שואל אביתר:
בשנה שנתיים האחרונות שמתי לב לתופעה לשונית מתרחבת – במקום להגיד או לכתוב "כש" (במובן "כאשר") אומרים "ש" (ש בסגול). למשל: "לפעמים שאני שולחת הודעות אס אם אס…" (במקום "לפעמים כשאני שולחת…").
בהתחלה חשבתי שזה סוג של דיבור נמוך שהתחיל מילדים שלא שמעו את העיצור של ה"כ" כשמישהו אחר דיבר, וחזרו על הביטוי ללא ה"כ". לאחרונה התחלתי למצוא את זה גם בעיתונים (למשל הדוגמה הזו שנתתי היא מתוך הפוסט של יובל דרור – שבו הוא מביא צילום של מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות). יכול להיות שזה משהו תקני בעברית ורק אני לא ידעתי על זה? יכול להיות שזה שיבוש ידוע כבר הרבה שנים ורק אני נתקלתי בזה לראשונה לפני שנתיים?
אביתר צודק, כמובן: אחד המאפיינים הבולטים של עברית מדוברת עממית היא השחיקה של צורת "כש-". היום אנשים מתלוננים שנתקע להם שהם שולחים שיר, למשל. עם כל הזהירות מאשליית הטריות, אני חושב שמדובר בתופעה חדשה יחסית. אם מישהו מוצא תיארוכים מוקדמים, אנא חילקו עמנו.
מה שיותר מעניין (אותי) מהשאלה מתי זה התחיל הוא השאלה למה זה קורה. בניגוד לאביתר, הייתי מהסס לפני שאני קובע שהצורה הזו נוצרה בגלל שילדים לא שמעו את ה"כ". השמיעה של ילדים מצוינת והם יכולים ללמוד צורות פונטיות מורכבות הרבה יותר, וחוץ מזה, והצורה הזו מופיעה גם בכתב.
סיבה אפשרית אחת היא פונטית (סוג ההסבר המועדף על אנשים מסוימים): זה קצת קשה להגיד "כש-" והדובר מעדיף לשבור את רצף העיצורים ולהשמיט את ה"כ" המיותרת הזו בהתחלה.
ישנו גם עניין של האחדה: בשביל מה צריך שתי דרכים לשעבד פסוקית? אפשר לאחד את "כל פעם שאני הולך לישון" ו-"תמיד שאני הולך לישון", כשעצם העובדה ש"ש" פותחת פסוקית זיקה הופך את המעבר לחלק יותר. אפשר גם להשוות את המבנה עם "ש" לצירופים כמו "בפעם הקודם שראיתי את זה" שהם במובהק תיאורי זמן, מה שבטח עזר לטשטש את הגבולות.
עניין נוסף שעשוי להיות מעניין הוא מקרים של תיקון-יתר (ת' לבן לי על הרעיון), כלומר מקרים בהם אנשים שמודעים לשיבוש הזה מנסים לתקן משהו שלא צריך לתקן, ואומרים משהו בסגנון "כל פעם כשאני הולך לישון". כאן קצת קשה להבחין אם מדובר בתיקון-יתר או בנסיון להכניס תיאור זמן רגיל עם "כש".
אזהרה: קרש.
בשיעור לשון לפני כעשור, אחד התלמידים חזר והתעקש שהוא לא מבין מה ההבדל בין "ש" ו-"כש". התלוננתי שהוא "כְּשֶ-תפיסה".
/קרש
"כל פעם שאני הולך לישון" צורם לי. לא צריך "בכל פעם שאני הולך לישון"?
אין לי הוכחות כי אני עצלן, אבל באייל הקורא מסתובב אחד בשם "שוטה הכפר הגלובלי" שאחד התחביבים שלו היה להעיר לאנשים שכתבו "ש" במקום "כש". זה היה לפחות לפני 6-7 שנים, אם לא יותר.
לפני כשנה ראיתי בפאב שלט פרסומת לתפריט האוכל של המקום שכותרתו: "שאתה באמת רעב".
זה נראה אז די חריג ומשעשע, גם כי מדובר בשלט עם כיתובית מודפסת (מעין פוסטר) ולא כתוב בכתב יד (כלומר הושקע בו זמן/כסף), וגם כי זו דוגמה שבה אין שום מילה לפני מילית השיעבוד.
מזכיר לי (מעט) את השֶׁ ב"ככה סתם" לע' הלל:
כָּכָה סְתָם
כְּאִלוּ כְּלוּם נִדְחַפְנוּ לַכְּנִיסָה
עַל הַדֶּלֶת שָׁם כָּתוּב: ד"ר שִׁין עַצְמוֹן
לֹא בְּכַוָּנָה לָחַצְנוּ עַל… הַפַּעֲמוֹן
וּמִיָּד הִרְבַּצְנוּ שֶׁ-כָּזֹאת רִיצָה
יַה-בַּה-יֶה (יַה-בַּה-יֶה)
אַל תִּשְׁאַל אַל תִּשְׁאַל
כָּךְ צִוָּה זְאֵבִיק
זְאַבִיק הַשּׁוּעָל.
כָּכָה סְתָּם נֶחְמָד נוֹרָא לְשַׂחֵק הֵנְדְזַאפּ
הַאֶקְדָּחִים טְעוּנִים, שֶׁקֶט, מְסֻכָּן
תַּ'סַּפָּר הִתְקַפְנוּ פֶּ…תַּע מִן הַצַּד
מַיִּם בּוֹ הִשְׁפְּרַצְנוּ שֶׁ-יָּצָא עָשָׁן
ויש גם, בעניין קרוב, את 'I like it when X'.
וגם בקופטית יש מקרים ש, בניגוד למצופה מהדקדוקים, יש 'איחוד' של הרלטיב והנסיבתי לא בסביבות הרגילות (לבושתי אודה שאני לא זוכר מה הצורה שמופיעה, רלטיב או נסיבתי, ומתי זה קורה).
הכל בגלל שלא מבטאים את השווא הנע ב-כ'. לו היו מבטאים KESHE, אולי היו שוגים פחות.
וזו שגיאה ותיקה מאוד, אני זוכר אותה מימי התיכון שלי, לפני קצת יותר מ-20 שנה, ולא אתפלא כלל לשמוע שהוותק שלה הוא עשרות שנים יותר מזה. אבל נכון שהיא זוכה להצלחה רבה כעת. פוי.
לינק מתבקש ל"איך כש" של אלפנט –