מה קורה כשפריט אוניברסלי, למשל סימון, נכנס לשימוש בכמה תחומים שאינם משיקים זה לזה, אבל לאט לאט משתלט על החיים?
הוא מקבל מלאנתאלפים שמות שונים, זה מה שקורה. נתבונן בסימן #.
במהלך שבוע בודד באוניברסיטה, שמעתי חמישה שמות שונים עבורו:
- הוותיק ביותר, אני מניח, הוא דיאז, הלקוח ממוזיקה ושם הסימון מתהלך בגאון זה מאות שנים.
- שארפ, שהוא המינוח האנגלי לדיאז ומשמש גם בקהילת המחשבים (כמו שם השפה C#).
- רשתית, שאם אצטרך לנחש אומר שהוא המינוח שהאקדמיה מבכרת.
- סריג, שנראה הכי נאמן לצורה של הסימן.
- האש, אף הוא ממדעי המחשב.
- אחד שלא שמעתי, אבל השם שאני מעדיף בעצמי, הוא השם הטלפוני סולמית (ואולי זה המינוח הרשמי?)
מי שמכיר עוד שמות מוזמן, כמובן, להוסיף בתגובות.
ואם כבר בסולמיות עסקינן, התרגלנו ממענים טלפוניים אוטומטיים שאחרי שמקישים מספר (תעודת זהות, סיסמה או כרטיס אשראי) מבקשים מאיתנו להקיש כוכבית או סולמית. אבל אנחנו עוד לא יודעים איזה מהם. לכן רובנו עדיין נדרשים תמיד לשמוע את סיום ההקלטה כדי לדעת באיזה מקש לסיים את המספר המבוקש. אני חולם שיום יבוא ותהיה מוסכמה אחידה, שתתקבל בתחביר ובסמנטיקה של שפת ההודעות המוקלטות, שפה שאין ברירה בימינו אלא ללומדה על בוריה. הו, אידיאליסט שכמותי.
[18/7/2010: עדכון מספינת האם:
השם האש לא בא ממדעי המחשב, הוא השם המקובל בבריטניה (ובשאר הארצות דוברות האנגלית שאינן בצפונה של אמריקה) לסולמית. עוד הרבה שמות אתה יכול לראות ב http://en.wikipedia.org/wiki/Number_sign וב http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA
עוד שמות שאני מכיר:
pound (לא בטוח שבכתיב הזה)
והמשעשע יותר: gato – חתול בספרדית, שגם משמש כשם של המשחק איקס מיקס דריקס הצורה הנ"ל מזכירה
[…] להמצאת עוד שם לסולמית, הקש כוכבית 9 נובמבר, 2009 at 13:28 | In ראיתי-שמעתי | Leave a Comment hash, hash ba-dagesh. […]
"שארפ" הוא המונח ה"אמריקאי" ל-דיאז; והאמריקאים מציינים תווים לא כ-דו, רה, מי אלא בעזרת אותיות. לכן C# הוא ציון של תו מוזיקלי, שנבחר כשם לשפת התכנות.
גם "סולמית" נאמן לסימון עצמו: שני סולמות קטנים משולבים.
בדיחה שסיפר לי אבא שלי:
אם אתה רועה צאן ואחת העיזים שלך מטפסת על עץ ומסרבת לרדת, איזה תו תנגן לה בחליל?
רה דיאז.
כרוכית-יואב: תודה על העשרת ההאש, בכל מקרה התכוונתי שהמונח הגיע לשימוש המרצה הספציפי בגלל פונקציות ההאש ממדעי המחשב. כנראה הייתי צריך להיזהר יותר בניסוחי (מה לעשות, ככה זה כשכותבים פוסטים בשיעור חדו"א 3).
נ.ב. "כותבים פוסטים"? חייב להיות פועל לזה. "מבלגים", בפיעל, אולי?
מזכיר עוד בדיחה, על המספר 7 שעשה פעם מסיבה לכל המספרים בחוגה. בא שמונה עם שתיים, תשע עם חמש, ובסוף הגיעה סולמית עם נקודה. "נקודה?" התפלאו כל המוזמנים, "אבל את בכלל לא בחוגה שלנו!". "מה קרה לכם, חבר'ה?", שאלה הנקודה, "זו אני! כוכבית! שמתי ג'ל!".
טיפוגרפית, הדיאז (♯) לא זהה לסולמית (#), כפי שניתן לראות בקלות.
יא אללה, רשקולניקוב, יו ג'אסט בלו מיי מיינד.
זה הפתיע אותי אפילו יותר מאותו יום בו גיליתי את הסולידוס, אחיו המרושע של הסלש (איזה מהם הוא "לוכסן"? זאת לא אדע).
http://en.wikipedia.org/wiki/Solidus_(punctuation)
ומעין, שכחת שהשמן מביניהם היה ממש לא מקובל, ולכן למסיבה קראו "אין אפס"
אם כבר הסימן דומה לאריג (שתי וערב) ולא לסריג (לולאות שמושחלות אחת בשניה), אבל זה כבר הפטיש האישי שלי לטקסטיל.
רשתית היא מלה לא מתאימה לדעתי, מאחר וזו כבר משויכת לאנטומיית העין, ומהווה תרגום נאה למונח הלטיני רטינה.
ואם כבר בשפת C# עסקינן, מכירים את האנקדוטה על איך נבחר השם שלה?
http://en.wikipedia.org/wiki/C_Sharp_(programming_language)#Language_name
כמובן שזו בדיחה מטופשת של אנשי מחשבים. שימו לב לאבולוציית שמות שפות התכנות:
#B -> C -> C++ -> C
הסימן '#' פשוט נראה כמו 4 פלוסים (וכמובן שלהוסיף את המילה Sharp לשם זה בכלל מגניב).
איזה כיף, כמה דברים לומדים מבליגה :)
ואגב פלורליזם, ואגב שיעורי חדו"א 3, היום המרצה נקט בְּחירות מורפולוגית: הסביר משהו יחסית פשוט שההוכחה הנדרשת לו ארוכה, ואמר "את ה*אפסילונטיקה* תעשו בעצמכם", בהתייחסו להוכחות מהזן העושה שימוש רב במספרים ממשיים קטנים, המסומנים באפסילון.
יובל,
א. למה מבלגים בפיעל? אני בעד הכנסת פעלים חדשים לעברית בבניין קל כמה שרק ניתן, על-כן "בולגים" ו-"סומסים" (אם זה האחרון עדיין נחשב חדש…).
ב. לגבי ה-"אם כבר" בסוף הפוסט שלך, גם לי זה מציק כבר הרבה זמן, ובתור מתכנת, נבצר מבינתי למה זה חייב להיות אחד מהם (סולמית או כובית), ולמה מי שכותב לזה את התוכנה לא עושה ששניהם יסמנו את סוף הקלט. זה הרי לא שאחד מהם עושה משהו אחד והשני עושה משהו אחר. בד"כ אחד מסמן את סוף הקלט והשני סתם לא חוקי.
בארה"ב זה נקרא פאונד
pound
שזה גם הסימן והמלה ליחידת המשקל הרווחת כאן
חחחחחחחחח כמה שאתה צודק לגבי הפיסקה האחרונה שלך.
הרגת אותי מצחוק עם זה!! :D