Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for יולי, 2012

[לפניכם פוסט אורח מאת עפרה הוד, מתרגמת טכנית מאנגלית לעברית.]

בואנה, שלחתי לך מֶל. אתה חייב לבוא, יש פה סֵל מטורף. גם מֵטַל מגיעה ומביאה פַּשְטֵדָה עם זֵתִים ובֵּצָה. קבענו בתֵשַע. תבוא, יהיה לֵצַן.

הציטוט הזה פותח פוסט בפייסבוק שהגיע לידיעתי כשכמה מחבריי הטובים ביותר תחבבו אותו, בעוונותיהם. מצטערת, חבר'ה, לחרב לכם את המסיבה, אבל אחרי שתקראו את הפוסט הזה לא תוכלו להתנשא יותר בכיף על מי שמשמיט את היו"ד כשהוא הוגה צירה מלא (אבל לא נורא: תמיד יישאר לנו הֶפְעִיל).

אז זהו, שפעם למדתי שבהגייה נכונה של צירה מלא לא אמורים לשמוע את היו"ד. אלף פעמים שאלנו את המורה, והיא התעקשה: אפילו ב'מדי פעם' לא אמורים לשמוע את היו"ד. ככה זה בהגייה הספרדית, וזה התקן. חזרתי לרשימותיי ומצאתי עוד משפט מעניין מאותו שיעור:

בגלל מסורת ההגייה האשכנזית (סֵייפר, בסֵיידר, חבֵיירים) מקובל להגות את היו"ד בצירה מלא. וגם ב: תֵּה, הֵ"א.

אז חוץ ממֵייל וסֵייל, שהם מסיפור אחר, מסתבר שזה דווקא בסדר גמור להגות זֵתִים ובֵּצָה. תֵשַע ולֵצַן זה לגמרי בסדר – כאן הצירה בכלל חסר. ועל הרקע הזה, אתם מוזמנים לקרוא את ההמשך הזחוח של הפוסט בפייסבוק:

שנים שאנחנו חוזרים על משפטים מסוג זה ומצחיקים בעיקר את עצמנו. עד שנתקלנו בסרטון הבא. עכשיו אנחנו רגועים, כבר חשבנו שנותרנו נטולי קולגות באחת המערכות המשעשעות ביותר: מילים שדובריהן משמיטים מהן את הי' על דעת עצמם. 17 (!) שנים אנחנו מעדכנים את הרשימה המכובדת שלנו, תארו לכם איזו הקלה לגלות שאנחנו לא לבד. פרצי עונג וצחוק ליוו אותנו בזמן שצפינו בסרט המושקע של שני חבר'ה טובים…

זה הסרטון שמדברים עליו, ואין מה להגיד, הוא מצחיק. אי אפשר לקחת ממנו את זה. ומגיעות לו גם שתי נקודות על התקציר, המדבר גלויות על היסוד העדתי שבבסיס כל הדחקה הזאת:

עידו חוסך בזמן על ידי השמטת האות יוד ממילים שכנראה היא לא נחוצה בהן, על הדרך המילים מקבלות סאונד מזרחי.

נחזור לפוסט בפייסבוק. הוא, בניגוד לסרטון, לא הכי מצחיק, והכֵּנות – ממנו והלאה. אף אחד הרי לא מאמין באמת לקומנט הבא, הממחזר בלי בושה את תירוץ בדיקת הערנות הישן והטוב:

מצאנו אמצעי מעולה לניטור המלייקקים – בטקסט לעיל יש טעות מכוונת. מי שישים לב, באמת צפה :-)

ישויות עסקיות מתחום הלשון, כמו מפרסמי הפוסט הזה, חייבות להיזהר. גם מי שאינו מומחה למדיה חברתית יודע שלא כל מה שטוב לילד בן שש עשרה מתאים גם לעסק. לא מספיק לכתוב ב-About "אוהבת מילים ואנשים". רצוי גם לגבות את זה בידע אמיתי על מילים ובסובלנות לאנשים.

[היה זה פוסט אורח מאת עפרה הוד. כותרתו מתייחסת לפוסט העבר הזה. רוצים גם אתם לפרסם פוסט אורח? אין פשוט מכך. רק תבקשו. כאילו, ותכתבו משהו.]

Read Full Post »

כמיטב המסורת, הבלוג ממשיך לאתר שלילות שגויות (כאן יש אסופת קישורים, כאן המקרה הקודם מ"הארץ"), והפעם במוד מואץ. לפני אך עשר שעות פורסם הציטוט הבא בכתבה ב"הארץ":

תנאי הסף של משרד השיכון, שמונע מתן סיוע למי שלא היה בעל דירה מאז 1972, הוא תנאי דרקוני.

המצוטט המבולבל, עו"ד גיל גן-מור , התכוון לבטח (ההקשר בכתבה לא משאיר מקום לספק) לתנאי המונע מתן סיוע למי שהיה בעל דירה מאז 1972. הנה כי כן, מוחות הקוף האומללים שלנו (או לפחות של הדובר, הכתב, העורך, ושוקי טאוסיג שחזר על הציטוט בסקירה של העין) מתקשים לעבד אפילו שתי רמות של שלילה.

דגש קל חוגג שלוש שנים! עיד אל-בלוג שמח לכל!

Read Full Post »

שלום.

לעתים מגיע רגע בחייו של אדם, בו נשבר לו והוא קם על רגליו האחוריות ואומר "לא עוד".

עבורי, הרגע הזה ארע השבוע. קראתי מאמר (מאיר עיניים, אבל בואו לא נדון ולו לשניה בתוכנו) בהבלוג "אישתון" וכבר אחרי פסקה ראיתי כוכבים. טוב, לא בדיוק כוכבים. פסיקים. המוני פסיקים. בכל מקום. עד כדי כך בלטה יתר-הפסיקיזציה במאמר, שהחלטתי לסופרם ולמיינם למען יראו וייראו.

כמה משפטים של מבוא: פסיק הוא הנחיית קריאה. פסיק טוב אומר לקורא "נוח קלות, לפניי ואחריי יש חלקי משפט שכדאי להפרידם ומוטב לעכלם תוך הפסקה קלה בקריאה". פסיק רע משול למצב שבו פוסע אדם בחבורה, וזה שלפניו מאט לרגע וגיבורנו נתקע עם בהונותיו בעקב חברו. פסיק רע בכל משפט משול, ובכן, להישנותו של המצב הנ"ל בכל חמישה צעדים. זה מעצבן.

להלן הקטלוג (לא כללתי את השיר שבסוף, מפאת כבוד לחירות אמנותית; ואת כיתובי התמונות, שיהיה). לכל קטגוריית פסיק* צימדתי את הדוגמה הראשונה מתוך המאמר למען יבינוני.

אולי נתחיל דווקא מהסך-הכל: 393 פסיקים. למאמר בן כ-4000 מילים (וידאתי) זה המון. בערך כפול משני טקסטים בעלי אורך דומה שדגמתי (האחד מקצועי, השני פרוזה). הפוגה אחת לחמישה צעדים על-פני 5.6 קילומטרים.

246 מתוכם הם הכרחיים, או לפחות רצויים, על-פי הפירוט כדלהלן:

סוג כמות  דוגמה
אחרי פסוקית תחילית המאייכת משפט 22 בעקבות הפוסט וויכוחים רבים בנושא, החלטתי לחקור…
אחרי ביטוי תחילי המאייך משפט 28 בדרך כלל, עיתונאים שאומרים את זה…
לפני פסוקית/ביטוי תיאור המוסיפים מידע 41 יעבירו איזה לילה אחד (…), מלווה בעוד מספר ימי תחקיר…
לפני הסגר/תמורה 35 סקירה של 8 ימים, שבת עד שבת,
אחרי הסגר/תמורה 36 סקירה של 8 ימים, שבת עד שבת,
בתוך רשימה 24 בסמטאות שאיש לא נכנס אליהן, באפלות והגנים
לפני פסוקית זיקה בלתי-מוצרכת 39 האפרטהייד שבהסכמה כלכלית\חברתית, שגבולו עובר בדרך מנחם בגין…
אחרי פסוקית זיקה בלתי-מוצרכת 6 שטחים פתוחים ונטושים, הנושקים לאיילון, …
בין משפטים מאוחים 13 הם אינם מודעים לכך שיהיה להם גרוע יותר באוהל עם מזרן, או שכרגע הם מגשימים את החלום האמריקאי…
לפני/אחרי ציטוט 2 "לא תודה", אני עונה.

25 הם סבירים, אך לא הכרחיים:

סוג כמות דוגמה
לפני/אחרי ביטוי "כבד" 15 הכי קרוב שהם מגיעים לבית, זה מתקן ילדים צבעוני…
אחרי תיאור לוואי "קל" 1 …שברמה הגלובלית, מקורותיה אחד הם
בין תואר-הפעל לפעל 5 … בקלות ובזול, היה ניתן להרים מבנה עץ ופח…
לפני משלים פסוקי 4 בראשי חשבתי, שאולי היה מספיק להציג תמונה של האזורים של ת"א…

122 הם פסיקים שנתקעים לך בבוהן. "אסורים", או אם אתם נחמדים, "מפריעים":

סוג כמות  דוגמה 
בין נושא לפעל 48 עיתונאים שאומרים את זה, מתכוונים…
בין פעל למשלים / משלים לפעל 33 בפוסט הקודם חקרתי אותנו ואת נבחרינו, על יחסינו לאפריקאים החדשים בארצנו…
בין חלקי השוואה 8 השוויתי בין השיח כלפיהם, לבין השיח כלפי היהודים…
בין שם-עצם למשלים 7 השיח כלפי היהודים, בגרמניה של שנות ה-20 וה-30
לפני ביטוי מוצרך שאינו פסוקית 11 מאות ואלפים שנכתבו ונכתבים, ללא ידיעה אמיתית של השטח…
לפני פסוקית זיקה מוצרכת 9 …הטענות שלנו, כנגד הכלכלה הישראלית ואת הצעקות שלנו על יוקר המחיה
לפני פסוקית תיאור מוצרכת 6 … היו מספיקים, בכדי להשמיש אותו כמקלט לחסרי הבית

למרבה התמיהה, על אף פיסוק-היתר המשוגע, במספר מקומות הושמטו פסיקים הכרחיים. ארבעה ליתר דיוק:

סוג כמות דוגמה
בין חלקים מאוחים "כבדים" 3 בצד  אחד הייתי מוקף לבנים ופה ושם נראה שחור אחד ומצד שני של הכביש, בדיוק להפך.
לפני הסגר 1 יש בזה אלמנט אפלייתי כמובן,

אציג את הסיכום בז'רגון האהוב על מעבדי השפה הטבעית – דיוק ולהוחזר (precision and recall): הדיוק הוא מספר הפסיקים הטובים (או סבירים, אהיה לארג') מבין כלל הפסיקים: (246+25)/393=69%. כן כן, פסיק אחד מכל שלושה הוא רע. הלהוחזר הוא מספר הפסיקים הטובים במאמר מתוך הפסיקים הנדרשים: 246/(246+4)=98.4%. זה בסדר, אבל עם כזה דיוק מחריד הייתי מצפה לשלמות להוחזרית. הממוצע ההרמוני של הדיוק והלהוחזר נותן לנו את מטריקת F1 (כ1?): 2X(0.69X0.984)/(0.69+0.984)=81.1% חלשים למדי. וזה מאלגוריתם אנושי.

וכאילו קורא את מחשבותיי, בעודי כותב פוסט זה בא רוביק רוזנטל בבלוג מורפיקס ומקטרג על תופעות פיסוק מיותר.

* לא מיליון אחוז מדויקות, ובטח יש חפיפות. חוק וישנה וכיו"ב.

Read Full Post »

ידיעה במדור הפלילים של ynet נושאת את הכותרת הבאה:

פרדס חנה: גנב סלולרי ותוּכּי חטף מכות רצח

הבנתם? מי שהתבלבל מוזמן להיעזר בכותרת המשנה:

גנב סלולרי ותוכי חטף מכות רצח

מי שהצליח להבין את הכותרת בפעם הראשונה משוחרר. תחזרו בסוף הפוסט בשביל לעזור לי לנקות את הלוח. עבור השאר, בואו ננסה לנתח את שרשרת האסונות בכותרת הזאת. התיאור להלן יהווה רשומון של ההתמודדות הכושלת שלי, אבל אתם מוזמנים לצרף את שלכם (מי שצם רשאי להגיש עד מחר).

האינטואיציה הראשונית בקריאת הכותרת היא להבין את "גנב" בתור פועל בעבר. זאת לא התנייה שבאה משום מקום. סגנון הכותרות בעיתונות העברית הרגיל אותנו לכך. השוו:

תל אביב: גנב תכשיטי סגולה וקיבל מזל רע (לינק)

גנב תוכי וקיבל שלוש שנות מאסר על תנאי (מה נסגר עם התוכים. לינק)

גנב צ'קים מאישה שיצא עמה – ונכנס לכלא (לינק)

גנב רכב נמלט והרג אופנוען (אה, זאת דווקא לא דוגמה טובה)

טוב. אז מישהו גנב סלולרי ותוכי. ואז מה? אופס. כאן נתקעים. המילה "חטף" מצביעה על כך שנתקלנו במשאול, הלא הוא משפט Garden Path. הגיע הזמן לנסות משהו אחר. התיקון שנראה הכי מזמין הוא להוסיף מקף מעריב לאחר המילה "סלולרי", ולקבל את הכותרת:

גנב סלולרי – ותוכי חטף מכות רצח

ובכן, קיבלנו כותרת דקדוקית, אבל לא הגיונית לחלוטין. המשאול הפך למשפט חולצה. או משהו. תשאלו את איתמר מה ההבדל. בכל מקרה, אין ברירה, חייבים לשנות את הנחת היסוד, להבין את "גנב" כשם עצם ואת "גנב סלולרי ותוכי" כצירוף סמיכות, ואז הכל מסתדר. העיקר שניקדו את המילה "תוּכּי" כדי למנוע אי הבנה. הרי המילה שבאמת הייתם צריכים לנקד היא "גַּנָּב". אם הציבור היה רואה פתח ואז קמץ הוא היה מבין מיד.

Read Full Post »

נעצבתי לשמוע היום על פטירתו של פרופ' יהודה פאלק ז"ל, חוקר בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. פאלק היה – בין שלל תפקידיו והישגיו – אחד החוקרים הפעילים במסגרת התיאורטית LFG (דקדוק לקסיקלי-פונקציונלי), שאותה טיפח במשך שלושה עשורים. התיאוריה הזו נותרת גם היום אחת האלטרנטיבות הרציניות והמבוססות לתחביר החומסקיאני המיינסטרימי.

בין פרסומיו הרבים חיבר פאלק ספר מבוא ל-LFG, שהצטיין בשפה קריאה ומזמינה. ועל כך אנקטודה קצרה: לפני כמה שנים זכיתי לבלות סמסטר בחוג לבלשנות חישובית באוניברסיטת היידלברג, שם עבדו בעיקר עם LFG ולמדו מהספר הזה. פגשתי שם לא מעט סטודנטים מעניינים, אבל כשסיפרתי להם שאני מישראל ביקשו ממני כמה מהם, ספק בצחוק ספק ברצינות, דבר אחד: למסור ד"ש לפרופסור המפורסם יהודה פאלק כשאני מגיע לעיר הקודש ירושלים. כך נכרכו זה בזה שמו של פאלק, מפעל חייו האקדמי ועיר מגוריו. נראה לי שזה היה מוצא חן בעיניו.

Read Full Post »

בראשון שעבר הצגתי, יחד עם דר' כרמל ויסמן (ובנוכחותו הלא-גשמית של אילן גונן), את הפרק שעזרתי בכתיבתו בספרם עברית אינטרנטית, הלא הוא "אידאולוגיות שפה בקהילות מקוונות פתוחות: ויקיפדיה ופייסבוק בעברית". היה זה במסגרת כנס האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה. שופופו:

Read Full Post »