לפעמים לוקח לי זמן לקרוא כתבות במוסף "7 ימים". בעוונותיי, רק היום הגעתי לכתבתו של צדוק יחזקאלי מלפני שבוע, ובה כתב:
מאמצע 2007 ועד סוף דצמבר 2009 התנהל מבצע אימונים מורכב של יחידות סמי-צבאיות וסמי-משטרתיות באחת ממדינות המפרץ (…)
מה אתם הבנתם מזה? אני חושב שמה שיחזקאלי התכוון לכתוב הוא שהיחידות הן משהו בין צבא לבין משטרה, כלומר חצי-צבאיות, חצי-משטרתיות. בהמשך עוונותיי, ממש לא הבנתי את זה ככה. בקריאה ראשונה הביטוי נראה לי מוזר, ואחרי כמה שניות של בילוש עצמי הבנתי לאן חתר (לדעתי) המשורר.
הסבר: אני תופס את הכמת חצי כמתאר בערך 50% מאיזשהו שלם. החברים שלו בקטגוריה הם שליש, שלושת-רבעי, רוב וכיוצא באלו. אני תופס אותו כאומר שפחות או יותר חצי מהתכונות (במקרה שלנו, של היחידות האלה) הינן תכונות המאפיינות צבא.
המילה סמי, לעומת זאת, לפחות בשימושה הפרודוקטיבי באנגלית כפי שאני מבין אותו, הינה משהו אחר. החברים בקטגוריה שלה הם בערך, לגמרי, כמעט. היא מתארת מקום על סקאלה (במקרה שלנו של צבאיוּת) ומציבה את היחידות המדוברות בערך במרכזה.
אם היה מדובר רק בשם תואר אחד, לדעתי לא היה הבדל: יחידה חצי-צבאית נשמעת לי כמו יחידה סמי-צבאית. הדקויות הסקלאריות לא באות לידי ביטוי, ואין מה להתקטנן.
הבעייה היא עם צירוף שני שמות התואר. לתפיסתי, חצי ומשפחתו הם מאייכים אדיטיביים, לעומת סמי ומשפחתו שאינם כאלה. מזתומרת אדיטיביים? שאם משהו הוא חצי-צבאי וחצי-משטרתי, כפי שהתכוון יחזקאלי, אזי כל אחד ממאפייניו הוא או צבאי או משטרתי. חצי פלוס חצי שווה שלם. לעומת זאת, סמי-צבאי וסמי-משטרתי מנסים למקם את היחידות במרכז סקאלה כלשהי של צבאיוּת וגם במרכז סקאלה של משטרתיוּת. לדעתי החפיפה בין הסקאלות האלה גדולה מאוד: יחידה סמי-צבאית היא לפחות סמי-משטרתית, אם לא יותר מכך (אנשיה לובשים מדים, מצייתים להיררכיה, הינם חמושים, וכו') ולכן להגיד עליה שהיא גם סמי-משטרתית זה מיותר ולא תורם מידע. לעומת זאת, להגיד שהיא חצי-צבאית וחצי-משטרתית זה לומר שהיא איפשהו באמצע בין צבא למשטרה. יש לה מאפיינים מכאן ומאפיינים מכאן, אבל היא לא בדיוק צבא ולא בדיוק משטרה.
חלקכם אולי מנסה להציע עכשיו הסבר לפיו מה שאמור לקרות כאן הוא יצירת סקאלה בין צבא למשטרה, והנחת היחידות האלה במרכזה. אבל זה לא מה שקורה: הסקאלות צריכות להיות בלתי תלויות אחת בשניה. אין בעיה להגיד על מישהו שהוא סמי-גבוה וסמי-שמן (או בערך, או כמעט). הוא פשוט נמצא באמצע של כל אחת מהסקאלות, לעומת המצב הנורמלי. להגיד עליו שהוא חצי-גבוה, חצי-שמן, זה מוזר. אלא אם יש איזושהי התפרשות יצירתית לא-מילולית על האופי שלו ("חצי אופי של שמן, חצי אופי של גבוה"), או איזשהו מכנה משותף אחר. חייבים כאן מכנה משותף, כי חייבים לחלק איזשהו שלם. זה מה שיחזקאלי ניסה לעשות, ולדעתי כשל.
דגש קל 