Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘רוסית’ Category

זה יהיה פוסט קצר, כי כמה כבר אפשר לדבר על התבטלות העברית בפני האנגלית? (טוב, זה תלוי אם צריך לפרסם כתבה או לא)

נשיא האקדמיה ללשון, פרופ' משה בר-אשר, מקונן על החלטת האוניברסיטה העברית לפיה ניתן להגיש מעתה עבודות דוקטורט גם באנגלית ולא רק בעברית.

"מכאן ואילך מנסחים תקנון חדש ובו הקביעה: 'עבודת הדוקטור תוגש בעברית או באנגלית'. ובזה בא המוסד הנכבד הזה כמו להודיע שחל פיחות במעמד העברית בו. הרי ברור שבלי משים החלטה גוררת החלטה ותקנה גוררת תקנה, ובסופו של דבר יגבר הלימוד באנגלית והתהליך הזה יגרור גם הוראה באנגלית בבית הספר היסודי ובתיכון". הוא שיגר מכתב לחברי הסנאט באוניברסיטה העברית, ובו מחה על ההחלטה לשנות את סעיף התקנון לתלמידי המחקר.  

שום דבר חדש בינתיים. אבל בין נימוקיו של בראשר ההכרזה הבאה:

"אנשים אינם אומרים 'שלום' ו'להתראות' אלא 'הי' ו'ביי'. אנו מושכים בידינו תרבות בת יותר מ-3,000 שנה שהתנהלה תמיד בעברית, גם כשדיברו לשונות אחרות. יש ברשות הרבים סחף במעמדה של העברית, ומי שהעניין הזה יקר לו צריך לעמוד על כך. אני לא מדבר על שוטרי לשון, אלא על אוהבי לשון ושוחריה שצריכים להסביר את הערך התרבותי של הדבר הזה".

לא הבנתי. מה זה אומר שהתרבות "התנהלה תמיד בעברית, גם כשדיברו לשונות אחרות"? איך זה עומד מול העברית היהודית מחד גיסא והיידיש מאידך גיסא? הארמית? הרוסית? ואיזה נזק נגרם עתה כשפרופ' בר-אשר השתמש במילים אלא (שאילה מארמית) ושוטר (שאילה מאכדית), אינני יודע.

והכי חשוב, שבסוף הכתבה מופיע הקישור Read this article in English.

Read Full Post »

פחות משבועיים נותרו לבחירות ותשדירי התעמולה מציפים את המסך כגשם בעמק חפר. אני חובב תשדירי בחירות אבל היות ואין לי טלוויזיה אני מסתמך על קישורים שאנשים שולחים לי ועל דברים שאני מוצא בעצמי ברשת. לכן, אם אתם רואים משהו מעניין לשונית באחד התשדירים, שימו בבקשה קישור בפייסבוק שלנו או שתשלחו לנו דרך 'צרו קשר' ואנחנו נשתדל להישאר עם האצבע על הדופק. אז אחרי שפירשנו את הערבית של אריה אלדד ומיכאל בן ארי, הנה לקט נוסף. על מנת שלא למלא את העמוד בסרטוני יוטיוב, אף אחד מהתשדירים לא מוטמע כאן אבל כולם נגישים בקישורים.

  • שס: אריה דרעי אומר "אצלנו זה לא הבטחת בחירות" אבל הכתוביות מתקנות אותו ל-"זאת" (0:40). יש לי קטע עם כתוביות שמתקנות את הדובר בכוח (ולפעמים הן אפילו באות לברך ויוצאות מקללות).
  • עוד שס: בסרטון האגרסיבי 'כוכבית גיור' מופיע בחור יהודי תמים מתחת לחופה עם כלתו הסלאבית. שס רומזים שממשלה עם 'ישראל ביתנו' תגייר שיקסעז רוסיות בהרף עין ורק שס תוכל לעצור בעדם. בחתונה עצמה מתנגן השיר 'מברוכ עליכ יא עריס מברוכ' – אני די בטוח ששמעתי אותו בחתונות יהודיות, ולא ברור לי מה שיר בערבית אמור לרמוז כאן.
    באותו תשדיר יש גם טעות כפולה (0:35). הפקס פולט תעודת גיור עבור MARINA IVANOF, שמה של הכלה, אבל זה לא יכול להיות: ראשית, אין F ברוסית, רק במילים שאולות. אמנם מבטאים V סופית בתור ף', אבל למיטב ידיעתי התעתיק הוא תמיד V. שנית, שמות משפחה סלאבים עובדים בצורה שונה מזו שאנשי שס אולי רגילים אליה. בגלל שמדובר במקרה הזה בשם המשפחה של אישה, הוא להיות איבאנובה ולא איבאנוב. אלא אם שס מנסים לרמוז שב-'ישראל ביתנו' לא יודעים רוסית, אבל אני בספק אם זו היתה המטרה.
  • הבית היהודי: איילת שקד, אורי אורבך ונפתלי בנט מבטיחים תשדיר בחירות כנה וישיר, בלי להשתמש בכל הטריקים הישנים ובלי ללכלך על יריבים אלא רק להגיד במה הם באמת מאמינים. אבל העברית שלהם בתשדיר הזה היא ללא רבב, בצורה שנדיר מאוד למצוא בימינו: "נראֶה לכם" (ולא נראָה), הגייה תקנית של ו"ו החיבור, הגייה נכונה של אותיות בג"ד כפ"ת (או לפחות בכ"פ), וכן הלאה. אותנטי.
  • בל"ד: ולסיום, התשדיר הזה נפסל כי הוא "מגחיך את ההמנון". הכתוביות טובות אז אין לי מה להוסיף עליהן. לחובבי ההמנונים המגויסים ובשביל טעם של פעם, נזכיר את גירסת הטראנס של 'עלה ירוק' להמנון מ-1998.
שמתם לב למשהו ששווה לנתח בתשדירי התעמולה? הלשינו כאן בפייסבוק או דרך 'צרו קשר'.

Read Full Post »

אז יש דבר כזה, האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, ושם מסתובבים למיטב ידיעתי מיטב סוציובלשנינו. ספינת הדגל שלה היא כתב העת עיונים בשפה וחברה, שגליון מיוחד שלו יצא לאור ממש לאחרונה. עיינתי בתוכן העניינים של "עיונים", ותשמעו – יש מה לקרוא. לצערי את כתב העת אפשר למצוא רק במיטב ספריות ארצנו, אלא אם אתם משלמים על מנוי מכספכם, ולכן טוב עשתה האגודה שפתחה את הגליונות הקודמים של כתב העת לקריאה חינם במשך החודש הקרוב. אז אני ממליץ להקדיש קצת זמן לעיון בארכיון, ובינתיים אבחר כמה תקצירים מסקרנים מהגליון האחרון, שדווקא לא נגיש לציבור.

נושא הגליון המיוחד הוא "שפות לא יהודיות המדוברות בישראל כיום", וכבר יפה לראות שמדובר ביותר מאשר "רק" ערבית ורוסית. ניתן למצוא מאמרים על מעמד הצרפתית בישראל וה"קקופוניה הפרנקופונית"; על היחס לספרדית בקרב עולים מאמריקה הלטינית; על היחס לשפה של סטודנטים יוצאי חבר העמים בישראל; על הוראה באנגלית במכללה הדתית שאנן; ומאמר מאת כרמל וייסמן על שימוש במילים לועזיות בפקצית.

חוץ מזה נסקרים גם שלושה ספרים: עברית אינטרנטית הזכור לטוב בביקורת של איילת עוז; הספר פמיניזם, משפחה וזהות בישראל: שמות משפחה של נשים מאת מיכל רום ואורלי בנימין; וספרה המסקרן של אסתר בורוכובסקי בר-אבא, העברית המדוברת – פרקים במחקרה, בתחבירה ובדרכי הבעתה, שיושב לי על המדף מזה תקופה.

הנה שני תקצירים לדוגמה, של שני המאמרים שקוסמים לי הכי הרבה מבחינת המתודולוגיה (ועוסקים במקרה בערבית, אבל מכיוונים שונים לחלוטין). מי שמוצא פנינים בגליונות ישנים יותר מוזמן לשתף בתגובות.

הנגנה בערבית המדוברת של חיפה: מחקר תחבירי-פונטי סוציו-לשוני
יהודית רוזנהויז
הנגנה היא רכיב חשוב במערכת הפונטית-הפונולוגית של כל שפה. תחום זה כמעט לא נבדק ביחס ללהגים הערביים בישראל, אף שיש בו עניין מבחינה תיאורית, אנליטית והשוואתית. המאמר דן בהיבטים של הנגנה בקרב דוברי ערבית ילידיים נוצרים, יהודים ומוסלמים מחיפה. לצורך הבדיקה שימשו טקסטים מן המאגר של גבע-קליינברגר ( 2004 ) המופיעים באתר SemArch באינטרנט. החומר הלשוני חולק ליחידות תחביר-הנגנה ונותח בעזרת התוכנה .Praat
הוצגו שתי שאלות מחקר: ( 1) מהן תכונות ההנגנה של מבנים תחביריים מסוימים בלהג הערבי בחיפה? ( 2) האם יש הבדלי הנגנה בין להגי העדות? על פי השערת בלנק ( 1964 ) ייתכן שיהיו בישראל (ובלהגים אחרים) הבדלים מינימליים תלויי-עדה שישתקפו בהנגנה ובפרוזודיה של הדיבור. המחקר הנוכחי לא גילה הבדלים בין-עדתיים אלא הבדלים תחביריים-פרוזודיים תלויי נושא, רגש ותחביר. במאמר נידונות השלכות סוציולינגויסטיות של ממצאים אלה.

תפקיד השפה בארבעת מסמכי החזון בשינוי ההקשר הסוציו- פוליטי בישראל: לקחים מחינוך דו- לשוני
מוחמד אמארה ואימן אגבאריה
המאמר בוחן את התפקיד הסוציו-פוליטי המיועד לשפה הערבית בארבעת ניירות העמדה הידועים בשם "מסמכי החזון העתידיים", שהתפרסמו מטעם מוסדות פלסטינים-ערביים במדינת ישראל. בהציעם תכנית להעברת יותר כוח, הכרה ושוויון למיעוט הפלסטיני בישראל, המסמכים גם מבקשים לסיים את ההגמוניה הלשונית של הרוב היהודי בישראל. נוסף על כך, המסמכים מקדמים באופן מפורש שינויים להעצמת הנוכחות והשימוש בשפה הערבית במרחב הציבורי, הן מבחינה אינסטרומנטלית כאמצעי לתקשורת והן מבחינה סימבולית כביטוי לזהותם הלאומית והתרבותית של הפלסטינים.
כפי שמאמר זה מגלה, המסמכים מבקשים לשנות את ההסדר ההיררכי והמרובד של האזרחות הישראלית, שמשמר את השליטה האתנית של הרוב היהודי, באמצעות קידום דו-לשוניות. ליתר דיוק, המסמכים מציעים שהמדינה תאמץ דו-לשוניות כמאפיין המגדיר את זהותה של מדינת ישראל, וכמנוף לסיום ההגמוניה האתנית היהודית ולהפיכת ישראל למדינה דו-לאומית. בשעה שמאמר זה מכיר בסיכויים הטמונים בדו- לשוניות, בהישענותנו על תובנות מן הספרות על אודות החינוך הדו-לשוני כדרך לפתרון סכסוכים, המאמר גם טוען שסיכויים אלה עשויים להיות לא ממומשים, בלי לגרום לשוויון מוחשי ולהכרה אמִתית ביחסים בין ערבים ליהודים בישראל.

Read Full Post »

יש סיכוי טוב שאני עומד לחדש לכם משהו ברשומה הזו, אם לשפוט מהתגובות המופתעות של חברים אותם שאלתי. בואו נדמיין שחפצה נפשכם בהורדת סרט מהרשת. יכול להיות שתמצאו את עצמכם בפורום זניח, בפתיל שנפתח כך:

תסלחו לי אם לא אציין מקור

והשאלה היא: מה קורה בכותרת ההודעה הזו. מה זה לעזאזל "איכות סוסה"? איך מבטאים את זה בכלל? אתם מוזמנים לגגל ולהתרשם שאפשר להיתקל בצירוף הזה ברחבי הרשת דוברת-העברית, בעיקר באתרים שעשויים להיראות מפוקפקים (אתרי הורדות, שידורים ישירים וכיוצא באלה). אתן קודם את ההשערה שלי ואחריה מספר אלטרנטיבות.

היפותזת הסוס

היפותזת הסוס: בעברית המודרנית מתפתח שם תואר חדש, "סוס/ה", במשמעות 'טוב, מצוין'. שם התואר הזה נובע מהשוואה לסוס כחיה אצילית, חזקה ומהירה, אבל עבר תהליך שבו הפך מהשוואה מפורשת עם שם העצם לשם תואר קצר יותר: 'סרט סוס', 'סרט איכות סוסה'.

בגלל שהמקורות היחידים שיש לי הם ברשת, אני לא יכול לדעת מראש איך מבטאים את המילה (סוּסה? סוֹסֶה?). אם מקור הצירוף הוא באמת במילה סוּס ניתן לצפות שנמצא הטיות שונות של המילה. כך אכן קורה (ההדגשות שלי):

גם אם יש תקיעות אני יסדר את זה :| אבל שאלתי 3 אנשים אמרו שאין תקיעות לפי דעתי יצאה לי איכות אחת הסוסות :O מה אתם אומרים ??? טוב שיפרתי אותה קצת וניסיתי לתקן תתקיעות .. [מקור]

בדומה, בן לי מצא את הטקסט השיווקי הבא:

Getservr חברה חדשה למכירת סרברים עים איכות סוסה שווה לקנות סרבר אנו מציעים 900 מפות חדשות וסוסות 73 מודים סוסים וטובים יותר מדיי מודים יותר מדיי מודים יהרסו תסרבר שלכם אבל אנו ניתן לכם סרבר סוס בלי בעיות
כולם לקנות שווההההההההה

ניתן למצוא איכות סוסים וגם איכות סוס, אבל לא איכות סוסות. מהציטוט למעלה נראה שמדובר בתואר; אבל השימוש ב'איכות סוסים' גורם לי לחשוב שהסוסים יכולים עדיין לשמש בשם עצם סומך במבנה סמיכות (ואולי הגיע הזמן לחרוץ את דין אוטו מאה אלף דולר לטובת מבנה של ש"ע+תיאור, להבדיל מסמיכות. השוו גם את "חם שועלים"). הסיבה שזה חשוב היא כדי לבדוק אם סוס נשאר שם עצם או שהוא הפך לשם תואר. כך או כך, שם תואר או סמיכות, הסוס שלנו לא חייב לתאר רק את המילה 'איכות': סרט סוס, מוזיקה סוסה. ניתן אפילו להשתמש בתואר הפועל: "וואו יצא לי איכות סוסה מדיי :|".

מאיפה זה בא? אפשרות אחת היא שמדובר בשאילה משפה אחרת. המבנה הזה לא קיים בעברית תקנית, אבל הוא גם לא קיים באנגלית או בערבית. שאלתי את ידידתי א' אם אפשר לומר משהו דומה ברוסית, ומסתבר שלא: אפשר לומר 'לאכול משהו בכמות סוס', אבל זהלא מה שאנחנו מחפשים. אז אם זה לא תרגום ישיר, זה חייב להיות תהליך שקורה בתוך העברית.

כפי שכבר רמזנו למעלה, מדובר בתהליך של מעבר משם העצם הרגיל סוס לתואר החדש סוס. פעם היינו אומרים על מישהו שהולך הרבה למכון הכושר שהוא "סוס רציני", או "איזה סוס הוא". בסוף 2003, הודעה בפורום סטייל וסגנון בתפוז ביקשה: "שרשרו פה את ת'סלנג שלכם! ואך ורק שלכם.. המילים הכי מוזרות הכי מצחיקות ושאתם הכי אוהבים..". זו היתה תגובתה של LipStiK:

סוסה\ כל חיה אחרת שמתאימה- משהו בהגזמה.. כאילו "יוו איזה מזיעה כמו סוסה" "למה אתה מתנהג כמו סוס?!" וכו' וכו'…

בכל המקרים האלה סוס הוא עדיין שם עצם. אבל היום סוס כבר יכול להיות תואר, ממש כמו ירוק או גבוה.

מתי התהליך הזה קרה? אני יכול רק לנחש. מבלי לנסות ולתארך ממש (הימים ההם חלפו) מצאתי את ההופעה הבאה משנת 2006, למשל, שבה אפשר ממש להרגיש את שם העצם הופך לאט לאט לתואר: "איזה איכות.. סוס אמיתי." אם אני צודק, ההשוואה ל'סוס אמיתי' הפכה תוך שנים ספורות ל'סוס' וזהו, ועל הדרך הפכה מהשוואה מפורשת לשם תואר. יכול להיות שהמילה 'איכות', שכל כך מזוהה עם הצירוף הזה (לפחות עבורי), תרמה לתהליך: סוס (ש"ע) > איכות סוס (ש"ע, סמיכות) > סוס (תואר). זה נראה לי הגיוני, אבל בואו נפסול כמה הסברים חלופיים.

סוף הדרך

כשנתקלתי בצירוף לראשונה חשבתי שאולי מדובר בשיבוש של סלנג מוכר יותר, 'סוף הדרך'. חשבתי שאולי מבטאים את המילה סוֹסָה, במלעיל (SÓsa). אם זה נכון, התהליך נראה כך: סוף הדרך > סופַדָרך > סוסַדֶרך / סוֹפָה > סוֹסָה. הצליל [f] הופך לצליל [s] כחלק מאיזשהו תהליך הידמות.

אבל זה לא נכון. ראשית, כי הנתונים שהוצגו לטובת הניתוח הסוּסי משכנעים יותר. ושנית, היינו מצפים למצוא את שלבי הביניים, כלומר תיעוד של החלקים שבין סוף הדרך ובין סוסה. מצד אחד, לא מצאתי הופעות של "סוסדרך" או של "איכות סופה". מצד שני, כן יש מספר הופעות בודדות של "סוס הדרך".

SOSA

ידידי הופ הציע שאם בעולם אתרי האינטרנט המפוקפקים עסקינן, אולי היה פעם אתר מפורסם בשם "סוסה", והשם דבק. דמיינו למשל שאומרים על קובץ שהוא "איכות נאפסטר"; לא סביר, במיוחד לא בימינו, אבל אפשרי. זה אמנם תמיד יתכן, אבל לא מצאתי אתר מתאים בשם Sosa או SOS. הניתוח הזה נראה לי כמו מבוי סתום.

ולסיכום

"איכות סוּסָה", אומר הדור הצעיר, או אולי רק כותב — ועל הדרך גם יוצר שם תואר חדש, סוס/ה. זה יותר סביר מהאפשרויות האחרות, שמדובר בשיבוש של "סוף הדרך" או בשם של אתר. אם אנשים באמת מדברים ככה או לא (קרוב לוודאי שכן), ימים יגידו.

[נ.ב. מנהלתי: אנחנו בפייסבוק עכשיו, בואו לחבב]
[בונוס למי שקורא עד הסוף: אם מחפשים horse quality בהגוגל התוצאה הראשונה היא האתר ההולנדי הנהדר הבא: HorseQuality – De ultieme wellness voor uw paard! Een gelukkiger en soepeler paard door massage. בתרגום חפוז מהולנדית זה משהו כמו "הבריאות המושלמת לסוסך! סוס שמח וגמיש באמצעות מסאז'."]

Read Full Post »

במסגרת הנהי האינסופי של אסכולת הזאב-זאב, ההמדינה-מתפרקת והכולם-פשיסטים (מה שמזכיר לי: שלום לכל מי שהגיע דרך החברים של ג'ורג'), שלום ירושלמי מתבכיין לו במעריב (תודה להסקירה היומית של שוקי טאוסיג בהעין, שהרי לא הייתם תופסים אותי מת נכנס לנרג/קורא מעריב ביוזמתי):

מי שקרא את הפרוטוקולים של הוועדה לבחינת קשרי הון שלטון שפורסמו ביום שישי בהארץ לא התקשה למצוא הבדלים בין ישראל לבין מצרים של חוסני מובארק ואלג'יריה של בן עלי. בשלוש המדינות קיימת כנראה מערכת משומנת של תן קח. במצרים ובתוניסיה מתחילים לפחות לעשות תיקון. [ההדגשה שלי – י.פ; "אלג'יריה" במקום "תוניסיה" – במקור]

אלא אם הבנתי לא נכון*, ירושלמי רצה לומר כאן שהדמיון בין ישראל למצרים-תוניסיה  ברור, לא ההבדל. כך נפל קורבן לאחת המגפות של השפה האנושית – שלילה שגויה. כי מה שיצא לו, זה שלא קשה למצוא הבדלים, כלומר קל למצוא הבדלים, כלומר יש המון הבדלים. וההקשר בוודאי אינו רומז שלכך התכוון. אתם יכולים לקרוא את כל הטור, אבל לא הייתי ממליץ.

ג'פרי פולום הוא לרוב זה שמתייחס לתופעה בספינת האם, ושם אספו דוגמיות מרשימות בהרבה. זו האחרונה שבהם, ואלוהים שישמור.

וזה בוודאי המקום לחלוק אתכם את משנתו של פרופסור ויטלי מילמן מהחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, שטוען שהמספרים השליליים לא היו יכולים להומצא על-ידי מתמטיקאי דובר אנגלית, כי כפל של מספר שלילי בשלילי נותן חיובי, ואילו באנגלית אין שלילה כפולה שנותנת חיוב (האמנם? יחליט הקורא המלומד לאחר שיעיין בפוסטי הלנגוואג' לוג לעיל). זאת לעומת הרוסית, למשל, שבה "יש משפט עם 11 שלילות שהשומע צריך לחשב את מספרן כדי להבין אם הוא חיובי או שלילי בסיכומו של דבר". אז ראשית כל – ספיר ווורף מתמוגגים בקברם בקבריהם, שנית כל – דוברי רוסית יקרים, אתם יכולים לערוב לקיום המשפט הנ"ל? ושלישית כל – דובר איזו שפה בעצם המציא את המספרים השליליים?

המשך…

Read Full Post »

שחר שואלת לפשר הביטוי "דפק לו ברז" והאם ישנם ביטויים דומים בשפות אחרות עבור מה שקורה כשמישהו לא מגיע לפגישה. היא גם נידבה מספר ביטויים כאלה בעצמה, ובכך חיבבה עצמה מאוד על העורכים שמעט עבודה נחסכה מהם. נתחיל עם הממצאים, ובראשם אלו שהיא מצאה:

  • בצרפתית (בלגית, ואולי בצרפתית בכלל) אומרים "הניח ארנב".
  • בערבית אומרים "הצית" [לא הכרתי – א"ק].
  • ברוסית ישנם ביטויים שונים, תלוי את מי שואלים ומאיזה דור הוא. ישנו ביטוי ישן שמשמעו להתניע דינמו לשווא.
  • בסוואהילי אמרו לה "שזה משהו גס שלא מוכנים לתרגם לי מילולית".
  • באנגלית – stood me up, "העמיד אותי".

מספר ממצאים משפות נוספות שליקט מדור חיפוש קרובים בבלוג:

  • בספרדית ארגנטינאית אומרים hizo la pera, כלומר "עשה את האגס".
  • בגליציאנית אומרים darlle plantón, "נתן לו עציץ גדול".
  • בצ'כית אומרים ulejt se, "שפך קצת מעצמו".

וכן הלאה וכן הלאה, עד בלי די, באושר ועושר עד עצם היום הזה. קוראינו מוזמנים להוסיף בתגובות (נגיד, אם יש קוראי פרסית בקהל). למי שתהה, לגרמנים אין מילה ל"להבריז מפגישה".

ועכשיו להתקלתה של שחר:

רציתי לשאול את כותבי הבלוג אם הם מכירים עוד ביטויים בשפות שונות למושג זה? והאם אתם יודעים את המקורות לביטויים הללו שהקשר הסמנטי ביניהם לבין חוסר הגעה לפגישה ניראה מאוד קלוש?

התשובה הפשוטה היא לא. מדובר בסוג הביטויים שקשה מאוד לתארך ולהבין, במיוחד בשפות שפחות מוכרות לנו. למשל בעניין הדינמו הכושל ברוסית, האינפורמנטים ששאלתי הסבירו לי שפעם הדינמואים ברוסיה לא היו שווים כלום והיה אפשר להתניע אותם ואז לחכות במשך שעות ללא ברכה בעמלך. משם "דינמו" הפכה למילה שמתארת בחורה שלא נותנת, והשאר היסטוריה. או משהו. מי יודע. ולכן אומר בפשטות ששאלה כזו, לגבי הביטויים שמופיעים למעלה, גדולה עליי. אולי מגיבינו יוכלו לספקלץ.

[ת' לשחר, אריאל ודוד]

Read Full Post »

תקריות דיפלומטיות עשויות להיות משונות למדי. הודו זועמת על ניו זילנד לאחר שמגיש הטלוויזיה פול הנרי עשה חוכא ואיטלולא משמה של ראש ממשלת דלהי, Sheila Dikshit:

בהודו, אומה גאה, לא עברו על העניין לסדר היום ותבעו את פיטוריו של המגיש (מה גם שלהנרי היסטוריה של התבטאויות מעוררות מחלוקת, וכשאני אומר "מעוררות מחלוקת" אני מתכוון "גזעניות"). אבל מה באמת שמה של דיקסיט?

בהיעדר הקלטה בהישג יד נסתמך על הכתיב, ובהיעדר דובר הינדי בהישג יד נסתמך על ויקיפדיה (אבל שימו לב להערתו המחכימה של טל בתגובות). אם כן, בכתב הדוונאגרי המהפנט נכתב שמה של הפוליטיקאית शीला दीक्षित. האות המעניינת אותנו היא क्ष, דיגרף (תו כפול) המורכב מהתו क, שהגייתו k רגילה, ומהתו ष שעושה את כל הבלגאן. זוהי ס' כפופה (רטרופלקסית), מהסוג שקיים גם ברוסית ובמנדרינית למשל. הסימן הפונטי המקובל הוא ʂ, אך בתעתוק מדוונגארי מקובלות לרוב הצורות sh (כמו במנדרינית) או ṣ. את שם המשפחה ניתן למצוא בכמה צורות, ביניהן Diksit, Dikshit ו-Dixit.

איך זה נשמע בכלל? ככה. לאוזניים ישראליות העיצור עשוי להישמע בדיוק כמו ש' רגילה, אבל זה לא כך. בהינדי מבדילים בינו ובין श (עיצור מכתשי-חיכי שסימנו ɕ) ו-स (ס' "רגילה"). גם במנדרינית מבדילים בין שלושת העיצורים האלה (s, x, sh). אני מקווה שכשלמדתי מנדרינית לא הבכתי את עצמי בצורה דומה, אבל יכול להיות שפישלתי עם ההינדי; אנא תקנו אותי אם אתם מכירים את השפה והכתיב.

शीला दीक्षित

Read Full Post »

ויהי ערב. תם הכנס. אלה היו רשמיי:

17:50: שוב פינאלה, שוב סמנטיקה. אין, אין על סמנטיקה. סוזן רוטשטיין חולקת את רשמיה לגבי שמות עצם ספירים ובלתי-ספירים, וכאלה שהם לפעמים כך ולפעמים כך, וכאלה שההקשר מכריח אותם להיות כך ואיך יודעים שזה קורה, משפטים בהם סופרים דווקא שמות בלתי-ספירים. דוגמאות מאנגלית, עברית והולנדית, שחלקן חולק כבוד מיוחד לדר' סוס (1965). אח, סמנטיקה.

16:45: דינה אורנשטיין ויעל גרינברג מכשפות את הקהל עם ניתוח סמנטי של סתם. כבוד לנבחרת הביתית.

15:30: לביא וולף סיים את הרצאתו על "כשאת אומרת טעים למה את מתכוונת". לפי הגישה שלו לטענות כמו "העוגה טעימה", יש לדובר בראש קבוצת אנשים ממושקלת לפי חשיבות, ורף שצריך לעבור אותו כדי להיות טעים. הדעות בתוך קבוצת האנשים משתקללת לפי חשיבותם, ואם בסך הכל עברנו את הרף אז העוגה טעימה.

עכשיו מדברים אולגה קגן וסשה אלכסיינקו על הסיומת הרוסית "אוֹבָט".

בשולי הכנס: מודעה בקפה גרג לפיה הרשת "מחפשת עובדים בפריסה ארצית". דו-משמעות תחבירית, מישהו?

14:05: חזרנו מהפוגת הצהריים בשעה טעונה. גלית ששון בהרצאה עם נושא מבטיח להארד-קוריסטים שבינינו – מילים ניגודיות בלא פחות מ…אספרנטו! צלם בהיכל הגנרטיביזם.

12:25: אוון עושה לי חשק לכתוב את הפוסט הזה על אופטימליות שהבטחתי פעם.

הרצאה מדעית נקייה. תענוג.

אוון במילות סיכום: אין ספק שבמילים הטבעיות לעברית אין תופעה של הרמוניה. אין ספק שבמילים שעברית שואלת משפות זרות יש הרמוניה. אז אפשר לומר שהרמוניית תנועות היא תופעה אוניברסלית, שמופיעה רק בפריפריה של השפה (כלומר במקומות שבהם הצלילים נושאים פחות מידע). עוד סימוכין לכך – טורקית, שפה שנודעת בהרמוניה התנועתית שלה (ר' אריק אינשטיין בכבלים, 1990), מהרמנת לחלוטין רק את המוספיות שלה. רוב המילים הבסיסיות דווקא כן כוללות מגוון של תנועות.

12:00: ההרצאה של שירה פרבי (אֶת אָל) על קבילות ביטויים חוזרים בעברית כוללת תוצאות קצת מפתיעות: מניפולציות על סיבוכיות המשפט (כמו להכניס את הביטוי החוזר לתוך עוד משפט משועבד) לא משפרת את המידה שבה הכינוי החוזר מתקבל לעומת המשפט המקביל ללא הכינוי החוזר. כדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על השיפוט של דברים כמו דינה מסכימה לפגוש את הצלמת שטל סיפר שדן פגש (אותה) בחיפה.

אבחנה מרתקת תורנית: כל התמסירים (handouts) עד כה היו בעלי מספר עמודים זוגי. כולל זה של ההרצאה הקרובה – אוון גרי כהן באתנחתא פונטית/פונולוגית, הרמוניית תנועות בשאילת מילים לעברית (או: למה לעזאזל אנחנו אומרים קנגוּרו?)

11:20: נזכרתי בדבר: אתמול חשבנו שוב על בעיית המשגת משפטי העיבוד הסבוכים, אז הרי הרעיון שלי: Garden Path הוא משעול, ונדמה שמקור המשפטים האלה בגיהנום. לכן, מִשׁאוֹל (מחשב אמיתי אולי, אבל הכפתור של השווא לא עובד. עמכם הסליחה).

אם כן, משאול. דונו.

10:45: דוגמה מעניינת אצל בלטי: מבנה תחבירי שמפורסם במסובכותו הוא פסוקית זיקת מושא (דיברנו על זה בדגש, לא מוצא כרגע): הפיל שהג'ירפה רוחצת (זו לא בדיוק הדוגמה שלה, שמתכתבת קצת עם crash blossoms אגב) נחשב ביטוי קשה לעיבוד. מה עושים? מסבכים אותו עוד יותר על-ידי הוספת סביל, ואז מתקבל ביטוי קל יותר לעיבוד… הפיל שנרחץ על-ידי הג'ירפה. בלטי מסבירה שכעת התפקידים של הפיל נשארים "מקובצים" ביחד ואין את הג'ירפה שמפריעה למהלך העניינים הלינארי.

רגע, מה עם הפיל שהג'ירפה רוחצת אותו? על ביטויים חוזרים בעברית, בהרצאה הבאה.

ומה יהיה עם כל הגופן בולט שלי? לפחות לי אין פטיש סימני קריאה.

שעה שמחה (10:10): ברוכים הבאים ליום השני של כנס האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית. היום בולג עבדכם הנאמן, ואפילו ממחשב אמיתי. לפני שאקדיש מלוא תשומת לבי להרצאתה של אדריאנה בלטי על גזירות מורכבות, מילה של נזיפה: בלשנים חישוביים! איפה אתם? הנה כנס חשוב מתחת לאפכם ממש, ואתם אינכם בנמצא. נא לתקן לקראת יאטל 27.

———————————————–

קישור לאתמול

Read Full Post »

תודה לכל מי שעקב במהלך היום. תודה דגשית גם לבן לי על עדכוני הטוויטר (http://twitter.com/dageshkal‏ , כן?) וליובל על החברה. מחר אעביר לו את שרביט העדכונים ואם היום השני של הכנס יהיה מוצלח אפילו חלקית יחסית ליום הראשון, מצבנו יהיה טוב.

והנה הסיכום המתגלגל:

18:00‏ והיום הראשון תם עם הרצאה מעניינת של יועד וינטר על כינויים חוזרים וטיפול בסקולם (יובל יסביר כבר מה זה). סיום הולם ביותר. וגם, נראה לי שזיהיתי מגמה או לפחות תופעה: בלשנים תיאורטיים שלא מתביישים למצוא דוגמאות ודוגמאות-נגד בגוגל. יובל רק מציין בצדק שבאינטרנט הגדול והמפחיד קשה לפעמים לדעת אם מדובר בדובר יליד או לא.

16:15‏ סשן צהריים אינטנסיבי היה לנו.
רועי גפטר בודק נושא אהוב, צירופי שייכות כמו "נפל לי הארנק". הוא הציג ניסוי שתומך בתיאוריה לפיה התקינות של משפטים כאלה (השוו *נפל השיפוצניק לחיים) נובעת ממאפייני השייכות: חי/דומם, מסוים/לא וכו'.
עידית דורון שמה לה למטרה לעורר את המחקר השמי עם תיאוריה איקונוקלסטית על ארגטיביות בניאו-ארמית.
ואורה מטושנסקי עשתה להטוטים תחביריים כדי לנסות ולתת תיאור אחיד לשימושים השונים של same‏ ומקבילותיו בשפות נוספות. אם כבר אורה, נזכיר בהזדמנותאת בדיחות-התחביר ובדיחות-חומסקי בדף הבית שלה,‎ ‎http://www.let.uu.nl/~Ora.Matushansky/personal/personal.html.

13:45 בלוגרי שפה נוספים כאן: גבי דנון ועידן לדנו. אני לא שואל אותם למה הם לא בולגים יותר על שפה כדי שהם לא ישאלו אותי למה אני כן.

13:30 מה יש לאכול בבר אילן? אין בשר! מזל שהיתה שווארמה מעבר לכביש. ‏

‏12:30 הפסקת צהריים, במהלכה אני מגלה שבן לי דרש ממני להשתמש בפחות סימני קריאה. מה לעשות, בלשנות זה מלהיב. וגם בורקס.

אולגה קגן מנסה למצוא מאפיינים לתחיליות פעלים ברוסית ולהצרין את כולם באמצעות פעולות על קבוצות. בעצם לא הכל, במידת האפשר. הרצאה סולידית ביותר, אחשוב על זה בהקשרי שפות גרמאניות.

11:20‏ אני מרגיש לא בנוח עם כל כך מעט תחבירנים וכל כך הרבה סמנטיקאים. פינטר מייעץ: "כשאתה במיעוט תשתוק". אבל מספיק פוליטיקה.

11:05‏ ברברה פארטי, סמנטיקאית מדופלמת, סיפרה על הבדלי נומינטיב/גניטיב ואקוזטיב/גניטיב ברוסית. ההבדלים ניתנים להוסבר ע"י התייחסות לכלליות של שם העצם או הפעל במסגרת של הלבנה סמנטית. במילים אחרות: הבנתי את כל ההרצאה הראשונה! ווהו! ויש כיבוד! ווהו!

09:25‏ אחרי סיבוב קצר בקמפוס נפתחה ההרשמה. אז ספרון אבסטרקטים יש, קפה יש, הרשמה יש, האינטרנט עובד ועכשיו הכל מוכן לאירוע המרכזי – ביאת הפינטר!

וזה מה שכתבתי לפני הכנס:
09:00 בוקר טוב לכולם. היום יום חג לקהילת הבלשנות הישראלית: היום ומחר נערך בבר-אילן הכינוס העשרים ושישה של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית.
היום הוא גם יום חג לדגש קל: הלייב בלוגינג הראשון שלנו! שדרי הקווים שלנו תופסים את מקומם וישתדלו לדווח מהכנס. הרשומה הזו תתעדכן ככל שהיום יתקדם. אם נצליח.

Read Full Post »

האם השפה משפיעה על המחשבה? סוף השבוע מפנק אותנו בשתי כתבות איכותיות בנושא והמסקנה היא: די כבר, למי אכפת.

טוב, אולי קצת אכפת. כשהתחלתי לכתוב על המחקרים בנושא לא חשבתי שתוך שנה הם יהפכו ללהיט של עולם המדע הפופולרי, אבל זה רק מראה עד כמה אני מנותק כאן במגדל השן שלי. על כל פנים, מי שקורא בצמא ובשקיקה את הרשומות שלנו בנושא ודאי ישמח לעיין בשני כתבות נוספות.

הכתבה הראשונה היא מאת איתי להט (שעושה עבודה יפה לאחרונה) בכלכליסט (ביידיש זה נשמע יותר טוב, 26/8/10). כותרת המשנה: "מחקרים עדכניים מגלים איך שפת האם מכתיבה את יכולתנו לתכנן, לנווט, להשקיע בתבונה, לזהות צבעים וליהנות מהרגע". מלבד כמה אי-דיוקים מזעריים וכמה טענות מגוחכות לגבי יכולות מתמטיות של ילדים (שלמרבה המזל לא נבעו מלהט עצמו), מדובר בסקירה נאה ביותר.

הכתבה השנייה היא טור של לא אחר מאשר גיא דויטשר, שעיבד פרק מהספר החדש שלו עבור הניו יורק טיימס (Does Your Language Shape How You Think?, 26/8/10). הכתיבה של דויטשר קלילה ונינוחה כתמיד, והוא מצליח לתמצת יפה את הנושא בלי להיגרר להצהרות חסרות כיסוי על טבעה של השפה.

כאמור, מי שקורא על הנושא הזה אצלנו לא ימצא כאן הרבה דברים חדשים, ובכל זאת שתי אנקדוטות לא היו מוכרות לי קודם לכן: אחת היא מהטור של דויטשר ונוגעת לדובר גוגו ימיד'יר (שבט שמשתמש ברוחות השמיים כמו מזרח-מערב במקום בכיוונים כמו ימין-שמאל) אשר הגיע לכפר אחר ולא הצליח למצוא את הידיים והרגליים משום שמזרח ומערב כבר לא היו כל כך ברורים לו.
השנייה היא מהכתבה של להט, על שופטי כדורגל ששורקים (אולי) בהתאם לכיוון הקריאה והכתיבה שלהם.

אין לי עוד מה להגיד על הכתבות האלה, אבל זה יכול להיות מקום טוב לשוחח עליהן אם חם לכם מדי לצאת החוצה השבת.

מחקרים עדכניים מגלים איך שפת האם מכתיבה את יכולתנו לתכנן, לנווט, להשקיע בתבונה, לזהות צבעים וליהנות מהרגע

Read Full Post »

[פוסט אורח מאת אדם מתן]

ויקיפדיה - לוגו

האם אפשר להגדיר את מידת הדמיון בין שפות, שלא דרך מחקר בלשני?

נחשוב לרגע על קרבה בין שפות (ותרבויות). אפשר להניח, למשל, ששפות שדובריהן שוכנים זה בקרבת זה, תהיינה קרובות יותר זו לזו מאשר שפות הנמצאות ביבשות שונות. הקשר הלשוני בין שפות שונות נחקר מזה מאות שנים; אותי עניין לחקור את הנושא מזווית אחרת, של קיום מונחים זהים בשתי השפות.

נגדיר את המרחק בין שפות כסבירות לכך שמונח שקיים באחת קיים גם בשניה. כך למשל, יש סיכוי טוב שהביטוי "חמסין" יהיה קיים גם בעברית וגם בערבית, אבל סיכוי נמוך לכך שהוא קיים גם בשפת הנאוואחו. זו גישה שמתעלמת לגמרי ממבנה המילה, מהתקופה בה המילה נכנסה לשפה וממספר הדוברים הילידים המכירים את המילה; השיטה חוקרת רק את כמות המונחים משותפים לשתי השפות, ואולי גם את איכותם ותפוצתם.

מכיוון שסריקה מילונית היא עסק מסובך מאוד, החלטתי לעשות לעצמי הנחה מסויימת ולהשתמש בערכים בויקיפדיה כמקור. כלומר, הקשר בין שתי שפות ייקבע לפי מספר הערכים המשותפים לשתיהן. אפשר, כמובן, להרחיב את הבדיקה הזו למשפחות של שפות, כלומר לנסות למצוא קבוצות של שפות שמאופיינות על ידי מילים משותפות. חשוב גם לציין שבבדיקה הזו יש לא מעט בעיות והטיות סטטיסטיות – אבל הנושא עדיין מעניין מספיק בשביל לבדוק אותו.

כדי לבדוק את העניין כתבתי סקריפט קטן בפייתון. הסקריפט לוקח בכל פעם ערך אקראי מויקיפדיה העברית, ושומר בטבלה את רשימת השפות בהן מופיע הערך, למשל:

http://he.wikipedia.org/wiki/תא_אפנדימלי

en, ar, de, es, fa, fr, it, ja, pl, ru, sk, sl, sv

כלומר, הערך "תא אפנדימלי" קיים גם באנגלית, ערבית, גרמנית, ספרדית, פרסית, צרפתית, איטלקית, יפנית, פולנית, רוסית, סלובקית, סלובנית ושוודית. לעומתו, הערך "כ"ו בכסלו" קיים רק בעברית וביידיש (כן, יש פרייער ענציקלאפעדיע גם ביידיש, עם יותר מ7,000 ערכים – עסק מעניין בפני עצמו).

נצא מנקודת הנחה שמספר השפות אליהן מתורגם הערך הופכי לחשיבותו. כלומר, הערך על התא האפנדימלי תורגם ל13 שפות ולכן מספק אישוש חלש לקשר בין השפות, ואילו "כו בכסל"ו" תורגם רק לשפה אחת, ומספק לנו אישוש חזק בהרבה על הקשר בין עברית ליידיש.

כדי לכמת את הקשר, נגדיר את המקדם של כל ערך בויקיפדיה להיות ריבוע מספר השפות אליו מתורגם הערך. המקדם של הערך על התא האפנדימלי הוא 169 (13 בריבוע), ואילו המקדם של "כו בכסלו" הוא 1 (1 בריבוע). עבור כל ערך שנדגם, כל אחת משפות התרגום קיבלה ניקוד ההופכי למקדם. כלומר, סלובנית, שוודית ושאר השפות שהערך על התא האפנדימלי תורגם אליהן קיבלו 1/1690.00592 נקודות כל אחת עבור הערך, ואילו יידיש קיבלה נקודה אחת עבור כ"ו בכסלו.

צברתי את הערכים עבור 4,003 ערכים אקראיים מהויקיפדיה העברית (שהם כ4% מהערכים) והרי התוצאות:

ro 6.238
fi 6.302
sv 8.027
ar 8.420
ja 10.426
cs 10.829
pt 10.914
nl 13.281
es 14.357
it 15.747
yi 19.878
pl 20.503
ru 22.485
fr 30.873
de 31.004
en 290.949
831.000

קצת פרשנות

את מספר הנקודות הרב ביותר קיבל ה"אין תרגום", כלומר ערכים שאינם קיימים בשפות אחרות. צריך להזהר מעט מהנתון הזה, משום שיכול מאוד להיות שהערכים קיימים בשפות אחרת אך אף ויקיפד לא יצר קישור ביניהן. בכל מקרה, הנתון הזה מעניין כי הוא יכול לאפיין את היחידאות, או הבידוד, של שפה מסויימת.

השפות הבאות בתור, לפי סדר ניקוד יורד, הן אנגלית (290.9), גרמנית (31.0), צרפתית (30.87), רוסית (22.49), פולנית (20.50), יידיש (19.88) ואיטלקית (15.74). מעניין לשים לב לכך שהשפות הנפוצות בויקיפדיה, לפי סדר יורד, הן אנגלית, גרמנית, צרפתית, פולנית, איטלקית, יפנית וספרדית. הנתון המעניין כאן הוא שתי השפות שמספר הערכים המשותפים להן ולעברית גדול בהרבה מהסבירות הסטטיסטית – יידיש ורוסית. וכאן נראה לי שהצלחנו לקלוע יפה.

רעיונות…

  • עוד הרצות: אני מחכה בכליון עיניים להרצה הבאה של הסקריפט – על היידיש (אני מצפה לד מיון לעברית ולגרמנית), על שפה סקנדינבית ועל שפה מזרח אירופית.
  • ללמוד על מנגנון הקישורים הבין-לשוניים בויקיפדיה. איך נוצרים קישורים בין שפות? האם מדובר בתהליך חצי אוטומטי, או ידני לחלוטין?
  • התאמה סטטיסטית: לעבוד על ניתוח סטטיסטי תקף יותר לנתונים.
  • העלאת התוצאות לרשת בצורה מסודרת, אולי דרך אפליקציה בגוגל.
  • ויזואליזציה, אולי באמצעות דיאגרמות ון.
  • תרבויות ושפות: האם ייתכן שלא מדובר בקרבה בין שפות, אלא גם בקרבה בין תרבויות? למשל, הקשר בין רוסית לעברית יכול לנובע מקיומה של קהילה גדולה הדוברת את שתי השפות, ומתרגמת ערכים. זו מחשבה שהופכת את הפרוייקט, בעיני, למעניין הרבה יותר.

אשמח לתגובות.

[פוסט אורח מאת אדם מתן, מפתח תוכנה במקצועו, וסקרן תמידי בזמנו הפנוי. בוגר (בקרוב) של לימודי מדעי המחשב ותכנית כללית למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. הפוסט פורסם במקור בבלוגו "הבלוג הכחול"]

Read Full Post »

עוד משהו מבית היוצר של לרה בורודיצקי: טור בוול סטריט ג'ורנל בו היא פונה לקהל הרחב ומספרת על המחקר שלה ושל קולגות. למרבה הצער, אין זכר לתחפושת הבננה הפעם, אבל רוב הדברים שם יהיו מוכרים למי שעוקב אחרי מעלליה אצלנו. יש גם מספר עניינים נוספים, שלגבי אחד מהם היא טועה (לעניות דעתי הקובעת, כמו שהיינו אומרים בצבא).

בין המחקרים המעניינים שעוד לא הזכרנו נמצא ניסוי שבו אותר הבדל בין איך שדוברי אנגלית, ספרדית ויפנית מתייחסים לגורם של אירועים כמו אגרטל שבור, בלון מפוצץ וכן הלאה. בעברית אפשר להגיד "האיש שבר את הכוס" או "הכוס נשברה", אם רואים סצינה שבה דבר כזה קורה. באנגלית יש העדפה לכיוון הגירסה שכוללת את עושה הפעולה, אפילו אם זה לא היה בכוונה. בספרדית יעדיפו את גרסת "נשברה" על פני גרסת "שבר". ובאמת, דוברי האנגלית שצפו במספר סצינות זכרו טוב יותר מי ביצע את הפעולה.

דבר דומה קרה עם תיאורים של "תקלת המלתחה" של ג'סטין טימברלייק וג'אנט ג'קסון שהוצגו למספר נבדקים (חפשו ביוטיוב אם אתם לא מכירים, אבל זהירות: פטמה!). במספר דיווחים קראו המשתתפים בניסוי על שמלה שנקרעה, בעוד קבוצה אחרת קראה על שמלה שטימברלייק קרע. אלה שקראו את הדיווחים בהם הדגש היה על מבצע הפעולה נטו להאשים את טימברלייק יותר בתקרית.

סך הכל נראה שאפשר להסכים על כך שהשפה משפיעה במידה כזו או אחרת על תפישת המציאות. הדברים משתבשים כשבורודיצקי טוענת שמחקר כזה סותר טענה חומסקיאנית קלאסית:

Dr. Chomsky proposed that there is a universal grammar for all human languages—essentially, that languages don't really differ from one another in significant ways. And because languages didn't differ from one another, the theory went, it made no sense to ask whether linguistic differences led to differences in thinking.

בין אם בורודיצקי מסכימה עם אוונס ולוינסון ובין אם לא, אני לא חושב שיש קשר של ממש בין שני הדברים. כן, התפישה היא שהבסיס המבני של כל השפות הוא זהה, מהבחינה הזו שהוא כפוף למספר מגבלות מופשטות. ישנן רמות שונות של גיוון בהתחשב במגבלות האלה, וסך הכל אפשר לחזות איך שפה יכולה או לא יכולה להתנהג.
המשפט השני של בורודיצקי לא נובע מכך כלל ועיקר; הלקסיקון דווקא זוכה לחשיבות לא מועטה בתיאוריות דקדוקיות עכשוויות. מה שבורודיצקי ועמיתיה מצאו הוא פשוט שבשפה ששמה דגש על נקודות מסוימות במה שנקרא סמנטיקה לקסיקלית – הסמנטיקה של מילים בודדות – הנקודות  הללו יהיו נגישות יותר לדובר. אם יש מילים נפרדות לגוונים של כחול, ההבדל כנראה יהיה נגיש יותר לדובר, אבל שתיהן ייוצגו במוח הדובר בתור שם של צבע. המחקרים האלה מרתקים כתמיד, אבל ספק אם הם נוגעים למבנה התחבירי העמוק יותר של השפה.

Read Full Post »

(וגם בלִבּי, כמובן)

שיזף רפאלי, ראש ביה"ס לניהול באוניברסיטת חיפה, חיבר מאמר קצר עבור "כלכליסט" (האם ה-SMS מעצב מחדש את מוחותינו?, 18/2/2010) בו הוא מספר על מספר ניסויים שערכה לרה בורודיצקי ומשמעותם לגבי הקשר שבין שפה ומחשבה, נושא בו הספקנו לעסוק לא מעט. הבעיה היא שרפאלי עשה מיש-מש קל מכמה דברים, פירש לא נכון מספר ניסויים ותיבל עם כמה שטויות גמורות. איזה מין שטויות? אתן לכם רמז: הן מתחרזות עם "לאסקימואים יש מאה מילים לפלג". אבל מילא בורות בעניינים בלשניים, לזה אנחנו רגילים; כותרת הכתבה וכותרת-המשנה מבטיחות גדולות ונצורות לגבי ההשפעה של מסרונים על הדרך בה אנחנו חושבים, נושא שלא נידון בכתבה בכלל. כנראה שהשילוב בין אי-התעמקות מספקת בטקסט ובין עורכים יצירתיים עד כדי סילוף בכלכליסט היכה שוב. לכן, דסק אימות הנתונים של "דגש קל" חבר פעם נוספת לחטיבת החינוך והאינדוקטרינציה על מנת לעשות סדר במאמר של פרופ' רפאלי – בימים כתיקונם מישהו שאנחנו דווקא מעריכים – ולפרט מה אנחנו באמת יודעים לגבי שפה אנושית, מה לא, ומה ממש אבל ממש לא (רמז: זה קשור לקוטב הצפוני).

זה פוסט קצת ארוך, אז אפשר בהחלט לדלג לחלק שיעניין אתכם יותר: ב"המקור" אזכיר על מה מבוסס הטור של רפאלי. תחת "תיקונים" נכנסות כל ההכללות השגויות שהופיעו בכתבה. בחלק שנקרא "מחקרים" אני סוקר את הניסויים שבורודיצקי באמת ערכה ומה הם באמת אומרים, ואז בא סיכום ונו-נו-נו ל"כלכליסט".

המקור

עושה רושם שהמקור לטור של רפאלי הוא פרק של בורודיצקי בספר What's Next שיצא לא מזמן. את המאמר של בורודיצקי (שכתוב בצורה נגישה מאוד, ובעניין חיבתה של בורודיצקי למדע פופולרי אספר אנקדוטה נחמדה בסוף הרשומה) אפשר למצוא במלואו כאן באתר Edge. זו ההפנייה הביבליוגרפית עבור מי מכם שהתעניין לדעת על מה מתבסס הטור של רפאלי. על חלק מהמחקרים של בורודיצקי דיברנו כאן בעבר: זמנים ומין דקדוקי.

תיקונים

שלג וגמלים

בואו נתחיל:

וכבר גילו שלאסקימואים יש יותר מילים נרדפות לשלג ולערבים לגמלים,

קודם כל: אז מה? ועכשיו לעובדות.
לגבי הסנובון של השלג: לא נכון, כפי שהסברנו לא פעם (וראו אצל בן לי).
לגבי הגמלים: לא נכון. הנה טור מצוין של הבלשן ג'פרי פולום מאוניברסיטת אדינבורו בנושא (קריאה מומלצת מאוד!) והנה דעתו של לאמין סואג, דוקטורנט מבריק לבלשנות ממוצא אלג'יראי. העיקרון הוא כזה: גם אם לערבים היו ארבעים מילים לגמלים (ואין להם), זה עדיין לא אומר שום דבר על תפישתם את המציאות, או על איך שהמוח שלהם עובד, או שום דבר בסגנון. זה רק אומר שערבים שעובדים בתור מגדלי גמלים יודעים יותר על גמלים, ותסכימו איתי שזו לא תגלית גדולה במיוחד. גם זה שבחברות מערביות ניתן להבדיל בין תריסרי סוגי כלבים לא אומר שכל תפישת העולם שלנו מושפעת ממושג הכלביוּת. ובמילים אחרות: הבדלים תרבותיים אינם משתקפים בהכרח בגודל אוצר המילים, וגודל אוצר המילים אין משמעו בהכרח הבדל תרבותי, ואין לערבים 40 מילים לגמל (אבל בסומאלית, אם מתאמצים מאוד, אפשר למצוא).

סינית

שבעברית הדיבור ישיר יותר ובסינית הוא מתבסס יותר על טון הדיבור.

בעברית הדיבור ישיר יותר מאשר… איפה? בסינית? איך מגדירים ישירוּת של דיבור?
בסינית הדיבור לא "מתבסס" על הטון יותר מאשר שבעברית הוא "מתבסס" על החיך או על הלשון. סינית (הכוונה לכל השפות הסיניות, כי אין באמת דבר כזה "סינית") היא אכן שפה טונאלית: כשאומרים צירוף הברות מסוים, יש הבדל בין להגיד אותו בטון גבוה ובין להגיד אותו בטון נמוך, כי מתקבלת מילה שונה. זה עניין לקסיקלי גרידא, כלומר הוא נוגע רק להרכב המילים. מהבחינה הזו, הוא דומה להבדל בין "חיבל" ו-"חיבר" בעברית (מה שנקרא זוג מינימלי, מושג שהזכרנו בעבר), הבדל שלא קיים בסינית כי בפונולוגיה הסינית אין הבדל בין ר' ובין ל'. ככה שלהגיד שהדיבור בסינית מתבסס על הטון זה מטעה, משום שזה כמו להגיד שהדיבור בעברית מתבסס על הפרדה בין ל' ובין ר': יש שפות שעושות את זה ויש שפות שלא, אבל עוד לא הוכח הקשר תרבותי.

ילידי אוסטרליה

למשל, בשפתם המקומית של ילידי אוסטרליה

להגיד "ילידי אוסטרליה" זה כמו להגיד "ילידי אירופה". באוסטרליה היו כמה מאות שפות לפני שהגיע האדם הלבן וגם היום שרדו כמה תריסרים. הכוונה של רפאלי היא לשפת קואוק תאיורה (Kuuk Thaayorre) של בני הפוּמפוּרָאוּ. בורודיצקי עצמה (בורודיצקי 2003) ויובל שלנו (פינטר 2010, תכתובת פרטית) גילו את עיניי והעירו שגם בשפת צלטאל (Tzeltal) יש תופעה דומה. בכלל, בורודיצקי 2003 הוא עוד סקירה נחמדה של הנושאים עליהם אנחנו מדברים כאן. ראו גם את (לי וגלייטמן 2002) לדעה הפוכה על צלטאל.

מחקרים ופרשנות

שושנת הרוחות

אין מושגים המקבילים ל"צד ימין" "שמאל" "לפנים" ו"לאחור". התייחסותם למרחב היא רק תוך שימוש בשמות רוחות השמים. אפילו היד שאנחנו מכנים "יד שמאל" מכונה אצלם "היד שבצפון־מזרח".  בורודיצקי מקשרת זאת ישירות לכושר ההתמצאות יוצא הדופן של ילידי אוסטרליה, ל"מצפן הפנימי" שרומנטיקנים רבים מייחסים להם.

זה באמת עניין פנטסטי, אבל רפאלי הופך סיבה ומסובב. בורודיצקי לא טוענת שהשימוש ברוחות השמיים נובע מכושר התמצאות יוצא דופן. ההיפך הוא הנכון! מגיל אפס דוברי קואוק תאיורה רגילים לתאר את העולם במושגים של מזרח-מערב, ולכן הם מטפחים את כושר ההתמצאות שלהם. היא כותבת במפורש: "מה שמאפשר להם – למעשה, מה שמכריח אותם – לעשות את זה הוא השפה שלהם". זה נושא מעניין, כמו כל הנושאים בהם בורודיצקי עוסקת, אבל אין כאן שום הוכחה שלילידי אוסטרליה יש "מצפן פנימי" שמשפיע על איך שהם מעבדים את העולם. אדרבה, זה רק מראה עד כמה הם דומים לאנשים בשאר העולם.

במבחני תפיסה והבנת הנקרא הילידים הללו הצטיינו בפענוח של דברים מרחביים, אך התקשו בשאלות שדרשו מהם לבחון דברים זה ביחס לזה, או לבצע הקשרים סדרתיים.

כאן אני מוכרח להודות שאני לא יודע מאיפה הטענה הזו מגיעה. לא זכורות לי מסקנות כאלה מהעבודה הנרחבת של אליס גבי מאוניברסיטת ברקלי על קואוק תאיורה (הרבה מאמרים כאלה) או מהניסויים של בורודיצקי; למעשה, גבי מפרטת לאורך 28 עמודים את הדרכים השונות בהן דוברי קואוק תאיורה יכולים לבחון בשפתם דברים זה ביחס לזה (גבי 2008), ובורודצקי מצאה שכמו שאנחנו מתארים את הזמן מימין לשמאל ודוברי אנגלית משמאל לימין, דוברי קואוק תאיורה מתארים אותו ממזרח למערב.
אבל תמיד יכול להיות שרפאלי למד על כמה ניסויים שאני לא שמעתי עליהם. אשמח לקבל תיקונים והארות.

כחול בהיר וכחול כהה

ברוסית, למשל, אין שם כולל לצבע הכחול. לכחול העמוק יש מילה שמייצגת אותו, ולתכלת מילה אחרת לגמרי. והתוצאה: במבחני ראייה, רוסים הבחינו טוב יותר בהבדלים בין גוונים שונים של כחול. זהו קשר ישיר בין השפה לתפיסה.

זה באמת היה ניסוי מעניין מאוד (וינאוור, בורודיצקי ואחרים 2007), אבל צריך לדייק. הנה תמונה מתוך המאמר: למעלה שורת גוונים שנופלים תחת ההגדרה "כחול". באמצע אחד הצבעים שהוצגו למשתתפים בניסוי, ולמטה שני הצבעים שאחד מהם זהה לצבע באמצע. המשתתפים התבקשו להגיד איזה משני הצבעים התחתונים זהה לצבע באמצע, במספר מצבים שונים.

כאמור, הניסוי בוצע במספר שלבים.

  1. המשתתף קיבל שלשות רבות של ריבועים כפי שתואר לעיל, כשכל ריבוע הוא באחד מעשרים הגוונים השונים של כחול שניתן לראות למעלה. לפעמים שני הריבועים התחתונים היו כהים, לפעמים שניהם היו בהירים ולפעמים אחד היה כזה ואחד היה כזה. ההנחה היתה שדוברי רוסית יבדילו טוב יותר מדוברי האנגלית בין ריבועים ברמות כהות שונות, בעוד אצל דוברי האנגלית גוון הריבועים לא יהווה גורם כשיחליטו איזה ריבוע דומה לאיזה.
  2. כמו (1), רק שהמשתתף ביצע פעולה מילולית במקביל על מנת להקשות על המחשבה (נסו למשל לספור בקול רם מאחד עד מאה בזמן שאתם קוראים את הפוסט הזה).
  3. כמו (2), רק עם פעולה מרחבית במקום מילולית.

דוברי רוסית היו איטיים יותר באופן כללי, אבל מהירים יותר בתגובתם כשהיו צריכים להבחין בין גוונים מסוגים שונים (בהיר/כהה) מאשר כשהיו צריכים להבחין בין גוונים מאותו סוג. אצל דוברי האנגלית לא היה הבדל כזה.

בנוסף לכך, כשדוברי רוסית היו צריכים להבדיל בין גוונים דומים במהלך ביצוע מסיח מילולי, היה להם קשה הרבה יותר מאשר במשימות האחרות שהוטלו עליהם. אצל דוברי האנגלית לא היה הבדל של ממש.
חוץ מזה, יש עוד פיתול אחרון בעלילה: לדוברי הרוסית היה קל יותר (באופן יחסי לשאר המשימות) להבדיל בין גוונים שונים מאותו הסוג, כאשר הם לא ביצעו מסיח אחר.

אז מדע זה עניין מסובך וטרחני (כל אחד מהמשתתפים עבר יותר מ-130 שלשות של ריבועים כחולים!), וכשניסויים מתוכננים ומבוצעים כהלכה הם יכולים להיות מורכבים משהו, אבל בכל זאת, להגיד "רוסים הבחינו טוב יותר בגוונים של כחול" זה לא מדויק.

אמנות

פרופ' בורודיצקי נכנסה גם למוזיאונים ובדקה כיצד אמנים מתרבויות שונות ציירו מושגים מופשטים כגון "זמן", "ניצחון", "חטא", או "מוות". ב־85% מהמקרים, מינה של הדמות שייצגה את המושג – וכנגזר מכך הסטריאוטיפים של אופייה – תאמו את מינה בשפת האם של הצייר. בציורי הגרמנים המוות היה גבר הרסני, אצל הרוסים – אשה מסתורית.

לא הספקתי למצוא את המאמר המדובר – גם לי קשה לפעמים לשרוד את כל הפוסט של עצמי. רק אומר שכשדיברתי עם אוצרת היא אמרה לי שלדעתה זה דבר מאוד נכון. מה שיפה הוא שהיא אמרה לי את זה כהערת אגב לפני שבכלל הזכרתי את הניסוי הזה, כשדיברנו על הניסוי עם המפתח והגשר.

כותרות

אני בוחר להאמין שפרופ' רפאלי הגיש ל"כלכליסט" כתבה מפורטת יותר, אבל עורכיו חתכו בבשר החי והותירו את ערימת הטלאים שפורסמה. כך או כך, נביא שוב את כותרת המשנה:

ניסויים גילו: מבנה השפה ואוצר המילים שמכתיבה תרבות ה-SMS משפיעים על התפיסה והמחשבות

היי, יש לי כותרת משנה טובה יותר:

ניסויים גילו: מבנה השפה ואוצר המילים שמכתיבה תרבות העריכה ב"כלכליסט" משפיעים על תפיסת העיתונות כאמינה

בננה

אך נסיים בנימה חיובית ושמחה. לאחרונה התחוור לי שעוד לא הסברתי למה אני כל כך מחבב את בורודיצקי (החברים שלי מכירים אותי לא רע – תמונה שלה הופיעה על ברכה ליומולדת שקיבלתי בשנה שעברה). אז אם להיות רצינים, החיבה שלי לבורודיצקי, אותה מעולם לא פגשתי, לא נובעת רק מזה שהמחקר שלה מרתק; מה שעוד חשוב הוא שהיא נהנית להסביר אותו לקהל הרחב ושהיא נוהגת להתחפש לבננה.

כשאני אומר "מסבירה לקהל הרחב", אני מתכוון שהיא מתראיינת לרדיו ולעיתונאים וכותבת מאמרי מדע פופולרי. כשהיא מעבירה הרצאות בבאר אפלולי בסן פרנסיסקו, מדובר בלהיט.

כשאני אומר "בננה" אני מתכוון שיש לה חליפת-בננה והיא אף בנתה אוהל-בננה. וכך צריכים להתנהג פרופסורים לפסיכולוגיה!

Peggy Li, Lila Gleitman (2002). Turning the tables: language and spatial reasoning, Cognition 83(3):265–294
Lera Boroditsky (2003). Linguistic Relativity. In Nadel, L. (Ed.), Encyclopedia of Cognitive Science: 917–921. MacMillan Press: London, UK.
Alice Gaby (2008). Distinguishing reciprocals from reflexives in Kuuk Thaayorre. In Ekkehard König and Volker Gast (Eds.), Reciprocals and Reflexives: 259-288. Mouton de Gruyter: Berlin, New York.
Winawer, J., Witthoft, N., Frank, M., Wu, L., Wade, A., and Boroditsky, L. (2007). Russian blues reveal effects of language on color discrimination. PNAS. April 30, 2007

Read Full Post »

יאיר ערך לא מזמן רשימה קצרה של ביטויים שנכנסו לעברית מגרמנית, ובתגובות תהה פאלק לגבי "פה קבור הכלב", ביטוי תמוה-משהו שקיים גם בגרמנית (da liegt der Hund begraben) ואפילו ברוסית. אז קודם כל, סחתיין גדול לפאלק שהתאמץ לכתוב בעברית אפילו שהיא לא מושלמת. וכעת לעניין כלבים וקבורתם.

ראשית נצטט את ויקימילון:

במקור הייתה האמרה הגרמנית שונה – לא der Hund (הכלב), אלא die Hunde (האוצר). האמרה השתבשה עם השנים משום שהמילה Hunde היא בגרמנית ישנה, ובגרמנית החדשה נשכחה בדרך כלל משמעותה וטעו "לתקנה" למילה Hund בעלת הצליל הדומה.

כצפוי, ויקימילון נותן לנו תשובה שגויה השקועה באטימולוגיה עממית את ההסבר המקובל והאמין ביותר שיש לנו.

באונ' טרייר העלו לרשת מספר מילוני גרמנית, וכך מספר לנו מילון בנקה-מילר-צרנקה לגרמנית אמצעית (שזה מה שדיברו בסביבות אלף לספירה):

HUNDE f. beute, raub. ahd. hunda; vgl. goth. hinþan capere. Gr. 2,35. Graff 4,965. Ulfil. wb. 63.

זה אומר שהמילה hunde משמעה "שלל, אוצר". המילון של מתיאס לקסר משלים:

hunde stf. (Artikel im BMZ I. 727a) beute, raub. ahd. hunda, mhd. zu folgern aus gehünde. – zu gt. hinthan fangen, vgl. DWB. 42, 327.

שני המילונים מפנים אותנו למילה hunda בגרמנית ישנה (אי שם בסביבות 800 לספירה), וכך מספר לנו מילון הגרמנית הישנה של המשפטן גרהארד קבלר מאוניברסיטת אינסברוק:

hunda* 1, ahd., st. F. (æ): nhd. Beute (F.) (1); ne. booty; ÜG.: lat. praeda Gl;
Vw.: s. heri-; Q.: Gl (8./9. Jh.); E.: germ. *hunþæ, st. F. (æ), Beute (F.) (1), Fang;
W.: mhd. hunde (1), st. F., Beute (F.) (1), Raub

שלא במפתיע, זו אותה התוצאה. אם נדלג על ההרחבות, אפשר להתרשם שהמילה הישנה hunda, שלא לדבר על קודמתה הפרוטו-גרמאנית המשוחזרת hunþæ (הוּנתֶ'אַה), היא מקור ההתכלבות: מילה שמשמעותה 'שלל' אבל נשמעת כמו 'כלב'. נראה שבמהלך השנים נוצר שיבוש הגיה כלשהו ויחד עם יציאתה של המילה hunde מהאופנה, הדרך נסללה לקבורת כלבים.

למען הסר ספק, גם לגרמנים יש אטימולוגיות עממית וסיפורים שונים ומשונים – ככל הנראה שגויים – לגבי מקור הביטוי. אחד מדבר על מצבה לכלב שנהג להעביר לאדוניו מכתבי אהבה אי שם בפאתי ת'ורינגן, אחר על אגדה לפיה כלב שחור המסמל את השטן שומר על אוצרות קבורים.

כל זה טוב ויפה, אבל עדיין לא מסביר למה הביטוי הזה קיים ברוסית. יתרה מזאת, ויקימילון הגרמני מספר שהביטוי קיים גם באיסלנדית:

בהיעדר מידע אחר, הניחוש שלי הוא שהביטוי עבר מגרמנית לאיסלנדית ומשם לרוסית, אבל זו רק תיאוריה. יכול להיות שמגרמנית הביטוי עבר ליידיש ומשם לרוסיה. אין לי מושג. איפה האיסלנדיסטים שלנו כשצריך אותם.

Mittelhochdeutsches Wörterbuch. Mit Benutzung des Nachlasses von Georg Friedrich Benecke ausgearbeitet von Wilhelm Müller und Friedrich Zarncke.  Stuttgart: S. Hirzel 1990.
Matthias Lexer, Mittelhochdeutsches Handwörterbuch. Zugleich als Supplement und alphabetischer Index zum Mittelhochdeutschen Wörterbuche von Benecke-Müller-Zarncke.  Stuttgart: S. Hirzel 1992.
Köbler, Gerhard, Althochdeutsches Wörterbuch, (4. Auflage) 1993

Read Full Post »