אווירה של מלחמת סוף עולם שמאלה

ימי הבחירות מתרגשים עלינו, ולכן אכתוב היום על תופעה לשונית מתוך כתבה בנושא תקשורת ספורט מלפני כמעט חודש. מיודענו שלמה מן שיתף את קוראיו בהעין השביעית בנפלאות סיקור הליגות הנמוכות בכדורגל, והשחיל את המשפט הבא:

משטחי מהמורות ועשבים שוטים שעליהם מתקיימים משחקי הליגות הנמוכות של הפריפריה בעיירות ובכפרים, עם קהל מקומי וקנאי, ובפעמים רבות באווירה של מלחמת סוף עולם.

הממ. זוכרים עירוב ביטויים? למה שתזכרו, כבר שנים אני לא כותב פה על שום דבר זולת שלילה מיותרת (יש עוד בקנה אם תהיתם). היה לנו פה את מצוצים מאצבע מזוהמת, שזה יותר העשרת ביטוי מעירוב, ואת לשבור שיאים חדשים, שזה עירוב שיוצר בעיה סמנטית. גם המקרה שלפנינו טיפה שונה מהקלאסיקה, אם כי בפן אחר: תחבירי. הביטויים שהתערבו הם "מלחמת עולם" ו-"סוף עולם", שתי סמיכויות שבהן הסומך זהה ("עולם"). כתוצאה מכך באחד הביטויים נשבר הרצף. עירוב הביטויים הקלאסי משרשר את הצורות כך שכל ביטוי נשמר בשלמותו, ככתוב בשיר הילדים בעל הניחוח הגזעני (שם, שם; לחן עממי מדי):

ילד* קטן הלך לגן / איזה גן? גן חיות / אילו חיות? חיות טורפות / אילו טורפות? טורפות בן אדם / איזה בן אדם? בן אדם שמן / איזה שמן? שמן דובון / איזה דובון? בלע סבון / איזה סבון? סבון לרחצה / איזו רחצה? רחצה בים / איזה ים? ים המלח / איזה מלח? מלח לבישול / איזה בישול? בישול עוף / איזה עוף? עוף סוף / איזה סוף? סוף העולם / איזה עולם? עולם תחתון / איזה תחתון? תחתון שלך!

יש שם כמה חריגות, אבל הרעיון הכללי די ברור.

לפני שנשחרר אתכם, מילה על סמנטיקה: כפי שראינו, בדוגמא של "שיאים חדשים נשברו" יש בעיה עם הפירוש המילולי, ומאידך גיסא ב-"מצוצים מאצבע מזוהמת" התוספת דווקא מספקת את אפקט ההעצמה המבוקש. המקרה הנוכחי קרוב יותר לצד האצבע של הסקאלה, אבל היה כאן מעקף מעניין: "מלחמת עולם" יושבת לנו עמוק בתרבות ואנחנו יודעים פחות או יותר למה משווים משחק כדורגל בליגה נמוכה כשמדברים עליה. "מלחמת סוף עולם" יכולה להתפרש, נניח כמלחמה שגורמת לסוף העולם או שמתרחש בתקופה אפוקליפטית, סטייל גוג ומגוג. אין לנו מושג איך מלחמה כזו תיראה (זו שאחריה תתנהל במקלות ובאבנים. לפי אותו הגיון גם הראשונה היתה אמורה להיות ככה והיא לא היתה, אבל לא משנה) אבל כנראה שהיא תהיה גרועה יותר מסתם מלחמת עולם. אז יש העצמה, אבל לא בסקאלה הרגילה: "סוף עולם" איננו עולם (ואצבע מזוהמת היא כן אצבע), אבל "מלחמת סוף עולם" בהחלט תיחשב למלחמת עולם.

יאללה שובו לעיסוקיכם. אחלה יום בחוץ.

---

* לא באמת "ילד".

Read Full Post »

יוסי יונה הוא אח ביולוגי

אני מאוד אוהב את עונת הבחירות, גם כי לכמה חודשים כולם מתעניינים בפוליטיקה וגם כי יש תשדירי בחירות. ואיפה שיש תשדירי בחירות יש שימושים יצירתיים בשפה.

את יריית הפתיחה לסיקור שלנו נותן נפתלי בנט עם תשדיר נגד פרופ' יוסי יונה, מועמד ברשימת ההעבודה/ההתנועה/ההמחנה הציוני/אמת. בואו נניח שאין כאן הסתה של ממש אלא סתם תשדיר בחירות בטעם רע ונראה מה ניסו בבית היהודי לעשות.

הסרטון נקרא "يوسي يونا هو شقيق", או פונטית "יוסי יונה הו שַׁקִיק". מה זה שקיק? בגדול המשמעות היא 'אח', אבל תיכף נחזור לזה. בואו נבחן את הטקסט קודם. הנה הוא לנוחיותכם:

אין היבדל בין יום השואה היאהודי ליום הנכבה הפלסטיני
כול הכבוד לחיילים הציונים המיסרבים לישרת בשטחים הכבושים
אני מיתפלל ליפינוי נוסף שילכם מיבתייכם
כול עוד יהייה כיבוש, יהייה טרור
טלי פחימה היא פיעילת שלום אמיצה

הסרטון רומז לסרטוני תעמולה של החמאס, על עבריתם הקלוקלת. איך ניסו בבית היהודי לחקות עברית קלוקלת? תתרשמו בעצמכם: אין שום שגיאות בטקסט הזה. למשל, יש התאמה נכונה בין נושא לנשוא. הסיבה שהעברית מדויקת היא כנראה כי אלה אמורים להיות ציטוטים ישירים מפי פרופ' יונה עצמו. מה כן יש? נראה שקופירייטרי הבית של הבית לקחו שק מלא באות יו"ד (או אולי שקיק?) ופיזרו בנדיבות מעל הטקסט: היבדל, המיסרבים, ליפינוי, פיעילת, וכן הלאה. האם אנשים שערבית שפת אמם ושמדברים עברית כשפה שנייה לצרכי תעמולה מוסיפים חיריק בכל מקום? או מאריכים צירה? אני חושב שהתשובה שלילית, אבל נותיר את זה כתרגיל בבלשנות קורפוס לקוראים הסקרנים.

הלאה: לא סתם הוספנו אמות קריאה כאן. אמנם יש היאהודי, אבל אין הנאכבה או טאלי פאחימה. אני חושב שזה בגלל שעורכי התשדיר לא רצו שחס וחלילה נפספס איזו נקודה. הקורא הממוצע יכול להבין מה זה יאהודי, בין היתר כי בערבית יש פתח ביו"ד: "יַהוּדי". אבל אם נכתוב נאכבה או טאלי, מילים שתדירות הופעתן נמוכה יותר, יכול להיות שהמסר יתפספס. וזה כמובן יהיה חבל.

נחזור עכשיו לכותרת: את המילה شقيق "שׁקיק" בהחלט אפשר לתרגם 'אח', והכוונה היא להנגיד בין "נפתלי בנט הוא אח" ובין "יוסי יונה הוא אח (של החמאסניקים)". אבל יש כאן כשל בתרגום: בעוד המילה أخ "אח" משמעה אח ביולוגי או רוחני כמו אצל 'האחים המוסלמים', שקיק משמעה כמעט תמיד אח ביולוגי. מטעמי דדליין לא הספקתי לבדוק עם דובר ילידי, אבל כפי שמסביר המילון הערבי של ווהר (אני מתרגם מאנגלית), "שקיק" משמעו "אח 'שלם' [בניגוד לאח למחצה – א"ק], אח הן מצד האם והן מצד האם; (כתיאור) אחי-, אחות-". יש כמובן יוצאים מהכלל: "الدول العربية [מדינות ערב – א"ק] מדינות-אחיות (בעיקר בהתייחס למדינות ערב).

המילה "שקיק" מביעה את ההיפך ממה שהמילה "אח" מביעה בהקשר הזה, שהרי אח ביולוגי יכול להחזיק בדעות מנוגדות לאלה שלך, אבל אח רוחני הוא בעל דעות דומות. למה בכל זאת הלכו בסרטון על "שקיק" ולא על "אח"? אולי כדי לא לבלבל את הצופים המסכנים (שוב): אם גם יוסי יוני זה "אח", וגם נפתלי בנט זה "אח", איך נדע למי להצביע?

על כל פנים, בלי קשר למי נצביע, אני מתרגש לקראת הבחירות הקרובות. נזכיר כאן שאתם מוזמנים לשלוח לנו ציטוטים וסרטונים שיש בהם קוריוז לשוני בשולי מערכת הבחירות, ובתמורה נשריין אתכם במקום לא-ריאלי.

Read Full Post »

הרבה מאוד גנבים כולם

באזור הדמדומים שבין תל-אביב לגבעתיים נתקלתי בפוסטר הבא:

שומר נפשו יו!

נתקלתי ונאלמתי דום, משום שלא הבנתי מה הקשר בין השאלה לתשובות. למעשה, לא הבנתי האם ועד כמה דיסקונט גנבים. אסביר.

הכרזה מכריזה: "סקר לציבור הרחב יקבע האם דיסקונט גנבים?" ומבקשת "סמן X לתשובה הנכונה". עקרונית סימן השאלה מיותר, שהרי מדובר בציטוט עקיף, אבל לא נורא. מה שחשוב הוא שעל פניו, יש לנו עסק עם שאלת כן/לא: או שדיסקונט גנבים, או שדיסקונט לא גנבים (יש טיעונים לכאן ולכאן, ומכיוון שאנחנו בלוג הבלשנות דגש קל ולא בלוג הבנקאות כסף קל לא ניכנס אליהם).

אלא שהתשובות האפשריות הן:

(1) הרבה מאוד גנבים
(2) המון גנבים
(3) רק גנבים
(4) כל התשובות נכונות

בואו נראה מה בעצם אומרות התשובות האלה. (3)-(1) הן קביעות לגבי כמות הגנבים מתוך עובדי בנק דיסקונט וכולן מעלות את השאלה הבאה — מה אחוז הגנבים מתוך כלל עובדי בנק דיסקונט כך שהתשובה תהיה נכונה? למשל, ניתן להניח שאם 20% מעובדי הבנק הם גנבים, זה אחוז שערורייתי. במקרה כזה גם (1) וגם (2) נכונות. למעשה, לא ברור מתי יש הבדל בין (1) ל-(2): מה בעצם ההבדל בין הרבה מאוד ל-המון? רק עניין של משלב?

את (3) קל יותר לכמת: 100% מהעובדים צריכים להיות גנבים כדי ש-(3) תהיה נכונה. ברגע שעובד אחד אינו גנב, אי אפשר לומר שבדיסקונט עובדים רק גנבים.

תשובה (4) אפשרית ומהווה דוגמה למה שנקרא אימפליקטורה סקלארית: אני יכול לומר שבדיסקונט יש הרבה מאוד או המון גנבים, בהתאם לתשובות (2)-(1) — ואז תחשבו שיש אולי 20% או 60% — אבל להמשיך ולומר "בעצם, כולם שם גנבים" בהתאם לתשובה (3). לא ממש סתרתי את עצמי: כשאמרתי שיש "הרבה" גנבים (20%) השתמע שאין מספיק בשביל "רק" (100%), אבל המשכתי על הסקאלה עד שהגעתי ל-100% של "רק".

עד כאן הכל טוב ויפה, הבנו מה ההבדלים בין התשובות השונות ואפשר לעצור כאן. אבל לי עלתה מחשבה אחרת: שאנחנו בכלל לא מדברים על כמות כאן, אלא על אופן או מידה. במילים אחרות, השאלה היא לא "כמה מעובדי בנק דיסקונט הם גנבים", אלא "אנחנו יודעים שהבנק הוא ישות גנבה, עכשיו בואו ניתן לגנבוּת שלהם ציון". הפירוש הזה מתאים יותר לשאלה המקורית בכרזה, ופרגמטית נראה לי שזו היתה הכוונה. הבעיה היא שזו תחושת בטן שקשה למצוא לה סימוכין. דמיינו שהשאלה היתה "האם דיסקונט הגונים?" והתשובות האפשריות היו:

(5) מאוד הגונים
(6) נורא הגונים
(7) הכי הגונים
(8) כל התשובות נכונות

תשובות כאלה אפשריות מפני ש-הגון הוא שם תואר (או שם עצם, תלוי) שאפשר להגביר באמצעות תארי פועל כמו מאוד, נורא, ממש, קצת וכן הלאה. אם ננתח כך את "גנבים" ניאלץ לומר שני דברים. ראשית, ש-גנב הוא שם תואר במקרה הזה, ושנית, ש-הרבה מאוד, המון ו-רק יכולים לשמש כתארי פועל. מתחשק לומר שהראשון לא נכון והשני לא יהיה, אבל בואו נראה.

לא יהיה בעייתי מדי לפרש את גנב בתור תכונת אופי, להבדיל ממקצוע. השאלה היא אם יש סקאלה של גנבוּת. שוב, תחושת הבטן שלי היא שכן אבל לא מצאתי דוגמאות טובות ברשת. לגבי הנקודה השנייה, גם הרבה מאוד וגם המון אפשריים כלוואי לשמות תואר בעברית עכשווית. ההדגשות שלי:
"עצוב וזהו. הרבה מאוד עצוב, בלי עצות, בלי השגות, בלי "אבל מה עם…?". ככה. זה מה יש." [מקור]
"ראיתי אתמול את ההקרנה (לנשים, אצלנו הגבילו כניסה מגיל 18). מטלטל, עוצמתי, מרגש (והמון המון עצוב), ובעיקר יוצק אמונה בכמויות." [מקור]

חיפשתי בינתיים רק עם התואר עצוב ויהיה מעניין לראות אם התופעה מתפשטת לתארים אחרים (עוד על שילובים מפתיעים בין שמות ולוואים כאן וכאן). השורה התחתונה היא שאפשר לדעתי לומר על אדם מסוים שהוא לא סתם גנב, הוא המון גנב או הרבה מאוד גנב או קצת גנב. אני חושד שזה הרעיון שניסוי להעביר בכרזה, אבל בגלל שעדיין מדובר בשימוש לא נפוץ בשפה, קשה לי להגן על הניתוח הזה כרגע.

אז מה המסקנה מכל הדיון הזה לגבי סקאלות ותארים? הכרזה מכמתת גנבים או מאייכת גנבוּת? כל התשובות נכונות.

Read Full Post »

שלילה שגויה ראשונה ל-2015

מזל טוב והפי ניו שנה לכל! סקייטבורדים מעופפים עוד אין, אבל הטוש הזוהר דאג לנו לשלילה משולשת (סוג של) עם שגיאה!

סיפור בחירתה של קירשנבאום עולה בפרוטוקולים שונים של מועצת מגדלי הבקר ובמסמכים המכונים יומן השבוע – סיכום שבועי של פעילות ההתאחדות, שאותו שולח המזכ"ל לחברים. מעיון במסמכים עולות כמה גרסאות שאינן לא סותרות בהכרח, אך בכל אחת מהן ניתן דגש אחר לפעילותה של קירשנבאום. כך לדוגמה, בשבוע שעבר הדגיש דותן ביומן השבוע את פעילותה של קירשנבאום בתחום הפרויקטים, ש"ליווי בענייני רגולציה (חוקים למיניהם)", הוא רק אחד מהם.

הכוונה, כפי שעולה מההקשר, היא ל-"גרסאות שאינן סותרות בהכרח". שנה אזרחית פוריה לכולנו, ואולי בקרוב יהיו פה כמה פוסטים שאינם על שגיאה כפולה!

[תודה לרן]

Read Full Post »