סוגיית תעתיק סוחפת את ישראל! היינו כחולמים. מזה שנים מנסים מתרגמים וחוקרי שפות להסביר לחבריהם על חשיבות התעתיק המדויק, והנה בא שר התחבורה ישראל כץ ועושה את העבודה בשבילנו (שרון רופא-אופיר, טמקא, 13/7):
לפי התוכנית החדשה שפורסמה הבוקר (יום ב') ב"ידיעות אחרונות", בשלט המורה על העיר ירושלים ייכתב מעתה באנגלית YERUSHALAYIM במקום JERUSALEM. בערבית יוחלף הכיתוב أُورشَلِم القـُدْس ("אורשלים אל קודס") ל"ירושלאים" באותיות ערביות, מילה שלא קיימת בערבית. כך גם ביתר הערים והאתרים.
את הטיעונים הפוליטיים בעד ונגד קל לדמיין ולכן נעזוב אותם כרגע. משום שבלוגי פוליטיקה טובים לא חסרים ברשת הישראלית, ננסה לתרום כאן דעה בלשנית נטו. ראשית, עוזי ארנן הבלתי-נלאה טוען כבר זמן רב שיש לעבור לתעתיק אחיד ומדויק בשלטי הארץ, למשל (טמקא 29/6/06):
"שמות היישובים בישראל הם לרוב מילים עבריות (או ערביות), וגם כשמופיע בצידם תעתיק לטיני, הם אינם חדלים מלהיות עבריים. כמו בכל העולם, הכתיב של שמות היישובים אינו יכול לכלול הדרכה פונטית מדויקת לדוברי אנגלית … התעתיק אינו יכול ואף אינו צריך לשמש מדריך פונטי למי שאינו מכיר את השפה. אשר לתייר האמריקני, בדיוק כמו שהוא לומד לקרוא את השלט האיטלקי, הצרפתי, הסלובני או הצ'כי – כך ילמד לקרוא גם את השלט המתאר את המילה העברית, לפי התעתיק הנכון שלה. "
השאלה אליה מתייחס ארנן היא, איך לתעתק. אליבא דארנן אין זה הגיוני לנסות ולחקות את הצליל של המילה בשפה אחרת (לרוב אנגלית), משום שהמילה אינה בשפה הזרה במקור! זה מזכיר לי שלט נהדר שראיתי לפני שנים רבות עם כיוונים ל: YEHUD OR YEHUDA. כלומר, המבקרים יכולים לנסוע לייהוד או ליהודה כשבעצם השלט הציג את הכיוונים ליהוד ולאור יהודה.
מה לתעתק
אבל השאלה שצריכה להישאל עוד קודם היא, מה מתעתקים ומה מתרגמים? התרגום של 'ירושלים' לערבית הוא ألقدس ('אלקדס', לטובת קוראינו המאותגרי-קריאת-ערבית). התעתיק הוא משהו כמו يروشليم ('ירושלים') ותעתיק פונטי יהיה משהו כמו يروشالايم ('ירושאלאים'). בדומה, התרגום לאנגלית הוא Jerusalem, התעתיק ייצא משהו בסגנון Yrwšlym והתעתיק הפונטי משהו כמו Yerushalayim, כפי שצויין למעלה.
עברית וערבית שתיהן שפות רשמיות בישראל, מתוקף בליל חוקים בהם קשה למצוא את הידיים והרגליים (יש משפטנים בקהל שמתמצאים בזה?). כך למשל מותר לנאום בכנסת בערבית (בניגוד לכורדית בפרלמנט הטורקי) אבל שילוט בערבית הוסדר בצורה חלקית רק לאחר עתירה לבג"ץ.
אם מחליטים לתרגם את שמות היישובים לכל השפות שאינן עברית, זה אומר להעדיף את Jerusalem ואת 'אלקדס'. כמובן שלא לכל היישובים יש תרגומים של ממש באנגלית ובערבית, ואז נצטרך בין כה וכה לתעתק. אבל אם מתעתקים אפילו את 'ירושלים', סימן (א) שמתעתקים הכל ולא מתרגמים דבר (ב) ושכל השפות שאינן עברית תיחשבנה לשפות זרות, מה שעומד בניגוד לחלקים נרחבים במדיניות הלשונית הרשמית. רוצה לומר, תעתוק גורף לעברית הוא עמדה לגיטימית, אבל השיקולים הנכונים צריכים לעמוד מאחוריו. אני אישית לא רואה פסול בשילוט שמוביל אל Sea of Galilee למרות שהשם בעברית הוא 'כנרת'.
נעיף לרגע מבט על מדינות אחרות. בארצות אירופאיות רבות אין תרגום לשפות אחרות או תעתיק, מלבד תרגום בשלטים כמו 'שדה תעופה'. עוזי ארנן מביא מספר דוגמאות אהובות עליו:
אנחנו לא היחידים בבעיה החשובה, כיצד יבטאו תיירים זרים את שמות היישובים. זה קורה גם לצ'כים, לנורבגים, לאיטלקים, לצרפתים ולעוד עשרות עמים … [התייר] אינו יודע איך מבטאים chicco (קיקו), uscita (אוּשיטָה) או egli (אֶליִי), בנורבגיה הוא טועה בקריאת gateׁ(גַאטֶה) או tjern (חֵרְן). לפי המילה הכתובה, שום תייר אינו מסוגל לדעת מהי ההגייה בשפה שהיא זרה לו.
ההיבט הרחב יותר
בהיבט ההיסטורי-פוליטי-כיבושי, פרופ' מיכאל הרסגור הולך ישר לעניין:
"שם של עיר הוא למעשה בסיס לקביעה טריטוריאלית. כשכובש מבקש לשנות את השם של עיר הוא בעצם אומר לתושבים שלה – תפסיקו לקוות שהעיר הזו תחזור אליכם. לא סתם שינו הרוסים את כל השמות של הערים שעליהן השתלטו, כמו העיר קלינינגרד שתחת שלטון גרמני הייתה בכלל קניגסברג."
האמת שפרופ' דרור זאבי מאונ' בן-גוריון הולך עוד יותר אחורה בטור דעה מה-14/7:
גם הערבים המוסלמים שכבשו את הארץ במאה השביעית עסקו בהחלפת שמות אינטנסיבית. באופן מאוד מעניין, הם ויתרו על השם הרומי איליה-קפיטולינה דווקא כדי לשוב לשם העברי העתיק "בית המקדש", ובערבית: "בַּיְת אל-מַקְדִס" – שמה הערבי הראשון של העיר שממנו נגזר גם השם המאוחר יותר, אל-קודס (הקודש). יש אירוניה מעניינת בכך שדווקא המוסלמים בחרו לשוב לשם היהודי ולהנציח אותו … במילים אחרות, השם אל-קודס הוא הטענה המוסלמית הנחרצת ביותר לעברה היהודי של ירושלים.
סיכום
המדיניות כפי שהציג אותה דובר שר התחבורה בכתבה היא:
"יישובים עבריים, בראשם ירושלים, יכתבו בשמם העברי הרשמי ב- 3 השפות: עברית, ערבית ואנגלית, כשם שישובים ערביים, כמו אום אל-פחם, יכתבו בשמם הערבי בשלוש השפות. מתקפת הפרופסורים המופיעה בכתבה מייצגת מיעוט שולי בחברה הישראלית המוכן להשלים עם נסיונות של גורמים אנטי-ציונים ואנטי-ישראליים, להחזיר את הגלגל אחורה ולבטל את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."
נראה לי שהחלטה כזו צריכה לנבוע ממניעים בלשניים ומדעיים, ולא ממניעים פוליטיים ואידיאולוגים. הרי ההחלטה על 'מהו ישוב עברי' לעומת 'מהו ישוב ערבי' אינה החלטה לשונית גרידא. לפי ההגיון הזה, ישובים נוצריים אמורים להיכתב באנגלית, או אולי בארמית.
גם ההתלהמות של משרד התחבורה לא תורמת לנסיון להציג את היוזמה הזו בתור החלטה תמימה, בפרט כשהשר עצמו אומר כך בראיון לערוץ 7 (שמעון כהן, 13/7/09):
"גיליתי לתדהמתי שבשלטים רשמיים של מדינת ישראל ירושלים אינה נמצאת אלא אל-קודס, אין עכו אלא עכא, זכות השיבה נכנסת לנו בדלת אחורית, ולכן הורתי לשנות את המצב הזה."
אם היינו אומרים שכל השלטים בארץ ישראל צריכים להכיל רק את השמות בעברית עם תעתיק אחיד ומוסכם לצורות הכתיבה של שפות אחרות (למשל, אלפבית לטיני ואלפבית ערבי), אולי היה אפשר לדון בזה בתור יוזמה מעניינת; אולי לא הפתרון המועדף עליי אישית כמתרגם, אבל בהחלט אופציה. אבל זה לא מה ששר התחבורה מציע כרגע, וגם יוזמה כזו היתה מרובת חסרונות טכניים: היא מתעלמת ממעמדן של הערבית והאנגלית במדינת ישראל מחד, ומכשירה שינוי שמות גורף מאידך.
בינתיים, בתור חיפאי לשעבר אני סקרן לראות מה יעולל משרד התחבורה לשילוט בעיר התחתית בחיפה. אחד השלטים האהובים עלי הוא זה שמכוון לרחוב אלנבי. בערבית כתוב اللنبي ('אללנבי'), כך ממש עם ל' כפולה, כנראה על מנת שלא להיראות כאילו כתוב النبي, 'הנביא' (בכוונה למוחמד). אולי עכשיו ישנו את השלט בכוונה ויורידו ל' אחת? לא שאני רוצה לתת רעיונות לשר כץ. אבל מה אני יודע, אני לחלוטין לא פרופסור וגם לחלוטין לא אנטי-ציוני, כך שאני כנראה נופל בין הכיסאות.
Read Full Post »
