תחילה, העובדות הבלתי ניתנות להפרכה: המילה bumper באנגלית, פירושה "פגוש". המקור שלה ברור – הפגוש הוא אותו חלק ברכב המאפשר לו להיחבט קלות (to bump) ללא נזק לשלדה.
נמשיך: לפסי האטה קוראים באנגלית אמריקאית speed bump, ובאנגלית בריטית speed hump. בקצרה אומרים לרוב bump, כינוי שאפילו מקובל על גורמים רשמיים המתקינים שילוט ברחבי ארה"ב (עשיתי את החיפוש בשבילכם). גם כאן המקור ברור – פס האטה הוא בליטה (bump) בכביש.
כעת, במין פרץ מקוריות עז החליט הציבור הישראלי לכנות את פסי ההאטה בשם "במפר" (נכתב גם "באמפר"). ספירות תוצאות בחיפושי גוגל הן מוטות (אולי יש מי שכותב "במפר" ומתכוון לפגוש) ולכן לא אפרסם את תוצאותיי, אבל מניסיוני האישי, אני לא מכיר אף אחד שאומר "במפ" ולא "במפר" כדי לתאר את ידידינו צהבהבי-החיצים. אני הקפדתי על הגייה נאמנה למקור, ואחרי כמה מאות מבטי עגל שנתלו בי החלטתי לוותר, ועד היום אני אומר רק "פסי האטה", "פסים", או "כוסאומו, מה זה היה?".
למה אני טוען שהעניין הזה הוא אנדמי לישראל? אמנם לא ערכתי חיפוש מקיף במילוני רכב, אבל האינטרנט מסייע גם כאן לעצלנים: בעמוד הויקיפדיה המוקדש לבליטות דנן, כמו בכל עמוד ויקי אחר, יש בתחתית הטור השמאלי רשימת השפות בהן קיים ערך עבור אותו אביזר תעבורתי. מעבר עכבר על כל השפות לא מעלה אפילו אחת בה מזוהה המחרוזת "bumper". הידד. (אם אתם בכל-זאת מכירים עוד שפה כזו אנא תקנו אותי – הרי גם בערך העברי מופיע רק השם העברי התקני)
ועכשיו, לספקולציות: למה בעברית יומיומית אומרים במפר? (לא שיש עם זה דבר-מה פגום, כמו שאמר פעם יהודי חכם)
- פונוטקטיקה: הצרור [mp] קשה להגייה בסוף מילה עבור דוברי עברית, אז אלה חיפשו דרך להפריד את שני העיצורים להברות נפרדות (כמו ש-ramp הפך ל"רמפה"). במקרה הזה, "במפר" כמילה קיימת, ואפילו קשורה באותו שדה סמנטי של נהיגה, היוותה תחליף הולם.
- מורפולוגיה ואטימולוגיה-עממית: bump היה יותר מוכר לדוברים שהתחילו את המנהג כפועל, ולא כשם עצם. לכן פס ההאטה נתפס כ"גורם לחבטות" ולא כ"בליטה", ומכאן דורש שם גזור-פועל, ולא שם פשוט.
- סטטיסטיקה: המונח "פגוש" מופיע במספר רב של ביטויים באנגלית (תנועה איטית – bumper-to-bumper; מדבקת פגוש – bumper sticker (שבארץ לעולם לא תודבק לפגוש, אגב)), והפועל "להיחבט" מופיע בצורתו הפופולרית ביותר דווקא כ"במפר" (מכוניות מתנגשות – bumper cars). לכן השומע האקראי יכול להניח שהמילה bump כלל אינה קיימת בזכות עצמה, ושכל מונחי הרכב שמזכירים אותה נהֱגים bumper.
- או כרגיל, שילוב של שלוש הסיבות לעיל (ועוד): המורפולוגיה הקלה על הפונטיקה, והצדיקה עצמה באמצעות סטטיסטיקה… או שדוברים שונים אימצו את הצורה המקובלת מסיבות שונות ומהר מאוד הצורה "במפר" חלחלה עד השתלטות.
כך או כך, בעידן אובמה חשוב לראות שלא תמיד ישראל נכנעת לתכתיבים האמריקאיים. הרי לכם דוגמה נוספת לתעוזה של העם היושב בציון, מאחז עברי-מודרני הקורא תיגר על ההגמוניה האנגלית-אמריקאית ומחזיר את הכחול-לבן דרך מפגעים שחורים-צהובים.
פסוט יפה מאוד.
דבר אחד מטריד אותי: מדוע, בפוסט הכתוב כל כך יפה בשפה העברית, מופיעה המילה "אנדמי"? האין מילה עברית מתאימה?
בשילוט בארץ הם נקראים גם road humps. ודרך אגב, מעולם לא שמעתי את המילה "במפר" בהקשר הזה. רק פסי האטה. בכל מקרה, לענייננו, אני לא בטוח שמבחינה פונוטקטית יש בעיה בעברית עם mp בקודה (באונסט זה כבר סיפור אחר). לפחות לא בעברית של ימינו. השאלה היא מאיזו שפה נכנסה ramp לעברית, או lamp לצורך העניין.
יובלצ'יק היקר!
ראשית, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. לפחות אצלי בראש היא פתוחה. בכל פעם שאני עובר על פסי האטה השאלה הזו עולה במוחי, בחיי. איך לעזאזל המילה הזו חדרה לשפה העממית שלנו הישר מאנגלית? זה פשוט מוזר.
שנית, היה מעניין לבדוק איפה בדיוק אצלנו קוראים להם ככה. יש מצב אולי שזה רק בחוגים להם אתה (ולצערי גם אני) משתייך?
שנית, לדעתי רק מה שאתה מכנה "סטטיסטיקה", כלומר תפוצתה של המילה bumper באנגלית שבתרבות הפופולרית האמריקאית אליה אנחנו חשופים, היא רלוונטית. יתר הסיבות נראות לי כמו "הדבקה", אולי פרט לפונוטקטיקה, שיש בה משהו, אם כי כמעט זניח.
אולם, גם את ההשפעה של ה"סטטיסטיקה" לפי דעתי פיספסת. "השומע האקראי יכול להניח"?? מה זה בדיוק? אתה מייחס יותר מדי מחשבה לתהליך הזה של יצירת ביטויים חדשים בשפה. אותך למירה אריאל!
לדעתי (שוב), עצם העובדה שהישראלים נחשפים למילה bumper במידה מספקת פשוט הפכה אותה ל"נגישה", והיא כמובן קצרה (ונוחה יותר להגיה?) מ"פסי האטה". ואל לנו לשכוח את נטייתנו לאמץ מלים אמריקאיות כשרק אפשר, וגם כשיש תחליף עברי למהדרין.
תגיד לי, אשתך לעתיד יודעת שאתה מתעסק בשטויות הבלשניות האלה במקום להתכונן לחתונה? בר אקטיבי כבר סגרתם?!
– שי
אני הייתי מחפש את ההסבר בתעתיק "באמפער", היינו ביידיש שממנה הגיע רוב הז'רגון המקצועי-תעשייתי בארץ עד '48, ובה גם נהוגה הסיומת "ער" כמו באנגלית, לכינוי בעל תפקיד או תואר.
חוצמזה – אני מכיר כמה אנשים שאשכרה אומרים "באמפ" וזה תמיד נשמע ממש טיפשי ולא קשור. ברגע שאזכר מיהם אלך להתנצל בפניהם.
אני תמיד אומר "באמפ" לא מעניין אותי מה אומרים לי או איך מסתכלים עליי.
פוסט יפה.
אוסיף, שהמילה באמפר כיכבה בתוכנית הטלוויזיה עתירת הרייטינג ארץ נהדרת, מלפני כשנתיים (דמותו של שאול מופז, שר התחבורה בזמנו, חזרה שוב ושוב על המילים "באמפרים, באמפרים", כפיתרון קסם לכל בעיות התחבורה). לטלוויזיה יש כוח להכניס מילה לשפה, אבל במקרה זה "במפר" כבר הייתה מקובלת ביותר לפני כן.
נראה לי שינון קלע בול.
למפה – אתה יכול לתת דוגמאות למילים בעברית עם mp בסוף הברה? אני מצליח לחשוב רק על מילים בלועזית פרופר כמו סימפ-טום. כי אם אין עם זה בעיה פונוטקטית, למה קוראים לך "למפה" ולא "למפ"?
שי – עזרא ודאי היה מעדיף אם במקום "בר אקטיבי" היית בוחר צירוף בעברית, למשל "מרזח פעיל".
עזרא – בשבוע הבא תתפרסם בתקווה סקירה על ספר שעשוי להפיג כמה מהחששות שלך ממילים שאולות. סלידה ממילים שאולות אינה אלא באמפר על אוטוסטרדת התפתחות השפה!
אי הימצאות רצף מסוים בשפה משמע רצף אסור בשפה? לא בהכרח. שוב, אני לא יודע מה הנחה את קיומו של באמפר במקום באמפ, אבל אני מניח שלא מדובר במגבלה פונוטקטית. אני מניח שכיום לדוברי העברית אין בעיה עם mp בסוף מילה, לאור השפעת האנגלית על עברית. ואין מה להיחפז להשוואה עם לאמפה וראמפה כי הן נכנסו לעברית בתקופה שונה ומשפה שונה (רוסית, כמדומני, ולא אנגלית).
יובל, אתה פטפטן (ובן השטן). בהולנדית אומרים drumpel, ועל זה נאמר "שולחן! שולחן! שולחן!".
מעניין, היום היה לי שיעור נהיגה וסיפרתי לו (מתוך התלהבות גרידא) על הפוסט הנ"ל. המורה שלי, מסתבר, הוא קיבוצניק לשעבר, והוא סיפר לי מחוויותיו הוא שבקיבוץ היו קוראים לפסי האטה "גבנונים"! הנה לכם מלה מלבבת לפסי האטה שהאנגלית המעווותת שלנו רמסה… נראה לי שמעתה אתחיל לומר גבנונים, ויהיו אשר יהיו המבטים שינעצו בי.
יום טוב!
*סיפרתי לו- למורה שלי לנהיגה, כמובן.