• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כך תעשה
ארמזים מאולצים בימי קורונה »

על ניתוח בלשני בפרשת האונס באיה נאפה

15 בינואר 2020 על-ידי איתמרק

מזה מספר חודשים שאחת הפרשות הבולטות בתקשורת הישראלית היא פרשת האונס (או החשד לאונס) בעיר איה נאפה שבקפריסין. מה שכמעט ולא היה חלק מהשיח הציבורי סביב הפרשה הוא עדות בלשנית שהוגשה לאחרונה במסגרת המשפט שהתנהל נגד הצעירה, משפט שזה עתה הסתיים עם הרשעה ועונש מאסר על תנאי. אם לקצר את עיקרי הפרשה, מדובר באירוע מהקיץ האחרון בו צעירה מבריטניה קיימה יחסי מין עם קבוצה של צעירים ישראלים במהלך חופשת קיץ בקפריסין. השאלה הקריטית היא האם יחסי המין היו בהסכמה או לא. הצעירה טענה שמדובר באונס אך אחר כך הואשמה שטפלה על הצעירים האשמת שווא. היא הגישה כתב הודאה והפכה לנאשמת. השופט הקפריסאי פסק לפני ימים ספורים כי אכן מדובר בהאשמת שווא והרשיע את המתלוננת. עוד פרטים ניתן למצוא למשל בערך בוויקיפדיה ובמראי המקום הרבים שם.

ברשומה הזו אני רוצה לסכם את הדו"ח הבלשני שהגיש עד מומחה מטעם ההגנה (על הצעירה), ד"ר אנדראה ניני מאוניברסיטת מנצ'סטר. סלע המחלוקת בהודאתה לכאורה של הנאשמת נמצא בשאלה האם היא הודתה בהגשת תלונת שווא מרצונה החופשי או שנוסח ההודאה הוכתב לה על ידי המשטרה הקפריסאית, כפי שהנאשמת טוענת כעת. ד"ר ניני, מומחה לבלשנות משפטית (פורנזית), קיבל לידיו את כתב ההודאה והתבקש לקבוע האם סביר שהוא נכתב על ידי מישהי עם פרופיל כמו זה של הנאשמת: בריטית בת 19 שעומדת להתחיל את לימודיה באוניברסיטה. השורה התחתונה של הדו"ח היא לא: לא סביר שהנאשמת ניסחה את ההודאה בעצמה.

עם כל הסיקור הנרחב בתקשורת הישראלית, אני לא זוכר שראיתי אזכור של העדות הזו באף כתבה בעברית מלבד בכתבה הזו בוואלה!, ונכון לזמן עליית הרשומה הזו גם אין אזכור לעדות בערך על הפרשה בוויקיפדיה. לכן ביקשתי מניני את הדו"ח וקיבלתי את רשותו לסכם את הממצאים כאן בעברית (מיותר לציין כי ניני עצמו לא נושא באחריות לרשומה הזו). כמה כתבות באנגלית המכילות את עיקרי הניתוח הבלשני ניתן למצוא כאן, כאן וכאן, וקטע מראיון טלוויזיוני כאן.

שיטה

נתחיל עם הטקסט עצמו. מדובר בפסקה העיקרית מכתב הודאה קצר מאוד, שזה נוסחה:

The report I did on the 17th of July 2019 that I was raped at ayia napa was not the truth. The truth is that I wasnt raped and everything that happened in that appartment was with my consent. The reason I made the statement with the fake report is because I did not know they were recording & humiliating me that night I discovered them recording me doing sexual intercourse and I felt embarrassed so I want to appologise, say I made a mistake.

ישנם לא מעט חלקים בפסקה הזו שצורמים לעין או לאוזן, למשל אי-השימוש בסימני פיסוק או שגיאות כתיב דוגמת appartment או appologise. עושה רושם שכתבתו של יואב איתיאל בוואלה! ניסתה לתרגם את כתב ההודאה מאנגלית מסורבלת לעברית מסורבלת:

"הדוח שעשיתי ב -17 ביולי 2019 שנאנסתי באיה נאפה לא היה האמת. האמת היא שלא נאנסתי וכל מה שקרה בדירה הזו היה בהסכמתי", נכתב בהצהרה שחתמה הצעירה בתחנת המשטרה. "הסיבה שנתתי הצהרה עם דיווח פייק נובע מכיוון שלא ידעתי שהם מקליטים ומשפילים אותי באותו הלילה גיליתי שהם מקליטים אותי עושה משגל מיני והרגשתי נבוכה כפי שאני רוצה להתנצל, ואני אומרת שעשיתי טעות".

הרשומה הזו מתמקדת במחקר של ד"ר ניני כפי שהוגש לבית המשפט. ניני נתבקש לחוות דעתו ולקבוע – במידת הניתן – האם הנאשמת חיברה את כתב ההודאה בעצמה או שהנוסח הוכתב לה על ידי מישהו שאינו דובר ילידי. בשביל לענות על השאלה הזו הוא זיהה חמישה מבנים תחביריים או צירופים יוצאי דופן וניסה לשער מהי הסבירות שדובר ילידי ישתמש בהם. על מנת לאמוד את הסבירות הזו הוא נקט בשיטה נפוצה למדי והיא בדיקת שכיחויות באוספי טקסט גדולים מאוד (קורפוסים) שמאפשרים חיפושים כלליים מאוד. כך למשל, אפשר לספור ולמצוא שהמילה כלב מופיעה הרבה יותר באוסף טקסט בעברית מאשר המילה קאק. עובדה זו מרשה לנו להניח שאם מישהו השתמש במילה קאק הרבה, הם כנראה מומחים לתחום או עוסקים בזואולוגיה. בימינו אפשר גם לבדוק מבנים תחביריים מורכבים יותר. למשל, אפשר לבדוק באמצעות פקודה אחת את כל הטיות הפועל כתב בצירוף כמו כתבתי/כתבת/כתבנו/אכתוב/… את המספר ולהשוות אותן להטיות הפועל רשם – רשמתי/רשמת/רשמנו/ארשום… את המספר. כך אפשר לראות האם אנשים משתמשים בשורש כ.ת.ב או בשורש ר.ש.מ יותר, והאם חל שינוי לאורך זמן.

בחזרה למקרה שלפנינו, בכל אחד מהקורפוסים שבהם השתמש ניני היו 8.5 מיליארד מילים בממוצע, והם כיסו סוגות ספרותיות שונות (עיתונות, פרוזה, טקסטים משפטיים) כמו גם מקורות גיאוגרפיים שונים (דוברים אמריקאים או בריטים).

אלה חמשת המבנים התחביריים שניני בדק, עם תרגום חופשי שלי. אותיות גדולות מורות על כך שכל ההטיות השונות של המילה נבדקו, כך ש-REPORT מכיל גם את צורת היחיד report וגם את צורת הרבים reports.

  1. DO REPORT – לעשות דו"ח
  2. BE not the truth – לא האמת
  3. apartment – דירה
  4. DISCOVER NOUN VERB-ing – לגלות שם-עצם עושה פועל מסוים
  5. DO sexual intercourse – לעשות יחסי מין

בואו נראה מה היו הממצאים עבור כל צירוף ברשימה. בכל אחד מהמקרים הגיע ניני לאותה המסקנה: הסבירות גבוהה יותר שמדובר בניסוח של דובר לא-ילידי מאשר של הנאשמת עצמה.

ממצאים

לעשות דו"ח

באנגלית טבעית אומרים write a report או make a report, ולא do a report כמו בכתב ההודאה. כשמשווים בין הגירסה עם do והגירסה עם make, עולה כי הגירסה עם make נפוצה פי 3. במילים אחרות, אם דובר צריך לבחור אחת מהשתיים, הוא יבחר בגירסה עם make בערך 75% מהזמן.

בנוסף, בקורפוס המשפטי הגירסה עם do לא מופיעה בכלל. ניני מציין גם שבגלל טבע החיפוש הטקסטואלי, מחרוזת החיפוש עבור DO REPORT מצאה גם צירופים שאינם קשורים כמו בשאלה does the report say, כך שהשכיחות האמיתית של הגירסה עם do נמוכה עוד פחות ממה שהעלה החיפוש הראשוני.

לא האמת

באנגלית טבעית אומרים not true, ולא not the truth כמו בכתב ההודאה. כשמשווים בין שתי הגירסאות ניתן למצוא העדפה גורפת לגירסה לה קראתי "טבעית": בערך 98% מהזמן. זוהי גם הגירסה היחידה שמופיעה בקורפוס המשפטי.

דירה

המילה apartment אופיינית יותר לאנגלית אמריקאית, ואילו באנגלית בריטית נהוג לומר flat. כאן ההבדל בין הקורפוסים השונים מכיל את התימוכין: בקורפוסים הבריטים המילה flat שכיחה מעט יותר (בערך 60% מהזמן), ואילו בקורפוסים האמריקאים כמעט ולא משתמשים בה (רק 15% מהזמן אל מול 85% עבור apartment).

שאלתי את ד"ר ניני האם הסיפור כאן לא יותר מסובך, משום שבקפריסין נהוג ללמד אנגלית בריטית. הוא מסכים עם הקביעה שהמאפיין הזה פחות חד-משמעי מאשר האחרים שהוא בדק, אבל הסביר שלמען העקביות הוא רצה לבחון את כל המאפיינים שאינם טיפוסיים לכותב עם רקע לשוני כמו זה של הנאשמת. אני חושב שהשימוש הנרחב יחסית בצירוף apartment hotel (מלון דירות) בעיר נופש כמו איה נאפה עשוי להשפיע יותר על מי שגר שם מאשר על מי שרגילה לומר flat כל חייה, אבל כאמור, כאן ההבדלים בולטים מעט פחות.

לגלות

הצירוף הזה מסובך מעט יותר. הנה שוב החלק הרלוונטי מכתב ההודאה (עם הדגשה שלי):

The reason I made the statement with the fake report is because I did not know they were recording & humiliating me that night I discovered them recording me doing sexual intercourse and I felt embarrassed

אני מוכרח להודות שהתקשיתי להבין מה הייתה הכוונה עד שקראתי את הדו"ח של ניני. אם לנסח מחדש, כתב ההודאה היה אמור להגיד משהו כמו "גיליתי שהם הקליטו אותי", או בתרגום שלי בחזרה לאנגלית:

The reason I made the statement with the fake report is because I did not know they were recording & humiliating me that night. I discovered that they recorded me doing sexual intercourse and I felt embarrassed.

הקריאה הזו אופיינית לצירוף discover that ולא לצירוף הראשון. את הצירוף הראשון, שהופיע בכתב ההודאה, ניתן אולי לתרגם "גיליתי אותם מקליטים אותי". אך לא זו הייתה אמורה להיות הכוונה. אי ההבחנה בין שתי הצורות אינו אופייני לדובר ילידי של אנגלית.

לעשות יחסי מין

באנגלית טבעית אומרים have sexual intercourse, ולא do sexual intercourse כמו בכתב ההודאה. כשמשווים בין שתי הגירסאות ניתן למצוא העדפה גורפת לגירסה לה קראתי "טבעית": זוהי הגירסה שמופיעה מעל 99% מהזמן. זוהי גם הגירסה היחידה שמופיעה בקורפוס המשפטי.

סיכום

בכל אחד מחמשת המבנים התחביריים ניתן להראות שהנוסח לא מתאים לדוברת ילידית של אנגלית בריטית. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם הטענה לפיה נוסח ההודאה הוכתב לנאשמת ולא הגיע מיוזמתה. ניני המליץ בסוף הדו"ח לאסוף תכתובות נוספות באנגלית, הן של הנאשמת והן של השוטר שחקר אותה, על מנת לערוך השוואות מובהקות יותר בין כתב ההודאה לבין סגנון הכתיבה של השניים. המלצה זו לא אומצה. איזה משקל יש לתת לדו"ח כזה – זו כבר שאלה עבור מערכת המשפט, לא עבור בלשנים. השופט בתיק לא השתכנע מהדו"ח (וגם לא מהדו"ח הפסיכולוגי שהוגש), לא ציטט הסברים אלטרנטיביים לממצאים ופסק נגד הצעירה.

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • טוויטר

אהבתי

אהבתי טוען...

קשור

פורסם באנגלית, מהנעשה בעירנו, שפה בתקשורת, תחביר | 7 תגובות

7 תגובות

  1. ב- 16 בינואר 2020 בשעה 20:31 אלון

    אני לא מעורה בפרטי הפרשה, ואין לי שום דעה מבוססת על כלום (ובאופן כללי, זה שהנאשמת בחרה להתלונן מראש, זאת אינדיקציה מאוד חזקה לטעמי שהיה שם משהו לא כשורה, אפילו אם עובר את המבחן החוקי).

    רק רציתי להצביע על הבעיות המדעיות שיש בניתוח של המומחה. הניתוח הסטטיסטי לא מנתח בצורה מתמטית את הסבירות לכך שהטקסט נכתב או לא ע"י דוברת אנגלית. לשם כך צריך לצרף סטטיסטיקאי, או לכל הפחות מישהו עם הבנה מתמטית יותר עמוקה מהחוקר. בטקסט המדובר יש 85 מילים, אז זה לא בלתי סביר שיהיו בו שימושים במילים לא סבירות סטטיסטית. לדוגמא, אם לכל אחת מהמילים בטקסט הייתה אופציה סבירה מבחינת דוברי אנגלית, בהתברות 98 אחוז, ומילה בלתי סבירה בהסתברות 2 אחוז, וכל אחת מהאופציות הייתה נבחרת בצורה בלתי תלויה, הסיכוי שהייתה מופיעה מילה בלתי סבירה סטטיסטית הוא
    1
    פחות
    0.98 בחזקת 85
    שזה יותר מ82 אחוז. כלומר, יותר סביר שנראה כזאת מילה מאשר לא סביר. לא נעשה כזה ניתוח, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות מדעיות על הסבירות שמדובר בדוברת אנגלית.


    • ב- 17 בינואר 2020 בשעה 05:58 ּדּן

      הלכת רחוק. הטקסט כולו הוא 3 משפטים, 2 קצרים ופשוטים,1 ארוך. בקטע הקצרצר הזה יש שפע טעויות איות, פיסוק, ושימוש לא סטנדרטי באנגלית, מתוכם 4 מבנים תחביריים חריגים למדי (שים לב שזה מבנה תחבירי ולא רק מילה בודדת – הכמות הכוללת של כאלה בטקסט היא הרבה פחות מ-85), מתוכם 3 מובהקים מאוד (98%, 99%). באמת לא צריך פה ניתוח מפורט של מתמטיקאי או סטטיסטיקאי כדי להסיק שמדובר בטקסט לא סביר, רק כדי לחדד אם אי הסבירות היא 1 ל-100 או 1 ל-10000. כך או כך זה צריך להיות מספיק כדי לעורר חשד משמעותי.

      מה שכן, המסקנה היא רק שזה טקסט לא סביר לדובר אנגלית ממוצע; וניני צודק בהחלט שבשביל לענות על השאלה “האם הטקסט נכתב על ידי הנאשמת או על ידי חוקריה” צריך סטטיסטיקה כזו המבוססת על טקסטים שלהם, ולראות כמה הטקסט סביר ככתב ידם של כל אחד.


  2. ב- 16 בינואר 2020 בשעה 22:54 שמזן

    מרתק, תודה


  3. ב- 17 בינואר 2020 בשעה 12:34 יעל

    פוסט מעניין, קראתי כמה פעמים.
    יש אפשרות נוספת, שהבחינה הבלשנית שלה תהיה קצת שונה:
    ייתכן שהצעירה ניסחה בכוונה טקסט עילג כדי לטעון אחר כך שהכתיבו לה אותו כך (חשוב לי לציין שאני אומרת את זה בשביל העניין הבלשני בלבד, ואין לי שום ידע משפטי והדעה שלי לא שווה כלום).

    במקרה כזה השאלה שצריכה להיבחן היא 'האם סביר שצעירה בריטית דוברת אנגלית תבחר את המבנים התחביריים האלה כדי לעשות רושם שמישהו אחר- שאינו דובר- ניסח אותם.'

    כאן יהיה שווה לבדוק אם המבנים התחביריים האלה הם באמת תרגום נאמן מיוונית כמו שהיא טוענת. אני מניחה שאין לה ידע או שליטה ביוונית.

    בכלל זו שאלה מעניינת, אם אפשר לצפות איך ייראה טקסט שנראה עילג לאדם מסוים. (ובאיזה קורפוס בודקים את זה?)
    למשל את המשפט הזה, אם ארצה לכתוב בצורה עילגת אכתוב כך:

    אם אני סתומה ככה אני ירשום


  4. ב- 17 בינואר 2020 בשעה 13:28 עירית

    מרתק תודה!
    מקריאה מהירה של הטקסט רואים די ברור שדובר אנגלית כשפת אם יכתוב ככה, י םה שיש סימוכין מדעיים לזה.


  5. ב- 1 בפברואר 2020 בשעה 10:50 יוסי

    אני מאמין לצעירה הבריטית, אבל הראייה בה מדובר במקרה הזה לא משכנעת אותי במיוחד, ולא היתה משכנעת אותי גם אילו היו משווים עם טקסטים אחרים שלה ושל החוקרים.

    היא הודתה בע"פ, ולאחר מכן החוקרים הכתיבו לה מה לכתוב בדיוק בהודאה שלה. הרי היא אינה משפטנית ולא יכולה לדעת מה הפרטים שנחוץ לכתוב בהודאה. לפיכך, מלשון ההכתבה לא נוכל לדעת אם הודתה בע"פ משום שלחצו עליה, או משום שאכן בדתה את האונס.

    יתרה מזו, היא היתה יכולה גם לתקן את האנגלית של החוקרים ולכתוב את ההודאה היטב, גם במקרה בו הודאתה היתה שקרית ותוצאה של לחץ פסיכולוגי של המשטרה.

    לכן, למרות שהתרגיל עצמו מעניין (כפי שיעל מדגימה בתגובה שלה), לא נראה לי שהוא יכול לעזור בחקר האמת במקרה הזה.


  6. ב- 13 במאי 2020 בשעה 23:03 עלמה

    מבלי להתייחס לתוקף ההודאה המדוברת (לא שמעתי על הפרשה), צדק השופט כאשר לא התחשב בעדותו של ניני. עדות המומחה שהציע חרגה מן המתודולוגיה המקובלת ל-authorship identification או ל-language analysis for the determination of origin, היות וניני לא בחן את מלל ההודאה כנגד מאפיינים לשוניים קונקרטיים של המחבר לכאורה. זו מתודולוגיה בלתי מוכרת בקרב הקהילה המדעית הרלוונטית, ולכן עדותו מהווה, למעשה, מדע זבל.



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • קו האימות
    • נוער מדבר מגניב
    • שש שלוש שמונה, אלפיים עשרים
    • ארמזים מאולצים בימי קורונה
    • על ניתוח בלשני בפרשת האונס באיה נאפה
  • תגובות אחרונות

    רן על נוער מדבר מגניב
    ישראל ישראלי על נוער מדבר מגניב
    היא על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
    רוני הפנר על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
    דּוֹדָשְלָהּ על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (107)
    • מהנעשה בעירנו (106)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
      • קורונה (2)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (72)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (124)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (11)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (60)
    • פוסט אורח (24)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (7)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (108)
    • שפות דבורות (400)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (136)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (350)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (105)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (10)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • יוני 2022 (1)
    • מאי 2022 (1)
    • נובמבר 2021 (1)
    • מאי 2021 (1)
    • ינואר 2020 (1)
    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • RT @linguistlist: Jobs: Professeur.e associé.e en sociolinguistique, University of Lausanne: La Section des sciences du langage et de l’inf… 51 minutes ago
    • Jobs: Postdoctoral Fellow, Institute of Cognitive Science, University of Osnabrueck: The Institute of Cognitive Sci… twitter.com/i/web/status/1… 57 minutes ago
    • RT @linguistlist: Jobs: Junior Research Group Leader in Empirical/Experimental Linguistics, Philipps-Universität Marburg: The Department of… 1 hour ago
    • Books: Mündlichkeit im Französischunterricht: Multiperspektivische Zugänge/ L'oralité dans l'enseignement du frança… twitter.com/i/web/status/1… 4 hours ago
    • Books: HISPANICISMS IN ROMANCE FICTION: Conceived as a contribution to the studies on the role of Spanish as a loan… twitter.com/i/web/status/1… 4 hours ago

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • דגש קל
    • הצטרפו אל 1,907 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • דגש קל
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
%d בלוגרים אהבו את זה: