניהו פוגש את שטייניץ.

אותם דברים אמורים לגבי המשפט המקורי שלנו:

(8) שטייניץ ביקש מנתניהו להחליף אותו.

הנטייה שלנו לראות פעלים כאלה כמוכווני-נשוא, יחד עם הפער בהיררכיה בין נתניהו ושטייניץ, מביאים אותנו לקריאה השגויה. שהיא כמובן טבעית לחלוטין, אבל לא מה שעורכי 'וואלה!' התכוונו אליו.

אגב, לא כולם נפלו בפח. 'הארץ' יצאו מזה בקלות באמצעות הפועל הפציר והבהרה שמדובר במילוי מקום:

haaretz0613
אם דברים כאלה מעניינים אתכם, ואם במקרה אתם בתהליכי הרשמה ללימודי תואר ראשון, אולי נולדתם להיות תחבירנים? לתופעה הזו למשל קוראים control ("שליטה"?), ואפשר ללמוד עליה עוד הרבה במסגרת לימודי בלשנות.

Read Full Post »

שמחה גדולה בקריות: המטרונית החלה את פעולתה ב-24.5.2013 ומכאן קצרה הדרך למערך תחבורה ציבורית יעיל במטרופולין חיפה (הלוואי). באותו הבוקר האזנתי לרדיו ושמעתי ראיון בקול ישראל עם בכיר כלשהו במערך המטרוני (לצערי אני לא זוכר מי זה היה) שהפליג בשבחי המערך החדש. וכך הוא ניסה להתגאות בפרוייקט: לדבריו, מדובר במערך תחבורה ציבורית הראוי "למטרופולין, (שהוא) אחד הגדולים במדינת ישראל אם לא… השני בגודלו."

כנראה שהנטייה הטבעית היתה להשתמש בלשון גוזמה, אבל באמצע המשפט הוא הבין שאף אחד לא יחשיב את מטרופולין חיפה למטרופולין גדול מגוש דן. וכך נוצר ההמשך הבלתי אפשרי, אחרי היסוס קל; בלתי אפשרי, משום ש"אחד הגדולים" הוא בעצם "אחד הגדולים ביותר" ולא "אחד השנִיים בגודלם".

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

Read Full Post »