הולך להיות אח

כיוון שצלילי הצרצרים בלובי הבלוג כבר מתחילים להעיק על נשמתי, אשתף אתכם בתהיה שטרם הבשילה לממדי מחקר, ולו האינטרנטי הזול שאנחנו כל כך אוהבים כאן.

(הכל פה מנוסח בלשון זכר כי אם אני אתחיל עם לוכסנים הפוסט הזה ייראה כמו כתובת אינטרנט)

אם אחותי או אשת-אחי בהריון מתקדם (וראשון), יכול אדם סביר לגשת אליי ולומר "אתה הולך להיות דוד!". הנה אפילו יותר מאלף תוצאותג* להביטוי המדויק.

אם בתי או כלתי בהריון ראשון, יבואו ויאמרו לי "אתה הולך להיות סבא!". לא ברור למה רק תשע תוצאותג, זה די דומה לעניין הדוד בעיניי.

אם אני בן יחיד ואמי בהריון, לעומת זאת, "אתה הולך להיות אח" נשמע לי רע. גם שבע תוצאותג לא יעזרו (ושימו לב שהאחרונה מדברת על אח מסוג קמין, ואחת לפחות מדברת על אחים חורגים, כלומר "אתה הולך להיות אח של [מישהו ספציפי]", וציפיתי גם לאחד רפואי אבל לא תמיד מקבלים הכל), זה מצלצל לי רע.

התחושה שלי היא שההדדיות היא שמפריעה פה – התינוק הרי ייוולד אח בעצמו, כלומר לא הישג מי יודע מה. כנראה גם תורמת העובדה ש"אח" נתפס בעיני פחות כתכונה מאשר "דוד" או "סבא". "הולך להיות לך אח" מתיישב פה כל כך, כל כך הרבה יותר טוב.

מסכימים? מתנגדים? יאללה תנו בתגובות. אני יודע שכולכם מול המחשב, אתם משותקים מהעל-האש.

*תוצאות גוגל, בהעדר תרגום יותר מטופש ל-ghits.

Read Full Post »

לא משהו להתפעל ממנו

[פוסט אורח מאת יובל נוב]

במאמר "עלייתו ונפילתו של בניין התפעל" שהתפרסם במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", 23.3.2012, מביא יאיר אור דוגמאות מראשית ימי העיתונות העברית לפעלים בבניין התפעל שאינם מקובלים כיום ("התגהץ", "מתרטב" ואחרים).  הטענה המרכזית של המאמר משתקפת בכותרתו, וביתר הרחבה במשפט: "בשנים של התבססות העברית החדשה היה בניין התפעל נפוץ ביותר, הרבה יותר מכפי שהנו כיום".  טענה מעניינת, אולם, אפעס, לא מגובה בשום נתונים מספריים.  אינני בלשן או חוקר תקשורת, אך כספקן מדופלם וחובב לשון, החלטתי להפשיל שרוולים ולבדוק האם יש בטענה ממש.

שני הציטוטים הראשונים מכתבתו של אור לקוחים מכתבות בעיתונים "דבר" ו"דואר היום", מהשנים 1936 ו-1921, בהתאמה.  באדיבות jpress.org.il המופלא, איתרתי את גיליון "דבר" המתאים לציטוט הראשון; היות שאור לא פירט את היום המדויק בו התפרסם הציטוט השני, בחרתי בגיליון הראשון של "דואר היום" משנת 1921.  מכל אחד משני הגיליונות בחרתי שתי כתבות: הכתבה המרכזית בעמוד הראשון, והכתבה המרכזית בעמוד האחרון (את אחת הכתבות מ"דואר היום" מסתבר שחיבר אחד, א. בן יהודה).

בנוסף, בחרתי בכתבה המרכזית בעמוד הראשון ובכתבה המרכזית בעמוד האחרון (של קונטרס החדשות) משני עיתונים בני-זמננו: "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", מהתאריך 28.3.2012.  בכל אחת משמונה הכתבות, ספרתי את מספר המופעים של פעלים, שמות פעולה ושמות פועל בבניין התפעל, ואת מספר המופעים של אלה מששת הבניינים האחרים.

ומה היו התוצאות?  אחוז המילים שמקורן בבניין התפעל מכלל הפעלים ושמות הפעולה בכתבות מתקופת היישוב היה 7.16, ואילו האחוז המקביל בכתבות בנות זמננו היה 6.73.  זהו הבדל זעיר שאינו מובהק סטטיסטית (p = 0.97), ובוודאי שאינו מלמד כי בניין התפעל היה נפוץ יותר בעבר "הרבה יותר מכפי שהנו כיום".

הבדיקה שערכתי היתה מרושלת למדי והתבססה על מדגם קטן מאד, כך שלא הייתי ממהר להסיק ממנה מסקנות גורפות כלשהן.  בהחלט ייתכן כי אור טרח יותר ממני, השווה בקפדנות בין קורפוסים רחבים יותר של כתבים משתי התקופות וקיבל תימוכין לטענתו, אולם בכתבתו שהתפרסמה ב"הארץ" לא מוזכרת בדיקה שכזו.

לדעתי הלא מלומדת, התופעה הכללית שעליה מצביע אור – מילים שהיו נפוצות בעבר והפכו לנדירות כיום – אינה אופיינית במיוחד לבניין התפעל.  השעה המרתקת שביליתי בקריאת עיתונים מראשית המאה שעברה סיפקה לי שפע דוגמאות של מילים שאינן קשורות לבניין התפעל, ושצללו לתהום הנשייה.  גם בציטוטים של אור עצמו מופיעות מילים שכאלה, שהחביבה עלי מביניהן היא "חינה", בביטוי "חינה מזדיינת" ("סין מתחמשת", בשפת ימינו).

[יובל נוב הוא מרצה בחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה, עורך באתר "האייל הקורא", וחובב לשון.]

Read Full Post »

תרגום: פחות טרנזיטיבי ממה שחשבתם

עוד מתלאות דרום-אמריקה: כך נכתב באוטובוסי עיירת השוקולד סן קרלוס דה ברילוצ'ה, בשלט המבקש להודיע שירידה מתבצעת מהדלת האחורית (שימו לב למבחר השפות. זה השלט במלואו):

בחזרה ארבע טוב

צ'ילה וארגנטינה הן גן-עדן לשגיאות מוזרות בתרגום לאנגלית. לא צילמתי הכל, כי בשלב מסוים זה כבר נהיה לא-חוכמה, אז אסתפק בלהפציר בחובבי הספנגליש לבקר (כן, יש שם גם טבע נחמד).

מה יש לנו כאן? חדי-העין שמו לב שכבר התרגום לאנגלית בעייתי. הפועל descender, "לרדת", תורגם לתואר-הפועל down (שגם יכול לשמש כפועל, אבל בעיקר בסיטואציות של קרבות אוויר או שתיית אלכוהול), וסדר המילים בצירוף הסמיכות back door התהפך, כנראה כי בספרדית מדובר בצירוף צמידות (כלומר שם עצם + שם תואר, כמו המקבילה העברית "דלת אחורית"). העושר הלקסיקלי של המילה back נתנה את אותותיה בתרגום לעברית, שכנראה התבצע מהאנגלית ולא מהספרדית, וכך קיבלנו את המשמעות האחרת שלה, "בחזרה". שזה מעניין, כי דווקא "להורדה" שומר את המאפיינים שהלכו לאיבוד עם התרגום ל-down.

האם מדובר כאן בתרגום אוטומטי? לפחות לא בגוגלתרגם. הוא מזעזע עוד יותר: ל-descender por la puerta trasera הוא מציע לא פחות מ-lowered by the tailgate באנגלית, ו-"הוריד את הדלת האחורית על ידי" בעברית. גוגלתרגום בין שתי שפות שאינן אנגלית מתבצע דרך אנגלית, ואמנם נסיון לתרגם את האנגלית מחזיר אותה תוצאה בעברית, שלדעתי לפחות יותר קרובה למשמעות המקורית מאשר האנגלית. מוזר.

התיאוריה החלופית שהכי מוצאת-חן בעיניי כרגע היא שנעשה פה תרגום מילה-מילה, נניח מילוני: מהספרדית לאנגלית ומהאנגלית לעברית. החלק היחיד בפאזל הזה שלא מסתדר הוא "להורדה". לשם כך אולי יהיה צורך באיזה מודל היברידי של שגיאות תרגום מוזרות. שתפו אותנו בתיאוריותיכם.

Read Full Post »