על הקשר בין גרמנית לעברית

מאז התחלתי ללמוד גרמנית, לפני כשלוש וחצי שנים, מעבר לשפה שמצאה חן בעיניי מההתחלה, קשה היה לא לשים לב לכמות המלים והביטויים הזהים – אני מדגיש: זהים! לא רק "דומים" – בגרמנית ובעברית.

סביר להניח שאני לא מגלה פה את אמריקה* (*ראו אנקדוטה בסוף הפוסט). סה"כ לא קשה לנחש שעליות האשכנזים לארץ גרמו ממש, אם לא רק תרמו, להשפעות השפה הגרמנית על העברית המדוברת בישראל, בין אם ישירות דרך הגרמנית ובין אם דרך היידיש. אבל זאת בדיוק הנקודה המעניינת: לא הייתי מעלה בדעתי שההשפעות מהגרמנית הן עד כדי כך חזקות, שאפשר למצוא אותן בשימושים הכי מודרניים, לפעמים ממש סלנגיים, של העברית המדוברת בארץ כיום. עוד יותר מכך, רוב הביטויים האלו אכן נשמעים, כמו שהוער לי נכונה, מיושנים בגרמנית (עובדה היא שנתקלתי ברבים מהם בספרי קריאה לא מי-יודע-מה חדשים) וזה כמובן לא מפתיע, מאחר ואנחנו מדברים על שנותיה הראשונות, או אולי עשוריה הראשונים, של המדינה.

אבל, כאמור, מה שמעניין הוא שרבים מהביטויים המיושנים הללו הם בשימוש לגמרי מודרני בעברית – "אם כבר אז כבר", "זה לא במקום", "אני לא קונה את זה", "מאיפה אני צריך לדעת" ואחרים נשמעים לנו אפילו סלנגיים משהו, או בכל מקרה הם לא מעידים על עברית יותר מדי "יפה".

ומה שעוד מעניין הוא, שכמעט במאה אחוז מהמקרים – בין אם של מלים בודדות, כלומר פעלים, שמות תואר וכו' ובין אם של ביטויים המורכבים ממילות יחס ו/או יותר ממילה אחת – נראה שמדובר בתרגום אחד-לאחד, מילה-מילה, מילית-מילית, מגרמנית לעברית.

ובמקרים של שמות העצם המורכבים בגרמנית, בעברית הם כמובן הפכו לשתי מלים נפרדות אבל הקשר התחבירי בין המלים נשמר: כך במקרה של "סולם גנבים" או "דממת מוות", בהם יש קשר של סמיכות (מה שנקרא גניטיב, genitive).

1. "מה, אני בחופש ואני לא אקנה מתנה לאישה? אם כבר אז כבר!"
   Wenn schon, denn schon!
2. "זה לא במקום, מה שעשית…" (כמו בעברית, גם בגרמנית הביטוי מופיע בעיקר בצורת השלילה).
   Es ist nicht am Platz, was du gemacht hast…
3. "מיום ליום הוא הולך ונעשה יותר גרוע"
   Von Tag zu Tag wird es schlimmer.
4. "הלו, מה אתה רץ? חכה. בוא נעשה את זה לאט אבל בטוח"
   Machen wir es langsam aber sicher.
5. "מה זה השטויות האלו? אני לא קונה את זה…"
   So ein Quatsch! Ich kaufe es nicht ab.
6. "וואללה, אני מסכים איתך! מה שנכון נכון!"
   Ich bin einverstanden. Was wahr ist, ist wahr.
7. "בוא'נה, הבנאדם הזה עולה לי על העצבים. אני לא סובל אותו" (שימו לב לתרגום המדויק: מושא ישיר אחרי הפועל "לסבול")
   Er geht mir auf die Nerven. Ich leide ihn nicht!
8. "רצה המקרה, ואבנר נהיה מיליונר!"
   Wollte der Zufall, und Avner wurde Millionär!
9. "מה אתה שואל אותי שאלות קשות? מאיפה אני צריך לדעת את זה?"
   Was für eine Frage ist das? Woher soll ich es wissen?
10. "זאת דממת מוות פה"
    Es ist hier eine Totenstille.
11. "שמעת שאבנר השתחרר? 5 שנים הוא היה צריך לשבת בפנים"
    Avner sollte 5 Jahre einsitzen.
12. "חבר הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר!" (גם כאן, הפועל "לקרוא", בדר"כ בעברית מלווה במילת היחס "ל", אבל כאן עם מושא ישיר – אותך)
    Ich rufe dich zur Ordnung!
13. "תקפוץ אליי מחר בבוקר, אכתוב לך את המרשם על המקום"
    Komm zu mir morgen vorbei, ich schreibe dir das Rezept auf der Stelle.

מעבר לביטויים הנ"ל, ישנן עוד מלים, חלקן בודדות ועומדות בפני עצמן, שנכנסו אף הן לשימוש יומיומי בעברית:

1. הפועל teilnehmen מורכב משתי המלים teil (חלק) ו-nehmen (לקחת), כלומר "לקחת חלק", כמו שאפשר להגיד גם באנגלית.
2. "סולם גנבים" – בדיוק כמו בגרמנית Räuberleiter (Räuber = גנב/ים, Leiter = סולם).
3. המילה (למרות שאני הייתי אומר שמדובר בביטוי) "בסדר" חוזרת על עצמה במדויק בגרסה הגרמנית, in Ordnung, ומשתמשים בה בדיוק באותן נסיבות וקונטקסטים כמו בעברית.
4. לרשום משהו תחת השם… – בגרמנית unter dem Namen.
5. "חוט השני", בדיוק עם אותה משמעות בגרמנית, der rote Faden.
6. בית חולים – בעוד ששפות רבות משתמשות במלים שמקורן במילה הלטינית hospitale ("מקום בו משכנים אורחים, זרים"; הקשר נשמר למשל באיטלקית: אורח = ospite), בגרמנית אומרים Krankenhaus, שמורכב מ-kranken (חולים) ו-haus (בית).
7. אם נשאר בסביבת בית החולים, נראה מסביבנו הרבה אחיות. "אחות" במובן של אחות בית-החולים היא מילה שאפשר להשתמש בה, ככל שאני יודע, גם באנגלית ובאיטלקית (אולי כי פעם הנזירות עבדו בהתנדבות בבתי החולים, והפניה לנזירה כ"אחות" היא שכיחה), אלא שזה פשוט לא נהוג. לעומת זאת, בגרמנית Schwester מיועד הן לאחות במחלקה והן לאחות הקטנה שנולדה אמש.
8. "זה מתבקש" – בגרמנית es verbietet sich, כאשר sich היא מילית המציינת פעולה רפלקסיבית (מבצע הפעולה עושה אותה על עצמו, מה שבעברית בדר"כ בא לידי ביטוי בבנין התפעל), והמשמעות המילולית היא, אם כן: "זה מבקש את עצמו", או במלים אחרות "זה מתבקש".
9. "תולעת ספרים" זה ביטוי שעוד לא נתקלתי בו באף שפה אחרת (באיטלקית, סתם לשם העניין, אומרים "עכבר ספריות"), מלבד המקביל הגרמני Bücherwurm (Bücher משמעו ספרים ו-wurm תולעת).
10. עוד כמה קצרצרים:
    tagtäglich = יומיומי. בגרמנית Tag משמעו "יום". שימו לב לחזרה, כמו בעברית, על המילה יום: יומ-יומ-י (שתי הנקודות מעל התנועה a מתווספות מאחר והוספנו בסוף המילה את הסיומת של שם התואר lich).
    sonnenklar = "ברור כשמש" (Sonne היא השמש ו-klar, כמו באנגלית, משמעו ברור).
    einmalig = חד-פעמי (את המילה ein כבר ראינו במשמעות של "בתוך, בפנים" – בפועל einsetzen, "לשבת בפנים" – אבל זהו גם המספר אחד; Mal משמעו פעם; הסיומת ig יוצרת את שם התואר).
    Unterwelt = העולם התחתון (unter = מתחת, Welt = עולם).
    zielgerichtet = "מוכוון מטרה". אני לא יודע כמה אנשים באמת משתמשים בביטוי הזה, אבל הכנסתי אותו משום שגם הוא מתורגם אות לאות מהמקביל הגרמני.
11. גם את "קדחת הנסיעות" נראה שלקחנו מהגרמנים, למרות שנדמה לי שאפשר להגיד גם בשפות אחרות – Reisefiber.
12. ושניים אחרונים לסיום:
    בעוד שאיטלקית, אנגלית, צרפתית וספרדית משתמשות במילה הלטינית peninsula (שמורכבת מ-insula = אי, ו-pene = כמעט – כלומר "כמעט אי"), בעברית אנחנו אומרים "חצי אי", כמו בגרמנית Halbinsel (insel +halb).
    כשאנחנו רוצים לקנות פלטת עץ בגודל מסוים, אנחנו אומרים "20 מטר על 20 מטר", ובגרמנית גם 20 Meter auf 20.

כמובן, אפשר למצוא חלק גדול מהמלים והביטויים האלו גם בשפות אחרות (את חלקם מצאתי באנגלית ובאיטלקית, בינתיים), גם בצורה של תרגום מילולי מדויק. בכל זאת, אין זה בלתי אפשרי שאני טועה ורבים, אם לא כל הביטויים האלו, הם שכיחים ויומיומיים גם בשפות אחרות, בצורה מדוייקת כל כך ע"פ המודל הגרמני. לכן אשמח לגילויים חדשים ולתיקוני טעויות.

ולמרות כל זאת, נראה לי יותר הגיוני שמבחינה היסטורית הביטויים הללו נכנסו לשימוש בעברית המדוברת דווקא דרך הגרמנית ולא דרך האנגלית או דרך שפות אחרות, אפילו אם יתגלה שהמקור המקורי בהחלט הוא לא בגרמנית.

*אנקדוטה:

המשפט "סביר להניח שאני לא מגלה פה את אמריקה" בהקשרו בפוסט הזכיר לי סיפור אמיתי ומצחיק ששמעתי באוניברסיטת לה ספיינצה ברומא. לפני כמה וכמה עשרות שנים, בתקופה בה הלשונאי, סמיוטיקן, פילוסוף והסופר הנודע אומברטו אקו (Umberto Eco) לימד באוניברסיטת לה ספיינצה, הזדמן לו ללמד במהלך תואר לבלשנות איטלקית סטודנט לא צעיר, שגילה עניין רב בחומר הנלמד.

כשהגיע הרגע לדון עם המרצה בבחירת הנושא לתיזה, הסטודנט הנלהב שלף מתיקו מחברת מלאה עד אפס מקום במלים באיטלקית וברוסית. הוא סיפר לאומברטו אקו שבהיותו עלם צעיר הוא נשלח להילחם בשורות הצבא במלחמת העולם השנייה, ונפל בשבי הרוסי. המסכן, כמובן בלי שלמד לפני כן, בילה כמה שנים טובות בכלא הרוסי, בתנאים ובבידוד שאין צורך לתאר.

אבל, סיפר האיש בהתלהבות, בהיותו בכלא הרוסי הזדמן לו ללמוד את השפה הרוסית לא רע והוא גילה משהו! משהו מהפכני שהפתיע אותו מאוד והוא בטוח לא רק שאקו יתלהב כמוהו מהגילוי, אלא הוא רוצה – הוא כבר הרבה זמן רצה – לכתוב את התיזה שלו על הנושא הזה שהוא גילה, ובוודאות מדובר בתיזה שתשנה את עולם הבלשנות וההיסטוריה של השפה האיטלקית!

ומה הגילוי, שאל אקו? האיש הראה לו את המחברת, מלים על גבי מלים – בטור הימני מלים באיטלקית ובטור השמאלי מלים ברוסית. גיליתי, הוא ענה, שיש כל כך הרבה מלים דומות באיטלקית וברוסית, שזה פשוט לא ייאמן!

אומברטו אקו, שנשאל באחד מראיונותיו מה הסיפור המעניין ביותר שקרה לו בתקופה בה לימד באוניברסיטה, סיפר את הקוריוז הזה. הוא אמר שבלב באמת כבד הוא נאלץ לאכזב את הסטודנט ההוא ולספר לו שהוא לא גילה שום דבר חדש. הבלשנים, כך אמר לו אקו בצער, כשהוא מתאפק לא לצחוק, כבר החל מתחילת המאה ה-19 "גילו" את משפחת השפות האינדו-אירופאיות ואת הקשר ההיסטורי, ולכן גם את הדמיון הלקסיקלי (ובמקרים מסוימים גם תחבירי), בין השפות ההודו-איראניות, האנטוליות, הארמניות, האלבניות, הסלאביות, הבלטיות, הרומאניות, הקלטיות, הגרמאניות וכן הלאה. אתם יכולים לתאר לעצמכם את האכזבה של האיטלקי האומלל, האסיר לשעבר בכלא הרוסי שהאמין שהתגלית שלו תשנה את עולם האקדמיה.