לא כלום

[הערה מנהלתית: שלום לקוראי debuzzer. אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן אתם מוזמנים להתרשם מרשומות טיפוסיות בהיכל התהילה שלנו. אם אתם מחפשים בעיקר פוסטים על 11 חוליגנים שרצים אחרי כדור, או 5 חוליגנים שרצים אחרי כדור, או 4 חוליגנים שמטאטאים סביב פיתה, הנה כמה רשומות שלנו בנושאי ספורט -א"ק]

לאחרונה ניהלתי שיחה מרתקת עם ערן, סטודנט למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, על קורסי בחירה בחוג הנ"ל. במהלך השיחה שחרר הנדון את המשפט:

אלגברה ב' 2 זה לא כלום כמו אלגברה ב' 1

מתוך כוונה לומר שאלגברה ב' 2 הינו קורס יותר קשה ומאתגר באופן משמעותי מקודמו.

אני חייב להודות שנשמתי קצת נעתקה. ככותב בבלוג הבילוש הרשמי של ישראל (איתמר הזה, שד משחת) עמדתי חסר אונים אל מול המפלצת ההשוואתית הזו. נתחיל בכך שהשימוש בשלילה כאן הוא מראש אירוע חריג. כלומר, אפשר לומר "ב' 2 הוא בכלל לא כמו ב' 1", עם או בלי ה"כמו", וזה יובן, אבל אני מרגיש שה"בכלל" הכרחי שם (אם רוצים, כאמור, לבטא הבדל קיצוני) ואז התפקיד שלו כפול: גם קיצוניות וגם כיוון ההשוואה. כי גם אם מקובל על שנינו ש-ב' 1 הוא קורס יחסית קל (הנחה סבירה), לומר "ב' 2 הוא לא כמו ב' 1" עדיין יכול להביע הבדלים על סקאלות אחרות, ואני חושב בעיקר על היקף הנושאים הנלמדים בהקורסים השונים. עם "בכלל" אני מרגיש שמדובר על קושי. זה גם מרגיש לי כמו פריט קיטוב שלילי (NPI), אבל לא סגור על זה.

ואז בא ערן, ולא סתם משמיט את ה"בכלל", אלא מחליף אותו ב"כלום", ומזיז את ה"לא" לפניו. האם "לא כלום" הוא מבע קפוא בשפתנו דהיום? לא כל כך נראה לי. לרוב פשוט אומרים "כלום", בעוד אחד מהיפוכי המשמעות המלבבים של השפה (במקור "כלום" פירושו היה "משהו", וראו תרגומים ישנים לספריו של אריך קסטנר, למשל): -"מה יש לך שם?" -"כלום.". אם עוד היה מבע קפוא זה בשימוש, היה ניתן אולי לומר שערן התבלבל רק במילה "כמו", ושבמקומה "לעומת" היתה נותנת את המשמעות הרצויה.

אולי יש פה שלילה כפולה? אולי, ואם כן זה כנראה מפלטנו האחרון: אם "כלום כמו ב' 1" פירושו "זניח לעומת ב' 1", אז "לא כלום כמו ב' 1" זה אולי "ב' 1 זניח לעומתו". וכאן כבר יש הרבה יותר משלילה של השלילה (שאז היינו מצפים למשמעות נינוחה יותר של "לא זניח לעומת ב' 1"), יש כאן היפוך הסקאלה על צירה, שזה משהו שאני לפחות לא מכיר מילת שלילה שיודעת לעשות.

חלק ב' של הפוסט, שהוא לא כלום כמו חלק א'

תרעומתם של בן לי ואיתמר לחלק א' היתה כה רבה, שאני מרגיש צורך לשטח את טענותיהם (בעיקר כי אחרת אתם הייתם מעלים אותם בתגובות, וחבל על הפנים היפות שלכם):

טוב, אני מוכרח להגיד שאו שלא הבנתי את הפוסט, או שאני מבין את המשפט של ערן די אחרת ממך. ההנחה שלך הוא שהוא ניסה להגיד משהו בסגנון "אלגברה ב'2 הוא בכלל לא כמו אלגברה ב'1". לדעתי המשפט אומר:

1. אלגברה ב'1 הוא כלום. כלומר, המרצה זורק, שיעורי הבית קלים, כולם מקבלים 100 במבחן ויש עוד 20 נקודות פקטור. לא בדיוק שימוש סטנדרטי ב"כלום", אבל לא מופרך. אפשר לדמיין משפט כמו "למה אתה עושה מתמטיקה שימושית עם מרצה איקס? תעשה עם מרצה וואי, אצלו הקורס הזה ממש כלום"

2. בניגוד לאלגברה ב'1, אלגברה ב'2 קשה. המרצה נאצי שמוריד 10 נקודות על כל טעות, שלושה גליונות שיעורי בית אינסופיים בשבוע, המתרגל לא יודע את החומר בעצמו וחצי מהקורס הם נכשלים מהסמסטר הקודם. לכן הוא לא [כלום כמו אלגברה ב'1]. צריך להתאמץ.

כלומר, אני מבין את המשפט בתור "אלגברה ב'2 הוא לא קל כמו אלגברה ב'1".

כמובן שההגיוניות של הפירוש שלי תלויה באינטונציה שבה המשפט נאמר וברמות הקושי האמיתיות של הקורסים.

וזו אכן תשובתי לבן לי, קרי שהאינטונציה לא אפשרה את המשמעות הזו. "לא כלום" נאמרה כחטיבה אחת, וגם ערן עצמו התנסח מחדש באופן שמחזק את הפרשנות שנתתי בחלק א'.

אפילוג

בייאושי כי רב, שאלתי את ערן עצמו למה הוא אמר מה שאמר. לא היה לו מושג. לפעמים, קוראים יקרים, גם עיתונאֵי-רשת בלשיים רשמיים נותרים ללא תשובה.

[כן, יש לי מנהג לאחל "אירוע שמח" על אירועים אזוטריים שמתרחשים ביום פרסום פוסט. היום אחרוג ממנהגי ואשמור על איזשהו אפסילון של טקט]

Read Full Post »

אני אוהב אותך יותר מכל תרווד שאני יודע

אז מה שר יהוא ירון באותה שורה לא ברורה ב"קומי"? בין ההצעות האהובות עלי היו "תרווד" ו-"גוועלד". התשובה הנכונה – כפי שבן לי ואני שיערנו בשבוע שעבר, וכפי שאיששתי כשבדקתי בחוברת המילים – היא וכשטבעת. ברכות לאיילת שצדקה ראשונה וזכתה בתואר משקלטת החודש של חולם חסר דגש קל. מכאן והלאה, הסברים וניתוח.

קצת פונולוגיה

נדמה לי שבסופו של דבר המילה נשמעת בעיקר כמו davad. הצליל [v] שבבי"ת הרפויה הוא חוכך קולי (אם תגידו אותו בלי להניע את מיתרי הקול תקבלו את מקבילתו הלא-קולית [f]). הקוֹליות פשוט התפשטה אחורה וקדימה והפכה את ה-[t] ל-[d] (אותו קונץ). זה אותו תהליך שגורמת ל"מקבילית המוחות" להישמע כמו "מגבילית המוחות": [g] היא הגירסה הקולית של [k] והיא מושפעת מהקוליות של [b].

אבל יש משהו מעבר לזה. פונולוגים אוהבים לומר שמערכת הדיבור מיוחדת ("speech is special"). כשאנחנו שומעים דיבור אנחנו משתמשים בתפישה קטגורית (categorial perception), להבדיל מתפישת הצבעים שלנו, למשל, שנעה על טווח של גוונים. אם אציג צבע מסוים אפשר יהיה לומר שהוא כחול בהיר, או כחול כהה, או יותר בהיר מכהה, או בהיר-אבל-יותר-כהה-מהקודם-שגם-הוא-היה-בהיר, וכן הלאה. אין דבר כזה עם צלילים – אנחנו תופשים צליל מסוים בתור [t] או בתור [d] אבל אין "חצי-חצי".

כאמור, יש לנו עסק עם עיצורים. מה שמבדיל בין פוצצים קוליים ללא-קוליים הוא ה-VOT שלהם, voice onset time. זהו הזמן שחולף בין הגיית הפוצץ ובין הרעדת מיתרי הקול, שהיא-היא הקוליות עצמה (בוויקיפדיה מדגימים עם [t] ו-[d]). זה אומר שאם מיתרי הקול מורעדים 100 מילישניות אחרי הפוצץ הוא יהיה קולי ואם הם מורעדים 5 מילישניות אחריו הוא יהיה לא-קולי. אבל מה לגבי 50 מילישניות? 70 מילישניות? 30 מילישניות? ומה אם צועקים? או צרודים? או מצוננים? התפישה הקטגוריאלית, שבמקרה של קוליות מתבססת על ה-VOT, היא הסיבה שקשה כל כך להכריע. אבל לא סתם קשה להכריע, שימו לב להתפלגות היפה של מילים שהציעו מגיבינו בתשובה לרשומה הקודמת:
גברת, גבהת, גוועלד – שלוש אפשרויות עם עיצור ראשון קולי.
טבעת, תרווד, טבלת – שלוש אפשרויות עם עיצור ראשון לא-קולי.
נפלת, נברת – שתי אפשרויות עם עיצור ראשון אפי (שאפשר להחשיב כקולי).

אז בכמה מילישניות מדובר?

קצת פונטיקה

שלפתי מהנפטלין את פראאט וקודדתי בעזרתה את הספקטרוגרמה של הצירוף המדובר. האמת שהיה קשה – אני לא פונטיקאי וגם ככה מדובר בקטע קשה לפיענוח, ועוד כחלק משיר. אבל זה מה יש:

שני העיצורים המדוברים מופיעים אחרי הדגשות שונות – הראשון אחרי "כש", השני אחרי תנועה מוארכת. ה-VOT של הראשון הוא 85 מ"ש ושל השני 55 מ"ש.

וכשטבעת

אם ננסה להשוות ל-[t] ב"חיוך קטן אחד שלך" נגלה ששם ה-VOT הוא בערך 60 מ"ש:

קטן

והשוואה ל-[d] בשורה "אם מדברים בקלישאות מאמינים בקלישאות" מהבית הראשון של השיר. כאן העיצור מופיע אחרי עיצור אפי ותנועה, עם VOT של כ-40 מ"ש:

מדברים

כמובן שניתן להשוות לעיצורים נוספים, אבל ה-[d] ב"מכל דבר שאני יודע" לא מופיעה אחרי תנועה, ולא היה לי כוח לבדוק את המילים "חדשות" ו-"עדיין" שמופיעות בהמשך השיר.

כך או כך, מתקבלת התמונה הבאה: ט' נוצרת עם VOT ארוך יותר (60 מ"ש) וד' עם VOT קצר יותר (40 מ"ש). דווקא במילה הבעייתית ה-VOT נוטה לכיוון ארוך יותר (55 ו-85 מ"ש) ובכל זאת נשמע לא פעם כמו [d]. זה נובע או מהטעמה שונה בשירה, או מהדיקציה של ירון, או מניתוח גרוע שלי את הספקטרוגרמות. מה שבטוח הוא שה-VOT עושה שמות בתפישה הקטגורית שלנו, שפשוט חייבת לקבוע אם משהו הוא ד' או ט'. ובאמת, אם מקשיבים שוב לשורה מהשיר ו"מנסים" לשמוע דווקא את הגירסה הקולית או דווקא את הגירסה הלא-קולית, מצליחים. התגובות, כרגיל, לרשותכם.

Read Full Post »

אני אוהב אותך יותר / אני אוהב אותך יותר / מכל מילה שאני יודע

[לקוראים ברסס ובדוא"ל: יש כאן קטע שמע שלא בהכרח יופיע אצלכם, אז בואו לקרוא באתר. חוץ מזה התחפשנו לרגל פורים אז גם את זה כדאי לראות]

מכתבים להקוראים: היום נחוד חידה ונשאל מה יהוא ירון שר בשורה מסוימת מתוך השיר "קומי" שבאלבום הבכורה הנהדר שלו, "דברים יומיומיים כאלה". זהו הבית הרלוונטי, עם המילה החסרה:

כל הערב את הלכת על קרח דק
___ התחלת נורא להיעלב ממני
אבל אחר כך זה נגמר כשאת חיבקת אותי בלילה
אני אוהב אותך יותר
אני אוהב אותך יותר
מכל דבר שאני יודע

קוראינו החרוצים כבר רגילים שאנחנו מפנים אותם לכל מיני גוגלים וקורפוסים, אבל הפעם הם יכולים להירגע: המילים לשיר לא פורסמו ברשת, לפחות לא בינתיים, והקלטה אחת מהופעה חיה (חוצמזה 2009, ראו למטה) מופיעה בהיוטיוב אבל לא באיכות מרשימה מדי. הפעם צריך פשוט להקשיב למוזיקה.

את התשובה הנכונה נפרסם ברשומה הבאה.

Read Full Post »

תג מחיר

זה התחיל כסטטוס זועם שלי בהפייסבוק, אבל עכשיו אני רואה שזה כנראה באמת לא מטריד אף אחד חוץ ממני: לאחר הפיגוע באיתמר, כל כלי התקשורת הביעו חרדה לקראת פעולות "תג מחיר" מצד המתנחלים (למשל כאן). שקודם כל זה מאוד יפה איך כבר בבוקר שנודע בו על הרצח כל כלי התקשורת עסקו כמעט רק בזה (ערוץ 2 ו-10 זה מדגם מספק), דואגים כאן להפריד עיקר וטפל. אבל לי עלתה שאלה אחרת.

"תג מחיר", למיטב זכרוני, הוא "חידוש" של השנים האחרונות שמכוון במהותו אל מול כוחות הבטחון: כשצה"ל או המשטרה מפנים מאחז, מתנחלים יוצאים לפגוע בפלסטינים. הסמנטיקה מסתדרת עם "תג מחיר": משהו ש"נגבה" באופן עקיף. תגובות לפיגועים, לעומת זאת, היו מאז ומעולם, ולפחות פעם קראו להם "תגמול" או "נקמה".

אני לא אומר שאחת מהפעולות מוסרית יותר, שאני מזדהה עם מבצעיה או מצדיק. בסך הכל בשני המקרים מי שחוטף זה חפים מפשע. אבל ההגיון הפנימי של המבצעים (מחבלים, שיהיה) כן אמור להבדיל בין השניים, בגלל ההבדל בכתובת: "תג מחיר" היא פעילות שמתבצעת לא נגד מי שהרע להם באופן ישיר, ומתוך פחדנות להתעמת מול הצבא או המשטרה. נקמה על פיגוע אמורה (מבחינתם) להביא הרתעה, או צדק, או השד יודע מה, על פעילות טרור.

אז מוזר לי שכולם משתמשים במונח הזה, כולל מועצת יש"ע (ה-ע' הזאת עוד שם, הא?), ואין מוחים.

Read Full Post »

מסמנים ובוכים

דיברנו כאן לפחות שלוש פעמים על ביטויים שלעתים משתמשים בהם באופן מנוגד להגיונם הפנימי.

המקרה הראשון ("כי ייתן בכוס עינו") הוא נסלח וממוסך על-ידי מאות שנים של אבולוציה לשונית (כמו גם התגובות הרבות, המדברות על "כי האדם עץ השדה", "מהריסייך ומחריבייך"וכו', ואפשר להוסיף לקטגוריה זו את "ימים כלילות", ביטוי שמשמעותו לישון כל היום, את "המשכיל בעת ההיא יידום" ואת "הלנצח נאכל חרב?" שזה כבר וט"פ די רציני).

המקרה השני ("לא רואה מקילומטר") נסלח אף הוא, כי צריך לעבד כל מיני הגיונות ולחשוב יותר מששיחה קולחת מאפשרת בזמן אמת.

המקרה השלישי ("החינוך במרכז סדר העדיפויות") הוא תוצאה של בלבול בין שני ביטויים, אם כי לא בלתי משעשע.

על-שלושה פשעי דמשק, ועל-ארבעה לא אשיבנו: בכתבת תוכנית הטלוויזיה "המקור" על משפט רומן זדורוב (2 במרס, שם שם) מצטט מיקי רוזנטל משפט כתוב (!) מהכרעת הדין:

פלג עד מגמתי, מוטה, אשר סימן את המטרה ולאחריה ירה את החץ.

נו, ככה צריך, לא? האתגר הוא בירי, לא בסימון…

אם נתאמץ עוד קצת, נגלה שקשה להבין למה אפילו הביטוי המקורי ("קודם ירה את החץ ואחר כך סימן את המטרה") חל במקרה זה. להבנתי, הביטוי מתאר מצב שבו אדם מתרץ בדיעבד תוצאות של פעולה שרירותית, ומעניק להן משמעות כאילו זו היתה מכוונת. אז אולי יריית החץ כאן היא שכירתו של העד ע"י ההגנה, אבל בכל זאת לא נראה שלזה כיוונו השופטים במסמכם.

ערב יום פאי שמח לכולם, ואל תחלקו באפס!

Read Full Post »

ושמחת בחגייך

מה הכי מבלבל כשכותבים בעברית? אם/עם? אני אלך/אני ילך? חח/פחח? לא ולא. מדובר בשימוש ביו"ד. שימו לב לדוגמאות הבאות:

• ושמחת בחגייך
  [סטטוס ספרצוף של אחד מחבריי]
• אנו שמחים על הצטרפותך למועדון לקוחות שופרסל. פרטייך נקלטו במערכת.
  [אתר שופרסל, תחילת נובמבר]
• נוסע יקר, אנא ודא שכל חפצייך האישיים ברשותך
  [שירותי גברים בשדה התעופה אילת, סוף נובמבר]
• תוקפו של הכרטיס הוא לתאריך הנקוב על גביי הכרטיס בלבד
  [כרטיס נסיעה ברכבת, אני חושב]

בשלושת המקרים הראשונים מדובר בצורת ריבוי עם כינוי קנין חבור: חגים -> חגֶיך, פרטים -> פרטֶיך, חפצים -> חפצֶיך. במקרה הרביעי מדובר במקרה דומה, רק שהסומך אינו חלק מהמילה. גב -> גבֵּי. כצפוי, ניתן למצוא דוגמאות נוספות בחיפוש זריז.

מאיפה באה היו"ד הנוספת הזו? אפשרות אחת היא שזה נסיון לתאר תנועה ארוכה, כמו לדוגמה במילה "עליי" (alay), אבל אני שולל את האפשרות הזו. התנועה פשוט לא ארוכה במיוחד. אולי במקרה של "על גבי", אבל בטח שלא עם "פרטיך". שימו לב שבדוגמה הראשונה, הכוונה ללשון זכר (בחגֶיך) ולא ללשון נקבה (בחגַיִך). לא, אני חושד שמדובר בחברנו הוותיק תיקון היתר: 'אני יודע שקורה שם משהו דקדוקי', אומר לעצמו הדובר באופן לא-מודע, 'אבל אני לא בטוח מה, אז פשוט אכפיל את היו"ד ליתר בטחון'.

למי יש עוד דוגמאות?

[מוקדש לאמיר אהרוני]

Read Full Post »

עוד סנובונים

עד שיוקם מאגר הסנובונים העברי (תזכורת: מה זה סנובון?), נראה שגורלם של הדברים האלה להופיע כאן. הנה, אם כן, שני סנובונים אשר נידונו לאחרונה סביב ברזיית המים במגדלי "דגש קל":

אחד ה-X-ים/ות, אם לא ה-X שבהם/ן

מבחר דוגמאות:

• אנזאגי הוא באמת אחד הגדולים אם לא הגדול שבהם (לינק)
• ראשית רציתי להודות לך על האתר המקסים שלך אחד היפים אם לא היפה שבהם. (לינק)
• אחד הפאבים הותיקים בארץ(אם לא הוותיק שבהם!)אחלה מוזיקה, צוות חברותי מאד שמעניק אווירה ביתית ,מבחר נאה ביותר של אלכוהול, מטבח טוב. (לינק)
• בשווי שוק של 4.2 מיליארד דולר ומניה במחיר של 17.2 דולר, מכפיל הרווח של צ'ק פוינט הוא אחד הנמוכים, אם לא הנמוך שבהם (לינק)

הצירוף הזה, שלכאורה הוא ביטוי שבח פשוט, התעלה למדרגת הסנובון משעה שברור לגמרי שהשימוש בו נעשה באופן קלישאתי שלא הולם את משמעותו המילולית (גם הדיוט בכל אחד מהתחומים יכול לדעת שפיליפו אינזאגי אינו שחקן הכדורגל הגדול בהיסטריה, "הבית של עידה" אינו האתר היפה ביותר באינטרנט, וכן הלאה). "ארץ נהדרת", כמובן, תרמו לנו לאחרונה את הווריאנט המעניין "אחד ה-X-ים אם לא ה-".

ה-X לא י-Y את עצמו/ה

אכן, חפצים דוממים אינם נוטים לבוא לעזרת האדם מיוזמתם:

• יום חמישי היום, הבית לא ינקה את עצמו, תזיז את עצמך ובוא (לינק)
• מנהלת שיחה קולחת עם ס`, בו במקביל לתכנון שלי להתקלח ולשתות קפה עם ס` השניה, ובמקביל מעיינת עיון עגמומי במאמר הזה, שאני צריכה להציג בעוד שבועיים, ולא, הוא לא יקרא את עצמו (לינק)
• תפרטי באופן משעשע, השרשור לא יכתוב את עצמו את יודעת. (לינק)
• החליל לא יחזיק את עצמו (שיחה פרטית ביני ובין איתמר בהופעה של יהוא ירון. אז אין לינק)

בדיקה קצרה מראה שגם במאגר הסנובונים האנגלי אחד המגיבים הציע את הנוסחה "X won't Y itself/themselves", כך שלא מופרך להניח שהסנובון העברי נשאל מאחיו האנגלי.

Read Full Post »

התדרים באים

לפעמים אין ברירה אלא לקום מעט יותר מוקדם כדי להספיק לבלוג כמו שצריך, ומי שקם מוקדם נחשף אגב אורחא לתוכניות הבוקר של ערוצי הטלוויזיה השונים. על הז'אנר המסקרן הזה היתה כתבה סימפטית לא מזמן בוואלה! (קשה בבוקר? לקראת תוכנית הבוקר של גיא מרוז ואורלי וילנאי, שני גורקביץ' ואמילי גרינצווייג, 28/1/11) שבה שואלות העיתונאיות את השאלה הבאה ומצטטות את תשובתו של אברי גלעד (ההדגשות שלי):

אז מדוע "העולם הבוקר" מצליחה היכן שאחרות נכשלות? ובכלל, על מה אנחנו מדברים כשאנחנו עוסקים בתוכנית בוקר לקהל הישראלי? "תכנית בוקר מנצחת היא קודם כל רלוונטית, כלומר קבילה עיתונאית", אומר גלעד. "יש בה תדר נעים, האנשים שמנחים אותה סובלים אחד את השני, חייב להיות בה הומור, עריכה מעניינת, זוויות מעניינות ונושאים שלאו דווקא היו במהדורה אתמול אלא גם אג'נדה פרטית וכן רשימת משתתפים קבועה ונעימה […] אנשים לא רוצים אגואים מנופחים ותדרים קשים בבוקר. הם לא רוצים יותר מדי ציניות או רצינות, אלא משהו באמצע. אין פה נוסחה, אבל יש דברים שצריך. מערכת העיכול היא עדינה, והם צריכים שהחומרים יוגשו בטמפרטורות החדר. אין כוח לסקנדלים באולפן, לויכוחים רעשניים, לחילופי דברים לא מנומסים, גם אם החדשות לא נעימות. אנשים רוצים שזה יוגש באופן הכי נעים שאפשר".

"תדר נעים"? "תדר קשה"? ככה מדברים הצעירים היום? זכרתי במעומעם ש"תדר" זו מילה רוחניקית למדי, אז הלכתי ובדקתי איזה מין תדרים יש.

• תדר נעים – 11 הופעות בגוגל. חלקן הכתבה הזו וחלקן מיש-מש רוחני שאני לא מבין, לפעמים במשמעות חצי-מילולית: "הפעם, הצטרף לשיחה הנציג הרשמי של אקדמיית 'גן אדם' (להלן ה'נציג' ו/או 'משה רבנו' …. ו/או מתמחה ל'כלום' במשחק החיים), וכולנו אכלנו ארוחת בוקר משודרגת. הנסיכה כדרכה מידי יום, רטטה והפיצה מאי שם … תדר נעים של שריקת דולפינים (דוד מטריקס לימד אותי לזהות את התדר … ואפשר לומר שהוא ממכר בנעימות שהוא מייצר…)."
• תדר קשה – 5 הופעות בגוגל, כולל עצתה של שלומית תמיר מאוקטובר 2006: "כי שלישיה זה לא מוצלח, בין שלישיה לרביעיה זה לא מוצלח, יש תדר קשה".
• תדר קל – הופעה אחת, רווית נקודות ("חווית השחרור מאפשרת תדר קל יותר … מצמיחה כנפיים … שוב חוזרת לתנאים שאפשרו את בואך …").
• תדר מחוספס ותדר חלק – 0 הופעות, אבל תדר רך – 7 הופעות. נרג: "במקדשים בודהיסטים בתאילנד יש תדר רך ונעים מאוד".
• תדר טוב – כ-200 הופעות, חלקן בהקשרים טכניים וחלקן, איך נאמר, לא כל כך ("אם התדר הוא טוב, אנחנו מאושרים, אם עלינו על תדר של ביטולים למשל: שיעור שהתבטל, משמרת בעבודה שהתבטלה וחבר שהבריז, כדאי לשאוף ולרדת מהתדר אל תדר טוב יותר"). תדר רע, לעומת זאת, מופיע 3 פעמים בלבד (כולל הסבר איך להפוך תדר רע לתדר חי, והסבר על השוני בין היטלר ושמעון פרס).

האם יש תדרים נוספים שפספסתי? תדרים לוהטים?

נחזור לציטוט המקורי של גלעד (שם שכבר הופיע פעם או פעמיים כאן פה ושם). מאיפה בא התדר הרוחני הזה? האם הוא תרגום של good vibe באנגלית? אני לא מתמצא בתחומים כאלה (זה מחוץ לתחום התדרים שלי, חח חח). אותיר אתכם במצב רוח מהורהר בהתאם עם הטקסט הבא של ניסים אמון בנרג:

לאחרונה קיבלתי מחשב נייד והופתעתי וגם שמחתי לגלות שיש בו מנגנון דמוי מדיטציית זן.
בשורת הסמלים מצד ימין למטה יש סימן, שאם מקליקים עליו עם הלחצן הימני ובוחרים באופציית "בדוק את שדה השידורים", הוא מציג רשימה של תדרים שהוא קולט וניתן לבחור אחד מהם ולהתחבר. חלק מהתדרים שנקלטים חסומים, בחלקם עוצמת הקליטה חלשה וחלקם, כמו לדוגמא בשדה התעופה של אתונה, פנויים וזמינים ואפשר להתחבר אליהם ולגלוש בעזרתם ללא הגבלה במרחבי הידע האינסופיים של האינטרנט.

מדיטציית הזן מבוססת בדיוק על אותו עקרון ואת ההתחברות באמצעותה אני בודק מזה זמן רב במקומות שונים בעולם. כעת, באמצעות האופציה החדשה שבמחשב האישי, אפשר לדבר על תרגול הזן היומי ולהסביר אותו בצורה פשוטה ובהירה יותר.  […] בכל מקום אפשר לשבת ולסרוק תדרים. במערות, באתרים ארכיאולוגים, בבתי קברות וכאן, באי פארוס שבו אני גר כבר שש שנים (שאומרים לי כאן שהוא חלק מאטלנטיס שנבקעה) יש תדר מאוד עמוק של ים שאני לומד ממנו הרבה.
 

Read Full Post »