Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘אל-סייד’ Category

ושוב אנו עם לקט אייטמים אשר קצרים מכדי להחזיק פוסט משל עצמם:

1. במסגרת אירועי מאהל הדיור ביקר את המחנאים ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי. ומה היה לו לעשות שם? להיות קטנונולוג ו"להסביר שבעברית נכונה צריך להגיד "אני שוכר דירה" ולא "אני משכיר דירה"", מדווח עפרי אילני בארץ האמורי.

2. בתוך עמנו אנו חיים, ואין דבר שיותר מעניין את האינטרנטים בימים אלו מאשר גוגל פלוס. אחת התכונות מעלות התמיהה של הרשת החברתית היתה הבחירה שלא לאפשר למשתמש להסתיר את מינו בהגדרות הפרטיות, אולם לאחר מעט לחץ מצד המשתמשים גוגל התקפלה. השאלה, כמובן, היא מה עושים עם עדכונים אשר מעצם ניסוחם חושפים את מינו של המשתמש, כמו בדוגמה שניתנת בוידאו: "Greg added you to his circle". באנגלית, הפתרון הקיים והזמין הוא "Greg added you to their circle". בסרטון הפתרון מכונה בכינוי המעליב Grammatically questionable: המקור, סביר להניח, הוא בספרי עצות לשוניות גרועים כמו של Strunk & White, בעוד הבלשן ג'פרי פולום הראה מזמן שמדובר במבנה ותיק שמתועד בכתביהם של כותבים מן השורה הראשונה זה מאוד שנים. יחד עם זאת, פולום שיער שהתופעה, שנקראת Singular They, לא תופיע לפני שם פרטי, אם כי הכיר בכך שישנן דוגמאות נגדיות. והנה לנו עוד כמה.

אבל בעברית? קפטן אינטרנט שתרגמו את הידיעה בחרו בתרגום "גרג הוסיפו אותך למעגל שלהם". מפוקפק מבחינה דקדוקית? לא ולא. אסון דקדוקי אמיתי. כפי שמראה התחקיר המעמיק שערכתי לצורך הפוסט, מתרגמי גוגל פלוס התמודדו יפה עם העניין ובחרו ב"הוסיף/ה". פתרון מקורי אחר היה יכול להיות "נתווספת למעגלים של גרג". אבל אז כבר היה נמצא מי שהיה מקטר על הסביל.

3. גיא דויטשר מתראיין במוסף סוף השבוע של כלכליסט על ספרו החדש, שסקירה שלו, מאת דפנה שיזף, פורסמה ממש בבלוג הזה. כפי שהעיר איתמר, כלכליסט בטיבם כשהם פשוט נותנים לגיא דויטשר לדבר.

(ואיתמר מעיר עוד:)

4. בדרך כלל אני נמנע מלכתוב כאן על המעבדה שלי כדי לשמור על הפרדה בין הבליגה ובין העבודה. אבל כשיש ראיון כל כך מוצלח עם ידידתי כריסטינה הילי, שעבדה אצלנו במשך שנה על השוואה בין שפת הסימנים האמריקאית ושפת הסימנים הישראלית, אני לא יכול שלא להמליץ. על שאר הראיונות שם כדאי לדלג.

(ויש סיום אופטימי:)

5. סוזי לוסן, מורה בבי"ס תיכון במילווקי, כתבה בשבוע שעבר על נסיונה ללמד שיעור בלשנות בבית הספר. התיאור שלה מעניין מאוד ונראה כמו קורס מבוא לבלשנות בתואר ראשון: קצת פונטיקה ופונולוגיה, קצת מורפולוגיה ותחביר, קצת שיטות כתיבה, קצת רכישת שפה, קצת סוציובלשנות וקצת בלשנות היסטורית. הרקע השונה של כל תלמיד גם תרם לשיעור. יפה מאוד. היא מצרפת בסוף משוב שכתבו התלמידים, ולפחות לטעמי הוא פחות מלהיב מתיאור החומר. ואצלנו האוניברסיטה הפתוחה הוסיפה בשעה טובה קורס מבוא לבלשנות תיאורטית.

[ת' לדפנה]

Read Full Post »

רשמים מהרצאתה של פרופ' ונדי סנדלר, The Emergence of Prosody and Syntax and a New Sign Language ב-DCAL, University College London, 1/10/2009.

מי שמתמצא במחקר על שפות סימנים (או לפחות קרא את [הפוסט שלנו על] הספר "שפה במרחב") יודע שאחת הסיבות העיקריות למחקר על שפות סימנים הוא החיפוש אחר המשותף לשפות העולם. מעבר לזה, סנדלר טוענת ששפות סימנים הן השפות החדשות היחידות שצצות בעולם היום. מי שנתקל כאן במושגים לא מובנים אולי ירצה לחזור לסקירה על "שפה במרחב" להתרעננות.

פרוסודיה

פרופ' סנדלר השתמשה בשפת הסימנים של שבט אל-סייד, אותה הזכרנו כבר פעם, כמקרה מבחן של היווצרות תחביר מתוך פרוסודיה. פרוסודיה עצמה היא המונח הבלשני לכל מיני דברים שקשורים לאיך אנחנו הוגים את השפה – הטעמה, ניגון, עוצמה וכיוצא באלה.

שאלת המחקר שנידונה היא: האם פרוסודיה מופיעה בבת אחת? האם היא יוצרת סממנים ברורים בשיח לפני שהתחביר תופס צורה?
היכן מתחיל והיכן נגמר צירוף עצמאי במשפט? דוגמה מוכרת היא המשפט woman-without-her-man-is-nothing שאפשר לפסק בשתי דרכים: Woman: without her, man is nothing או Woman, without her man, is nothing, לפי ההטעמה והניגון.

בשפות דבורות, פרוסודיה ניכרת בהפסקות, עוצמת הקול, אורך ההברה, נשימה וטון. בשפות סימנים הסיפור דומה, עם דגש על הפסקות והבעות פנים. בשפת הסימנים הישראלית: קצב מובע באמצעות הידיים (עבור עניינים כמו חזרה והדגשת גודל) בסוף הסימן, הטעמה מובעת על הפנים לאורך כל הסימן.

שפת הסימנים של שבט אל-סייד (ABSL)

לפני כמאתיים שנה, אב ובניו הגיעו לנגב ממצרים. ל-2 מהבנים היה גן של חירשות. קופצים קדימה 5 דורות, נולדים 4 תינוקות חרשים בכפר. קופצים קדימה לימינו והיום יש 130 חירשים בשבט מתוך אוכלוסיה של 3500, וכל הכפר דובר ABSL. כלומר החירשים הם חלק מהותי מהחברה ואין ממש קהילה חירשה.

לגבי הדור הראשון של ABSL, יש סרטון אחד מ-1994. זו שפה פשוטה מאוד, כל משפט הוא מילה מייצגת מאוד, בד"כ שם עצם ("חרב", "סוס"). ככה אפשר לדמיין פידג'ין של חירשים. למעשה זה נראה לי בעיקר כמו מחוות. ישנן מעט הבעות פנים אבל הפסקות ברורות להטעמה.

המחקר

המחקר כלל שתי מסמנות דור שני מבוגרות ושתי מסמנות דור שני צעירות. כל אחת סיפקה דקה של מונולוג.

דוברות דור שני מבוגר: סימון יותר מהיר מדור ראשון, יותר סימנים, תנועות גוף/ראש אבל יותר ציוריות מאשר פרוסודיות.

דוברות דור שני צעיר: יותר סימנים, יותר כינויי גוף, אינדקסים וגם פרוסודיה בשביל שאלות. קשה לקרוא את התרגום הישיר של הסימנים, אבל כשמקודדים את הטקסט כולו לפי יחסי שיח (דיבור עקיף, שאלות, תלות בין פסוקיות) קל מאוד להבין אותו כי הפרוסודיה מראה איך החלקים משתלבים אחד עם השני. זה עדיין לא לגמרי תחביר, אבל זה כבר יותר דומה לחלוקה שאני עושה לפסקאות וחלקים בפוסט הזה.

מבוגרים וצעירים: אותה כמות של איברים פרוסודיים, וקצת יותר מאשר בדור הראשון. מה שכן, ישנו חיבור רב יותר בין הפסוקיות (45% ו-70% לעומת 0% ו-14% אצל הדור הראשון). יש גם התאמה בין סימנים פרוסודיים, קצב סימון והבעות פנים.

המסקנה שנתמכת מהניסוי הזה: פרוסודיה באה לפני תחביר ולוקח לה זמן להתפתח. ולמה זה? כי עזרים פרוסודיים מפנים את מקומם לאט-לאט לתחביר "אמיתי". לקריאה נוספת ומסבירת פנים קצת יותר מהתיאור התמציתי בפוסט הזה, ראו את המאמרים האחרונים של סנדלר ושל סווטלנה דצ'קובסקי:

Meir, Sandler, Padden and Aronoff (2009). Emerging Sign Languages. Oxford Handbook of Deaf Studies, Language, and Education Vol. 2
Svetlana Dachkovsky and Wendy Sandler (2008). Visual Intonation in the Prosody of a Sign Language. Master's Thesis.

Meir, Sandler, Padden and Aronoff (2008). The Roots of Linguistic Organization in a New Language. Interaction Studies 9:1, 133–153

Read Full Post »