Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for נובמבר, 2010

מערכה ראשונה

הפעם הראשונה שבה היכה בי במלוא הדרו ההבדל הסמנטי בין לפתוח/לסגור ולהדליק/לכבות היה דווקא בגרסתו האנגלית(-אמריקאית). השנה היא 2001, החודש הוא יולי, ואני חבר המשלחת הישראלית למחנה נוער של התנועה הרפורמית בפאתי מדינת ניו יורק (מה פאתי, כמעט ניו ג'רזי). פיזרו אותנו בין החדרים, ואני ו-ר. ר. נקלענו לצריף של המגניבים. באחד הימים הראשונים למחנה, בשעת לילה, נכנס ר. לצריף ונתקע במשהו. מיד החל לצרוח כמו משוגע

OPEN THE LIGHTS! OPEN THE FREAKING LIGHTS!

(לא, לא צנזרתי)

ואף אחד מהמקומיים פשוט לא הבין מה הוא רוצה מהם. לי נפל האסימון, ובאחת ההפסקות בין הצעקות אמרתי בנועם

Somebody turn on the light.

מיד הדליק מישהו את האור, ר. שרד את מה שזה לא היה שתקף אותו, והצריף זכה לפיסת הווי ראשונה.

ואני? מצד אחד ידעתי ש-ר. לא דיבר ברור (למרות שהרבה ישראלים מחליפים בין הצורות), מצד שני התקשיתי לעכל את זה שבאמת לא הבינו מה כוונתו. סך הכל, לאור יש שני מצבים, כמו למזוודה, אז אם אחד זה "דלוק" או "פתוח" והשני זה "כבוי" או "סגור" באמת כל כך משנה? האנלוגיה אמורה להיות חזקה מספיק.

מערכה שניה

מורן מדברת כמו ר. ר. היא משתמשת בלהדליק/לכבות ובלפתוח/לסגור חליפות, ולרוב מעדיפה את הצמד השני. זה צורם לי, אבל אני משתדל להיות בעל טוב ותארן טוב ולא להזדעם.

קסם. הוא כזה ארוך.

im on ur table; mezhuring ur gaps

ואז הגיע יום הדין. המצב שבו המשמעות של כל ביטוי שונה בו.

המחשב הנייד שלי על השולחן, במצב דלוק, ואני מבקש ממורן לסגור אותו כדי שקסם (לעיל) לא יטפס על המקלדת ויפרסם שטויות בדגש קל. מורן עלולה לכבות את המחשב, שזה לא מה שביקשתי: ייקח יותר זמן להפעיל אותו מחדש (והתוכנות הפתוחות יאבדו מידע), ואילו קסם יוכל להשיר שערות על המקלדת כאילו כלום.

וכרגיל גם הפרגמטיקה תיכף תיכנס בדלת האחורית: אתם רואים לפטופ סגור וכבוי מונח על שולחן. מאן דהוא מבקש מכם לפתוח את המחשב. טכנית מספיק שתרימו את המסך למצב ניצב, לא? לי נראה שזה המעשה החוכמולוגי. כלומר בפועל ביקשו מכם גם לפתוח וגם להדליק. מדליק. לא רק פרגמטיקה, הכנסנו גם יעילות-השפה. דרך מעולה לסיים.

כ"ט בנובמבר שמח לכולם (ותכבו את החלון, כי קר)!

Read Full Post »

[פוסט אורח של ברק אוירבך, דוקטורנט בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה]

בפרסומת החדשה של חברת "עלית" למוצר הנצחי — ה"ופל" — מוצגת שאלה מעניינת. בפרסומת מתוארת ישיבת הנהלה בחברה, ובמהלכה מתעורר ויכוח בין מנכ"ל החברה לבין אחד הסובבים את השולחן, דמות מצוירת (ילדותית משהו), עקשנית ורווית נימוקים משכנעים. השאלה שסביבה מתנהל הדיון היא: האם הצורה הנכונה היא 'וָפְלִים' או 'בָּפְלוֹת'? הנימוק המרכזי של הדמות המצוירת היא "אומרים בָּפְלוֹת". הוא מביא דוגמות מתקופות שונות בחיים (טיול של תנועת הצופים, אימא שמתפרצת לחדר ברגע אינטימי בין המצויר לחברתו, מארב בצבא), כשבכל אחת מהסיטואציות המילה ששימשה לציון הממתק הייתה "בָּפְלוֹת".

אני לא רוצה לפתוח כאן את הדיון האידיאולוגי שעולה מן הפרסומת — האם התקינות הלשונית היא על העליונה (הטהרנות, כלומר יש לומר "וָפְלִים"), או שיש לנהוג עפ"י הקורה בפועל, בשפה הדבורה היומיומית (המתירנות, ובמקרה שלנו, יש לומר "בָּפְלוֹת"). מה שכן אנסה לעשות, הוא להסביר: איך בכלל הגענו לצורה "בָּפְלָה"? וכמובן, שאין זאת אלא על קצה המזלג בלבד.

בשפות שונות בעולם, המילה המקבילה (בין אם לממתק המדובר, חטיף דק ואפוי, ובין אם לגרסאות השונות של הוופל הבלגי) דומה מאוד לזו שחדרה לעברית. באנגלית ובאיטלקית: WAFER, בגרמנית: WAFFEL (וגם OBLATE), בהולנדית WAFEL ובפולנית כמו בהולנדית, אבל גם WAFELEK. נכון, דומה מאוד לעברית, אבל איך הגענו מכאן למילה "בָּפְלָה"?

בעברית, ההגה 'W' (שהוא הגה מקורב, כלומר בין עיצור לתנועה) הפך להגה 'V' (שהוא עיצור שפתי-שיני, היינו בעת הפקת הצליל, האוויר נחסם באמצעות מגע בין השיניים לשפתיים). משום מעתק זה, נוצר מפגש בין שני עיצורים שפתיים-שיניים (ה-'V' החדש וה-'F' הקיים), וביניהם תנועות. מבחינה פיסית, קשה (באופן יחסי) ההגייה של שני העיצורים השפתיים-שיניים הללו ברצף, ולכן לשם קלות הדיבור נעשה בידול: במקום שני עיצורים בעלי תכונות דומות (שרק הקוליות מבחינה ביניהם), הוחלף אחד העיצורים בעיצור, שהתכונות שלו דומות לעיצור המוחלף אך שונות מן העיצור שנותר: העיצור הקרוב ביותר לעיצור 'V' מבחינת הקוליות ומקום החיתוך הוא 'B', ולכן הוא בא במקומו.

הרהור קטן לגבי ה-ה"א בסופה של המילה: ניסיתי לחשוב מאיפה היא הגיעה, אבל לא לגמרי ברור לי. עם זאת, אבן-שושן (1980) מסביר את המושג "אפיפית" כך: תופין דק, כעין "ביסקויט" או "ופלה". כלומר כבר אצלו מדובר בסיומת ה"א, והוא בכלל לא מכיר בקיומו של ה"ופל". מעניין, לא?

ולקינוח, איך אפשר שלא לסיים עם בָּפְלָה, ועם קטע ממערכונם של הגששים המכונית המגויסת שנכתב ע"י נסים אלוני:

-"הגיע האוטו עם הבפלה? אז תביא בפלה"
-"אין בפלה"
-"אז תביא תפוזים עם בפלה!"
-"אבל אין בפלה!"
-"אז תביא אשכוליות עם בפלה!"
-"וולאק אין בפלה!"
-"טוב….אז תביא רק בפלה!"

עכשיו תנסו אתם להגיד את השורות האלה עם "ופל" או "ופלה"…

[היתה זו רשומת אורח של ברק אוירבך. תודה ברק! קבל מאיתנו אפיפית במתנה. רוצים לכתוב גם? צרו קשר דרך צרו קשר]
 

דוקטורנט בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה

Read Full Post »

פִתחו יומנים: גיא דויטשר ישא הרצאה בכנס החינוך ביד הלשון: בין המחקר הלשוני לעשייה החינוכית שייערך עוד שבועיים באוניברסיטת חיפה (7/12). יום העיון נראה מעניין מאוד גם ללא דויטשר, אבל נוכחותו היא כמובן סיבה כפולה למסיבה. מקורות יודעי דבר מוסרים גם שההרצאה האחרונה, של ליאור דגן, היא יהלום חבוי.

הח"מ יהיה שם (בכל זאת, הוא עובד שם ועדיין לא יצא לו לראות את אודיטוריום הכט מבפנים), אז אתם מוזמנים לבוא לומר שלום.

Read Full Post »

עוד קצת לטינית כפי שלמדתי עליה מספרו של ניקולס אוסטלר, עד אין-קץ (סיכום אותו ספר על רגל אחת: מעניין, אבל יבש. בכל זאת, ספר על לטינית).

באירופה הקלאסית היו קוראים לשיעורי שיעורי תחביר ולטינית נכונה grammatica. בואו נראה מה קרה למילה הזו מלבד הפיכתה למילה המוכרת grammar. ובכן, למילה יש את סיומת הנקבה -ica (זו לא תמיד סיומת נקבה, אבל היא כן במקרה הזה). בצרפתית ישנה (אותו להג וולגרי של לטינית, רצוף שגיאות ושיבושים מחרידים), חל הקיצור aire < ica. כך medicum הפך ל-mire ו-mathematicam (במקור בכלל או לחילופין artem magicam) הפך ל-artimaire.

באופן דומה נתקבל הצורה grammaire. מה מעניין בה? שכל ההתעסקות הזו של המעמדות העליונים במילים, משפטים וכללים היתה משהו משונה וקסום ביותר, כך שהמילה עברה לשפות אחרות עם שינוי קל בצליל ובמשמעות: gramarye באי הבריטי ומאוחר יותר פשוט glamour בסקוטלנד, במשמעות "כישוף ולחשים".

בינתיים בצרפת, grammaire עברה עוד שינוי ל-grimoire, מילה שמשמעותה באנגלית מודרנית "ספר לחשים".

קשה לי להחליט איזה פן בסיפור הזה אני אוהב יותר: את זה שהמילה glamour מקורה ב-grammar בגלל שמדובר בעניין מכושף ומסתורי; את זה שדקדוק הוא למעשה, מעצם הגדרתו, משהו מלא זוהר; או את זה שיש לנו עוד דוגמה למילה שעברה שינויי משמעות לא קטנים במרוצת השנים, אבל אף אחד לא נתקף זעם מילים ולא חושב לטעון שזו מילה מגוחכת שאסור להשתמש בה.

ובצדק. glamour היתה מילת השנה לשנת 1720.

Read Full Post »

לפני כשנה רטנתי מעל במה זו על תעלול יחסי הציבור הקבוע של פול ג'יי.ג'יי פאיאק, שמפעיל ארגון משונה בשם Global Language Monitor, אשר מתיימר לקבוע, באמצעות מדדים מדעיים שאותם הוא מקפיד שלא לחשוף, מהן "מילות השנה".

דסק העיתונות של הבלוג נרדם על משמרתו, והנה היום נחרדנו לגלות שהתפרסמה רשימת מילות השנה לשנת 2010: הגדילו לעשות ב-ynet, והוסיפו שהמילים מתבססות על "סקר שנערך בקרב כ-1.6 מיליארד דוברי אנגלית". מובן שמספר הדוברים הילידיים של אנגלית נמוך בהרבה, וגם אני מקווה מאוד שפאיאק שכר הרבה מאוד סוקרים, אחרת הוא היה צריך להתחיל לערוך את הסקר עוד בתחילת השנה.

אבל האמת פרוזאית הרבה יותר, ובינתיים עוד לא התעייפתי מלהזכיר אותה: ככל הידוע לנו, שום סקר לא התבצע.  אין לי כוונה לחזור מילה במילה על הפוסט משנה שעברה, כי הוא תקף גם השנה. אבל פאיאק מעולם לא טרח לחשוף על יסוד מה הוא בוחר את הרשימות שלו, ועדיין אין לנו סיבה להניח שמדובר על משהו שהוא מעבר להמצאה מוחלטת וקידום מכירות לספריו. זה כמובן לא מונע מכלי תקשורת ברחבי העולם למהר ולדווח, כי אין דבר שהתקשורת אוהבת יותר מהודעות לעיתונות.

אם מישהו מתעניין, משום מה, ברשימה המלאה, הוא יכול למצוא אותה כאן. די בלציין כי רשימת המילים כוללת את הפריטים "The Narrative" ו-"3D", ושרשימת הביטויים כוללת את הביטוי Lady Gaga.

Read Full Post »

לפני שבועיים שלושה שבועות, ברכבת דרומה לחיפה: אישה בשנות הארבעים-חמישים לחייה מנסה לקבוע תור בטלפון עבור הבת שלה. את החלקים המעניינים אאיית כמו-פונטית (את שם המשפחה ושמו של הרופא שיניתי).

"שלום, אני רוצה לקבוע תור לד"ר גזונדהייט בשביל הבת שלי. השם הוא ili כהן. כהן. לא, ili. ili. הלו?"
(השיחה מתנתקת והגברת מתקשרת שוב)
"סליחה, זו אני שוב, השיחה התנתקה. כן, לקבוע תור. ili. ili. מה זאת אומרת? ey yud lamed yud!"

כמובן, מה שנהדר זה לא רק שהאֵם הפכה את הה"א בשם 'הילי' לעיצור לעיצור פוצץ, כפי שרבים מאיתנו עושים וכפי שנפוץ ברבות משפות העולם לאורך הדורות; אלא שאפילו בבואה לבטא את שם האות, היא קראה לה "אֵיי". חי"ת ועי"ן, התכוננו לקבל שכנה חדשה.

Read Full Post »

COCA הינו קורפוס האנגלית האמריקאית העכשווית. משמעות ה-C הראשונה בראשי התיבות היא Corpus.

למרות זאת, רבים וטובים (לרבות מארק ליברמן, קפיטן ספינת האם*) מתעקשים לקרוא לו בשם COCA corpus. קצת מיותר, שהרי בעצם כך אומרים פעמיים קורפוס. קורפוס.

אלה, כמובן, אינם ראשי-התיבות היחידים שסובלים מהמחלה הזאת. הדוגמה הכי מוכרת באנגלית היא כנראה  הכספומט, שרבים מתיחסים אליו משום מה בתור ATM Machine. השם לתופעה לא איחר לבוא, וכמתבקש בשמות לתופעות מטא-לשוניות, השם בעצמו הוא מטא-מטא-לשוני. במקרה הזה, RAS Syndrome, כשה-S  מייצג כמובן את המילה Syndrome.

נחרה-נחזיק אחרי ידידינו דוברי האנגלית ונתרגם את הביטוי (עם קצת חירות יצירתית), וכך נקבל את תחדיש דגש קל להשבוע –

תָּיָ"מ מיותר. תי"מ הם ראשי תיבות של "תסמונת ייתור מיותר".

יש התיחסות לכמה כאלה (בלי מתן שם לתופעה) בשרשור קקפוני של פורום תפוז. בשבילי הדוגמה הקלאסית תמיד היתה "סס"ל לבן" (סרט סימון לבן לבן). בכלל, כמו שמציין הללג באותו שרשור, בצה"ל התופעה מאוד מקובלת, ועל כך לא נתפלא: יותר משהצבא שלנו צועד על קיבתו, הוא צועד על ראשי תיבותיו. אחד ששכחו בפורום הוא "מב”ס הבסיס", וכעת נפצח בספיישל תי"מים מיותרים שאינם צה"ליים (מעבר לחבורת חסמב"ה שכבר הוזכר שם):

מפלגת מפא"י (כאן וכאן)

מתנדבי מח"ל (כאן. אבל שימו לב שפה אין ברירה)

קמ"ש לשעה (כאן, וכאן תוצאות החיפוש. זו פשוט טעות גסה, כי קמ"ש לשעה הוא שינוי המשמעות ממהירות לתאוצה. <הכנס הסתייגות של יובלמוב מהאינסקריפטיביות שלי כאן>)

תובב"א אמן (כאן החיפוש. והמהדרין אומרין תובב"א אמן ואמן, שזה שלושה אמנים)

ואצלנו בחוגי סיור היה נהוג משום מה לכתוב על הי"גימלים. ייתור מיותר מזן מעניין (הוא ייתכן רק בכתב. אף אחד לא יגיד "יוד גימלימלים").

טוב, אז זה לא היה כזה מצעד ארוך. כנראה אין הרבה כאלה בעברית (פרוב מי רונג, דיר רידרז. פרוב מי רונג)

————————————-

* והוא עוד מטיף לאחרים

Read Full Post »

Older Posts »