הו אייפד, בקושי הכרנוך

יש פה יותר מדי קרדיטים, אז פשוט ניגש לעניין: כתבה במאקו, כותרת מסקרנת תחבירית:

הילד שתרם כליה בשביל אייפד גוסס

והוכחה נוטריונית

אני, ויש לי תחושה שגם מרביתכם, הבנתי מקריאה ראשונה שהאייפד עצמו גוסס.

מה יש פה? משאול? משפט חולצה? ההבדל שקבענו ביניהם בזמנו היה, שמשפט חולצה ("חולצה מטיילת בוואדי") הוא דקדוקי גם בקרי הראשוני, הוא פשוט לא הגיוני מי יודע כמה. משאול, Garden path ("כשיהודים בונים בניינים נופלים"), אי אפשר לקרוא עד הסוף תחת ההנחה הראשונית של מי עושה מה. כדי לכפות עליו דקדוקיוּת חייבים לשנות את ההנחה.

אז פה הקרי הראשון עובד (ומאוד מסייעת בכך העובדה ש"גוסס" הוא בינוני שיכול לתפקד גם כפועל וגם כשם תואר), אבל שימו לב שמה שמתקבל הוא לא משפט. הוא פשוט ביטוי שמתאר את הילד, כמו "המרגל שתקע אותי" או "הנזיר שלקח את הפרארי שלי והחזיר בלי דלק". אנחנו רגילים לכותרות שאינן ממש משפטים, ואז מצפים לסיפור יותר ביוגרפי באופיו. אבל אם זה היה מופיע סתם כך בגוף הכתבה, היינו מגיעים לסוף המשפט ואומרים "רגע רגע, אולי האייפד לא גוסס אחרי הכל".

לסיכום, אני נוטה לומר שיש לפנינו משפט חולצה, כי ההקשר הכותרתי חשוב, ומכריז עליו כעל בובה של משפט חולצה. כן ירבו. רק אולי בהקשרים קצת פחות טראגיים.

יום זומבי-אלוויס שמח לכולם!

Read Full Post »

קטעים על הבוקר

אחחח, אשתי המושלמת. רק יצאה מבית החולים (טיפ לקוראינו: אל תחטפו קומקום מים רותחים על גב כף הרגל), וכבר מעניקה לדגש קל חזרה נהדרת משבוע וקצת של היעדרות.

מדובר בדוקטורנטית לביולוגיה. היום, במסגרת נסיונות לחזור לשגרה, היא היתה קצת באוניברסיטה. לעת ערב שאלתיהּ אם היא הספיקה לעשות דברים, ואת מה שהיא ענתה שמעתי כך:

כן, עשיתי כמה דברים חשובים. הספקתי לדבר עם תאים על הבוקר.

מה?

בעוד האונה הימנית של מוחי מדמיינת את מורן מול צלחת פטרי בכרזה סטייל הלוחש להסוסים, האונה השמאלית מנסה בטירוף לעבד מחדש את הקלט השמיעתי תוך חשש שמא נצטרך לבלות שוב חודש במתקן של משרד הבריאות.

פעם אחת…

פעם שניה…

נמכר! מורן הספיקה לדבר עם טעים על הבוקר, שזו החברה שמחלקת שוקו ולחמניות בבקרים במחוזותינו. [מבדיקה על המקרר מדובר בכלל בטרי על הבוקר, אבל רק עכשיו בכלל עלתה לי המחשבה שמורן טעתה בשם. אז לא נורא]. היו איתם כמה בעיות במשלוחים האחרונים, והיה צריך ללבן איתם את הסוגיה. היא בכלל דיברה איתם בצהריים.

שימו לב איזה יופי! לא היה פה משאול, אבל בהחלט היה משפט חולצה! ההומופוניה תאים-טעים, כמו ההומופוניה חולצה-חולצה (בשמיעה זה לא משנה אם הכתיב זהה או לא), יצרה בשמיעה האחרת משפט תקני, עם ניתוח תחבירי שונה*, ולא הגיוני בעליל. כמו במשפט החולצה המקורי, גם כאן חוסר-ההגיון מגיע מהאנשת-יתר: שָׁם של ביגוד, כאן של אלמנטים ביולוגיים בסיסיים.

כן ירבו.

* דיברתי [עם תאים] על הבוקר מול דיברתי עם [טעים על הבוקר]

Read Full Post »

משאולים

עסקנו כבר כמה פעמים בבלוג במשפטי Garden Path (או כפי שיובל הציע לתרגם לאחר שהשם הקודם נפסל, "משאולים"). הנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן לאחרונה, ועשויות לשכנע את מי שמפקפק שאכן מדובר בתופעה שנתקלים בה בטבע ולא רק במעבדה. הראשונה היא מתוך עכבר העיר:

בשלוש השנים שחלפו מאז המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד-מיניים לא שכך. (לינק)

מה? אותי, לפחות, המשפט הותיר מאוד מבולבל. שניות ארוכות חלפו, כולל מספר נסיונות כושלים לתיקון, לפני שהגעתי לניתוח הנכון. כל כך קשה להשתמש בסימני פיסוק? הרי פסיק אחד קטן היה עושה הכל הרבה יותר ברור:

בשלוש השנים שחלפו מאז, המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד-מיניים לא שכך.

או אם בדיוק נגמרו סימני הפיסוק במחסני עכבר העיר, לשנות את סדר הרכיבים במשפט:

המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד מיניים לא שכך בשלוש השנים שחלפו מאז.

הרבה יותר טוב. הלאה. מבזקני וואינט, קרה משהו מעניין היום?

"נפל קסאם נוסף שנורה הלילה אותר בנגב המערבי" (זה היה הלינק אבל הוא הפסיק לעבוד ושכחתי לשמור תצלום מסך)

ושוב: מה קרה? מי נפל? אם הקסאם נורה בלילה, רק עכשיו הוא נפל? כמה גבוה הדברים האלה עפים? למעשה, רק במילה "אותר" מבינים שיש כאן בכלל בעייה כלשהי.

נו, טוב. נֵפֶל היא כמובן מילה לגיטימית שמופיעה במילון, וויקיפדיה מסבירה כי מדובר ב"כינוי לחלק מאמצעי לחימה או תחמושת שנפל מבלי להתפוצץ ועודו מכיל חומר נפץ חי". טוב עושים מבזקני וואינט בהשתמשם במינוח מקצועי, ובכל זאת, איך אפשר לקרוא את זה? אפשר כמובן לנקד, ולמען האמת קשה לי לחשוב על ניסוח שונה של המשפט שלא היה גורם לי לקרוא את זה בתור "נָפַל". "נֵפֶל" מקופחת לרעה, אבל ככה זה כשמנסים להשתבץ במשבצת של מילה כל כך פופולרית.

Read Full Post »

יאטל 26: ויהי בוקר יום שני

ויהי ערב. תם הכנס. אלה היו רשמיי:

17:50: שוב פינאלה, שוב סמנטיקה. אין, אין על סמנטיקה. סוזן רוטשטיין חולקת את רשמיה לגבי שמות עצם ספירים ובלתי-ספירים, וכאלה שהם לפעמים כך ולפעמים כך, וכאלה שההקשר מכריח אותם להיות כך ואיך יודעים שזה קורה, משפטים בהם סופרים דווקא שמות בלתי-ספירים. דוגמאות מאנגלית, עברית והולנדית, שחלקן חולק כבוד מיוחד לדר' סוס (1965). אח, סמנטיקה.

16:45: דינה אורנשטיין ויעל גרינברג מכשפות את הקהל עם ניתוח סמנטי של סתם. כבוד לנבחרת הביתית.

15:30: לביא וולף סיים את הרצאתו על "כשאת אומרת טעים למה את מתכוונת". לפי הגישה שלו לטענות כמו "העוגה טעימה", יש לדובר בראש קבוצת אנשים ממושקלת לפי חשיבות, ורף שצריך לעבור אותו כדי להיות טעים. הדעות בתוך קבוצת האנשים משתקללת לפי חשיבותם, ואם בסך הכל עברנו את הרף אז העוגה טעימה.

עכשיו מדברים אולגה קגן וסשה אלכסיינקו על הסיומת הרוסית "אוֹבָט".

בשולי הכנס: מודעה בקפה גרג לפיה הרשת "מחפשת עובדים בפריסה ארצית". דו-משמעות תחבירית, מישהו?

14:05: חזרנו מהפוגת הצהריים בשעה טעונה. גלית ששון בהרצאה עם נושא מבטיח להארד-קוריסטים שבינינו – מילים ניגודיות בלא פחות מ…אספרנטו! צלם בהיכל הגנרטיביזם.

12:25: אוון עושה לי חשק לכתוב את הפוסט הזה על אופטימליות שהבטחתי פעם.

הרצאה מדעית נקייה. תענוג.

אוון במילות סיכום: אין ספק שבמילים הטבעיות לעברית אין תופעה של הרמוניה. אין ספק שבמילים שעברית שואלת משפות זרות יש הרמוניה. אז אפשר לומר שהרמוניית תנועות היא תופעה אוניברסלית, שמופיעה רק בפריפריה של השפה (כלומר במקומות שבהם הצלילים נושאים פחות מידע). עוד סימוכין לכך – טורקית, שפה שנודעת בהרמוניה התנועתית שלה (ר' אריק אינשטיין בכבלים, 1990), מהרמנת לחלוטין רק את המוספיות שלה. רוב המילים הבסיסיות דווקא כן כוללות מגוון של תנועות.

12:00: ההרצאה של שירה פרבי (אֶת אָל) על קבילות ביטויים חוזרים בעברית כוללת תוצאות קצת מפתיעות: מניפולציות על סיבוכיות המשפט (כמו להכניס את הביטוי החוזר לתוך עוד משפט משועבד) לא משפרת את המידה שבה הכינוי החוזר מתקבל לעומת המשפט המקביל ללא הכינוי החוזר. כדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על השיפוט של דברים כמו דינה מסכימה לפגוש את הצלמת שטל סיפר שדן פגש (אותה) בחיפה.

אבחנה מרתקת תורנית: כל התמסירים (handouts) עד כה היו בעלי מספר עמודים זוגי. כולל זה של ההרצאה הקרובה – אוון גרי כהן באתנחתא פונטית/פונולוגית, הרמוניית תנועות בשאילת מילים לעברית (או: למה לעזאזל אנחנו אומרים קנגוּרו?)

11:20: נזכרתי בדבר: אתמול חשבנו שוב על בעיית המשגת משפטי העיבוד הסבוכים, אז הרי הרעיון שלי: Garden Path הוא משעול, ונדמה שמקור המשפטים האלה בגיהנום. לכן, מִשׁאוֹל (מחשב אמיתי אולי, אבל הכפתור של השווא לא עובד. עמכם הסליחה).

אם כן, משאול. דונו.

10:45: דוגמה מעניינת אצל בלטי: מבנה תחבירי שמפורסם במסובכותו הוא פסוקית זיקת מושא (דיברנו על זה בדגש, לא מוצא כרגע): הפיל שהג'ירפה רוחצת (זו לא בדיוק הדוגמה שלה, שמתכתבת קצת עם crash blossoms אגב) נחשב ביטוי קשה לעיבוד. מה עושים? מסבכים אותו עוד יותר על-ידי הוספת סביל, ואז מתקבל ביטוי קל יותר לעיבוד… הפיל שנרחץ על-ידי הג'ירפה. בלטי מסבירה שכעת התפקידים של הפיל נשארים "מקובצים" ביחד ואין את הג'ירפה שמפריעה למהלך העניינים הלינארי.

רגע, מה עם הפיל שהג'ירפה רוחצת אותו? על ביטויים חוזרים בעברית, בהרצאה הבאה.

ומה יהיה עם כל הגופן בולט שלי? לפחות לי אין פטיש סימני קריאה.

שעה שמחה (10:10): ברוכים הבאים ליום השני של כנס האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית. היום בולג עבדכם הנאמן, ואפילו ממחשב אמיתי. לפני שאקדיש מלוא תשומת לבי להרצאתה של אדריאנה בלטי על גזירות מורכבות, מילה של נזיפה: בלשנים חישוביים! איפה אתם? הנה כנס חשוב מתחת לאפכם ממש, ואתם אינכם בנמצא. נא לתקן לקראת יאטל 27.

———————————————–

קישור לאתמול

Read Full Post »

משפטי החולצה מתים, יחי משפטי החולצה

תקציר: 1) משפטי חולצה הם לא משפטי חולצה. 2) אנחנו צריכים שם חדש למה שעד עכשיו נקרא "משפטי חולצה". 3) אנחנו בהטוויטר! לא צריך להירשם או לעשות שום דבר מיוחד, רק ללחוץ על הקישור: dageshkal@.

פעם סיפרתי על "משפטי חולצה". זה נהיה להיט קטן, אבל יש בעיה אחת שמפריעה יותר ויותר לחברי המערכת כאן: קצת פישלתי בהגדרה. אמרתי שמשפט חולצה הוא garden path sentence, משפטים שנראים בסדר גמור אבל שדו משמעות לקסיקלית מפילה אותם בסוף, יוצרת כשל תחבירי קטסטרופי וגורמת לנו לקרוא אותם מהתחלה:

• The horse raced past the barn fell
• The Russian women loved died
• Fat people eat accumulates (ת' ליואב)
• כשיהודים בונים בניינים נופלים (ת' לבן לי)

תע"ג הגדירה זאת כך: "כשמגיעים למילה האחרונה כל המשפט קורס". אלה משפטי garden path, ואנחנו צריכים שם טוב עבורים. כאן ההזדמנות שלכם להציע שם מוצלח בתגובות או לצייץ אותן לעברנו ב-dageshkal@.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל אם אלה לא משפטי חולצה, מה כן?
אה, אז זהו. הגורואים שלנו משתמשים במונח Crash Blossoms עבור כותרות קצרות באמצעי התקשורת שבהן אחת המילים דו-משמעית ומכשילה קריאה נורמלית של המשפט (לפעמים אפשר לקרוא את המשפט בכל זאת והוא עדיין יהיה תקין, ולפעמים לא). האם באמת יש צורך בהפרדה בין שני הסוגים האלה? לא יודע. משפט Crash Blossom אפילו מוגדר כמקרה פרטי של Garden Path. אבל כמו שאמרתי כמה פעמים כשדיברנו על המינוח:

באמת התחוור לי מוקדם יחסית שאכן יצרתי מפלצת!
עושה רושם שהקוראים שלי זורקים את כל סוגי ההומונימיה וה-GP לתוך קלחת אחת כי לא טרחתי להפריד ביניהם. מצד אחד, זה קצת חבל. מצד שני, אנשים פתאום חושבים על דקויות תחביריות ודנים בשאלה האם משפט מסוים הוא משפט חולצה או לא ואיזו מין דו-משמעות טמונה בו. אז למרות הקנאות שלי למינוח נכון, קשה לי להיות מתוסכל מזה.

וכשמיכאל ז. התלונן ש-"בקיצור, חבל על המאמצים שלי. לא מבין אף אחת מהדוגמאות", עניתי באופן דומה:

מיכאל, אין צורך לשקוע במרה שחורה (הגם שלבלוג שלנו השפעה מכרעת על מצב הרוח). בסופו של דבר, תת-החלוקה לסוגים שונים של דו-משמעות היא כלי עבודה של העוסקים בתחום, ואך טבעי הוא שמינוח כזה או אחר יהיה מבלבל מדי עבור מי שלא מעורה בעניינים.
אולי בפוסט עתידי אנסה להבהיר את הדברים, ואולי לא. לא קריטי.

אז זה הפוסט העתידי. משפט חולצה הוא, אם לדייק, כותרת קצרה ודו-משמעית שכזו. דו-המשמעות הנוצרת היא תחבירית, אך מקורה לקסיקלי (כפל קטגוריות של מילה מסוימת). גם כזו היתה לנו כאן: גנב רכב נמלט והרג אופנוען. מיד נספר לכם על עוד אחת, אבל קודם עִזרו לנו להפריד בין שני הסוגים. כלומר, הַציעו שם למקרים התחביריים הקשים, אלה בהם אין קריאה נוספת למשפט כולו וצריך בשלב מסויים לקרוא הכל מהתחלה (כמו "כשיהודים בונים בניינים נופלים").

[ת' לסמנטיקאי הבית על שלל הערות והתעקשויות]

Read Full Post »

נו הומופון

תמר עילם גינדין הזמינה אותנו להתרשם מאחד הפוסטים האחרונים שלה, ובהחלט התרשמנו. כתתו-נא רגליכם לסקירה הנאה שלה על הומופונים, משפטי חולצה וחיות אחרות:

ההבדל בין הומופונים לבין דו משמעות תחבירית היא שבהומופונים מדובר במשמעויות שונות לאותה מילה, ובדו משמעות תחבירית מדובר באותן מילים בדיוק (גם מבחינת משמעות), שהיחסים ביניהן לא ברורים. […] הדוגמה הקלסית לדו משמעות תחבירית הוא פרת דודתי השמנה, אבל יש גם מכנסי גברים שחורים, תה יסמין סיני, black magic woman ועוד. […] לפני למעלה מעשר שנים לימדתי עברית ב-Tichon Ramah Israel. זו הייתה חוויה טראומטית ביותר. בגלל הילדים, לא בגלל המקרה הבא: לפני יום ירושלים הכנתי מערך לכבוד החג, אבל אז מצאתי בתיבת הדואר שלי הודעה מהרכזת, אבקש לדבר על יום ירושלים בכיתות. אני הבנתי שהיא רוצה להיכנס ולדבר על יום ירושלים ולכן הכנתי מערך אחר וחיכיתי שהיא תיכנס לכיתה. וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי והיא לא באה. למה? כי היא ביקשה שאנחנו (המורות) נדבר על יום ירושלים.

יש משפטים שלא נכנסים לאף אחת מהקטגוריות (הומופונים, הומוגרפים, הומונימים ודו משמעות תחבירית) כי המילים שומרות על המשמעות, היחסים במשפט נשארים זהים, אבל ההקשר בכל זאת משנה את ההבנה. למשל המים ירדו בכנרת, הלידה היתה במשטרה. הכוונה כמובן למי השפיר. הדוגמה שאני אוהבת לתת בשיעורים שלי היא הכי אהבתי את הצירים בוושינגטון, כאשר המשמעות הראשונה שחושבים עליה היא הדיפלומטים בוושינגטון, אבל אולי אהבתי את צירי הדלתות שהם שקטים, אולי המרקים והרטבים במסעדות וושינגטון ממש טובים, ואולי הלידה הכי קלה שלי הייתה בוושינגטון (וזאת התשובה הנכונה).

בצירוף מקרים שכזה ובשולי הרשומה שלה, תמר מזכירה אטימולוגיה עממית שש' שלח לי לא מזמן:

האי הבנה ההומופונית המפורסמת ביותר היא "פעם שלישית גלידה" – third time I scream. האמת היא שזה נשמע לי חצי אגדה אורבנית, אבל לא הצלחתי למצוא הסבר אחר (חוץ מהסבר שלא שווה לחזור עליו, של איזו גלידריה בכפר סבא שאני לא זוכרת את שמה, וגם הגלידה שלהם לא שווה).

אחת הבעיות עם ההסבר הזה היא שאף אחד לא אומר באנגלית "third time I'll scream". אפשר למצוא הסבר אפשרי אצל אהוד מ'עברית שפה קשה' שכתב על זה כבר לפני כמה שנים.

Read Full Post »

חצוצרה מטיילת בוואדי

בתחילת פרק 11 של "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל מופיע המשפט הבא:

וַחיד, כרוב הקבלנים הערבים, לא עבד בשבּת ונופיע בעשר בבוקר.

למה חשבתי שהמספר מכנה אותו כְּרוּב? כנראה בגלל שווחיד לא מתואר כדמות חכמה מדי (כלתו קוראת לו "המטומטם") וזה התקשר אצלי לביטוי "ראש כרוב".

מי יודע, אולי זה עוד יהפוך לסנובון יום אחד: אפרת ירדאי היא כְּרוּב הפמיניסטיות האתיופיות; יואל מרקוס הוא כרוּב הפובליציסטים; ישראל כץ הוא כרוּב שרי התחבורה; אוטו יספרסן הוא כרוּב הבלשנים הדנים; לרה בורודיצקי היא כרוּב המדענים הקוגניטיביים.

Read Full Post »

גנב רכב נמלט

משפט חולצה כמו בספר (נקווה שאחרים יהיו יותר משמחים):

[ת' לארז]

Read Full Post »

אולי גם הוא יבוא, כשהוא יבוא, יירד עלינו כמו גשם

שמחה וצהלה! אהוד מ"עברית שפה קשה" שב לעדכן את הבלוג שלו. ואם כבר שמחה, לפני שבוע הוא וקוראיו מצאו שני משפטי חולצה (למרות שהם לא זיהו אותם ככאלה):

• המפגינים שמחו על סירוב שטוקהולם להגיב לכתבה בעיתון אפטונבלדט, אחזו במצות צבועות והציעו למכירה "איברים"
• אושר יבוא הבקר

במשפט הראשון, אנחנו נוטים לקרוא את המילה שמחו כפועל אבל אז נתקלים בבעיה: זה לא מסתדר לנו עם מה שאנחנו יודעים על העולם. למה שהמפגינים ישמחו דווקא כששטוקהולם מסרבת לגנות את הכתבה? לכן אנחנו צריכים לתקן את הניתוח התחבירי שלנו ולהבין שמדובר בפסוקית זיקה המתארת את המפגינים.

במשפט השני, אם אנחנו קוראים את המילה הראשונה בתור שם העצם אֹשֶר אנחנו מוכרחים לנתח את יבוא כפועל. משום שהגעה של האושר המיוחל היא לא כותרת הגיונית לכתבה ב"הארץ", אנחנו חוזרים בלית ברירה לתחילת המשפט ומנתחים הפעם את אושר כפועל בסביל ואז את יבוא כשם עצם.

Read Full Post »

לישוּן כוזֵב, וחולצה קרוּעָה

אזעקת הלישוּן נשמעה אתמול במשרדי "דגש קל", בעקבות המשפט הבא בפוסט של יוסי גורביץ:

נזכיר שיהודי אפריקה והלבאנט החזיקו בעבדים, כל זמן שאחזקתם היתה מותרת באימפריה העות'מנית, ושחלק מהגזענות הערבית-מוסלמית כלפי האפריקנים – המילה 'עַבּד' עדיין מציינת 'שחור' בערבית – ודאי חלחל גם אל היהודים שישבו בקרבם.

הטענה, יש לומר, היא לכל הפחות דמגוגית, אם לא מטעה (המילה عبد אכן מופיעה במשמעות הזו במילונים ערביים, אך המילה המקובלת ל"שחור" בערבית איננה "עבד").

המילה عبد במילון הערבי-עברי הותיק איילון שנער. בואו כולנו נקשר ביחד עם המילים "איילון שנער" לאתר זה, כי הם עשו עבודת SEO כל כך גרועה שהם אפילו לא מופיעים בחמשת העמודים הראשון לחיפוש הזה, ואולי יותר, אבל לא היה לי כוח לבדוק.

אבל זה לא הדיון. האם אכן מדובר בלינגוויפיקציה כהלכתה? בעוד איתמר שלהב בשמחה את היצרים, אני הייתי קצת יותר סקפטי: את המונח לינגוויפיקציה, לגבי דידי, ראוי לשמור למקרים בהם טענה כלשהי על העולם מוחלפת בטענה לשונית שאיננה נכונה. למשל, לו הייתי רוצה למחות על תוצאות גמר "כוכב נולד" מאמש, והייתי אומר:

"את המילים "רוני דלומי" ו"זמרת" לא ניתן לשים באותו משפט"

היתה זו לינגוויפיקציה פר-אקסלנס, שכן קל לנחש שאת המילים "רוני דלומי" ו"זמרת" דווקא כן ניתן לשים אותו במשפט, למשל: "רוני דלומי לא זמרת לבמות גדולות ואצטדיונים" (יצויין שהיא גם אינה זמרת לבמות קטנות ובארים). אז מה עשה גורביץ? לא יותר מאשר יישום נוסף ומפוקפק של היפותזת ספיר-וורף, כשכרגיל במקרים אלה, הסיפור פשוט טוב מדי מכדי להתעמק בעובדות הלשוניות, והוא מנופח באופן חסר פרופורציות.

יתכן שחלקכם תוהה מה זה כבר משנה, ומה זו הנוקדנות הזאת שקפצה עליי פתאום, אך לטעמי עדיין יש מקום לערוך את ההבחנה הזאת ולא לבלבל בין מושגים, גם אם הם דומים. איתמר, כמובן, המשיך לא להשתכנע מטיעוניי.

מקרה אחר הנוגע להגדרות ומושגים, ובו דווקא הגענו להסכמה הגיע לאחר הפוסט בו ביקש איתמר מהקוראים דוגמאות ל"משפטי חולצה". לא הוצפנו במכתבים, בלשון המעטה, אך כן קיבלנו מספר תגובות שהצטיינו בכך שאף אחת מהן לא היתה דוגמה למשפט חולצה, על אף שאיתמר סיפק הגדרה בלשון מפורשת:

[משפטים] שאנחנו לא מצליחים לקרוא כמו שצריך בגלל שניתוח תחבירי מוקדם גורם לנו “להיתקע” בסוף המשפט.

אחד המגיבים הציע את הכותרת מ"כלכליסט": "בלעדי: משקיעים זרים מתעניינים ברכישת רשת אירית, לאחר שביהמ"ש הורה על פירוקה". אכן, מקרה של דו-משמעות בשל הההומוגרפים אירית-באה-מאירלנד, ואירית-שם-של-בחורה. אך הדו-משמעות איננה קשורה לניתוח תחבירי שגורם לנו להיתקע.

מגיבה אחרת שלחה בהסתייגות מהוססת כותרת מ-ynet: "המים ירדו בכנרת, הלידה היתה במשטרה". כפי שתוכלו לנחש, בידיעה לא כתוב על מפלס הכנרת המצטמצם, אלא על אישה הרה שהיתה בכינרת וירדו לה המים. שוב מדובר בדו-משמעות חביבה בהחלט, אך לא במשפט חולצה.

ולבסוף, משפט שלישי שאינו משפט חולצה ונשלח למערכת הוא מתוך פרסומת ברדיו לבית הספר למשחק "בית צבי", שם נאמר: "בית צבי, כשרון הוא רק ההתחלה". המאזין התמים פרש את המילה "כשרון" כצירוף "כי שרון", מה שמזכיר לי שלפני כמה שנים היתה ברדיו פרסומת שאמרה "כי נועה אוכלת רק קינואה", או משהו בסגנון.

נראה כי חלק מהקוראים פירשו את המונח שהציג איתמר באופן רחב למדי, כזה שכולל בתוכו כמעט כל דו-משמעות שהיא. אין בכך לטעון כי הדוגמאות שהביאו אינן יפות או מעניינות (עניין של טעם אישי, בוודאי), אך הן אינן נוגעות לתופעה שהוצגה. וכפי שהראיתי בחלק הראשון של הפוסט, גם עניינים כאלה נתונים לעיתים לויכוח.

Read Full Post »

משפטי חולצה בחדשות

לפני כמה ימים דיברנו על "משפטי חולצה" כמו חולצה מטיילת בוואדי או The horse raced past the barn fell, כאלה שאנחנו לא מצליחים לקרוא כמו שצריך בגלל שניתוח תחבירי מוקדם גורם לנו "להיתקע" בסוף המשפט. היום בלאנגואג' לוג, בנג'מין זימר (או אולי בנימין צימר?) סוקר כמה משפטי חולצה חדשים שהופיעו בתקשורת האמריקאית לאחרונה ומלנקק לאחרים מארכיון האתר (Linguist thought able to read isn't).

זה גורם לי לבקש מקוראינו לשלוח לי הופעות של משפטי חולצה בתקשורת הישראלית, אם אתם נתקלים בכאלה. עידו קינן וקוראי חדר 404 חדי העין – אני מתכוון גם אליכם! כל מי שישלח משפט חולצה יזכה במנוי שנתי חינם לבלוג.

Read Full Post »

חולצה מטיילת בוואדי

והיום במסגרת פינתנו האהובה "התופעות המגניבות ביותר בעולם" ננסה להבין את המשפט הבא:

חולצה מטיילת בוואדי.

מי שהבין את המשפט על הנסיון הראשון – יש לי כמה אלקטרודות שאני מעוניין להדביק לראש שלכם כדי להריץ מספר ניסויים, אם אין לכם התנגדות. בינתיים הנה עוד כמה משפטים באותו הסגנון, הפעם באנגלית. הם בהחלט עשויים לדרוש קריאה שנייה, שלישית ורביעית בשביל להבין אותם כמו שצריך:

The horse raced past the barn fell.

The Russian women loved died.

The author wrote the novel was likely to become a best-seller.

The complex houses married and single soldiers and their families.

(אלה הפירושים הנכונים: חילצו מישהי שטיילה בוואדי; הסוס, שהוּרַץ לאורך החווה, נפל; הרוסי, שנשים אהבו, מת; הסופר כתב, שהרומן כנראה יהפוך לרב-מכר; הקומפלקס משכן חיילים נשואים ורווקים ואת משפחותיהם)

המשפטים האלה מעניינים בגלל שאנחנו מפרשים אותם לא נכון וחייבים לעצור לקראת סוף המשפט, לחזור אחורה, ולנסות להבין אותו אחרת. במשפט בעברית טבעי לחשוב ש"חולצה" היא שם עצם, אבל אז אנחנו נתקלים בבעיה משום שחולצה לא יכולה לטייל וחייבים לנתח את המילה אחרת, הפעם בתור פועל בסביל. משפטים כאלה מכונים garden path sentences משום שהכותב "מוביל" את הקורא לאורך שביל בלי שהקורא יידע שהוא הולך בכיוון הלא נכון. כל הסיפור הזה קורה בגלל שהמוח שלנו בוחר ניתוח תחבירי למשפט נתון בשלב מוקדם יחסית ורץ עם הניתוח הזה עד הסוף. מומלץ לקרוא את מה שגבי דנון כבר כתב על התופעה כאן (למרות שאני לא מסכים איתו לגבי המשפט שהוא מתאר, שנמצא מעל לסופרמרקט "חביב").

הבלשנית החישובית האיטלקיה פאולה מרלו (Paola Merlo) חוקרת בין היתר דרכים לזהות משפטים כאלה אוטומטית וטוענת שהם לא קיימים בכל השפות ואף קשורים בהכרח לפעלי תנועה: שימו לב שהחולצה מטיילת והסוס רץ. למעשה, מרלו טענה שאי אפשר למצוא משפטים כאלה בדנית וגרמנית (אפילו שהן שפות גרמאניות כמו אנגלית), אבל בסמינר שנערך ביוני שעבר הראו לה את ההיפך. נראה לי שמרלו מתמקדת בסוג מסויים מאוד של משפטים כאלה, אבל העניין הוא שישנם מספר גורמים: פעלי תנועה הם סוג אחד, אבל יש הרבה פעלים שאפשר להביע בסביל (כמו הרוסי שנשים אהבו). באנגלית במיוחד אפשר לשחק עם פסוקיות הזיקה ולוותר על המילה that, מה שגם תורם לאפקט. שוב, ראו ניתוח תמציתי אצל גבי דנון.

משפטי garden path הם אחת התופעות האהובות על תחבירנים, מהסיבה הפשוטה שהם דרך פיקנטית במיוחד להבין איך היכולות התחביריות שלנו עובדות. זו גם דוגמה אחת מיני רבות לדרכים בהן שפה יכולה להיות רב-משמעית. עד כמה שידוע לי, אין לתופעה הזו שם בעברית. אולי אפשר לקרוא לזה משפט חולצה? או אולי משפט חולצה מטיילת? אשמח לדוגמאות נוספות בעברית ולהצעות לשמות.

[ת' לרעות על הדוגמה המקורית בעברית]

Read Full Post »