Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אוקטובר, 2010

הפקולטה למדעי הרוח תובעת ממני זה זמן מה דוגמאות משלה לקטעים לשוניים מעניינים. אם כן, הרי:

פרופ' אורלי לובין נשאלה בשיעור הבכורה של בין המינים: מבוא לתיאוריות פמיניסטיות עכשוויות, האם זה נכון לבסס תיאוריות על בסיס מקרים ספוראדיים.

תשובתה התחילה ב"זה כל מה שיש לנו", והמשיכה בתיאור של מה קורה כאשר…

מתגלה עוד ספוראד שכזה.

אני היא ההתמוגגות הסמנטית הבלתי נשלטת של יובל. כמה מעברים מתרחשים פה. קודם כל אחד לקסיקלי, די כבד: ספוראדי הוא שם-תואר. ספוראד משמש כאן כשם עצם. מדובר במעבר מכובד מאוד עבור מילה (ומוכר לנו לרוב מתכונות/קבוצות אנושיות: עברי, שחור, שמן. אבל לא רק. למשל, מתוק => מתוקים, במובן של מאכלים מתוקים). כך או כך, הפינוק המורפולוגי (הורדנו את ה-י' בסוף) מַנדִּיר את המהלך עוד יותר.

אלא מה? בניגוד למעברים הללו, בהם מסתפקים במתן שם לבעלי התכונה, יש כאן קפיצה סמנטית לא קטנה: הדוברת התכוונה לתאר מקרה, שמצטרף לקבוצה שעליה אמרנו שהיא ספוראדית. זה לא מרגיש נכון שכל מקרה בפני עצמו הוא ספוראדי. נדרשת הקבוצה כולה.

הספוראד בפני עצמו איננו ספוראדי, אלא רק בתוך הקשר שבו מדובר על אחיו הספוראדים. לא ניתן להגדיר אותו אחרת. ובכל זאת הביטוי מובן לחלוטין.

נהדר.

Read Full Post »

אגף הקולנוע של דגש קל קם מרבצו לא מזמן והלך לראות את הסרט גנב עירוני (The Town), על כנופיית שודדי בנקים בבוסטון. משום שהסרט מתרחש בשכונת הצווארון הכחול האירית צ'ארלסטאון, הדמויות הראשיות מדברות במבטא בוסטוני טיפוסי, מה שמוסיף לאותנטיות (איך מזהים בוסטונאי: כשהוא אומר "באאהסטאן" במקום "בוסטון"). גם המשלב הלשוני של שודדינו דנן אינו מוגבה במיוחד. מה שיפה הוא שבניגוד לשם התמוה שניתן לסרט בעברית, הכתוביות עצמן היו ברמה גבוהה והעידו על כך שהמתרגמת ניסתה מאוד לשמור על האווירה המקורית (לצערי לא שמתי לב מי היה אמון על התרגום – מישהו יודע?).

אז בגלל שאנחנו יודעים להעריך תרגומים יצירתיים (במיוחד אל מול תרגומים גרועים ומר"נים), הריני מעניק בזאת את אות pater furtivus לתרגום נועז למתרגמת האלמונית של גנב עירוני, נעם בן ישי (שמצידה מודה לעורכת שירי פינקמן), על התרגום הבא.
הסצנה: בלש ה-FBI הערמומי מדבר עם מישהי הקשורה לשודדים בפאב אפלולי ומזהיר אותה לבל תנסה להימלט מהמקום.
במקור: You're thinking of running out on me.
התרגום: את חושבת לדפוק לי "ויברח".

Read Full Post »

לפני כשבוע היה מקרה עדין של דו-משמעות בכותרת של טמקא:

נו טוב, מעטים האנשים שלא הבינו את זה, גם אם בקריאה ראשונה יש מקום לבלבול: חומר יכול לבטא "פרטי מידע" או "סמים", ומילת הקישור על מחלטרת גם בתור אודות. כך או כך, לא צריך יותר מדי הקשר כדי להבין לאיזה מן הקריאים התכוון המשורר. שתי הפוליסמיות מתפרקות בקלילות.

יומיים אחרי-כן באה כותרת הרבה יותר מעניינת:

אני עברתי כאן מספר שלבים:

  1. מה? אנשים קיבלו מאסר על זה שהם לא הצליחו לגנוב ציור של ואן גוך? מוזר.
  2. אהה… הם התרשלו בגניבה, ולכן היה אפשר לעצור אותם. המאסר הוא על הגניבה עצמה.
  3. (לאחר קריאת הכתבה) טוב טמקא, הגזמתם הפעם. מי שנשפטו למאסר הם בכלל עובדי המוזיאון שפעלו ברשלנות שבגללה גנבו את הציור (דזבין אבא בתרי זוזי).
  4. התמקחות
  5. השלמה

העורכים התכוונו שהצירוף "גניבת ציורו של ואן גוך" אמור להיות מופרד לחלוטין (סמנטית) משאר הכותרת. הוא מתאר אירוע מסוים, תקרית, ומהווה יחידה נפרדת. מה לעשות, שמילית היחס "ב" יושבת כך לפניו, ושהיא מסתדרת כל כך יפה עם "מתרשלים", שכמעט לא היה מנוס מלהבין את הכותרת לא נכון באופן ראשוני.

כאן כבר אין טעות של פוליסמיה, אלא דו-משמעות ברשת התמטית של "מתרשלים": כמו שאפשר להגיד "יובל אוכל" ואפשר לומר "יובל אוכל בננה", כך אפשר להגיד "יובל התרשל" או "יובל התרשל במילוי תפקידו". המשלים הינו אופציונלי בלבד, אך אנחנו נעדיף לרוב לנתח משפטים כאלה כאילו הוא שם.

נוסיף את דו-המשמעות שהובילה אותי משלב 1 לשלב 2 ונקבל את מלוא יופי הכותרת: אחרי "מאסר ל-" נצפה לראות תיאור של הפשע או המחדל עצמו (וזה אכן מה שקורה בקרי האמיתי של המשפט, שלב 3). הפרגמטיקה (ידע העולם וההקשר) הובילה אותי להאמין שעונש לא יכול להיות על התרשלות בגניבה, ולכן חיפשתי משמעות אחרת. כיוון שכבר היה לי בראש שמי שקיבל את העונש הם אלה שניסו לגנוב, הלבשתי עליהם סיפור חדש. הקרי הזה הוביל אותי לשתי טעויות: האחת, בזהות הנאסרים. השניה, בתשובה לשאלה "האם הגניבה הצליחה?" (התשובה האמיתית: כן. התשובה לפי שלב 2: לא).

שנת לימודים חד-משמעית לסטונדטים מבינינו, והמשך קריאה מהנה!

Read Full Post »

שני שלטי פרסום בהם נתקלתי לאחרונה, הראשון ליד מרכז חורב בחיפה, השני בצומת רעננה דרום.

ראשית, מה אתם מבינים מהיהלומים האלה?

אני חשבתי שאולי מדובר ביהלומים magnifique ברמה צרפתית, אבל אז ראיתי את ההמשך והבנתי:

יהלומים זה איתמרק הוא טמבל

שנית, דלת רב בריחית היא כל דלת שיש בה בריחים מרובים או דלת של המותג "רב בריח"?

Read Full Post »

בשולי הכתבה בטמקא על המחקר של רפיק אברהים וזוהר אביתר (ההדגשה שלי):

התברר כי רק ההמיספרה השמאלית הצליחה לזהות את זוגות האותיות בערבית. הדבר עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים של החוקרים לפיהם ההמיספרה הימנית מתקשה בזיהוי גירויים שההבחנה ביניהם היא על בסיס לוקאלי – כלומר, היא מזהה רק את תבנית האות הכללית ואינה רגישה לניו-אנסים מקומיים כמו סימני הניקוד.

ניו-אנס? זו כנראה אטימולוגיה עממית. מקור המילה nuance הוא בצרפתית וחוזר למילה nue, "ענן". התואר new באנגלית מודרנית הוא גלגול של המילה הפרוטו-גרמאנית *newjaz בעלת אותה המשמעות. למילה זו אחיות בשלל שפות הודו-אירופאיות (למשל novus בלטינית ו-neu בגרמנית).

Read Full Post »

תקריות דיפלומטיות עשויות להיות משונות למדי. הודו זועמת על ניו זילנד לאחר שמגיש הטלוויזיה פול הנרי עשה חוכא ואיטלולא משמה של ראש ממשלת דלהי, Sheila Dikshit:

בהודו, אומה גאה, לא עברו על העניין לסדר היום ותבעו את פיטוריו של המגיש (מה גם שלהנרי היסטוריה של התבטאויות מעוררות מחלוקת, וכשאני אומר "מעוררות מחלוקת" אני מתכוון "גזעניות"). אבל מה באמת שמה של דיקסיט?

בהיעדר הקלטה בהישג יד נסתמך על הכתיב, ובהיעדר דובר הינדי בהישג יד נסתמך על ויקיפדיה (אבל שימו לב להערתו המחכימה של טל בתגובות). אם כן, בכתב הדוונאגרי המהפנט נכתב שמה של הפוליטיקאית शीला दीक्षित. האות המעניינת אותנו היא क्ष, דיגרף (תו כפול) המורכב מהתו क, שהגייתו k רגילה, ומהתו ष שעושה את כל הבלגאן. זוהי ס' כפופה (רטרופלקסית), מהסוג שקיים גם ברוסית ובמנדרינית למשל. הסימן הפונטי המקובל הוא ʂ, אך בתעתוק מדוונגארי מקובלות לרוב הצורות sh (כמו במנדרינית) או ṣ. את שם המשפחה ניתן למצוא בכמה צורות, ביניהן Diksit, Dikshit ו-Dixit.

איך זה נשמע בכלל? ככה. לאוזניים ישראליות העיצור עשוי להישמע בדיוק כמו ש' רגילה, אבל זה לא כך. בהינדי מבדילים בינו ובין श (עיצור מכתשי-חיכי שסימנו ɕ) ו-स (ס' "רגילה"). גם במנדרינית מבדילים בין שלושת העיצורים האלה (s, x, sh). אני מקווה שכשלמדתי מנדרינית לא הבכתי את עצמי בצורה דומה, אבל יכול להיות שפישלתי עם ההינדי; אנא תקנו אותי אם אתם מכירים את השפה והכתיב.

शीला दीक्षित

Read Full Post »

ויהי ערב. תם הכנס. אלה היו רשמיי:

17:50: שוב פינאלה, שוב סמנטיקה. אין, אין על סמנטיקה. סוזן רוטשטיין חולקת את רשמיה לגבי שמות עצם ספירים ובלתי-ספירים, וכאלה שהם לפעמים כך ולפעמים כך, וכאלה שההקשר מכריח אותם להיות כך ואיך יודעים שזה קורה, משפטים בהם סופרים דווקא שמות בלתי-ספירים. דוגמאות מאנגלית, עברית והולנדית, שחלקן חולק כבוד מיוחד לדר' סוס (1965). אח, סמנטיקה.

16:45: דינה אורנשטיין ויעל גרינברג מכשפות את הקהל עם ניתוח סמנטי של סתם. כבוד לנבחרת הביתית.

15:30: לביא וולף סיים את הרצאתו על "כשאת אומרת טעים למה את מתכוונת". לפי הגישה שלו לטענות כמו "העוגה טעימה", יש לדובר בראש קבוצת אנשים ממושקלת לפי חשיבות, ורף שצריך לעבור אותו כדי להיות טעים. הדעות בתוך קבוצת האנשים משתקללת לפי חשיבותם, ואם בסך הכל עברנו את הרף אז העוגה טעימה.

עכשיו מדברים אולגה קגן וסשה אלכסיינקו על הסיומת הרוסית "אוֹבָט".

בשולי הכנס: מודעה בקפה גרג לפיה הרשת "מחפשת עובדים בפריסה ארצית". דו-משמעות תחבירית, מישהו?

14:05: חזרנו מהפוגת הצהריים בשעה טעונה. גלית ששון בהרצאה עם נושא מבטיח להארד-קוריסטים שבינינו – מילים ניגודיות בלא פחות מ…אספרנטו! צלם בהיכל הגנרטיביזם.

12:25: אוון עושה לי חשק לכתוב את הפוסט הזה על אופטימליות שהבטחתי פעם.

הרצאה מדעית נקייה. תענוג.

אוון במילות סיכום: אין ספק שבמילים הטבעיות לעברית אין תופעה של הרמוניה. אין ספק שבמילים שעברית שואלת משפות זרות יש הרמוניה. אז אפשר לומר שהרמוניית תנועות היא תופעה אוניברסלית, שמופיעה רק בפריפריה של השפה (כלומר במקומות שבהם הצלילים נושאים פחות מידע). עוד סימוכין לכך – טורקית, שפה שנודעת בהרמוניה התנועתית שלה (ר' אריק אינשטיין בכבלים, 1990), מהרמנת לחלוטין רק את המוספיות שלה. רוב המילים הבסיסיות דווקא כן כוללות מגוון של תנועות.

12:00: ההרצאה של שירה פרבי (אֶת אָל) על קבילות ביטויים חוזרים בעברית כוללת תוצאות קצת מפתיעות: מניפולציות על סיבוכיות המשפט (כמו להכניס את הביטוי החוזר לתוך עוד משפט משועבד) לא משפרת את המידה שבה הכינוי החוזר מתקבל לעומת המשפט המקביל ללא הכינוי החוזר. כדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על השיפוט של דברים כמו דינה מסכימה לפגוש את הצלמת שטל סיפר שדן פגש (אותה) בחיפה.

אבחנה מרתקת תורנית: כל התמסירים (handouts) עד כה היו בעלי מספר עמודים זוגי. כולל זה של ההרצאה הקרובה – אוון גרי כהן באתנחתא פונטית/פונולוגית, הרמוניית תנועות בשאילת מילים לעברית (או: למה לעזאזל אנחנו אומרים קנגוּרו?)

11:20: נזכרתי בדבר: אתמול חשבנו שוב על בעיית המשגת משפטי העיבוד הסבוכים, אז הרי הרעיון שלי: Garden Path הוא משעול, ונדמה שמקור המשפטים האלה בגיהנום. לכן, מִשׁאוֹל (מחשב אמיתי אולי, אבל הכפתור של השווא לא עובד. עמכם הסליחה).

אם כן, משאול. דונו.

10:45: דוגמה מעניינת אצל בלטי: מבנה תחבירי שמפורסם במסובכותו הוא פסוקית זיקת מושא (דיברנו על זה בדגש, לא מוצא כרגע): הפיל שהג'ירפה רוחצת (זו לא בדיוק הדוגמה שלה, שמתכתבת קצת עם crash blossoms אגב) נחשב ביטוי קשה לעיבוד. מה עושים? מסבכים אותו עוד יותר על-ידי הוספת סביל, ואז מתקבל ביטוי קל יותר לעיבוד… הפיל שנרחץ על-ידי הג'ירפה. בלטי מסבירה שכעת התפקידים של הפיל נשארים "מקובצים" ביחד ואין את הג'ירפה שמפריעה למהלך העניינים הלינארי.

רגע, מה עם הפיל שהג'ירפה רוחצת אותו? על ביטויים חוזרים בעברית, בהרצאה הבאה.

ומה יהיה עם כל הגופן בולט שלי? לפחות לי אין פטיש סימני קריאה.

שעה שמחה (10:10): ברוכים הבאים ליום השני של כנס האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית. היום בולג עבדכם הנאמן, ואפילו ממחשב אמיתי. לפני שאקדיש מלוא תשומת לבי להרצאתה של אדריאנה בלטי על גזירות מורכבות, מילה של נזיפה: בלשנים חישוביים! איפה אתם? הנה כנס חשוב מתחת לאפכם ממש, ואתם אינכם בנמצא. נא לתקן לקראת יאטל 27.

———————————————–

קישור לאתמול

Read Full Post »

Older Posts »