נקדם-נא את השפה העברית

מכתב להקוראים: בואו לקדם את השפה העברית! צוות בראשות מזכיר הממשלה יתכנס בקרוב על מנת להציע לממשלה דרכים לקדם את השפה. יועץ המזכיר, מר שמואלי, כתב לי שמזכירות הממשלה תשמח לשמוע הצעות מהציבור לפני שהצוות מתכנס. לשם כך היא מבקשת לקבל דעות ורעיונות מכם.

את ההצעות נא לשלוח לכתובת הדוא"ל היעודית memshala.ivrit@gmail.com עם שם מלא ופרטי יצירת קשר עד ה-25.9. הפנייה המלאה כקובץ PDF מצורפת אחרי הקפיצה.

Read Full Post »

לאכול סיבוב על-

המגיב רועי הפנה את תשומת לבנו לביטוי סלנג חביב ביותר בתגובות לפוסט "מכתבים להעורך: זה גוף שלישי מאה אלף דולר":

יש מכתב אהבה ידוע וזועם ששלח נפולאון לז'וזפין, ובו הוא "אוכל עליה סיבוב" כמו שאומרים הצעירים, כי במכתב קודם היא העזה לפנות אליו ב vous, מה שהעיד בעיניו, כמובן, על ריחוק.

אז מה זה בכלל אומר, לאכול עליה סיבוב, ולמה מתכוונים הצעירים כשהם אומרים זאת? דסק הסלנג של דגש קל, אשר הפליא בעבר לעמוד על ההבדלים שבין "יצא על-" ו"נכנס ב-", נדרש לסוגייה. אף אחד מהאנשים ששאלתי לא ידע, ואת ההופעה שסיפק לנו רועי אפשר להבין בכמה דרכים. בואו נתחיל מלברר מה זה "אכל סיבוב" (בניגוד לאנשי הייטק, שאוכלים סיבוס). בפורום של להקת הגיים בויז כותבת משתמשת בשנת 2006:

קיצר שעה שמינית ילד מהכיתה שלי אכל סיבוב השתגע..ואני רצינית ב-ה-ש-ת-ג-ע.

נו טוב, יותר ברור מזה קשה להיות. זו כמובן לא ההופעה היחידה, ואכן נראה הגיוני שבדומה לכך שמישהו "מסובב" הוא משוגע, פעולת ההשתגעות עצמה היא אכילת סיבוב. רועי מציין, ובצדק, שהפועל "אכל" נפוץ למדי בביטויי סלנג למיניהם, השוו למשל "אכל סרטים" או "אכל כאפות". ההופעות הללו הובילו אותי לחשוד ש"אכל עליו סיבוב" דומה ל"התחרפן עליו" (או "התהפך עליו"), כלומר, התפרץ כלפיו באלימות (לאו דווקא פיזית) בצורה פתאומית ובלתי רציונלית. ואכן, האינטרנט לא מאכזב:

חחחחחחחחחחחחחחחחחח אחרכך שיעור ספורט
מנוווו ההביטה התחילה להתחרפן שיגעה את שון
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח טוב אכל עליה סיבוב
הרג אותה מכות רצחחחחחחחחחחחחחחחחחחח גרר אותה על הדשא נתן לה לאכול אותו רכב עליה

(מ-2008, באתר הזה – אבל אני מזהיר אתכם שבלינק יש מוזיקת רקע מחרידה אז אל תלחצו).

די להיות מושפעים אין מועדון בארץ שאין בו מכות גם עם זה לא ערסים וגם עם כן…… פורום הוכיח את עצמו כמועדון ענק….אין מועדון בלי מכות….. והקטע של האיקס זה סתם חרטה…. ויכלת לסגור את זה יפה זה שהחלטת שאתה אוכל עליו סיבוב ונותן לו מכות אל תתלונן שהוציאו אותך….אין מה לעשות…

(מ-2009, באתר קהילת הטראנס של ישראל)

זה כל השמאלנים נו, כל האשכנזים האלה שגדלו עם ליפה בשער והיו ילדי כאפות. אני רק רואה בן אדם כזה אני אוכל עליו סיבוב באמא שלי.

(מ-2009, באתר "נושמים מזרחית". נזכיר כי "דגש קל" אינו מעודד אלימות)

מה מה מה מהיענו תבא לאיים עליי???וכן אני באתי לריב עם קובי והוא אצלי בבית ספר..ואם אני יאכל עליו סיבוב הוא יהיה מסכן..

(לא ממש הבנתי מה הולך באתר הזה אז קשה לי להגיד באיזה שנה מהאתר "שין1 – שעת השין, 2006)

אם אבא שלי יעיר אותי אני יאכל עליו סיבוב
הוא מדליק את האורררררר איזה נאחס זה לקום ככה

(2007, שוב באתר "נושמים מזרחית").

יא טמבלית סעי סעי תגידי לסבתא הנכה שששללך כושלאמאמאמאמשלך יא בת אאאלף זזוננננה
על תעצצצצבני אותי עכשיו אני יאכל עליך סיבוב יהפך לךתאמאמאמאמ שלך הצורה המזדיינת שלך
הבבבבבבבבנת

(2007, "שין1 – שעת השין")

באופן לא מפתיע, ראוי לציין שהנטייה בגוף ראשון יחיד בזמן עתיד היחידה המתועדת של הביטוי היא "אני יאכל סיבוב" ולא *"אני אוכל סיבוב" (מעט ההופעות של "אני אוכל עליך סיבוב" שכן תמצאו בגוגל הן אוֹכֵל בזמן הווה).

לא נותר לי אלא להמליץ לקוראינו לסרב בנימוס במקרה שבו מישהו מציע לכם לאכול עליכם סיבוב.

Read Full Post »

אין הכניסה מעידה על עיסתה

להמייל האדום שלי הגיעה תמונה מופלאה זו, של תמרור ומתחתיו שלט.

כנסו כנסו

משהו כאן לוכד את העין (וקצת פוצע את הלב). אם ננסה לקרוא את זה כפי שהורגלנו בימי חיינו, נקבל "אין כניסה – כניסה פרט לרכב משטרה", שזה פשוט לא מסתדר: הסתייגות מסוג "פרט ל-" צריכה לבוא אחרי איסור, וכאן הרושם הוא שהיא מגיע דווקא אחרי התרה – "כניסה". כלומר, בין אם נתייחס לתמרור כאל המילים "אין כניסה" ובין אם נתעלם ממנו ונקרא רק את השלט, לא נבין מה רוצים מאיתנו.

במקרים כאלה אין מנוס מלהפעיל קצת ידע-עולם בריא. מה יכול לבטא שלט שנמצא מתחת לתמרור איסור? אחד משני דברים: הגבלת האיסור (מז'אנר ה-"אין חניה בימי שלישי ושישי בין השעות 7:30-8:00 כי פורקים סחורה לחנות של אבא של חבר מועצת העיר") או החרגה ("אין מעבר פרט לרכב אספנות"). סמנטיקן טהור יגיד שהניסוח כמו שהוא מתקרב יותר לאפשרות הראשונה (כלומר: יש כניסה, פרט לרכב משטרה, כלומר תמרור האין-כניסה נועד רק לרכבי משטרה) ואז יבוא הפרגמטיקן וינגח לו בראש (מדובר באנשים אלימים): איזו סיבה בעולם יש למישהו להגביל כניסה דווקא לרכבי משטרה, שהם רכבי חירום ורכבי חוק? ברור שמדובר בהחרגה. יש כאן טעות, וצריך להבין מהי.

הפרגמטיסט יניד בראשו וישאל "למה לא פשוט ביררתם עם מישהו שקשור לטנדר המשטרה שחונה שם?". (אה כן, לא אמרתי שזה צולם בדרך סלמה בת"א, ליד תחנת המשטרה)

הבלש יציל את המצב וייתן שתי סברות לגבי איזו טעות מצויה כאן: האחת – פשוט שכחו את המילה "אין" בראש השלט. השלט נועד לקריאה ללא התמרור, ומישהו פישל בהזמנה או משהו.

השניה – כל מה שהורגלנו אליו בימי חיינו משתנה מתחת לרגלינו. את התמרור אין לקרוא כ-"אין כניסה" אלא פשוט כ-"אין". העיגול האדום עם הפס הלבן באמצע הוא סימן כללי לאיסור, ולאו דווקא לאיסור הספציפי של כניסה עם רכב לדרך כלשהי. יש לקרוא, עם התמרור, "אין – כניסה פרט לרכב משטרה". אציין כי חיפושי גוגל-תמונות לא העלו חיזוקים לסברה לפיה הקרי הזה שכיח. עושה רושם שאין מי שלא מזהה את התמרור הזה עם צמד המילים "אין כניסה". איסור סתמי הוא לרוב קו אדום אלכסוני בעיגול לבן המוקף באדום.

(מתוך רחמים על נפשכם הזכה ויתרתי על הסברות שקשורות להומוגרפיה. לא כל יום פורים, יובל. לא כל יום פורים)

הבלוג, כמובן, ישמח אם מישהו ינסה בעצמו ויכנס לרחוב הזה מתוך הבנה ליטרלית של השלט, וידווח לנו מה קרה. מתנדבים?

[תודה לאריה]

[נכתב ביום חול]

Read Full Post »

מכתבים להעורך: זה גוף שלישי מאה אלף דולר

חברי א' שאל אותי על צורת "הריבוי המלכותי" הנפוצה בקרב מלכות בריטיות כאלה ואחרות ("We are not amused"), ושעליה אמר מארק טווין "רק מלכים, נשיאים, עורכים ואנשים שיש להם תולעי מעיים יכולים להשתמש ב-'אנחנו' מלכותי". לרשימה של טווין ניתן אולי להוסיף 'אנשים שדורשים צדק חברתי'. על כל פנים, הדבר הזה נקרא majestic plural או pluralis majestatis בלטינית. א' התרשם עמוקות מהשם היפה הזה ותהה "מה השם הלטיני היפה ל'גוף השלישי הכדורגלני' המוכר והאהוב ממשפטים כגון 'איל ברקוביץ' מבטיח לך ש…' וכד'".

אני דווקא הייתי משייך את הגוף-השלישי-הכדורגלני לאלון מזרחי אבל א' העלה את הנושא וגם פגע קרוב למטרה, כפי שמייד נראה. קודם כל, התשובה לשאלה. השם הרשמי הוא אילאיזם, כמו il בצרפתית או el בספרדית, ומי שנוהג כך הוא אילאיסט. לפלורליס מיסטאטיס יש שם נוסף, דומה: נוסיזם, מ-nos 'אנחנו'. זה כמובן גרם לי לבדוק אם ישנו טואיזם, השימוש בגוף שני כשאין בו צורך – כשאתה כותב פוסט על כינויי גוף אתה בד"כ חושב על דברים כאלה – אבל זה כנראה לא נפוץ באותה המידה.

השם אילאיזם הוא מופלא, כמובן, משום שהוא כאילו נהגה עבור שמו של ברקו. ובכל זאת, ידידי קיווה לאיזה שם בומבסטי בלטינית, אז אם מישהו מה-cives romani בקהל רוצה להמציא איזה "פרסונא אתלטיקוס" או "פרסונוא אלוןמזרחיא" הוא מוזמנים (אבל נא לא להתבלבל עם 'סינדרום אלון מזרחי').

[תודה לא'. הכותרת התמוהה חוזרת לרשומה הישנה הזו]

Read Full Post »

באתי לתעתק ויצאתי מתקתק

היה כיף בערב דורבנות (כאן הפרומו וכאן הסיכום של אסף) והיה כיף לחזור להרצות על כתיבת עברית בכתב לטיני. לי אישית היה קשה לצמצם לחצי שעת הרצאה, והיה מעניין ומאתגר להרהר מחדש, אחרי כמעט 10 שנים, על איך באמת צריך לבסס חלופה מוצלחת להכתיב האשורי. תעתיק פונמי הוא אולי בסיס טוב להתחיל איתו, אבל הוא בטח לא יספיק.

כבר הזכרתי כמה מונחים שאי אפשר להבין בלי לצפות בהרצאה, אז הנה צפו ותהנו:

ובכן, לאן מכאן באמת? אמנם פניתי לבלשנות תיאורית (וזה גם פחות או יותר כל מה שאני עושה בבלוגנו זה) אבל עניין התקינה מתחיל לחזור לקסום לי, ואני מהרהר ברצינות באפשרות להציג תעתיק שלא יאבד מבנים בסיסיים בעברית (המקורית) ובכל זאת יבטא כמו שצריך את העברית המודרנית ואת איך שהיא מתפתחת.

כמובן שאת המחקר עצמו אני לא צריך להתחיל מאפס, אני די בונה על קריאת עבודת המאסטר של אילן גונן (תגיד לי בהתגובות אם מותר לי לקשר לעבודה עצמה :) תודה!), שעסקה באיתור העיצורים הפונמיים (=מבניים, אלה שמרכיבים את זה מה קוראים אותם "שורשים") האמיתיים של עברית בת-זמננו, והתבססות עליה בפיתוח האלפבית המוצע, תוך שמירה מקסימלית על העקרונות שבשקף האחרון של המצגת מההרצאה ועל עניין האסתטיקה – צורה רישית ומוקטנת (capital/lowercase) לכל אות, גודל אותיות אחיד פחות-או-יותר, הימנעות מסימני תנועה מיותרים.

אמשיך לעדכן כאן בדגש! (וכמובן, אין מקום מתאים יותר לויכוחים מאשר כאן בתגובות)

(ולא, לא שכחתי את ההרצאה מהשקת "עברית אינטרנטית". כשיהיה וידאו אכתוב גם על זה)

Read Full Post »

קצת יחס למילות יחס

כן, שוב אני, א' לענייני מילות יחס. (ורק עכשיו שמתי לב שבפעם הקודמת קראתי לזה "מילות קישור". פאדיחה). הפעם בפינתנו, אסוציאציות מטרידות. מזהים משהו חריג בהוראות כאן?

ואולי עכשיו?

(הנה כי) כן, האנשים הטובים בקרליין מבהירים למשתמשי ג'ל האהבה שלהם שהוא לא לשימוש בילדים.

אז כן, "שימוש ב" כבר עושה את דרכו העקלקלה אל השפה היומיומית ואל שפת ההוראות, כבר ראיתי על מספר מוצרים "לא נוסה בבעלי חיים" (במקרה המוצג כאן דווקא שמרו על ה"על"), ועם זאת הייתי מצפה שבמוצר עדין מסוג זה יהיה מישהו בעל טקט על פס הייצור של ג'ל האהבה שיגיד "רק רגע, אולי כדאי לשנות כאן ניסוח", כי מה לעשות שלמילית היחס "ב" עדיין יש את הקונוטציה הראשית של "בתוך". כמה חלופות* אפשריות: "לא לשימוש על ילדים", "לא מיועד לילדים", "לא מתאים לילדים", "לא להגיע למצב שבו משתמשים בזה בילדים (טיפ ידידותי, עלינו)". ועוד לא התחלנו לדבר על הקונוטציה האחרת של "שימוש בילדים", זו שלא תתאים לשום מוצר, זו המרמזת על ניצול (אף כי יש כאן מן האנגליתיזציה).

אני ער לאפשרות, שמישהו בחברה ראה את הכיתוב והחליט שהוא לא כזה נורא. במקרה זה כנראה צריכים להחדיר לו קצת הגיון בריא. מותר להיעזר בג'ל.

[תודה לשלומי. הנה הצלחתי להזכיר אותך באתר של סמולנים. ועוד אקדמאים]

Read Full Post »

אין מצטרפין בשעת הסעודה

נפתח בניסוי קצר. הקישו-נא כאן (מומלץ לפתוח את הקישור בטאב חדש) כדי להגיע לדף באתר הכנסת שמרכז את הצעות החוק הפרטיות אשר נידונות במליאה. תנו לסמן העכבר שלכם לרחף מעל העמודה השמאלית שכותרתה "היוזם". מרבית הסיכויים הם שתיתקלו בהודעה המשונה:

אין מצטרפים לחוק

אה? מ.. מה? מה אתם רוצים? מי ביקש להצטרף? מה זה בכלל אומר, להצטרף לחוק?

או. טוב ששאלתם. הפרק הרלוונטי בתקנון הכנסת לא מכיל כלל את המונח "מצטרף" או "הצטרפות", אבל עיון בפרוטוקול ועדת הכנסת בישיבתה בפברואר 2011 מספק רמזים. מסבירה עו"ד ארבל אסטרחן, יועצת משפטית בוועדת הכנסת:

היום תקנון הכנסת לא מבדיל בין יוזמים לבין מצטרפים. בפועל אנחנו יודעים שזה קורה, הם מסומנים ב-bold, אבל לכאורה מבחינת תקנון כולם שווי מעמד. יכולים 10 אנשים להגיש הצעת חוק, כל אחד מהם יכול לבקש להעלות את זה לטרומית, לנמק וכולי. מה שמציע כאן יושב-ראש הוועדה זה שיהיו לנו יוזמים של הצעת חוק ותומכים בהצעת חוק. היוזמים זה יכול להיות אחד או יותר, לפי בחירתם, רק הם בעלי הבית של ההצעה, כאשר יש איזושהי עדיפות ליוזם, שהוא זה שיכול למסור הודעות לגבי אותה הצעה. הוא זה שמבקש להעלות אותה, לדחות את ההצבעה, כל מיני דברים שבהמשך הוא יכול לבקש, בעוד שהתומכים – אולי נמצא להם שם אחר, כרגע הם מכונים תומכים […] הם לא ייחשבו מציעים, זאת אומרת השם שלהם – יהיה צריך לחשוב איך הוא יצוין בנפרד. הם לא יכולים בשום שלב להפוך ליוזמים, זאת אומרת אם היוזם חזר בו או כל היוזמים חזרו בהם, ההצעה "מתה".

ומפרט ח"כ יריב לוין, יו"ר הועדה:

אבל לפעמים אדם בא ורוצה לעשות שני דברים ביחד. מצד אחד הוא רוצה להיות הבעלים, להיות זה שיזם, להיות זה שיקבל את הקרדיט ולהיות זה שיקבל את ההחלטות. מצד שני, הוא רוצה להראות במהלך הפתיחה שלו, שיש לו תמיכה יותר רחבה בהצעה הזאת. הרי זה ההיגיון בקיומם של המצטרפים, לכן אני לא מציע לבטל אותם, אבל אני כן מציע לעשות דיכוטומיה ברורה, כי כשאדם אומר: אני חבר כנסת X לא לוקח כיוזם אתי בהצעה, אלא רק רושם את שמו כמצטרף, מה שהוא מתכוון אליו זה "אני בעל הבית של ההצעה, הוא רק מביע את תמיכתו בהצעה שלי". לכן אני חושב שזה הדבר הנכון.

בישיבה של הועדה ממאי, מרחיבה אסטרחן:

דיברנו גם בישיבה האחרונה על כך שיש יוזם או יוזמים להצעת חוק ויש מצטרפים, שהשם שלהם יצוין בנפרד, ובהמשך גם דיברנו על כך שאם כל היוזמים חזרו בהם, המצטרפים לא הופכים ליוזמים והצעת החוק מתה. זאת הבחנה שנוצרה כאן.

אז מה אפשר להסיק? "מצטרפים" הוא הכינוי הבלתי-רשמי (עדיין) לאנשים שתומכים בחוק, אבל הם לא חברי הכנסת שיזמו אותו, ולכן השם שלהם לא מסומן ב-bold. ועדת הכנסת מעוניינת להסדיר את העניין ולקרוא להם "תומכים", וזה באמת נשמע כמו רעיון לא רע.

אבל למה כל הסיפור הזה צריך לעניין את האזרח התמים שמעוניין לעיין בהצעות חוק, ומוצא את עצמו לפתע מותקף עם אזהרה חד משמעית, לפיה

אין מצטרפים לחוק

?

זוהי דוגמה מצויינת למה שקרוי באנגלית nerdview, מונח שעדיין מחכה לתרגום עברי הולם: שימוש של אנשי מקצוע בז'רגון פנימי אשר נדמה להם כמובן מאליו, בעוד לשאר הציבור אין מושג על מה מדובר (ההצעה שלי היתה ראש בקי, אבל נראה שאני היחיד שמרוצה ממנה). ובמקרה הזה, דרך ההצגה המעצבנת של המידע, בחלונית שקופצת במעבר עכבר, רק עושה את הדברים יותר גרועים.

Read Full Post »