Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for מאי, 2013

לאחרונה הייתי קצת נרגן מדי. בואו נתקן עם התמוגגות מרוח היצירה האנושית. מתוך העין השביעית, ציטוט של רוני לינדר-גנץ מהטושהזוהר על בקשות חופש מידע מרשויות המדינה (הדגשה שלי):

מהניסיון שלי, אני ממש יכולה להריח מראש איזה בקשה תידחה, וזה לפי מידת המביכות של המידע.

ממש כך. מביכוּת. עד כמה המידע מביך. "מבוכה" לא ממש מעביר את המסר, אולי בניסוח "לפי המידה בה המידע מביך", אבל זה יוצר הקבלה פחות חלקה וסרבול-מה. "מביכות" היא בדיוק מה שרצינו.

לצערי בשעה זו לא הצלחתי למצוא דרך לעקוף את מחסום-גוגל, שכן מן הסתם מביכוֹת זו מילה מן השורה, אפילו אפשר לצרף לה ה"א הידיעה, ועוד הנודניקים האלה בגוגל מפרקים כל מילה לגורמיה כך שאפילו חיפוש ליטרלי (עם מרכאות) מביא תוצאות עם צורת הבסיס "מביך". [עדכון: תודה למגיבים טל ואסי. סשן זריז הראה שלצירופים "מידת המביכות", "זאת מביכות" ו-"יש פה מביכות" אין אחיזה בהמרשתת, מלבד אותו פוסט בעין. ברכות ללינדר-גנץ.]

מה שכן, זו בפירוש לא הפעם הראשונה בה אני נתקל בשם פעולה חדש שנגזר משם תואר והסיומת "-וּת". אז "מיוחדוּת", "מחוברוּת" ו-"מקושרוּת" כנראה מיותרים, בגלל "ייחודיוּת", "חיבוריוּת" ו-"קישוריוּת" בהתאמה, אבל כשאין את הצורה המקבילה מהמשקל קִטּוּלִיּוּת אנחנו פונים לסיומת הזו ויוצרים "מקובלוּת" ו-"מכובדוּת", מילים שעדיין לא זכו להכרה רשמית בשפה. מדובר בפירוש בסיומת יצרנית (פרודוקטיבית) בעברית בת-ימינו, המקבילה לרוב ל-ity או ל-ability האנגליות.

מזל טוב.

Read Full Post »

הקורא המתמיד אריאל סרי-לוי העיר את תשומת לבנו (ואז נרדמתי ונאלצתי לעוֹרַר שוב) לכותרת המעניינת הזאת ביומון הפלסטיני "הארץ":

שיא שלילי במספר העקורים בעולם

והנה צילומסך למי שלא רוצה אפילו להתסכן בגישה לעמוד שמזמין אותך להירשם לפרימיום

והנה צילומסך למי שלא רוצה אפילו להסתכן בכניסה לעמוד שמזמין אותך להירשם לפרימיום

ומעיר נכונה מר מתמיד, שהביטוי "שיא שלילי" משמש כאן במשמעות שונה בתכלית מזו המוכרת לנו, ומוביל את הקורא למסקנה ההפוכה. הרי "שיא שלילי" משמעותו "מספר נמוך יותר מכל מה שהיה עד עתה", כמו שיא שלילי בתמותת תינוקות, או שיא שלילי בתפוצת "הארץ", שני נתונים שמתעדכנים לאחרונה בקצב לא רע. מה שהתכוונו אליו בכתבה (המתורגמת, למקרה שהיה לכם ספק) הוא שיש כאן שיא, והוא שלילי. הרבה פליטים זה רע, ממקיי? אלא מה? אף אחד לא מבין את הביטוי הזה ככה. תדבק לשוני לחכי אם מישהו מביניכם הקוראים קרא "שיא שלילי במספר הפליטים בעולם" ולא חשב שמדובר בנתון מעודד. אז יש פה את מה שסרי-לוי (2013, התכתבות פרטית) מכנה "אי-הבחנה בין מתמטיקה לאתיקה", כי יש שלילי כזה ויש שלילי כזה ו-"הארץ" כושלים פה בתחום הזה, אבל אני מאמין שהבעיה האמיתית היא הנסיון לדרוס ביטוי קפוא, צירוף שיש לו משמעות מאוד מסוימת בשפה, על-ידי פירוקו לגורמיו והרכבתם מחדש עם משמעות אחרת. אז הנה שירות לעורכי "הארץ":

  • מחשב שולחני שאפשר להזיז אותו איננו "מחשב נייד".
  • עט שמתקבל כמסקנה של טענות לוגיות איננו "עט נובע".
  • ידיד שגר בבית השכן איננו "חבר קרוב".
  • בית משפט השלום בצפת איננו "בית-דין גבוה".
  • זריקת אבנים איננה "זכות וחובה מולדת".

למען הסר ספק, הטעות המגושמת אינה תוצאה של תרגום כושל (זה היה חבל הצלה סביר, כי negative record איננו ביטוי קפוא באנגלית עד כמה שאני יודע), שופופו:

היוצא לאור בלונדון

היוצא לאור בלונדון

בהגרדיאן רק כתוב ש-"רמות השיא" הן "הנתון הגבוה ביותר" שנרשם.

(נהניתם? הנה עוד על שיאים. ועל ביטויים קפואים. לא נהניתם? תמשיכו לקרוא "הארץ". חג שבועות שמח!)

Read Full Post »

שכה יהיה לי טוב, ככה בדיוק כתוב בטיפ זיכרון של ערן כץ בטמקא (כשרוצים לשכוח: 5 דרכים למחוק זכרונות לא רצויים, 4.5.2013):

לסלוח – להקהות את הרגש

אין זה מקרי שהמילים Forget (לשכוח) ו Forgive (לסלוח) נגזרות מאותו השורש. מתן סליחה למי שחולל את הזיכרון הרע מקהה את הרגש החזק המלווה את הזיכרון, שלב ראשון והכרחי במחיקת הזיכרון.

לעתים אין באפשרותנו לשנות מצב קיים אבל יש באפשרותנו לשנות את גישתנו למצב מסוים. "לטעות זה אנושי. לסלוח – אלוהי" אמר המשורר אלכסנדר פופ. הסליחה, דרך אגב, מיועדת הן לאחרים והן לעצמנו.

הבנתם? המילים forget ו-forgive נגזרות מאותו השורש. איזה שורש? מה זה חשוב, אותו השורש. לא באמת צריך להסביר טענות מופרכות כשכותבים על שפה.

אבל הן לא. נכון, שתיהן מעוטרות בתחילית for, אבל זו לא יכולה להיות הכוונה משום שגם המילה forlorn משתמשת בתחילית הזו שמשמעותה הישנה היא 'לגמרי' (דוברי הגרמנית בקהל יכולים להשוות ל-ver).

אולי כץ חושב ש-forg הוא שורש, ובמקרה כזה אנחנו אמורים להסיק שישנן שתי סיומות אפשריות, ive ו-et. אחסוך לכם את החיפוש: אלה אינן סיומות לפעלים באנגלית. חבל, כי את האטימולוגיה הנכונה אפשר למצוא בקלות: הנה forgive והנה forget.

מצד שני, כץ מכפר על הטעות הזו. חברת שירותי הזיכרון שלו, Smart Memory, מפרסמת את עצמה כך באתר הבית שלה:

ערן כץ, אמן תרגילי הזיכרון, מחבר רבי המכר ומרצה בינלאומי לזיכרון והאינטליגנציה
עזר ללמעלה ממיליון איש בעשרים מדינות לפתח מיומנויות זיכרון יוצאות דופן

מרצה בינלאומי לזיכרון והאינטיליגנציה! מי שמשתמש כך ביידוע מיותר מתחבב עלי אוטומטית, ואני מוכן לשכוח ולסלוח לו.

[תודה לתע"ג]

Read Full Post »