Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for פברואר, 2011

זה בלוג מאה אלף צפיות

קוראים יקרים,

"דגש קל" הגיע למאה אלף צפיות של כל הזמנים! הידד לנו, ותודה לכם. מבטיחים להודיע לכם גם במיליון.

(למי שתהה על הכותרת)

Read Full Post »

אני לא יודע מה יקרה בלוב ובבחריין ובתוניסיה ובתימן ובסוריה ובאיראן, אבל לפחות סגרנו את הפינה המצרית: העתיד הוא מצרים בחינם! כך לפחות טוענת פרסומת לתוכנת המסחר בפורקס Efix של iForex (אם הבנתי נכון. אפשר לראות את סרטון הפלאש כאן):

"הבלאגן במזרח התיכון נמשך", מסבירה הפרסומת על רקע אגרופים קמוצים, שלטים בערבית ונעליים מתנוססות אל על – "כשתדע לנצל את ההשפעה של מצבים פוליטים על כספך גם אתה תרצה לצאת לרחובות לחגוג!". מה מביא את הדסק הכלכלי של הבלוג לקום מתרדמתו, לצאת לרחובות ולחגוג? עניין תרגומי, שכן על השלטים שנושא ההמון העולץ נישא בגאון הכיתוב مصر مجانا!, או בשפת הקודש: מצרים בחינם!

למה חינם? בגלל שברגע שתשקיעו בפורקס עם חברת iForex, תרוויחו כל כך הרבה כסף שתוכלו לקנות את כל מצרים בגרושים וזה יהיה כאילו שקיבלתם אותה בחינם. או זה, או שהם פשוט התעצלו לבדוק מה התרגום הנכון ל"מצרים חופשית!".

למוד נסיון, ניגשתי לגוגל-תרגום וניסיתי לשחזר את התוצאות של הפרסומת. לא הצלחתי. הצירוף free Egypt מתורגם נכון (مصر الحرة), למשל. ברם, המילה free מתורגמת ל-مجانا, אז אולי הקופירייטרים התעצלו לתרגם את כל הצירוף ותרגמו רק את המילה שלא ידעו איך לכתוב בערבית. נשמע מופרך, אני יודע, אבל אני לא בטוח למה אפשר לצפות מחברה שניסתה לתרגם שתי מילים מעברית לערבית וטעתה בחמישים אחוז מתוכן.

או כמו שפינטר מזכיר (התנצלותנו על רמת הקול החלושה):

Read Full Post »

במסגרת הנהי האינסופי של אסכולת הזאב-זאב, ההמדינה-מתפרקת והכולם-פשיסטים (מה שמזכיר לי: שלום לכל מי שהגיע דרך החברים של ג'ורג'), שלום ירושלמי מתבכיין לו במעריב (תודה להסקירה היומית של שוקי טאוסיג בהעין, שהרי לא הייתם תופסים אותי מת נכנס לנרג/קורא מעריב ביוזמתי):

מי שקרא את הפרוטוקולים של הוועדה לבחינת קשרי הון שלטון שפורסמו ביום שישי בהארץ לא התקשה למצוא הבדלים בין ישראל לבין מצרים של חוסני מובארק ואלג'יריה של בן עלי. בשלוש המדינות קיימת כנראה מערכת משומנת של תן קח. במצרים ובתוניסיה מתחילים לפחות לעשות תיקון. [ההדגשה שלי – י.פ; "אלג'יריה" במקום "תוניסיה" – במקור]

אלא אם הבנתי לא נכון*, ירושלמי רצה לומר כאן שהדמיון בין ישראל למצרים-תוניסיה  ברור, לא ההבדל. כך נפל קורבן לאחת המגפות של השפה האנושית – שלילה שגויה. כי מה שיצא לו, זה שלא קשה למצוא הבדלים, כלומר קל למצוא הבדלים, כלומר יש המון הבדלים. וההקשר בוודאי אינו רומז שלכך התכוון. אתם יכולים לקרוא את כל הטור, אבל לא הייתי ממליץ.

ג'פרי פולום הוא לרוב זה שמתייחס לתופעה בספינת האם, ושם אספו דוגמיות מרשימות בהרבה. זו האחרונה שבהם, ואלוהים שישמור.

וזה בוודאי המקום לחלוק אתכם את משנתו של פרופסור ויטלי מילמן מהחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, שטוען שהמספרים השליליים לא היו יכולים להומצא על-ידי מתמטיקאי דובר אנגלית, כי כפל של מספר שלילי בשלילי נותן חיובי, ואילו באנגלית אין שלילה כפולה שנותנת חיוב (האמנם? יחליט הקורא המלומד לאחר שיעיין בפוסטי הלנגוואג' לוג לעיל). זאת לעומת הרוסית, למשל, שבה "יש משפט עם 11 שלילות שהשומע צריך לחשב את מספרן כדי להבין אם הוא חיובי או שלילי בסיכומו של דבר". אז ראשית כל – ספיר ווורף מתמוגגים בקברם בקבריהם, שנית כל – דוברי רוסית יקרים, אתם יכולים לערוב לקיום המשפט הנ"ל? ושלישית כל – דובר איזו שפה בעצם המציא את המספרים השליליים?

המשך…

Read Full Post »

שחר שואלת לפשר הביטוי "דפק לו ברז" והאם ישנם ביטויים דומים בשפות אחרות עבור מה שקורה כשמישהו לא מגיע לפגישה. היא גם נידבה מספר ביטויים כאלה בעצמה, ובכך חיבבה עצמה מאוד על העורכים שמעט עבודה נחסכה מהם. נתחיל עם הממצאים, ובראשם אלו שהיא מצאה:

  • בצרפתית (בלגית, ואולי בצרפתית בכלל) אומרים "הניח ארנב".
  • בערבית אומרים "הצית" [לא הכרתי – א"ק].
  • ברוסית ישנם ביטויים שונים, תלוי את מי שואלים ומאיזה דור הוא. ישנו ביטוי ישן שמשמעו להתניע דינמו לשווא.
  • בסוואהילי אמרו לה "שזה משהו גס שלא מוכנים לתרגם לי מילולית".
  • באנגלית – stood me up, "העמיד אותי".

מספר ממצאים משפות נוספות שליקט מדור חיפוש קרובים בבלוג:

  • בספרדית ארגנטינאית אומרים hizo la pera, כלומר "עשה את האגס".
  • בגליציאנית אומרים darlle plantón, "נתן לו עציץ גדול".
  • בצ'כית אומרים ulejt se, "שפך קצת מעצמו".

וכן הלאה וכן הלאה, עד בלי די, באושר ועושר עד עצם היום הזה. קוראינו מוזמנים להוסיף בתגובות (נגיד, אם יש קוראי פרסית בקהל). למי שתהה, לגרמנים אין מילה ל"להבריז מפגישה".

ועכשיו להתקלתה של שחר:

רציתי לשאול את כותבי הבלוג אם הם מכירים עוד ביטויים בשפות שונות למושג זה? והאם אתם יודעים את המקורות לביטויים הללו שהקשר הסמנטי ביניהם לבין חוסר הגעה לפגישה ניראה מאוד קלוש?

התשובה הפשוטה היא לא. מדובר בסוג הביטויים שקשה מאוד לתארך ולהבין, במיוחד בשפות שפחות מוכרות לנו. למשל בעניין הדינמו הכושל ברוסית, האינפורמנטים ששאלתי הסבירו לי שפעם הדינמואים ברוסיה לא היו שווים כלום והיה אפשר להתניע אותם ואז לחכות במשך שעות ללא ברכה בעמלך. משם "דינמו" הפכה למילה שמתארת בחורה שלא נותנת, והשאר היסטוריה. או משהו. מי יודע. ולכן אומר בפשטות ששאלה כזו, לגבי הביטויים שמופיעים למעלה, גדולה עליי. אולי מגיבינו יוכלו לספקלץ.

[ת' לשחר, אריאל ודוד]

Read Full Post »

אפילו בלוג מנומנם כשלנו לא יכול להתעלם מהנעשה במצרים ובעולם הערבי בכלל לאורך זמן. לפיכך כינסנו כאן את מיטב השלטים שמניפים כל אותם בוגדים מצריים (נו, אלה שמפגינים ועושים דה-לגיטימציה לצבא המצרי, למשטרה המצרית ולממשלה המצרית) ושגם נשלחו אליי למייל כך שלא הייתי צריך לחפש אותם בעצמי.

ישנם כמובן שלטים רבים וססמאות רבות שלא נכנסו לרשומה הזו, כמו הסיסמה הנהדרת يا مبارك يا مبارك الطيار في انتظارك ("יא מובארק יא מובארק, הטייס כבר מחכה לך"). על הסיסמאות התוניסאיות, מנגד, כתב כבר אלאמין סואק. הנה כמה שמצאו חן בעיניי. מיותר לציין שאין לי מושג מה מקור התמונות. ננסה עם המצגת המשוכללת של וורדפרס, ואם לא ילך כל התמונות מופיעות גם אחריה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המשך…

Read Full Post »

דניאל רוגוב, מבקר היין והאוכל של "הארץ", עשה לעצמו שם בתור אחד הפלספנים הגדולים של העיתונות הכתובה בארץ ("יבש עד פריכות וניחן בחומציות מכווננת היטב ובגימור כמעט לעיס"). טוריו רווים תיאורים יצירתיים ומפליגי לכת של טעמו, מרקמו וניחוחו של אותו היין הנתון לביקורת. והנה, הסופר דרור בורשטיין החליט להתייחס לטוריו של רוגוב כאל הספרות היפה שהם:

ביקורת היין אינה שירה, אבל היא מביעה את אותו רצון למצוא לשון אחרת לחוויה שפרוזה רגילה אינה הולמת. מעניין להשוות את ביקורת המסעדות של רוגוב, שהיא עניינית ופרוזאית למדי: הסטייק הזכיר בשר הנמכר במרכול, כתב פעם. מעניין שביחס לאוכל המבקר מרשה לעצמו אירוניה. היין אינו סובל אירוניה. אי אפשר להיות אירוני כלפי דבר שאינו מרוחק ממך (כמו אותו סטייק מרכולי), אלא מציף אותך מבפנים, ממלא אותך ומבעיר את ראשך.

דא עקא שבתגובות מבהירים הן עידן לנדו והן אייל גרוס שהשירה הזו נכתבת במקור באנגלית. אני אישית לא מתחבר לצירופים ליריים דוגמת "רמז חזק מדי לאלכוהול" (ועוד ביין, כמו שציין בפני אופיר) אבל אולי פשוט יש לי סיבולת נמוכה לעפיצות. על כל פנים, לא זו הנקודה. הנקודה היא שאם רוגוב כותב באנגלית ומתורגם לעברית כה פואטית, יכול להיות שהוא פתר באחת דיון שנערך בקהילות הספרות והתרגום מקדמת דנא: האם ניתן לתרגם שירה?

[ת' לאופיר]

Read Full Post »