היום, כפי שוודאי יודע כל מי מקוראינו שאינו גר תחת סלע, יוצאים תושבי הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד לקבוע את עתידה של ממלכתם המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד בהאיחוד האירופי (באמת? זה כל השם הרשמי שלו? מאכזב). כיוון שבימינו אי-אפשר בלי איזה הלחם מעיק, וכיוון שיציאתה הספקולטיבית של יוון מאותו איחוד כונתה בכינוי הלא-רע-מדי Grexit (שמשחק על הקידומת Grec- ולכן זוכה לציון הלחם 2, תנועה ועיצור), בחרו הנודניקים הארורים מהתקשורת ועוזריה את הכינוי האנגלי Brexit, שמלבד היותו הלחם בעל ציון פונטי 0 (אין צליל משותף בין המילים המולחמות), הוא גם לא מאה אחוז נכון גיאוגרפית/פוליטית (כי, כאמור, גם צפון אירלנד ועוד כל מיני טריטוריות תלויות משתתפות במשאל וביציאה האמורה).
אבל זהו בלוג הבלשנות ״דגש קל״, לא בלוג הקנטרנות הגיאוגרפי ״מפת שולחן״. אך שלשום שם לב קברניט ספינת האם מארק ליברמן לכך שהמילה Brexit זוכה להגיה שונה מפיהם של אנשים שונים: חלק הוגים את האיקס כזוג עיצורים בלתי-קוליים, /ks/, וחלק כקוליים, /gz/. טובי הניואנסרים שביניכם אולי שמו לב שהקרי הראשון נפוץ יותר בממלכה המאוחדת שבהגוצ״א, והשני בארצות הברית של אמריקה. ליברמן תוהה כך על קולו הפנימי, שבגד באמריקאיותו והיה קורא באופן בלתי-קולי עד שהחל לשמוע שידורים אמריקאיים בנושא וחש את הדיסוננס. הוא מעלה את הסברה של זכרון ה-Grexit, שם העיצור /k/ דומיננטי בשל השורש התורם הראשון (ואכן, בלי ה-Grexit לא היינו ״זוכים״ למונח Brexit).
בתגובה לאותו פוסט כותב מגיב מסוקס במיוחד שגם אצלו היה המצב בלתי-קולי, אך שכאן סבל מהתעתיק העברי שמחייב את הכותב להחליט בין שני הקריאים ולהאכיל את הקורא באחד מהם. מכאן, כיוון שכותבים ברקסיט בעיתונות לשון עבר, שגם הייצוג הפונטי בראש יתיישר. אממא, ממשיך אותו פנומן, מילה אחרת שיובאה לעברית היא exit עצמה, במובן של מכירת חברה לתאגיד גדול ממנה תוך גזירת קופון נאה, וכאן דווקא בחרה העברית בתעתיק אקזיט, השד יודע למה. הצמדת עיצור קולי (/z/) לבלתי-קולי (/k/) באותו צרור היא קשה מאוד לדוברי כל שפה שהיא, ובואו נסו להגות כך את המילה. אני מחכה.
באותה הזדמנות, נסו אגסיט. קצת יותר קל, אבל עדיין דורש מאמץ.
כך או כך, את אותו ״אקזיט״ נוהגים להגות בעברית עם /gz/. ובכן יונית, דיסוננס. למה אותה מילה אנגלית מקבלת טיפול שונה כשהיא בגפה וכשהיא בהלחם? אז יכול להיות שהמשמעויות מספיק שונות כדי שאף אחד לא ישים לב ולא יהיה אכפת. הרי לא מדובר פה באקזיט חגיגי של הממלכה המאוחדת שבהגוצ״א שבו מישהו קונה ממנה את פירות השהות באיחוד. אפילו מבחינת תומכי המהלך תהא זו מעין מנוסה מבוהלת מיבשת שוקעת. ואם המשמעות לא נגזרת ממילה שנהוגה בעברית, אזי אפשר פשוט לתעתק אותה (1) כפי שהיא נהגית, ואז באמת נשמע אותה יותר מבריטים מאשר מאמריקאים; או (2) ״כמו שהיא נכתבת״, ואז X בפני עצמה באמת נתפסת בעברית יותר כ-״קס״, כלומר כשהיא לא ״ח״. עיינו קסילופון, מקסימום, דיאודורנט אקס, אקס פקטור, אקסית מיתולוגית.
כעת תשאלו: ״שיואו, יובל, אחלה מקרה! יש לך עוד דוגמאות למילים שהגיעו פעמיים לעברית בתעתיקים שונים?״ ולאחר שאודה על המחמאה אשיב: ״אמ, צ׳מעו, אז מצאתי כמה, אבל יש להם דרך קצת עקלקלה. נניח פנצ׳ר וקונטרפונקט, שבאו משפות מקור שונות אבל מכילות את המרכיב הזהה /punct/, הולך?״ ואז די תתאכזבו ותשאלו אם אני יכול להציע לקוראים לתרום משלהם בתגובות. ואז תיזכרו לרגע בעת שתפנו ללכת ותגידו ״אבל בעצם ראינו כמה פעמים שכותבים ברקזיט. ואפילו קישרו את זה לאקזיט״.
אז זה כבר רציני. למרות שבהן צדקי אשבע שעד לגיגול שגיגלתי בזה הרגע לא נתקלתי ב״ברקזיט״, הוא קיים גם קיים. ואפילו מנצח במבחן הגוגל, ואפילו אינו מוגבל רק לאתרי הכלכלונים.
לפחות לשתי האפשרויות האחרות אין ראיה (אם כי, כאמור, ברגזיט היא הגייה הגיונית).
נתראה עוד חצי שנה!
אז תגיד, איך “אגזוז“ נפלט מ“אקזוסט“ (קרי “אגזוסט“)?
ולאן אתה נעלם לחצי שנה?
רציתי להגיד שיש עוד כאלה, אבל אקזמה נכתבת עם cz אז אני כבר לא יודע.
לא נעלם לחצי שנה (להפך, אפילו צפוי קצת ריקון תורים בקרוב) אבל עשיתי אקסטרפולציה מהשהות הקודמת.
חחחח ריקון תורים על מי עבדתי פה :(
מילים שהגיעו לעברית בתעתיקים שונים:
# שרוול – סרבל – שרוואל
# פרעוש – ברחש
# פסטה – פשטידה
ולגבי רצף של קולי ולא קולי, נזכרתי בצמד מילים חביב מהגמרא: להתיז ולהתיס. האדם הקורא את קריאת שמע מוזהר לדקדק בהגייתה – להקפיד להתיז את הZ של "תזכרו" (ולא להופכו לS בהשפעת העיצור האטום שאחריו), ולהתיס את הS של "חסדו" (נו, אותו דבר בהפוך).