
ספרד מורכבת ממספר קהילות אוטונומיות. קטלוניה וחבל הבאסקים הן שתי הקהילות המפורסמות ביותר (וגם הבדלניות ביותר, אם תרצו), אבל מאחוריהן אצה להצטרף גליציה (אין קשר לגליציה של פולין). אם תרצו למצוא אותה, המשיכו את הגבול מפורטוגל צפונה – זוהי החתיכה שתבצעו לכם מספרד.
בגליציה (Galicia, מבטאים גלית'יה) מדברים לא רק ספרדית אלא גם את השפה המקומית, גליציאנית/גליסיאנית/גליסית (Galego). לגליציאנית ולפורטוגזית מוצא משותף, השפה הגליציאנו-פורטוגזית, שהיא עצמה אחות של שאר השפות המערב-איבריות (כמו הספרדית הקסטיליאנית המוכרת). כיום מקובל לראות בגליציאנית שפה בפני עצמה ולא להג של פורטוגזית, ממש כפי שנהוג לראות בפורטוגזית שפה בפני עצמה ולא להג של גליציאנית. ובכל זאת, דוקטורנט שחוקר את השימוש בקטלאנית הפטיר כלפי לא מזמן ש"גליציאנית היא פורטוגזית במבטא ספרדי". ניחא.
ישנה תופעה מוכרת למדי בקרב מיעוטים דו-לשוניים, והיא עידוד השימוש בשפת הרוב או "שפת היוקרה" על פני השפה הילידית (דיגלוסיה). הגליציאנים אינם שונים בזה. משום שרוב התעשייה, המנהל והאקדמיה בספרד מנוהלים בסופו של דבר בספרדית, הורים נוטים לעודד את ילדיהם לדבר ספרדית על מנת להבטיח את עתידם. במקביל, גליציאנית נתפשת כשפה של איכרים פשוטים ולא מתוחכמים. כתוצאה מכך, בעיר המאוכלסת ביותר, א קורוניה, מספר דוברי הגליציאנית נמוך למדי. אפילו בבירה, סנטיאגו דה קומפוסטלה, חלק ניכר מפעילות הממשלה המקומית נעשה בספרדית. שוב, דברים דומים קורים גם בקהילות אחרות, מערביי ישראל ועד האמריקאים הילידים (אינדיאנים).
זה מביא אותנו לנשיא הממשלה הגליציאנית, אלברטו נונייז פייחו. פייחו דנן נתון תחת ביקורת תמידית מחוגים דוברי-גליציאנית עקב תמיכתו בספרדית בפרט ובשלטון המרכזי במדריד בכלל. דובר הגוש הלאומ(נ)י הגליציאני, קרלוס איימריץ', התלונן לפני כחצי שנה על ה"שיחדש" של פייחו (א נוסה טרה, 17/9/09, התרגום הקלוקל וההדגשות שלי):
בדיסטופיה שלו, 1984, ג'ורג' אורוול דיבר על "שיחדש" כשהתייחס למניפולציה של השפה, אשר יחד עם המניפולציה של המוּדע איפשרה את המשטר הדיקטטורי בו עוסק הרומן […] בדומה לאופן שבו נונייז פיישו ושריו הם בוגרים מתקדמים של האח הגדול האורווליאני. מה זה, אם לא שיחדש בצורתו הטהורה ביותר, כשמכנים בשם "חינם של הזדהות" את ביטול מתן ספרי הלימוד? או בשם "דו-לשוניות של חיבה" את התוכנית לחסל את השפה הגליציאנית? או בשם "פשטות" את הקיצוצים בשירותים הציבוריים? או, לבסוף, בשם "הגנה על הוצאות חברתיות" את התוכנית לפרק את הרשת הציבורית של שירותים סוציאלים והפרטת שירותי הרפואה?
כמה הסברים:
פיישו: הגייה גליציאנית של "פייחו". והגליציאנים יאמרו ש"פייחו" הוא עיוות קסטיליאני של השם "פיישו".
חינם של הזדהות: מפעל למתן ספרי לימוד למשפחות מעוטות יכולת. האופוזיציה טוענת שהממשלה דווקא מקצצת בתוכנית הזו.
דו-לשוניות של חיבה: רעיון של פייחו, לפיו יש למנוע התנגשות בין ספרדית וגליציאנית. מתנגדיו טוענים שהוא מיישם זאת על ידי העלמת הגליציאנית.
הנה כי כן, מתחילים בהזדעקות לגבי הפגיעה בשפה ובספרים שנכתבים בה, ורק אחר כך מתפנים להתנגד להפרטה ולקיצוץ בשירותים ציבוריים. אבל אנחנו לא בלוג רטוריקה, אז נניח לזה. מי שמעוניין לקרוא את הטור כולו (הוא לא ארוך) יכול לנסות להשתמש בשירותי התרגום של גוגל.
אם כבר אנחנו בחצי האי האיברי, אחד המגיבים למאמר של איימריץ' קישר למפה המונפשת הזו בוויקיפדיה, שמראה את התפשטות השפות השונות בדרום-מערב אירופה לאורך האלף האחרון. מה חבל שהוא ניסה להשתמש בה כדי לטעון ש"קסטיליאנית היתה והינה שפה לא מתורבתת ומלאה בפגמים לשוניים". ניחא, כבר אמרנו?
לקריאה נוספת, למשל:
M. Teresa Turell, ed. (2001). Multilingualism in Spain: Sociolinguistic and psycholinguistic aspects of linguistic minority groups. Clevedon, UK: Multilingual Matters.
Jaine E. Beswick (2005). Regional Nationalism in Spain. Language use and ethnic identity in Galicia. London: Multilingual Matters.
Read Full Post »