• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« טוויטר איננה מילת השנה
אתגר לקוראינו: האם יואל מרקוס נוראי? »

על הקשר בין גרמנית לעברית

30 בנובמבר 2009 על-ידי יאיר הנדלר

מאז התחלתי ללמוד גרמנית, לפני כשלוש וחצי שנים, מעבר לשפה שמצאה חן בעיניי מההתחלה, קשה היה לא לשים לב לכמות המלים והביטויים הזהים – אני מדגיש: זהים! לא רק "דומים" – בגרמנית ובעברית.

סביר להניח שאני לא מגלה פה את אמריקה* (*ראו אנקדוטה בסוף הפוסט). סה"כ לא קשה לנחש שעליות האשכנזים לארץ גרמו ממש, אם לא רק תרמו, להשפעות השפה הגרמנית על העברית המדוברת בישראל, בין אם ישירות דרך הגרמנית ובין אם דרך היידיש. אבל זאת בדיוק הנקודה המעניינת: לא הייתי מעלה בדעתי שההשפעות מהגרמנית הן עד כדי כך חזקות, שאפשר למצוא אותן בשימושים הכי מודרניים, לפעמים ממש סלנגיים, של העברית המדוברת בארץ כיום. עוד יותר מכך, רוב הביטויים האלו אכן נשמעים, כמו שהוער לי נכונה, מיושנים בגרמנית (עובדה היא שנתקלתי ברבים מהם בספרי קריאה לא מי-יודע-מה חדשים) וזה כמובן לא מפתיע, מאחר ואנחנו מדברים על שנותיה הראשונות, או אולי עשוריה הראשונים, של המדינה.

אבל, כאמור, מה שמעניין הוא שרבים מהביטויים המיושנים הללו הם בשימוש לגמרי מודרני בעברית – "אם כבר אז כבר", "זה לא במקום", "אני לא קונה את זה", "מאיפה אני צריך לדעת" ואחרים נשמעים לנו אפילו סלנגיים משהו, או בכל מקרה הם לא מעידים על עברית יותר מדי "יפה".

ומה שעוד מעניין הוא, שכמעט במאה אחוז מהמקרים – בין אם של מלים בודדות, כלומר פעלים, שמות תואר וכו' ובין אם של ביטויים המורכבים ממילות יחס ו/או יותר ממילה אחת – נראה שמדובר בתרגום אחד-לאחד, מילה-מילה, מילית-מילית, מגרמנית לעברית.

ובמקרים של שמות העצם המורכבים בגרמנית, בעברית הם כמובן הפכו לשתי מלים נפרדות אבל הקשר התחבירי בין המלים נשמר: כך במקרה של "סולם גנבים" או "דממת מוות", בהם יש קשר של סמיכות (מה שנקרא גניטיב, genitive).

  1. "מה, אני בחופש ואני לא אקנה מתנה לאישה? אם כבר אז כבר!"
    Wenn schon, denn schon!
  2. "זה לא במקום, מה שעשית…" (כמו בעברית, גם בגרמנית הביטוי מופיע בעיקר בצורת השלילה).
    Es ist nicht am Platz, was du gemacht hast…
  3. "מיום ליום הוא הולך ונעשה יותר גרוע"
    Von Tag zu Tag wird es schlimmer.
  4. "הלו, מה אתה רץ? חכה. בוא נעשה את זה לאט אבל בטוח"
    Machen wir es langsam aber sicher.
  5. "מה זה השטויות האלו? אני לא קונה את זה…"
    So ein Quatsch! Ich kaufe es nicht ab.
  6. "וואללה, אני מסכים איתך! מה שנכון נכון!"
    Ich bin einverstanden. Was wahr ist, ist wahr.
  7. "בוא'נה, הבנאדם הזה עולה לי על העצבים. אני לא סובל אותו" (שימו לב לתרגום המדויק: מושא ישיר אחרי הפועל "לסבול")
    Er geht mir auf die Nerven. Ich leide ihn nicht!
  8. "רצה המקרה, ואבנר נהיה מיליונר!"
    Wollte der Zufall, und Avner wurde Millionär!
  9. "מה אתה שואל אותי שאלות קשות? מאיפה אני צריך לדעת את זה?"
    Was für eine Frage ist das? Woher soll ich es wissen?
  10. "זאת דממת מוות פה"
    Es ist hier eine Totenstille.
  11. "שמעת שאבנר השתחרר? 5 שנים הוא היה צריך לשבת בפנים"
    Avner sollte 5 Jahre einsitzen.
  12. "חבר הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר!" (גם כאן, הפועל "לקרוא", בדר"כ בעברית מלווה במילת היחס "ל", אבל כאן עם מושא ישיר – אותך)
    Ich rufe dich zur Ordnung!
  13. "תקפוץ אליי מחר בבוקר, אכתוב לך את המרשם על המקום"
    Komm zu mir morgen vorbei, ich schreibe dir das Rezept auf der Stelle.

מעבר לביטויים הנ"ל, ישנן עוד מלים, חלקן בודדות ועומדות בפני עצמן, שנכנסו אף הן לשימוש יומיומי בעברית:

  1. הפועל teilnehmen מורכב משתי המלים teil (חלק) ו-nehmen (לקחת), כלומר "לקחת חלק", כמו שאפשר להגיד גם באנגלית.
  2. "סולם גנבים" – בדיוק כמו בגרמנית Räuberleiter (Räuber = גנב/ים, Leiter = סולם).
  3. המילה (למרות שאני הייתי אומר שמדובר בביטוי) "בסדר" חוזרת על עצמה במדויק בגרסה הגרמנית, in Ordnung, ומשתמשים בה בדיוק באותן נסיבות וקונטקסטים כמו בעברית.
  4. לרשום משהו תחת השם… – בגרמנית unter dem Namen.
  5. "חוט השני", בדיוק עם אותה משמעות בגרמנית, der rote Faden.
  6. בית חולים – בעוד ששפות רבות משתמשות במלים שמקורן במילה הלטינית hospitale ("מקום בו משכנים אורחים, זרים"; הקשר נשמר למשל באיטלקית: אורח = ospite), בגרמנית אומרים Krankenhaus, שמורכב מ-kranken (חולים) ו-haus (בית).
  7. אם נשאר בסביבת בית החולים, נראה מסביבנו הרבה אחיות. "אחות" במובן של אחות בית-החולים היא מילה שאפשר להשתמש בה, ככל שאני יודע, גם באנגלית ובאיטלקית (אולי כי פעם הנזירות עבדו בהתנדבות בבתי החולים, והפניה לנזירה כ"אחות" היא שכיחה), אלא שזה פשוט לא נהוג. לעומת זאת, בגרמנית Schwester מיועד הן לאחות במחלקה והן לאחות הקטנה שנולדה אמש.
  8. "זה מתבקש" – בגרמנית es verbietet sich, כאשר sich היא מילית המציינת פעולה רפלקסיבית (מבצע הפעולה עושה אותה על עצמו, מה שבעברית בדר"כ בא לידי ביטוי בבנין התפעל), והמשמעות המילולית היא, אם כן: "זה מבקש את עצמו", או במלים אחרות "זה מתבקש".
  9. "תולעת ספרים" זה ביטוי שעוד לא נתקלתי בו באף שפה אחרת (באיטלקית, סתם לשם העניין, אומרים "עכבר ספריות"), מלבד המקביל הגרמני Bücherwurm (Bücher משמעו ספרים ו-wurm תולעת).
  10. עוד כמה קצרצרים:
    tagtäglich = יומיומי. בגרמנית Tag משמעו "יום". שימו לב לחזרה, כמו בעברית, על המילה יום: יומ-יומ-י (שתי הנקודות מעל התנועה a מתווספות מאחר והוספנו בסוף המילה את הסיומת של שם התואר lich).
    sonnenklar = "ברור כשמש" (Sonne היא השמש ו-klar, כמו באנגלית, משמעו ברור).
    einmalig = חד-פעמי (את המילה ein כבר ראינו במשמעות של "בתוך, בפנים" – בפועל einsetzen, "לשבת בפנים" – אבל זהו גם המספר אחד; Mal משמעו פעם; הסיומת ig יוצרת את שם התואר).
    Unterwelt = העולם התחתון (unter = מתחת, Welt = עולם).
    zielgerichtet = "מוכוון מטרה". אני לא יודע כמה אנשים באמת משתמשים בביטוי הזה, אבל הכנסתי אותו משום שגם הוא מתורגם אות לאות מהמקביל הגרמני.
  11. גם את "קדחת הנסיעות" נראה שלקחנו מהגרמנים, למרות שנדמה לי שאפשר להגיד גם בשפות אחרות – Reisefiber.
  12. ושניים אחרונים לסיום:
    בעוד שאיטלקית, אנגלית, צרפתית וספרדית משתמשות במילה הלטינית peninsula (שמורכבת מ-insula = אי, ו-pene = כמעט – כלומר "כמעט אי"), בעברית אנחנו אומרים "חצי אי", כמו בגרמנית Halbinsel (insel +halb).
    כשאנחנו רוצים לקנות פלטת עץ בגודל מסוים, אנחנו אומרים "20 מטר על 20 מטר", ובגרמנית גם 20 Meter auf 20.

כמובן, אפשר למצוא חלק גדול מהמלים והביטויים האלו גם בשפות אחרות (את חלקם מצאתי באנגלית ובאיטלקית, בינתיים), גם בצורה של תרגום מילולי מדויק. בכל זאת, אין זה בלתי אפשרי שאני טועה ורבים, אם לא כל הביטויים האלו, הם שכיחים ויומיומיים גם בשפות אחרות, בצורה מדוייקת כל כך ע"פ המודל הגרמני. לכן אשמח לגילויים חדשים ולתיקוני טעויות.

ולמרות כל זאת, נראה לי יותר הגיוני שמבחינה היסטורית הביטויים הללו נכנסו לשימוש בעברית המדוברת דווקא דרך הגרמנית ולא דרך האנגלית או דרך שפות אחרות, אפילו אם יתגלה שהמקור המקורי בהחלט הוא לא בגרמנית.

*אנקדוטה:

המשפט "סביר להניח שאני לא מגלה פה את אמריקה" בהקשרו בפוסט הזכיר לי סיפור אמיתי ומצחיק ששמעתי באוניברסיטת לה ספיינצה ברומא. לפני כמה וכמה עשרות שנים, בתקופה בה הלשונאי, סמיוטיקן, פילוסוף והסופר הנודע אומברטו אקו (Umberto Eco) לימד באוניברסיטת לה ספיינצה, הזדמן לו ללמד במהלך תואר לבלשנות איטלקית סטודנט לא צעיר, שגילה עניין רב בחומר הנלמד.

כשהגיע הרגע לדון עם המרצה בבחירת הנושא לתיזה, הסטודנט הנלהב שלף מתיקו מחברת מלאה עד אפס מקום במלים באיטלקית וברוסית. הוא סיפר לאומברטו אקו שבהיותו עלם צעיר הוא נשלח להילחם בשורות הצבא במלחמת העולם השנייה, ונפל בשבי הרוסי. המסכן, כמובן בלי שלמד לפני כן, בילה כמה שנים טובות בכלא הרוסי, בתנאים ובבידוד שאין צורך לתאר.

אבל, סיפר האיש בהתלהבות, בהיותו בכלא הרוסי הזדמן לו ללמוד את השפה הרוסית לא רע והוא גילה משהו! משהו מהפכני שהפתיע אותו מאוד והוא בטוח לא רק שאקו יתלהב כמוהו מהגילוי, אלא הוא רוצה – הוא כבר הרבה זמן רצה – לכתוב את התיזה שלו על הנושא הזה שהוא גילה, ובוודאות מדובר בתיזה שתשנה את עולם הבלשנות וההיסטוריה של השפה האיטלקית!

ומה הגילוי, שאל אקו? האיש הראה לו את המחברת, מלים על גבי מלים – בטור הימני מלים באיטלקית ובטור השמאלי מלים ברוסית. גיליתי, הוא ענה, שיש כל כך הרבה מלים דומות באיטלקית וברוסית, שזה פשוט לא ייאמן!

אומברטו אקו, שנשאל באחד מראיונותיו מה הסיפור המעניין ביותר שקרה לו בתקופה בה לימד באוניברסיטה, סיפר את הקוריוז הזה. הוא אמר שבלב באמת כבד הוא נאלץ לאכזב את הסטודנט ההוא ולספר לו שהוא לא גילה שום דבר חדש. הבלשנים, כך אמר לו אקו בצער, כשהוא מתאפק לא לצחוק, כבר החל מתחילת המאה ה-19 "גילו" את משפחת השפות האינדו-אירופאיות ואת הקשר ההיסטורי, ולכן גם את הדמיון הלקסיקלי (ובמקרים מסוימים גם תחבירי), בין השפות ההודו-איראניות, האנטוליות, הארמניות, האלבניות, הסלאביות, הבלטיות, הרומאניות, הקלטיות, הגרמאניות וכן הלאה. אתם יכולים לתאר לעצמכם את האכזבה של האיטלקי האומלל, האסיר לשעבר בכלא הרוסי שהאמין שהתגלית שלו תשנה את עולם האקדמיה.



שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • טוויטר

אהבתי

אהבתי טוען...

קשור

פורסם בגרמנית, לקסיקוגרפיה, מורפולוגיה, סלנג, עברית, שפות דבורות, תרגום | מתויג גרמנית, לקסיקוגרפיה, עברית, תרגום | 23 תגובות

23 תגובות

  1. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 00:40 רונן

    גם אני לומד גרמנית, וחי בגרמניה כמה שנים, ובתופעה נתקלתי כבר די מזמן. הרבה מהביטויים מוכרים לי, ואצלי בבלוג כבר העליתי כמה פוסטים בנושא הזה, אבל בכל זאת חידשת לי כמה . אז לאות תודה, אני מחזיר כמה שלא הופיעו אצלך:

    קופת חולים – תרגום ישיר של krankenkasse (באנגלית אומרים אחרת).
    פינת אוכל – תרגום ישיר של Essecke
    פרפרים בבטן – בגרמנית Schmetterlinge im Bauch, יש ביטויים דומים באנגלית אבל לא זהים.
    אחת הוא לי – (ביטוי גבוה יחסית בעברית) – בגרמנית es ist mir eins, בדיוק באותה משמעות.
    סוף טוב, הכל טוב – בגרמנית Ende gut, alles gut.
    שלג דאשתקד – כאן זה לא בדיוק זהה, כי בגרמנית אומרים Schnee von gestern – שלג מאתמול (מה שבעצם יותר הגיוני).

    ויש עוד הרבה. שלא לדבר על העובדה שלפחות לפי פוסט קודם בבלוג הזה, גם 'פעם שלישית גלידה' מקורו בעצם בביטוי גרמני.


  2. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 01:20 אורי

    טקסט נפלא, תודה.

    השמטת שכחת את הביס, הלק והשלוק כי הם זהים למקור הגרמני?

    באנגלית ישנו הביטוי bookworm.

    לדעתי גם ההלחמים הם רעיון שהועתק מגרמנית.

    גן ילדים הוא גם השאלה מגרמנית (Kindergarten).


  3. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 06:56 יבגני בוסקילה

    חוט השני מופיע בתנך. סיפור רחב והמרגלים.


  4. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 07:10 יוסי

    תצטרך לעבוד קצת כדי להוכיח שלא מדובר בהשפעה אמריקאית. ראשית, כל ביטוי הנפוץ באמריקאית אך לא בבריטית: סביר שהוא הסיבה והגרמנית והעברית הן התוצאה (שהרי אין סיבה שאמריקאית תהיה מושפעת מגרמנית יותר מאשר הבריטית מושפעת מהגרמנית). שנית, כל ביטוי שהופיע בגרמנית לפני תקופת הדומיננטיות האמריקאית, ואינו מופיע בבריטית, הוא כנראה גרמני יותר מאשר אמריקאי או עברי. הביטויים שמופיעים כבר שנים גם בגרמנית וגם בבריטית הם קשים יותר לשיפוט.


  5. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 09:29 Daphna

    אין ספק שגרמנית היוותה מקור לביטויים בעברית, והרשימה שלך מעניינת מאד. כדאי אבל להסתכל עליה בתור רשימה של הצעות שדורשות בדיקה נוספת, לדוגמה להשוואה לשפות אחרות, כולל שפות שרוב קוראי הבלוג בטח לא מכירים כמו רוסית או פולנית.

    עוד כלי שאפשר להפעיל הוא לנסות לבדוק מתי ביטויים הופיעו בשפה. את עיקר השפעות הגרמנית הביאו כמובן היקים, שהגיעו במספרים גדולים בשנות ה-30 והשפיעו על השפה במשך כמה עשורים.

    כמה הערות קונקרטיות: השימוש במילה "אחות" לאחות רחמניה קיים בהרבה לשונות אירופאיות, גם כאלה שיש להן מילה אחרת (נוספת). יכול להיות (וזאת רק השערה) שבמאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, השימוש במילה הזאת היה יותר נפוץ גם בשפות שכיום משתמשות רק או בעיקר במילה אחרת.

    "On the Spot" קיים גם באנגלית, ולתחושתי זה סלנג חדש יחסית.

    "יושב בפנים" זה צורה מקובלת בעברית?


  6. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 09:36 Daphna

    ועוד רעיון שהיה לי פעם: שהביטוי "בבקשה" בעברית קיבל את מגוון המשמעויות שלו כשהיקים השתמשו בו בתור תרגום ל- bitte.

    אם תחשבו על זה, איך זה הגיוני לתת משהו למישהו (לדוגמה, את הכסף לקופאית) ולומר לו: "בבקשה"? מה מבקשים פה? וגם למה זה הגיוני בתור תשובה "תודה"?

    החלק היחיד שקצת הורס את התאוריה הוא שבגרמנית אפשר גם להגיד משהו כמו: "Bitte, wo ist die Goethe strasse?", ובעברית "בבקשה, איפה רחוב הרצל?" נשמע קצת עולה חדש והיינו משתמשים בכללי ב"סליחה".


  7. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 10:05 יאיר

    @רונן, אורי,
    תודה רבה על התוספות שלכם! כמובן, לא חשבתי שהרשימה תסתיים במה שכתבתי. מה עוד שחוץ מחודש אחד קטן ומסכן (ונפלא!) טרם חייתי ממש, במלוא מובן המילה, בגרמניה, כך שמה שהכרתי זה מעט וכמעט אך ורק מקריאת ספרים.

    @Daphna,
    תודה, מעניין מאוד מה שאת אומרת. לגבי "יושב בפנים", זה בשימוש. אם זה מקובל או לא, תלוי את מי שואלים. לי אישית זה נשמע סלנגי משהו אבל שמעתי את הביטוי פה ושם, לעתים גם בלי "בפנים".


  8. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 10:10 רונן

    ליוסי – יש אמנם ברשימה ביטויים שמופיעים (באותה צורה או בצורה דומה) גם באנגלית (למשל take part, bookworm, in order, call someone to order, on the spot ועוד כמה), אבל הרוב הגדול לא קיימים באנגלית – לא בריטית ולא אמריקאית – לפחות למיטב ידיעתי, ויישמעו ממש מטופשים באנגלית (if already, than already או chance wanted או sickhouse/sick-cashier). ובהזדמנות זאת, עוד שניים שנזכרתי בהם:
    'הוא נותן את הטון' – er gibt den Ton (בדיוק באותו מובן כמו בעברית, אין מקבילה אנגלית למיטב ידיעתי)
    'צרכן' – verbraucher, נגזר מ'צריך' – brauch – ואילו באנגלית זה consumer שנגזר ממילה אחרת.

    לאורי – הביסף הלק והשלוק זה קטגוריה אחרת לגמרי, של ביטויים שהגיעו לסלנג העברי מגרמנית דרך היידיש. יש כאלה המונים: שווּנג, שיבר, שאלטר, דיבל, הלך קאפוט, מאכר, שטינקר, שוויץ, קוּטר (כמה מהם, בעיקר שני האחרונים, עברו כמה טרנספורמציות בדרך). ההבדל הוא שכל הביטויים האלה הם בבירור זרים לעברית, ובמקרים רבים קל לראות את מקורם הגרמני, בעוד שהביטויים ה'מתורגמים' נדמים כמו עצם מעצמה של העברית.


  9. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 10:22 יובל פינטר

    כרוכית-רונן, למה "יותר הגיוני"? הרי השלג דאתמול עשוי לעניין אותך בדי הרבה הקשרים. דאשתקד לא כל-כך.

    באשר לרשימות ולדיונים כאן בתגובות – לתחושתי יש פה הרבה אשליית אחרונוּת (recency illusion). אני בספק אם בין כל המבנים שנדונו כאן יש יותר משניים שלא היו בשימוש (כלשהו) לפני יותר מ-60 שנה. מה שהופך את כל העסק (=הגעשעפט) להרבה פחות מעניין: מסה של ייקים תרגמה ביטויים באופן מילולי והחדירה אותם לשימוש עברי שוטף.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Recency_illusion


  10. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 12:41 שגיא

    אמ.. קצת מוזר לי שרשימה הזו אינה כוללת אף רפרציה ליידיש .. האם המלים הללו זלגו ישירות מהגרמנית אל העברית – או שמא הן גם מופיעות בצורה היידית שלהן ?

    לאור הקרבה הרבה בין גמרנית ליידיש והעובדה כי רבים מהעולים בתקופת היישוב דיברו יידיש (גם אלה שלא עלו מגרמניה).. היה מעניין לבדוק את הנקודה הזו.


  11. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 14:14 פאלק

    (אני מצטער, עברית שלי לא טובה) אני חושב ש"פה קבור הכלב" יש גם בגרמנית: "Da liegt der Hund begraben". חברה אמרה שיש גם ברוסית. מישהו חושב לאן זה?


  12. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 14:32 יאיר

    @שגיא,
    אתה צודק בנוגע לקירבה בין גרמנית ליידיש, אלא שהרבה מאוד מלים ביידיש הן זהות למקבילותיהן בגרמנית רק עם שינוי בהגייה. כך שאולי דווקא הביטויים האלו הם אותו דבר ביידיש וגרמנית… לא יודע לומר בוודאות, כי אני לא יודע יידיש, אבל אתה בהחלט צודק שיהיה מעניין לבדוק רק את האספקט של השפעת היידיש, ללא תיווך גרמני.

    ומלבד זאת, העולים הייקים לא דיברו רק יידיש, אלא גם הרבה מאוד גרמנית צחה. כך שזה לא מוזר בכלל אם המלים האלו נכנסו לשימוש בעברית ישירות מהגרמנית, אפילו אם הייתה להן צורה שונה ביידיש.

    @יובל,
    הרשימות לא מנסות כלל להוכיח שהמלים/ביטויים האלו נכנסו לאחרונה לשימוש בעברית (אפילו שבשביל העברית, בכ-3000 שנות קיומיה גם 200 שנה – סתם לצורך העניין, אם נניח שהמיקס הגרמני-עברי התחיל להתבשל אי שם בתחילת המאה ה-19 עם תחילת ההתבוללות הגדולה של יהודי גרמניה – נחשבות בעיניי כתקופת "אחרונות").
    כוונת המשורר הייתה רק להראות מלים וביטויים בעברית מודרנית ולעתים סלנגית שקיימים אחד-לאחד גם בגרמנית, מה שיכול להיות מעניין בדיוק כי זה (אולי) לא עולה בדעתם של דוברי עברית טבעיים, אלא אם כן הם מתחילים ללמוד גרמנית ונחשפים לביטויים האלו, דוגמת רונן ואורי שהגיבו כאן, ודוגמתי.


  13. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 14:53 Daphna

    לשם ההבהרה, "יושב" זה סלנג שמוכר לי, "יושב בפנים" לא.


  14. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 18:47 אופיר

    לגבי הרשימה המקורית – גם באנגלית אומרים slowly but surely.

    לגבי קופות החולים – כאן ברור שהשם הגיע מגרמנית כיוון שהמושג עצמו הגיע מגרמניה. ביסמרק הגה ויצר את קופות החולים במאה ה-19 כדי לספק ביטוח רפואי לפשוטי העם. עד היום קופות חולים, במהות ולא רק בשם, הן משהו שקיים בעיקר גרמניה ובמדינות סמוכות לה. לא תשמעו באנגלית (בריטית או אמריקנית) תרגום של המושג קופת חולים כי שוק הבריאות במדינות דוברות האנגלית לא כולל שחקנים כאלה.


  15. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 20:17 אייל ניב

    למיטב ידיעתי זה קשור בבן יהודה שהיה גרמני וייבא מילים ועשה מהן שורשים עבריים.


  16. ב- 1 בדצמבר 2009 בשעה 23:26 שילה

    @Daphna – הצירוף "יושב בפנים" הוא בהחלט סלנג מוכר, אם את מסתובבת במחוזות נתניה.
    משתמשים בו גם בסרטים ישראליים שונים.


  17. ב- 3 בדצמבר 2009 בשעה 00:58 אולה

    רוב גדול מהביטויים שהבאת קיימים כמו שהם גם ברוסית, והרבה מהם אני מכירה גם באנגלית. מכאן, לדעתי, שהתופעה היא יותר דמיון כללי בין השפות, ולא ספציפית לגרמנית ועברית.


  18. ב- 3 בדצמבר 2009 בשעה 15:59 מעין

    תודה על הפוסט החכם. היגגתי בו קלות בזמן שקראתי את המנה האחרונה של "אמיל והבלשים", ודליתי משם עוד כמה ביטויים, שאני לא מכירה מקבילה להם באנגלית. יתכן שאלו ביטויים שכבר אבד עליהם הכלח, שכן מדובר בספר שיצא לאור לראשונה ב1929.

    Gleisch an der laden – כמו לפי הזמנה

    Wenn wir den Bruder entwischen lassen, nennen wir uns alle von morgen ab nur noch Moritz.
    אם ניתן לאחשלו להמלט, ממחר כולנו קוראים לעצמנו רק "מוריץ".

    קשה לדעת אם זו בדיחה ספציפית להקשר או שמדובר בסלנג ברלינאי מקובל משנות ה20. האם מקורו של ה"יורם" העברי בחברו, מוריץ הגרמני? לפי החיפוש שערכתי, אין למילה "מוריץ" שום משמעות נוספת בגרמנית פרט לשם פרטי.

    die Sachen – "הדברים", במשמעות תמונת המציאות (כמו בביטויים העבריים כך הם פני הדברים, במה דברים אמורים)


  19. ב- 8 בדצמבר 2009 בשעה 19:15 hannann

    את התובנה בדבר הקשר בין השפה העברית לגרמנית למדנו כעובדה צדדית בקורס על "אינטלקטואלים מרכז אירופיים" בשנה א' של החוג להיסטוריה. ואף זכינו כבונוס במילה "עיתון" – zeitung


  20. ב- 9 בדצמבר 2009 בשעה 17:34 יובל

    ממש פוסט מודרני ;-)
    הערונת: אם מורידים את ה-h מהביטוי ב-6 מקבלים ביטוי הומופוני (לפחות לאוזניי הערלות) שתרגומו נפוץ אף הוא: "מה שהיה, היה"
    (ובאנגלית: what was was, was was :-))


  21. ב- 9 בדצמבר 2009 בשעה 17:52 ישראל

    גן ילדים – הזכירו כבר קודמי.
    וכמובן "מדעי החיים"


  22. ב- 14 בדצמבר 2009 בשעה 02:43 Noam

    Yair, pay attention at nr. 8: "es verbietet sich" means something like "it is evidently forbidden". I assume you meant "es bietet sich an". Nice post otherwise.

    cheers!

    Noam


  23. ב- 21 בדצמבר 2009 בשעה 09:43 פה קבור הכלב « דגש קל | כי שפה אנושית זה כיף גדול

    […] לא מזמן רשימה קצרה של ביטויים שנכנסו לעברית מגרמנית, ובתגובות תהה פאלק לגבי "פה קבור הכלב", ביטוי תמוה-משהו שקיים גם […]



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • נוער מדבר מגניב
    • שש שלוש שמונה, אלפיים עשרים
    • ארמזים מאולצים בימי קורונה
    • על ניתוח בלשני בפרשת האונס באיה נאפה
    • כך תעשה
  • תגובות אחרונות

    רן על נוער מדבר מגניב
    ישראל ישראלי על נוער מדבר מגניב
    היא על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
    רוני הפנר על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
    דּוֹדָשְלָהּ על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (106)
    • מהנעשה בעירנו (105)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (72)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (123)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (11)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (60)
    • פוסט אורח (24)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (7)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (108)
    • שפות דבורות (399)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (136)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (349)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (105)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (10)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • מאי 2022 (1)
    • נובמבר 2021 (1)
    • מאי 2021 (1)
    • ינואר 2020 (1)
    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • Confs: Workshop "Looking for Non-Future Tense": Program: Full program: sites.google.com/view/workshop-… Past and Present Fut… twitter.com/i/web/status/1… 28 minutes ago
    • TOC: Language and Linguistics | 語言暨語言學 Vol. 23, No. 2 (2022): 2022. iii, 229 pp. Table of Contents Obituary: In Mem… twitter.com/i/web/status/1… 56 minutes ago
    • TOC: Language, Context and Text: The Social Semiotics Forum Vol. 4, No. 1 (2022): 2022. iv, 196 pp. Table of Conten… twitter.com/i/web/status/1… 56 minutes ago
    • TOC: Translation in Society Vol. 1, No. 1 (2022): 2022. v, 129 pp. Table of Contents Articles: Where translation st… twitter.com/i/web/status/1… 56 minutes ago
    • TOC: Spanish in Context Vol. 19, No. 1 (2022): 2022. iii, 188 pp. Table of Contents Articles: ¿A poco así dices? Bi… twitter.com/i/web/status/1… 56 minutes ago

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • דגש קל
    • הצטרפו אל 1,905 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • דגש קל
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
%d בלוגרים אהבו את זה: