Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אוגוסט, 2012

אולי זה החום, אולי זו הלחות, אבל אני מוצא את עצמי תוהה יותר ויותר: מה הופך צ'וח לצ'וח?

אולי זה בגלל שרק לאחרונה למדתי מה זה צ'וח. רשות הדיבור לשף מאיר אדוני ("אנשים כאן תת רמה. אין ישראלי אחד שמסוגל להבין קינוחים שלי". סוניה מרמרי, גלובס, 6/6/2012. ההדגשה שלי):

"אני לא צוחק. אני בדרך לעוף הכי רחוק מכאן. המסעדה הזו היא מקדש לקולינריה, אבל אף אחד מסביב לא מבין את זה. כולם נכנעו לתכתיבים של הישראלי הממוצע, תני לו המבורגר, צ'יפס וסלט, שמסודר יפה בצלחת. תראו מה הולך מסביב. נהיינו מדינה של בראסרי. אנחנו תקועים עמוק בתוך שיפודי פרגיות […] את מי מחבקת התקשורת? את מי? אני פה בזכות ולא בשום חסד. אני קרעתי את התחת ולמדתי והבאתי את עצמי למקום שהגעתי, ואף אחד לא יגיד שהוא הרים אותי או גידל אותי. אני יושב וקורא היום טוקבקים שמדברים עליי, אומרים לי 'תביא שווארמה' או 'מה זאת הפלצנות הזאת?'. תגידי לי מי מדבר ככה? מה זאת הרמה הזאת? תת רמה של אנשים. אין פה שום תרבות. אנשים רוצים שכונה. אנשים הם צ'וחים, מחפשים הכול שיהיה זול".

מכאן שצ'וח הוא בור ועם הארץ שאינו מסוגל להעריך איכות גם אם היא עושה לו צרבת. כהרגלי בקודש, הלכתי לקורפוס העברית המודרנית המקוונת המכוּנה "הגוגל" כדי להבין מה בדיוק משמעות המונח.
בקיץ 2006 הופיעה כתבה בוואלה אופנה על "קולקציית חורף אירופאית-קז'ואלית" (כלומר בגדים), שזכתה לכותרת "בכל צ'וח מסתתר צרפתי עם שיק", אבל אפילו התארוך הזה מאוחר מדי. כבר במאי 2004 כתבה פקאצה בשם קארין על חוויותיה מל"ג בעומר ועצרה לרגע כדי להביע דעה תקיפה: "אבל אני לא ערסית וכמו שהבהרתי אחד הדברים שאני שונאת במדינתנו הקטנטונת זה המחומצנים/שחורים/עם מבטא מטומטם= נקראים בימינו- צ'וחים, קרציות, כיפה לפוזה וכו' וכו'".

הנה הגדרה מפורשת! מה עוד יכולנו לבקש.

אבל רגע, לא כל כך מהר. מי בא קודם, הצ'וח או הג'וח? הרי גם ג'וחים יש. אם היינו מסתכלים על כל אחת מהמילים בפני עצמה, אפשר היה לנחש שהצ'וח הוא גלגולו העדכני של הצ'חצ'ח והג'וח הוא גלגולו העדכני של ג'וחא. אבל המילים ודאי קשורות אחת לשנייה — רוצים לנחש איזו באה קודם?

דרך אגב, אולי שמתם לב שהציטוט בכותרת הכתבה על אדוני לא באמת מופיע בכתבה וכנראה שלא נאמר מעולם. מארק ליברמן מספינת האם חיבר לאחרונה כמה רשומות מעניינות על הרגלי ציטוט בעיתונות.

Read Full Post »

חבר הקונגרס טוד אייקין ממיזורי הוא שם שלא יורד מהכותרות בימים האחרונים. המועמד השמרן לסנאט, מתנגד נחרץ להפלות, התראיין ביום ראשון במסגרת המירוץ לסנאט והביע בין היתר את הדעה הבאה לגבי אונס:

If it's a legitimate rape, the female body has ways to try to shut that whole thing down.

מה. לעזאזל.

אני מעוניין להבהיר שני דברים ברשומה הזו. הראשון, מה עבר לאיש הזה בראש ולמה הכוונה ב-legitimate rape, משום שהביטוי עשוי להיות מעט סתום למי שלא עוקב אחרי המערכת הפוליטית בארה"ב (או ליתר דיוק, למי שלא עוקב אחרי כמה אמונות תפלות מיזוגניות במיוחד). השני, הכשלון הגורף של כלי התקשורת בארץ לתרגם את הצירוף הזה כמו שצריך ולתת לו את ההקשר הנכון.

אני מקווה שאתם יושבים: בקרב אנשים מסוימים רווחת האמונה כי בעת אונס, גוף האישה מסוגל למנוע התעברות. מכאן, שאם האישה נכנסה להריון, סימן שלא היה זה אונס אמיתי, שהרי הרחם היה מסוגל 'להוריד את השאלטר', אם לתרגם את אייקין. אכן ישנם אנשים בעלי כוח והשפעה שמאמינים בדבר הזה, חלקם חברי קונגרס וחלקם — כך נראה — מועמדים לסגנות הנשיאות. הנקודה היא שאונס במהלך הנישואין, אונס בדייט ושלל "סוגים" נוספים אינם באמת נחשבים ל-legitimate rape, והאובר-חוכמים האלה אפילו מבדילים בינם ובין מה שהם מכנים forcible rape. סקירה מקיפה יותר ניתן למצוא אצל ג'זבל/איזבל, וניתוח לשוני ראשוני באנגלית ניסה לערוך ג'ף פולום. אמת, לא כל תושבי ארצות הברית הבינו למה בדיוק הכוונה, אבל מהר מאוד ההסבר הנכון נפוץ בצורה כזו או אחרת.

אז מה לגבי הכיסוי בקרב אתרי החדשות המובילים שלנו? לצערי, כולם תרגמו את הצירוף כ-'אונס לגיטימי'.

דא עקא שהמילה לגיטימי והמילה legitimate אינן תרגומים ישירים אחת של השנייה. למילה legitimate שני פירושים. את הראשון ניתן אולי לתרגם 'אותנטי' או 'אמיתי', ואת השני בתור 'לגיטימי'. עמיתי פינטר העיר יפה שהראשון עוסק במודליות אפיסטמית, כלומר מה שאני חושב הוא המצב, והשני עוסק במודליות דאונטית, כלומר מה שנכון על פי חוק או על פי נורמה חיצונית מסוימת. למשל, סכין הוא כלי נשק לגיטימי על פי הפירוש הראשון — פשוט כי אפשר להשתמש בו כדי לפצוע ולהרוג. אבל הוא לא כלי נשק לגיטימי על פי הפירוש השני אם מולך עומד אדם לא חמוש — לא מדובר בקרב הוגן.

אני חושב שהפירוש הראשון לא קיים עבור המילה לגיטימי בעברית, ולפחות מהבחינה הזו היא מהווה מה שמכונה false friend ("ידיד כזב"?). תרגום הולם יותר לצירוף הזה יהיה 'אונס אמיתי', או אפילו 'אונס של ממש'.

אז איך קרה שכל האתרים טעו? עמיתי טל התחקה אחר הקרדיטים ושם לב שעל הידיעה ב'הארץ' חתום הניו יורק טיימס, כלומר מי שכתב את הטקסט ב'הארץ' הוא מתרגם. אבל הידיעה כבר הופיעה חמש שעות קודם לכן קודם בטמקא, ושם הקרדיט ניתן לכתב בוושינגטון. האמת היא שזה לא משנה אם כל אחד טעה בנפרד או שכולם העתיקו אחד מהשני, העיקר שאחרי יום-יומיים כולם הבינו שהיתה טעות, נכון?

אוף

אפשר וקוראינו נזכרים בסיפור דומה מדצמבר 2010, אז שלל אתרי חדשות דיווחו על יועציו ה"פסיכו-פנאטים" של רג'פ טאייפ ארדואן. בסוף התברר שהם סתם היו sycophants, או מלחכי פנכה. אז, כמו עכשיו, תשומת הלב הזעומה הובילה לתרגום שגוי ולדיווח לקוי.

[ת' לטליה ולמערכת הבלוג הנמרצת]

Read Full Post »

כותבים עודד פלר ויונתן ברמן בפוסט מכמיר-לב נוסף בבלוגם "לסה פסה", על ביקורים בכלא קציעות ובמחנה הכליאה סהרונים (ההדגשות שלי. הטור עצמו קצר מאוד ושווה קריאה):

לפתע הבחנו בכלוב אנושי גדול, בו הצטופפו עשרות אנשים. "למה הם בתוך כלוב?", נחרדה ענת שהייתה עמנו שם, והסוהר, מתפלא על שאלתה, השיב בטבעיות: "כי הם ערבים". כשראה את מבטי האימה שלנו תיקן הסוהר: "כי הם מחבלים". לימים, בשנת 2008, כאשר נפתח מתקן "סהרונים" שליד "קציעות", הועתקה שיטה מוצלחת זו והורחבה גם על מי שאינם ערבים. בכל אחד משני המתחמים שבמתקן "סהרונים" כלוב גדול. מן הסוהרים למדנו כי הכלוב מכונה "כְּלוּבָּה".

למה משמש הכלובה? חיי המחנה דורשים העברה של עצורים ממקום למקום כל העת. לעתים נדרשים אנשים לצאת מן האגפים בהם נגזר עליהם לשהות במעצר מינהלי פרק זמן של שלוש שנים […] לעיתים יש להוציא אישה מן האגף לראיון מקלט (שיביא לקביעה שהוכרעה מראש, כי אינה עומדת בתנאי אמנת הפליטים), לשימוע בפני פקידי משרד הפנים, להכנה לקראת גירוש, או לכל צורך אחר […] הכלובה הוא, כאמור, כלוב גדול, בו דחוסים כל יום עשרות אנשים, הממתינים במשך כל שעות היום בישיבה על ספסלים או על הארץ.

כרגיל, אני לומד מהרשת הישראלית מילים חדשות שלא הכרתי קודם לכן. אבל מילא זה, כאן מדובר במשקל מעניין במיוחד: משקל קְטוּלָּה. אולי כבר שמתם לב שבאופן מפתיע, המילה כלובה היא ממין זכר (בניגוד לרוב המילים שמסתיימות ב-Xה). נבדוק קודם מה זו המילה הזו, כלובה, ואחר כך נבחן איך זה שהיא שם עצם בזכר. ראשית, המילה עצמה קיימת זה מכבר בעברית. דבר שנמצא בתוך כלוב הוא כָּלוּב, ואם אתם נועלים עקבים או נעליים גבוהות אתם עשויים — בנסיבות מסוימות שלא נרחיב עליהן כאן — לגרום לבעיה שנקראת בוהן כלובה, או hallux vulgus valgus: הנעליים הצרות ידחפו את הבוהן לכיוון שאר האצבעות. במילים אחרות, הבוהן תִכָּלֵב בין הנעל ושאר האצבעות. הכל טוב ויפה, מלבד שתי בעיות: הראשונה, שזו כנראה אטימולוגיה עממית! השם הנכון לתופעה הזו הוא בוהן קלובה, כלומר מחוברת או מצורפת, ולא כלובה. השנייה, שהבוהן שלכם עקומה.

כל שאר ההופעות הרלוונטיות של כלובה נופלות לאותה התבנית: צורת הנקבה של 'כלוא בתוך כלוב'. רוצה לומר, המילה כלובה כפי שמשמשת את אנשי קציעות וסהרונים כנראה אינה בשימוש בשאר השפה (אלא אם תתקנו אותי בתגובות). אז איך היא נוצרה?

זו שאלה מעניינת משום שבפירוש לא מדובר על צורת נקבה של תואר בזכר. אם תפסתי את השועל אז עכשיו הוא כָלוב, ואם תפסתי את הממותה אז עכשיו היא כְלובה. לעומת זאת, הכלובה שלנו היא לא צורת הנקבה של משהו בזכר. המילה מזכירה יותר שמות עצם במשקל העצמאי קטולה: צְרוּפָה, דְּבוּקָה, גְּלוּלָה (כולן מילים חדשות). יכול להיות שהדוברים פשוט השתמשו במשקל הזה, אבל יש כאן בעיה אחרת: הבי"ת דגושה, שלא כמו הפ"א בצרופה, למשל. אם זו מילה בעברית, זו מילה במשקל חדש.

עכשיו אנחנו נתקלים בבעיה המעניינת מכולן, שהוזכרה בהתחלה. כלובה הוא סוג של כלוב, בזכר. כמעט כל המילים בעברית תקנית שמסתיימות בתנועת a ובה"א הן מילים בנקבה (מילה, נקבה, גלולה, תנועה, מנהלה, מפלגה…). למעשה, היוצא מן הכלל היחידי שאני מכיר הוא לילה. יש גם את גובה ונוגה ("מה יפה נגהו של הירח"), אבל שם הה"א היא חלק מהשורש ולא סיומת. שלושת היוצאים מן הכלל האלה אכן שונים מהמילים שבנקבה — הטעם בהם נופל על ההברה הראשונה ולא על ההברה האחרונה. השוו את לילה המלעילית עם מילה המלרעית. אני לא יודע איפה הטעם נופל בכלובה, אבל זה לא נראה כמו משהו שנתקלנו בו בעבר. ואם לא שמתם לב עדיין, משקלים חדשים בעברית מטריפים אותי.

העברית התת-תקנית (כלומר הסלנג) נותן לנו את רולה, 'גבר או אישה גדולי-מידות'. יכול להיות שגם בוסה, 'נשיקה', מופיעה לעיתים כשם עצם זכרי. אני בטוח שיש גם דוגמאות מהעברית הצה"לית, אבל אני לא מצליח להיזכר בהן.

הסיבה שאני מזכיר את העגה הצה"לית היא שאני די בטוח שהיא מקור הכלובה שלנו. לא הצלחתי לחשוב על מילים בשפות אחרות שנשאלו לעברית בתור שם לכלוב הזה, אם כי אולי מדובר בשם של מוצר מסוים או בשיבוש ציני של המילה club, 'מועדון'. אז נתקעתי: אני לא מצליח להבין מאיפה הכלובה בא ולמה הוא בזכר. וכמובן, למה אנחנו כולאים בו אנשים.

Read Full Post »

יש פה יותר מדי קרדיטים, אז פשוט ניגש לעניין: כתבה במאקו, כותרת מסקרנת תחבירית:

הילד שתרם כליה בשביל אייפד גוסס

והוכחה נוטריונית

אני, ויש לי תחושה שגם מרביתכם, הבנתי מקריאה ראשונה שהאייפד עצמו גוסס.

מה יש פה? משאול? משפט חולצה? ההבדל שקבענו ביניהם בזמנו היה, שמשפט חולצה ("חולצה מטיילת בוואדי") הוא דקדוקי גם בקרי הראשוני, הוא פשוט לא הגיוני מי יודע כמה. משאול, Garden path ("כשיהודים בונים בניינים נופלים"), אי אפשר לקרוא עד הסוף תחת ההנחה הראשונית של מי עושה מה. כדי לכפות עליו דקדוקיוּת חייבים לשנות את ההנחה.

אז פה הקרי הראשון עובד (ומאוד מסייעת בכך העובדה ש"גוסס" הוא בינוני שיכול לתפקד גם כפועל וגם כשם תואר), אבל שימו לב שמה שמתקבל הוא לא משפט. הוא פשוט ביטוי שמתאר את הילד, כמו "המרגל שתקע אותי" או "הנזיר שלקח את הפרארי שלי והחזיר בלי דלק". אנחנו רגילים לכותרות שאינן ממש משפטים, ואז מצפים לסיפור יותר ביוגרפי באופיו. אבל אם זה היה מופיע סתם כך בגוף הכתבה, היינו מגיעים לסוף המשפט ואומרים "רגע רגע, אולי האייפד לא גוסס אחרי הכל".

לסיכום, אני נוטה לומר שיש לפנינו משפט חולצה, כי ההקשר הכותרתי חשוב, ומכריז עליו כעל בובה של משפט חולצה. כן ירבו. רק אולי בהקשרים קצת פחות טראגיים.

יום זומבי-אלוויס שמח לכולם!

Read Full Post »

פרופסור יוסי זעירא מצוטט בכתבתו של אדריאן פילוט בגלובס (לא מופיע בגרסת הרשת. וואלה, מה הייתי עושה בלי העין השביעית?) כאומר:

זה מראה על כך שמשהו בדיסקט שלהם מתחיל להשתנות.

הבה נתחקה מעט אחר מקורותיה של זו המטאפורה. דיסקט, כמו חוגת טלפון, הוא דבר שכבר לא רואים יותר מדי באזורנו (חוץ מאשר בסמליל השמירה בממשקי משתמש). מדובר בריבוע עשוי פלסטיק ברובו, המכיל כמות מצומצמת (במונחים של ימינו) של מידע – 360 קילובתים עד 1.44 מגהבתים.

בימי קדם, היו משתמשים בדיסקט ממש כדי לאתחל מחשב – מערכת ההפעלה היתה יושבת על גביו. בהמשך היה ניתן לזהות דיסקט עם תוכנה כלשהי הנטענת ממנו. כדי לעבור מתוכנה לתוכנה היה צורך להחליף דיסקט.

וזה מקור הביטוי השגור (יחסית) "להחליף דיסקט" (במקור בן השבע הזה כבר מתייחסים אליו כאנכרוניסטי). לחשוב על משהו בצורה אחרת, כלומר לעבד את המידע עם "מערכת הפעלה שונה" או עם "תוכנה שונה".

האם דיסקט יכול להשתנות, כמאמר פרופ' זעירא? במובן הבסיסי שלו, הפיזי, מובן שלא. צורתו של הדיסקט לא משפיעה במאום על תכולתו. בצורה אחרת הוא גם לא ייכנס לכונן. במובן הרך יותר, תכולתו של הדיסקט, אמנם כן. אפשר לערוך תוכן של דיסקט. אבל זה מעולם לא היה חלק מאופן השימוש בדיסקטים המכילים מערכות הפעלה או תוכנות (אלא רק של דיסקטי העברה/גיבוי שמכילים נתונים). מה גם, שהשינוי מתבצע בעוד הדיסקט בתוך המחשב, אך דיסקט הפעלה משפיע על איך שהמחשב מופעל. אם "משהו בדיסקט מתחיל להשתנות", צורת החשיבה לא משתנה יחד איתו (אלא רק בהפעלה הבאה). המטאפורה נועדה למצב שבו יש שני דיסקטים (ומחליפים אחד בשני), ואם אין אז צריך שני מחשבים כנראה (אחד שישנה את הדיסקט כדי שהשני יפעל אחרת כשהוא מוכנס אליו). בציטוט האמור אי אפשר להסיק אף אחד מהתנאים האלה, לכן יוצאת מטאפורה לא הגיונית.

יאללה אריק, תחליף ליפנים האלה ת'דיסקט!

Read Full Post »