בטמקא דיווחו ביום רביעי (דרושים בארה"ב: מתרגמים מסלנג שחור לאנגלית):
הסוכנות הפדרלית למלחמה בסמים (DEA) פנתה לחברות תרגום בבקשה להעסיק תשעה עובדים המתמחים ב"אבּוֹנִיקְס", שם שהודבק לסלנג של אפרו-אמריקנים המערב את אוצר המילים האנגלי במבנה שפות אפריקניות.
מאמצי ארצות הברית למגר את הסחר בסמים נתקלו בקשיים בלתי צפויים. גם כשהם מצליחים להחדיר אמצעי הקלטה סודיים ולהאזין לעסקאות סמים – הם לא תמיד מבינים מה נאמר שם.
ואיך אפשר בלי:
גורמים שונים הביעו חשש כי המהלך ייתן לגיטימציה לשפה המבוססת למעשה על אנגלית קלוקלת. בתגובה, נחלצו בלשנים להגנת האבוניקס והבהירו כי השפה יכולה להיות מסובכת יותר ממה שנדמה.
אני לא מבין גדול באנגלית שחורה (וגם לא מבין קטן), אבל יש כמה נקודות מעניינות שקשורות לשפה הזו (וכשאני אומר דבר כזה, קוראינו הוותיקים כבר יודעים שבמהלך הרשומה אשעמם אותם עם דוגמאות תחביריות אבל בסוף אקנח עם סרטון יוטיוב).
AAVE
ראשית, ebonics הוא מונח לא-רשמי וקצת מיושן. בלשנים מכובדים, מכופתרים ומעונבים מעדיפים להשתמש בשם טכני כמו African American Vernacular English, AAVE, (אנגלית מדוברת אפריקנית-אמריקאנית) או Black Vernacular English, BVE. בכמה מקומות עוד קוראים לזה jive. כמו כל ניב של שפה טבעית, גם AAVE הוא מערכת יציבה בת חוקים רבים וסדורים ולא סתם כמה מילות סלנג זרוקות ביחד. הכתבה לא שוכחת לצטט בקצרה את פרופ' ג'ון ריקפורד, אחד מחוקרי AAVE הידועים בעולם, אבל אני לא בטוח שיש יסוד לסברה של המחבר לפיה AAVE מערבת "את אוצר המילים האנגלי במבנה שפות אפריקניות" (האם הם מתכוונים לערבית או לאפריקאנס? ניחא).
דקדוק
ניתן דוגמה קלאסית למבנה הדקדוקי המסודר של הניב. באנגלית מדוברת ישנו מבנה בשם wanna-contraction. המקור של המבנה הזה הוא ב-AAVE (אם אני לא טועה):
- You want to go.
- You wanna go.
עכשיו בואו נראה מה קורה אם משחקים עם זה קצת:
- You want Eli Yishai to resign.
- You want who to resign?!
- Who do you want to resign?
- *Who do you wanna resign?
הופה, מה קרה פה? ההסבר המקובל הוא שמילת השאלה who משאירה "עקבה" (trace) כשהיא עוברת לתחילת המשפט: Who do you want [him] to resign, ולכן המחרוזת want to לא יכולה להתמזג – יש משהו בלתי-נראה ובלתי נשמע באמצע! הנה נתנו הסבר תחבירי אלגנטי שמאיר חוקיות בדקדוק של הלהג ועל הדרך השתמשנו במבנים מופשטים מפחידים.
היבטים חברתיים
כמובן שאת מירב העניין מספקים ההיבטים הסוציובלשניים של AAVE. בהקשר הזה כדאי להזכיר, מלבד העבודות של ריקפורד, טור שכתב ג'ון מקוורטר, חוקר AAVE וקריאוליסט, אחרי שהארי ריד (מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט) אמר שלברק אובמה "אין מבטא כושי" ועורר סערה זוטא. הטור של מקוורטר נוגע בשלל עניינים שבתפר בין האוכלוסיה השחורה, האוכלוסיה הלבנה, השפה השחורה והשפה הסטנדרטית והוא מומלץ מאוד.
למעוניינים בדוגמה חיה אין מקור טוב יותר מאשר הסצינה האלמותית הבאה ב"טיסה נעימה" (תודה ליובל על התזכורת). בסרטון השני מעלה צוות ההפקה זכרונות יחד עם השחקנים שכתבו את הסצינה, ושימו לב שאפילו הם (שמופיעים בערך אחרי דקה) מתקשים להתייחס ל-AAVE (או jive) בתור יותר מקצת סלנג.
בסרט "פרשס", בין זוועה לא אנושית אחת לשניה, שמתי לב לכמה הבדלים עקביים, בתחביר ובמורפולוגיה, בין השפה שמדברות בה רוב הדמויות (שחורים עניים בהארלם, למי שלא ראה) לבין מה שמוכר לי כאנגלית.
לא זכורות לי כרגע דוגמאות, פרט לסיומת הריבוי, שהגו כ- es בכמה מקומות שבהם באנגלית רגילה מבטאים רק s, למשל breasts. (מבוטא בסרט brest-tes).
[…] בספטמבר 2010 מאת יובל פינטר איתמרק כותב בבלוג האזוטרי "דגש קל": אני לא מבין גדול באנגלית […]
משפט לדוגמה מ"פרשס":
Don't nobody want you; don't nobody need you
אם במקוורטר עסקינן, ראית את תגובתו לכתבה של גיא דויטשר ב"ניו יורק טיימז"?
http://www.tnr.com/blog/john-mcwhorter/77439/dont-believe-the-hype-about-aborigines-yiddish-or-ebonics
תמיד מעניין לקרוא את מקוורטר, בין היתר כי הוא לא מהסס להביע דעה גם על דברים שלא קשורים ישירות לשפה. תודה על הקישור.