להלן פוסט אורח פרי עטו של עזר ראסין.
הנשיא השתמש בצירוף סמיכות דו-משמעי והובן בטעות כמי שמאשים את העם היהודי כולו בטרור
נשיא המדינה רובי ריבלין גינה ביום שישי את הפיגוע בכפר דומא וספג בתגובה נאצות, האשמות בבגידה ואיומים ברצח. החלק של הגינוי שעורר את הזעם הוא החלק הבא:
יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש.
למה התכוון רובי ריבלין כשכתב ״בני עמי בחרו בדרך הטרור״?
״בני עמי בחרו בדרך הטרור״ הוא משפט דו-משמעי. מקור דו-המשמעות הוא מבנה הסמיכות ״בני עמי״ שנמצא בעמדת נושא ובעברית יכול להתפרש באופן דומה לצירוף שמני מיודע (הבנים של עמי כולם) או באופן דומה לצירוף בלתי-מיודע (בנים מעמי, אבל לא כולם). במאמר מ-2002, הבלשן גבי דנון מדגים דו-משמעות דומה באמצעות המשפט הבא, שבו צירוף הסמיכות ״תושב השטחים״ יכול להתפרש כצירוף מיודע (התושב מהשטחים) או כצירוף בלתי-מיודע בהיעדר הקשר קודם (תושב כלשהו מהשטחים):
- תושב השטחים נעצר לחקירה ע״י המשטרה
דנון מראה שהכפילות במשמעות מתבטלת כשצירוף הסמיכות מופיע אחרי המילה ״את״ בעמדת המושא, שם הוא חייב להתפרש כמיודע:
- המשטרה עצרה את תושב השטחים
הנה עוד שתי דוגמאות, שמראות איך הקשר מתאים יכול לבטל את דו-המשמעות של צירוף סמיכות בעמדת הנושא ולהכריע לכאן או לכאן:
- צפו: חיילי גולני מלטפים חתול (משתמע: חיילים מגולני, אבל לא כולם)
- מסתמן: חיילי גולני יקבלו כומתה בצבע חדש (משתמע: החיילים של גולני כולם)
בלי הקשר מתאים, נותרת דו-משמעות:
- צפו בתרגיל הצבאי: חיילי גולני כובשים את צפת (החיילים של החטיבה כולם? או רק חלק מהחטיבה?)
ההסבר של דנון לתופעה הוא שצירופי סמיכות כמו ״תושב השטחים״ או ״בני עמי״ הם דו-משמעיים כשלעצמם, אבל מילים מסוימות (כמו ״את״) או הקשר מתאים יכולים להפיג את העמימות לטובת אחת מהפרשנויות.
אז מי מהמגיבים לגינוי בפייסבוק צודק בפרשנות שלו לדברים של ריבלין? אולי [מישהי שאכפת לה מפרטיותה אחרי שהגיבה לפוסט פומבי] או יובל לוריא?
(סליחה על ההעתק-הדבק, וורדפרס לא מאפשר ממשק נקי להצגת תגובות פייס אלא רק לפוסטים עצמם. רישום הזמן הוא קישור לתגובה המקורית – י"פ)
*
[מישהי שאכפת לה מפרטיותה אחרי שהגיבה לפוסט פומבי]
"כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש"??
מה אתה מכליל את כל עם ישראל בגלל כמה חולי נפש????
מה אתה מכליל את כל עם ישראל בגלל כמה חולי נפש????
[קישור ישיר לתגובה שנעיף גם כי יאללה]
*
אתה לא יודע לקרוא לכן לא הבנת את הנשיא. הוא לא אמר כל בני עמי. הוא אמר אנשים מעמי.זה לא כל העם אלא מישהו מתוכו. עכשיו תשנה בבקשה את תגובתך השגויה ותגיד משהו חכם יותר.
*
התשובה היא שבלי הקשר, הגרסה העברית לא מאפשרת לדעת בוודאות לאיזו משתי הפרשנויות ריבלין התכוון או אם בחר בניסוח עמום במכוון. הגרסה שפרסם בערבית משתמשת במבנה סמיכות דומה.
אבל התרגום באנגלית, שהופץ על-ידי דובר הנשיא ומופיע באתר משרד החוץ, חושף את הכוונה האמיתית: הנשיא לא התכוון להטיל על העם היהודי אחריות גורפת לפיגוע. הפרשנות הנכונה היא ״בנים מעמי, אבל לא כולם״:
I feel a sense of shame, and moreover a sense of pain. Pain over the murder of a small baby. Pain that from my people, there are those who have chosen the path of terrorism, and have lost their humanity.
(תרגום: ״…כאב על שמתוך עמי, יש כאלו שבחרו בדרך הטרור…״)
אם חייבים לבחור מבין המגיבים לגינוי בעברית, נראה שהסיכום של המגיב הבא מנצח, והאיומים על הנשיא ברצח יכולים לחכות למועד אחר.
*
סתם בן זונה מטומטם לא יודע לכתוב פוסט
*
(תודות: דניאל מרגוליס, טל נורדן)
היה זה פוסט אורח של עזר ראסין. עזר הוא דוקטורנט לבלשנות ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס). רוצים לכתוב גם אתם פוסט אורח? אנחנו די משוועים לתוכן לאחרונה אם לא שמתם לב. אז יאללה. תכתבו. מהכפתלכם. שלוש דקות מצווה. תזכו לחיי נצח ובשורות טובות. יאללה כתבו. יאללה.
הנשיא הוא נואם מוכשר ובוודאי היה ער לדו-משמעות, הדרך הייתה פתוחה בפניו לנקוט בניסוח ברור ("מקצת בני עמי", למשל) והוא נמנע מכך במודע.
לא מסכים, נתנאל. אני לא ראיתי את המשמעות השניה עד שקראתי את הפוסט כאן, ולא הבנתי איך כולם הגיעו אליה.
אני מניח שכרגיל, כל אחד רואה את מה שהוא רוצה לראות :(
צורם לי מאוד ההקבלה בין "בני עמי" – שלטענתכם יכול להיות כולם או חלקם,
לבין "תושב השטחים" – שיכול להיות אחד ספציפי(התושב מהשטחים) או אקראי.
אני מנסה להבין איך זאת דוגמה טובה, אני באופן אישי לא רואה איך אחד מחזק את השני (או לצורך העניין מחליש).
בתור אחד שמגיע מעולם המתמטיקה והתכנות שחוקים בהם הם באמת חוקים (ולא חוקים לפי החשק), אני יכול להעיד שכלל לא עקבי הוא לא כלל.
שאב אומר ילדיי הוא מתכוון כולם או רק המועדף עליו? או שזה נתון לפרשנות רגעית?
החוסר דיוק הזה הוא בדיוק מה שפוגע קשות במקצוע הבלשנות ושומר עליו רחוק מאוד ממדע מדויק.
מן הסתם אין דין יחיד כדין רבים. הפוסט רק מציין שהתופעה רווחת בשני המקרים (ואכן הדוגמאות שלאחר מכן נותנות את "חיילי גולני", שזה רבים).
מעבר לכך לא הבנתי את המשפט האחרון – האם אתה טוען ששפה היא דבר שקשה לחקור אותו? או שזו ביקורת על השלמות של הניתוחים שאתה מקבל מפוסט של 500 מילה בבלוג בלשנות?
ההקבלה היא רק ביידוע, שיכול לשמש לשתי הפעולות. אתה צודק, אותו אופרטור ושתי פעולות שונות בתכלית.
גם אני מגיע מ"עולם המתמטיקה והתכנות", אבל לא חושב ששפה מדוברת, אפילו כתובה, צריכה להשמע לכללים לוגיים עקביים. "כללים" בנוגע לבני אדם הם לרוב סטטיסטיים ולא "לפי חשק". בלשנות לחוד ומדעים מדוייקים לחוד, אפילו כשהראשונה באה מMIT.
(אני מנחש מי המנחה של הכותב ומתחלחל)
לעניין, יש גם שפות תכנות ואסטרטגיות תכנות שמשאירות דו-משמעות תלוית הקשר בכוונה.
הפשטה של שפת תכנות ידועה כמיעלת מאמצי תכנות ומאריכה את תוחלת החיים של התוכנה, אבל גם מאתגרת בדיקה, אימות ודיבוג.
ההקבלה *צורמת* לך.
בני עמי *יכולים* להיות כולם או חלקם.
או שאתה מגיע מעולם המתמטיקה והתכנות שחוקים *בו* הם באמת חוקים, או שאתה מגיע מ*עולמות* המתמטיקה והתכנות שחוקים בהם הם באמת חוקים (והכי טוב יהיה עם תגיע מעולם המתמטיקה והתכנות *בו* חוקים הם באמת חוקים)
*כ*שאב אומר ילדיי.
*חוסר הדיוק*.
בתור אחד שמגיע מעולם (או עולמות?) המתמטיקה והתכנות, הייתי מצפה ממך לשמור על החוקים באופן יותר הדוק.
רבותיי, אני שמח שהרשומה הזו מעוררת עניין אבל אני מבקש לכבד את האכסנייה.
מעטים הבלשנים בעולם שחולקים על הטענה לפיה שפה טבעית נשמעת לכללים עקביים, גם בקרב אלה שחושבים שחלק מהכללים הם הסתברותיים ולא קטגוריים. ירצו מי מקוראינו לחלוק על הקביעה הזו – יתכבדו וישלחו לנו את מחשבותיהם, ונשמח לפרסם אותם כרשומת אורח. ירצו מי מקוראינו לחלוק על המסקנות במאמרו של דנון – יתכבדו ויפרסמו קריאה ביקורתית במאמרו. כפי שפינטר אמר, יש גבול כמה אפשר לפרט ברשומה בת 500 מילה.
ובוודאי שאין טעם לרמוז רמיזות משוללות יסוד על חייהם המקצועיים של כותבינו. נא להתייחס לגופו של עניין.
מעניין איזה משקל אתה מיחס לתגובות קוראים. אם זה גבוה, אז מה הטעם להפנות אותנו לכתוב מאמר אורח. אם נמוך, על מה אתה מתלונן.
לא מבין את ההגיון של המשפט על כללין עקביים הסתברותיים. אתה מסכים שהכללים עקביים, או הסתברותיים?
לגבי הרמז האישי, לא התכוונתי לפגוע וגם לא לרדת לפסים אישיים. אני אקדמאי בארהב ולפעמים משתף פעולה עם שונאי ישראל מוצהרים, ברמה האקדמית. אני "רק מנחש" שזה עניין לא פשוט. יש סיכוי שלא ניחשתי נכון.
זה לא משנה אם הנשיא התכוון או לא. כשהוא משתמש בכפל משמעות בזמן כה טעון עליו לקחת אחריות. מעבר לפן הלשוני יש כאן גם ענין פוליטי, השאלה לא היתה רק מה אמר הנשיא אלא מה לא אמר הנשיא. הכעס על הנשיא היה משום שעת עתה הוא בחר להתעסק רק במקרים שהם "אדם נשך כלב" והתעלם בתגובותיו ממקרים של "כלב נשך אדם". ההתעלמות מחד וההתייחסות הדומיננטית במקרים האחרים נתנה לתומכיו הטבעיים תחושה חזקה שמעת שהביאו אותו לפסגה, בית הנשיא, אימץ ריבלין את אורחותיו של קודמו בתפקיד וזנח את כור מחצבתו הימני, ביתרי, ליכודי, רוויזיוניסטי.
קשקוש. אין ספק שהתגובה הזו היא התגובה המנצחת.
אני רוצה להציע אבחנה נוספת – האם הצירוף "בני עמי" ודומיו ("רעים, בני רומא, בני ארצי") נאמר *אליהם* או *עליהם*. אם הפניה היא אליהם ( "הוֹ בְּנֵי אַרְצִי שִׁפְטוּנִי בַּנְּעִימוֹת" אמילי דיקנסון) – ברור שהצירוף כולל את כל בני הקבוצה. לעומת זאת, אם הדובר/ת מספר/ת *עליהם* – ("בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים"), המשמעות יכולה להיות כולם או חלק מהם, והיא תלויית הקשר.
אם לעזוב את הפוליטיקה (הפוליטית והאינטרדיציפלינרית) ולחזור לסוגיה הלשונית שבה עסק הפוסט,להבנתי מקור הבעיה הוא זה:
יידוע של צירוף סמיכות נעשה ע"י יידוע של הסומך. כפל המשמעות נוצר במקרים הנ"ל בגלל שימוש בסומכים עם יידוע מעצם הווייתם ("עמי" בדברי הנשיא שמיודע עם כינוי הקניין, "השטחים" עם ה' הידיעה ו"גולני" כשם פרטי) ולא כאלה שיודעו רק כדי ליידע את הצירוף כולו ובמיוחד הגרעין שלו.
לראייתי המילה "את" שמקדימה רק מושא ישיר מיודע מבטלת את העמימות כי היא מראה שהדובר/כותב באמת מתכוון ליידע את הצירוף.
מעניין לראות שגם במקרה הראשון בו היידוע של צירוף הסמיכות הוא אולי פורמלי בלבד ולא תוכני (כי לא מדובר על תושב ספציפי של השטחים), הוא עדיין מחייב צורנית – אי אפשר לומר "המשטרה עצרה תושב השטחים".
מסכימה שזה דו-משמעי, וחבל שהנשיא לא ניסח את זה יותר טוב – בטוחה שהוא התכוון למה שמשתמע מהגירסה האנגלית, אבל כשקראתי את המשפט העברי קודם כל קראתי את זה כאילו הוא מדבר על כל עם ישראל. חבל.
כנראה שבבריטניה לא שמעו על התרגום-המוכיח-למה-הוא-התכוון-באמת: