והיום במסגרת פינתנו האהובה "התופעות המגניבות ביותר בעולם" ננסה להבין את המשפט הבא:
חולצה מטיילת בוואדי.
מי שהבין את המשפט על הנסיון הראשון – יש לי כמה אלקטרודות שאני מעוניין להדביק לראש שלכם כדי להריץ מספר ניסויים, אם אין לכם התנגדות. בינתיים הנה עוד כמה משפטים באותו הסגנון, הפעם באנגלית. הם בהחלט עשויים לדרוש קריאה שנייה, שלישית ורביעית בשביל להבין אותם כמו שצריך:
The horse raced past the barn fell.
The Russian women loved died.
The author wrote the novel was likely to become a best-seller.
The complex houses married and single soldiers and their families.
(אלה הפירושים הנכונים: חילצו מישהי שטיילה בוואדי; הסוס, שהוּרַץ לאורך החווה, נפל; הרוסי, שנשים אהבו, מת; הסופר כתב, שהרומן כנראה יהפוך לרב-מכר; הקומפלקס משכן חיילים נשואים ורווקים ואת משפחותיהם)
המשפטים האלה מעניינים בגלל שאנחנו מפרשים אותם לא נכון וחייבים לעצור לקראת סוף המשפט, לחזור אחורה, ולנסות להבין אותו אחרת. במשפט בעברית טבעי לחשוב ש"חולצה" היא שם עצם, אבל אז אנחנו נתקלים בבעיה משום שחולצה לא יכולה לטייל וחייבים לנתח את המילה אחרת, הפעם בתור פועל בסביל. משפטים כאלה מכונים garden path sentences משום שהכותב "מוביל" את הקורא לאורך שביל בלי שהקורא יידע שהוא הולך בכיוון הלא נכון. כל הסיפור הזה קורה בגלל שהמוח שלנו בוחר ניתוח תחבירי למשפט נתון בשלב מוקדם יחסית ורץ עם הניתוח הזה עד הסוף. מומלץ לקרוא את מה שגבי דנון כבר כתב על התופעה כאן (למרות שאני לא מסכים איתו לגבי המשפט שהוא מתאר, שנמצא מעל לסופרמרקט "חביב").
הבלשנית החישובית האיטלקיה פאולה מרלו (Paola Merlo) חוקרת בין היתר דרכים לזהות משפטים כאלה אוטומטית וטוענת שהם לא קיימים בכל השפות ואף קשורים בהכרח לפעלי תנועה: שימו לב שהחולצה מטיילת והסוס רץ. למעשה, מרלו טענה שאי אפשר למצוא משפטים כאלה בדנית וגרמנית (אפילו שהן שפות גרמאניות כמו אנגלית), אבל בסמינר שנערך ביוני שעבר הראו לה את ההיפך. נראה לי שמרלו מתמקדת בסוג מסויים מאוד של משפטים כאלה, אבל העניין הוא שישנם מספר גורמים: פעלי תנועה הם סוג אחד, אבל יש הרבה פעלים שאפשר להביע בסביל (כמו הרוסי שנשים אהבו). באנגלית במיוחד אפשר לשחק עם פסוקיות הזיקה ולוותר על המילה that, מה שגם תורם לאפקט. שוב, ראו ניתוח תמציתי אצל גבי דנון.
משפטי garden path הם אחת התופעות האהובות על תחבירנים, מהסיבה הפשוטה שהם דרך פיקנטית במיוחד להבין איך היכולות התחביריות שלנו עובדות. זו גם דוגמה אחת מיני רבות לדרכים בהן שפה יכולה להיות רב-משמעית. עד כמה שידוע לי, אין לתופעה הזו שם בעברית. אולי אפשר לקרוא לזה משפט חולצה? או אולי משפט חולצה מטיילת? אשמח לדוגמאות נוספות בעברית ולהצעות לשמות.
קרדיט וור קרדיט איז דיו:
למיטב ידיעתי, הדוגמה העברית נהגתה ע"י פרופ' נעמה פרידמן מאונ' ת"א: http://www.tau.ac.il/~naamafr/
ואני דווקא חשבתי שמשפט החולצה התכוון ל "חולצה (שקיבלתי) מֶטיילת בוואדי". אבל זה כפל משמעות רק של קריאה, ולא של דיבור.
כן, אבל אז זה לא משפט אלא צירוף שמני.
תביא את האלקטרודות (למען האמת את המשפט העברי הייתי צריך לקרוא כמה פעמים).
אני לא יודע מה המשפטים האלו אומרים על צורת העיבוד במח אבל מעניין לבדוק אם פרסרים טועים במשפטים כאלה יותר מבמשפטים רגילים או אם זמן הפרסור ארוך יותר (ממשפטים באותו אורך ועם אותו מספר פסוקיות). אני יודע שיש טענות נגד פרסינג ש"זה בכלל לא סביר שככה זה נעשה במח" והנה לנו מבחן.
[גילוי נאות: אני לא באמת מבין באלגוריתמי פרסינג מעבר למינימום אבל אני חולק חדר עם תותח פרסינג].
אל תאמר "תותח פרסינג".
אמור "הנסיך הפרסינג".
פרסינג.
מטייל הוכש בשביל הנחש
בן לי תורם לנו את "כשיהודים בונים בניינים נופלים".
@אורן – אני מניח שזה תלוי בפארסר (מנתח תחבירי, לקוראינו שלא בקיאים בעגה המקצועית). את "חולצה מטיילת בוואדי" כל פארסר יכול לנתח בצורה פשוטה אך דבילית. משפטים כמו "The Russian women loved died" ידרשו יותר זמן כנראה, אבל זה תלוי באיך הם עובדים. יואב?
לגבי צורת העיבוד במוח, ההנחה המקובלת היא שמשפטי חולצה מספקים הוכחה נוספת לכך שניתוח תחבירי אחד נבחר בשלב מוקדם יחסית. זה להבדיל מהבנה לקסיקלית, בה המוח שלך לוקח בחשבון שלמילה עשויים להיות מספר פירושים. כלומר "חולצה מטיילת בוואדי" יתקע אותך אבל "היורה הופיע בזירת הפשע אחרי המלקוש" לא כל כך. יש כמה ניסויים נחמדים עם priming שמנסים להראות את זה.
@יובל – עם כל הכבוד לנסיך הפרסי, הכי כיף זה בגרמנית. אין כמו להגיד das parst nicht.
ויש מי שמעתיק מכם: http://languagelog.ldc.upenn.edu/nll/?p=1685
ובקשר לניסוי עם הפרסרים, חיפוש קל בגוגל ומצאתי כמה מאמרים של פריירה (ישנים וחדשים) אבל הם לא ממש חישוביים.
בשבת ישבתי וחשבתי וכעת גם לי יש לי משפט חולצה!
והוא טה..טה..טה..טרטרטרמ! "גמל משתמש בסמים".
נראה לי שמשפט חולצה טוב צריך לפחות שתי מילים יהיו בעלי שתי משמעויות. כמו "גמל" ו"משתמש".
נו, בחודש איחור אבל בכל זאת.
המשפט החביב עלי באנגלית הוא fat people eat accumulates.
בלי פעלי תנועה.
לגבי פרסרים: מבחינת זמן חישוב לא יהיה הבדל. מבחינת טעויות קשה מאד מאד למדוד מובהקות — יש עוד המון גורמים שיכולים להשפיע על התוצאה מלבד אורך המשפט ומספר הפסוקיות. מה שכן, אין כל סיבה תיאורטית שהמשפטים האלו יהיו קשים במיוחד לפרסרים. העמימות שבהם קשה במיוחד לאנשים בגלל התניה וסמנטיקה, אבל הפרסרים מתמודדים כל הזמן עם הרבה מאד עמימות שאנשים לא רואים כלל.
אני לא בטוחה ש"גמל משתמש בסמים" ו"חולצה מטיילת בוואדי" (זאת לא המצאה של בלשן, זו הייתה כותרת בעיתון בשנות ה-80 או ה-90) זה אותו דבר כמו "כשיהודים בונים בניינים נופלים".
האחרון הוא ממש GP, כי כשמגיעים למילה האחרונה כל המשפט קורס. בשתי הדוגמאות הראשונות מדובר בהומונימים ששתי האפשרויות להבנתם הגיוניות תחבירית מראשיתן ועד סופן.
כשאני נותנת לתלמידים שלי לצייר את המשפט "חולצה מטיילת ליד עין גדי" הם מציירים חולצה שמטיילת ליד נחל (והמתחכמים – ליד עין של גדי). לעומת משפטי ה-GP שפשוט אי אפשר לצייר אותם לפי ההבנה הראשונית.
[שוב התנצלות על שיבוש סדר התגובות]
@תמר,
תגובת הדגש קל:
בלוג דגש קל אינו מתיימר ללמד תחביר בשיטה האקדמית אלא לשפר את הבלשנות המדוברת. שיפור מושגי הבלשנות בקרב מבוגרים שונה מהותית מלימוד בלשנות בקרב ילדים שאותו מייצגת הבלשנית המבקרת, והדגש קל לא עובד על פי כללי בלשנות שנקבעו על ידי משרד החינוך, שגם אותם מייצגת הבלשנית המבקרת.
טוב, זה היה בצחוק (אם הרפרנס לא היה ברור, לא נורא).
אבל אם כבר אנחנו מדברים כאן (וזה פוסט די ישן אז אף אחד לא רואה) אז כן, את צודקת לגמרי – באמת התחוור לי מוקדם יחסית שאכן יצרתי מפלצת!
עושה רושם שהקוראים שלי זורקים את כל סוגי ההומונימיה וה-GP לתוך קלחת אחת כי לא טרחתי להפריד ביניהם. מצד אחד, זה קצת חבל. מצד שני, אנשים פתאום חושבים על דקויות תחביריות ודנים בשאלה האם משפט מסוים הוא משפט חולצה או לא ואיזו מין דו-משמעות טמונה בו. אז למרות הקנאות שלי למינוח נכון, קשה לי להיות מתוסכל מזה. לא נותר לי אלא לבקש שתפקחי עלינו עין להבא :)
[…] מושג במושגי בלשנות גנרטיבית. את הביטוי GP sentences למדתי מדגש קל. אז […]
[…] עין של גדי). בדגש קל קוראים למשפטים הומונימיים שכאלה משפטי חולצה. אחד מספרי השירותים החביבים עליי הוא Anguished English של […]
הטוקבק המצחיק ever
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3825710,00.html
מס' 13 (והתגובות אליו)
(והפסקה הראשונה היא גם סוג של מופת בכתיבה עיתונאית. אבל זה לא קשור לחולצות)