Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘שלילת יתר’ Category

מזל שהשבוע לא חלף, כי אחרי שמצאנו שלילה מרובה אך תקינה, הגיעה העת לשלילה מיותרת כמו שצריך.

אני די בטוח ששמרית מאיר לא התכוונה ל"לא" הזה שם לקראת הסוף.

Read Full Post »

אין כאן שלילה מיותרת, כי לפחות לי נראה שהמינוסים יוצאים בסדר, אבל אלוקים שת.ישמור.

[הינד כובע לאורה בורה]

Read Full Post »

יפה אמר המפכ"ל בדימוס דודי כהן לחדשות ערוץ 2 ב-1 ביוני (ויה נילי גור אריה דתייגה אותי בפוסט של רפי מוזס דפרסם צילומסך דצילם הצלם בתרי מקשי אייפון):

כל המינויים שמיניתי היו תחת פיקוח ובקרה[.] אין מינוי שלא בוצע בהליך שאינו סדור ותקין.

לא מאמינים? תמונה:

dudi-cohen-shlilation.jpg

שנפרוק? נפרוק. הליך סדור ותקין – מה שכהן רוצה שנחשוב. הליך שאינו סדור ותקין – רע ומר. מינוי שלא בוצע בהליך שאינו סדור ותקין – מינוי תקין. אין מינוי שלא בוצע בהליך סדור ותקין – אין מינוי תקין – כל המינויים היו לא תקינים. אה הא! למעשה היתה פה הודאה בהרבה יותר ממה שהואשם בו המפכל"ש – לא רק שחלק מהמינויים היו לא כשרים, כולם היו כאלה! השליכוהו אל הבור!

נו, מזל שלפחות זו לא תגובה שנמסרה על ידי מישהו שמטרתו של חלק לא מבוטל מהכח תחת פיקודו היתה להיזהר בניסוחים של מסמכים שמתארים עבירות פליליות.

רוצים עוד שלילות שגויות? פה יש רשימה.

Read Full Post »

בחודשים האחרונים הצטברו אצלנו כמה וכמה פניות נרגשות מקוראינו ובהן זוטות לשוניות מהסוג שאנחנו אוהבים, אבל שכבר לא ממש מצדיקות פוסט משל עצמן. הנה, אם כן, פוסט לקט לסיום הקיץ (והאביב, וקצת מן החורף, אבל כמו יין טוב – שגיאות של ״הארץ״ רק משתבחות אצלנו בתיבות הדואר הנכנס).

המשך…

Read Full Post »

מזל טוב והפי ניו שנה לכל! סקייטבורדים מעופפים עוד אין, אבל הטוש הזוהר דאג לנו לשלילה משולשת (סוג של) עם שגיאה!

סיפור בחירתה של קירשנבאום עולה בפרוטוקולים שונים של מועצת מגדלי הבקר ובמסמכים המכונים יומן השבוע – סיכום שבועי של פעילות ההתאחדות, שאותו שולח המזכ"ל לחברים. מעיון במסמכים עולות כמה גרסאות שאינן לא סותרות בהכרח, אך בכל אחת מהן ניתן דגש אחר לפעילותה של קירשנבאום. כך לדוגמה, בשבוע שעבר הדגיש דותן ביומן השבוע את פעילותה של קירשנבאום בתחום הפרויקטים, ש"ליווי בענייני רגולציה (חוקים למיניהם)", הוא רק אחד מהם.

הכוונה, כפי שעולה מההקשר, היא ל-"גרסאות שאינן סותרות בהכרח". שנה אזרחית פוריה לכולנו, ואולי בקרוב יהיו פה כמה פוסטים שאינם על שגיאה כפולה!

[תודה לרן]

Read Full Post »

וייכתב במילון מחלות החורף של קופת החולים הכללית על המצב שאני הכרתי עד לפני כעשור רק בתור "הצטננות" אבל מסתבר שאני במיעוט:

התקררות
לא מדובר בירידה של טמפרטורת הגוף, אלא בהידבקות בנגיפים שונים (וישנם יותר מ־200 כאלה) הגורמים נזלת, כאב ראש, שיעול, חום והרגשה כללית רעה. התקררות היא אחת ממחלות החורף הנפוצות ביותר, וכמעט אין מי שלוקה במחלה לפחות פעם אחת.

אי אי אי. כמעט אין מי שכותב מאמרים במרשתת ולא לוקה במחלת השלילה השגויה לפחות פעם אחת.

היום תוותרו לי על הניתוח המדוקדק, נכון? מה שהמשפט אומר בניסוחו הנוכחי הוא שרק מעטים לוקים בהמחלה בכלל, בעוד שמטרתו לומר שרק מעטים אינם לוקים בהמחלה. עם זאת מעניין לציין שה"לפחות" ניצל כאן משינוי משמעות שאולי יכול היה לקרות מהיפוך שלילה שכזה – למשל לקבל הוראה של "לפחות פעם אחת פלוני לא לקה במחלה" – כנראה כי זו אלטרנטיבה מוזרה מדי.

תקופת בחירות שמחה לכולם (אולי זה יעיר את הבטלנים האלה) ואל תלקו לי במחלות.

המשך…

Read Full Post »

אז ב-"מי נגד מי" השבועי לאביב הורביץ מגיב בן כספית (בפעם הראשונה מתוך שתיים באותו טור, בחיי שההורביץ הזה נודניק חסר תקנה) ארוכות, ומסיים פסקה כך:

להפוך את זה לאיזה סוד כמוס שהוסתר מקוראיי התמימים זה פחות ממגוחך.

מחשבה ראשונה: וואלה, יש כאן שלילת חסר! הביטוי המקובל הוא "לא פחות ממגוחך", וכספית איכשהו הצליח לוותר על הלא. בניגוד לשלילת-יתר, שם מוסיפים נדבך שלילתי כלשהו כי שפה אנושית דבר קשה.

מחשבה שניה: אולי כספית כן יודע למה הוא התכוון, ופשוט יש כאן סקאלה פחות סטנדרטית אבל לא מופרכת שלפיה טענות עומדות על איזשהו רצף סבירוּת שבמקום די נמוך בו נמצאת השֶּׁנֶת "מגוחך", וכספיתוש מתכוון שמה שהורביץ טוען יושב אפילו מתחת לזה על הסקאלה דנן. אז כמו שאמרנו, לא בלתי סביר, אבל כן בלתי סטנדרטי. כמה בלתי סטנדרטי? ובכן, לפי גוגל, "פחות ממגוחך" (בתוספת הליטרל "-לא") מופיע בפסקי דין וחוקים.

גמר חתימוש לכולם!

Read Full Post »

אורה פלד נקש ספק-שואלת-ספק-מלשינה בקו החם של טוויטר: "יואל מרקוס נופל בפח השלילה הכפולה?". כך כתב מרקוס כשנכנסו לטהר ויצאנו מטוהרים (ההדגשה שלי):

2. כל אימת שאנו מצויים בעימות צבאי, נוצרת אותה בעיה: אנו יודעים איך מתחילים, אך לא יודעים איך יוצאים. או שיוצאים מוקדם מדי ולטווח קצר מדי. דבר אחד צריך להיות ברור הפעם. א': לא יוצאים מעזה בלי שאנו יודעים בוודאות שלא נוטרלה אחרונת המנהרות. ב': צריך לפעול למען פירוז עזה מטילים. יש נטייה לשכוח שעזה אינה ישות עצמאית, אלא מפלגה־תנועת טרור בשם חמאס, שהשתלטה על חלק מהטריטוריה הפלסטינית. האם מישהו מעלה בדעתו, שאופוזיציה כלשהי, בצרפת למשל, היתה תופסת טרירטוריה מסוימת ומשליכה את שוטרי הרפובליקה מהגגות ומשתלטת כך על חלק מהמדינה?

אורה מתכוונת לתופעה המתסכלת שבה מרוב שלילות לא רואים את היער. לתופעה הזו אפשר לקרוא שלילה כפולה או שלילה שגויה והיא תועדה יפה על ידי עמיתיי לבליגה (במיוחד פינטר) שתיעדו יותר שלילות כפולות מאשר יש לנו מלחמות בעזה.

שלילות רבות ומרובות מתקילות את מרקוס בפיסקה הזו, משל היו שאלות על המצב שמופנות לראש הממשלה במסיבת עיתונאים דמיונית. ובכן. למה התכוון המשורר? טוב, ברור למה הוא התכוון: שהתנאי ליציאה מעזה הוא כזה — אין יותר מנהרות. טיהרנו את כולן. אבל האם זה באמת מה שמרקוס כתב? בואו נבדוק. העניין מסובך במיוחד משום שיש כאן שתי פסוקיות: זו שמתארת מה שאנחנו יודעים, וזו שמתארת את מה שקרה בשטח.

יוצאים כשיודעים בוודאות שנוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים מעזה אחרי שווידאנו שהמנהרות נוטרלו כולן.
יוצאים בלי שאנו יודעים בוודאות שנוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים בלי לוודא שהמנהרות מנוטרלות.
לא יוצאים בלי שאנו יודעים בוודאות שנוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים אחרי שווידאנו שהמנהרות נוטרלו כולן.

אבל עכשיו, חזיז ורעם, צצה לה שלילה בפסוקית המשועבדת.
לא יוצאים בלי שאנו יודעים בוודאות שלא נוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים אחרי שווידאנו שהמנהרות לא נוטרלו כולן.

כמעט! אבל שלילה אחת מיותרת הביאה למשמעות הפוכה. לא נורא, ננסה שוב בשנה הבאה.

[ת' לאורה]

Read Full Post »

אח, שלילה כפולה. ומשולשת ומרובעת. הלא-קרם-דה-לה-לא-קרם של טעויות הסמנטיקה.

צפו-צפו נא בהעלאת הגרה העונתית של המקור. הופסלך, כבר בדקה 2:07 מתחיל רזי ברקאי לשאול:

לא הגיע הזמן שהגוף הזה לא יהיה מבוקר כמו גופים אחרים?

בטוחני כי כל הצופים הבינו בדיוק למה רזי מתכוון. הוא פשוט לא התכוון לומר את ה-"לא" השני. איכשהו זה עובר חלק. מוחות הקוף האומללים שלנו עד כדי כך מתחסרי ישע כשמשפט טיפה מסובך מגיע אליהם, שכל הסמנטיקה נזרקת הפחה והפרגמטיקה הופכת לסמכות הבלבדית של מה-הרגע-אמרו-לנו. אני חושב שאני בעצמי שמתי לב לזה רק כי יש לי טריגר מיוחד לשלילה כפולה, שמופעל כשאני שומע פעמיים "לא" בקרבה מעוררת חשד.

כי המסך לא יצלם את עצמו

כי המסך לא יצלם את עצמו

מימונה שמחה לכל!

Read Full Post »

כן כן! רק בדגש קל! שני פוסטים רצופים על שלילת-יתר!

והפעם, שימו לב לאמביציה המוטרפת של שרון דוידוביץ' בטמקא (ונחליק על הטעות במיקומה של יוסטון):

המספרים של דוראנט ו-ווסטברוק ממשיכים להיות פנטסטיים, סרג' איבקה הפך להיות גם כלי בהתקפה ובכלל – נזכה לראות בסדרה הזו התקפה, התקפה, התקפה. אף משחק בין שתי הקבוצות העונה לא הסתיים מבלי שהמנצחת קולעת מתחת ל-120 נק'. ככה זה כששתיים משלוש קבוצות ההתקפה הכי טובות בליגה נפגשות.

כן כן. שלושה ביטויי שלילה, ואז ביטוי השוואה מהצד הפחות נפוץ ("מתחת ל-"). שאר הפסקה (ובדיקת התוצאות האמורות) לא משאירה מקום לטעות: רוצה לומר שבכל המשחקים בין השתיים המנצחת קלעה 120 נקודות ומעלה.

אך האם זה מה שהמשפט אומר? בקריאה הראשונה עוד חשבתי שכן. אבל כנהוג במפלצות האלה, קריאה ראשונה כמוה כקליפת השום דאשתקד. יש לנבור בדקדקנות. הבה נדקדק:

[המנצחת קולעת מתחת ל-120 נקודות] – המנצחת קולעת מתחת ל-120 נקודות.

[מבלי שהמנצחת קולעת מתחת ל-120 נקודות] – המנצחת קולעת 120 נקודות ומעלה.

[לא הסתיים מבלי שהמנצחת קולעת מתחת ל-120 נקודות] – המנצחת קולעת מתחת ל-120 נקודות.

[אף משחק לא הסתיים מבלי שהמנצחת קולעת מתחת ל-120 נקודות] – המנצחת תמיד קולעת מתחת ל-120 נקודות. בעקבות הערתו של המגיב "מנסה": המילים "אף" ו-"לא" הן חלק מאותו ביטוי. אפשר לומר שה-"לא" מייצג את השלילה, וה-"אף" משמש כמת (שבמקרה הזה מיתרגם ל-"תמיד") ולא מוסיף עוד שלילה בזכות עצמו. בביטוי ההפוך, "כל", יש רק כמת.

לסיכום – אוי. קרוב, אך ללא סיגר.

חורף-פתאומי שמח לכולם!

Read Full Post »

טוב, אז לא שלילה כפולה כפולה כפולה כפולה, אבל כן שלילה כפולה כפולה, או בעצם שתי שלילות כפולות, כשהשנייה היא גם מטא-שלילה כפולה שלולה. מבולבלים? יופי.

**

הנה תרומתו של דרור ב, מתוך הכתבה הזו בנרג, כבר בסיפתח:

שר האוצר, יאיר לפיד, הכחיש בצהריים (ג') בהודעה בפייסבוק כי אין לו כוונה להעלות את שכר הלימוד, והאשים כי מדובר בספין של נציגי התאחדות הסטודנטים.

אז יש שיגידו שכבר "שר האוצר, יאיר לפיד" זו שלילה אחת, אבל גם מי שלא ייאלץ להסכים שיש פה יותר מדי שלילות. ננתח בהנדסה-לאחור האהובה עלינו כל-כך:

"אין לו כוונה להעלות את שכר הלימוד" – לשר האוצר אין כוונה להעלות את שכר הלימוד.

"הכחיש כי אין לו כוונה להעלות את שכר הלימוד" – שר האוצר טוען שזה לא נכון שאין לו כוונה להעלות את שכר הלימוד. כלומר, שר האוצר טוען שיש לו כוונה להעלות את שכר הלימוד. שזה ההיפך מהמסר שהוא באמת מנסה להעביר, כמו שברור לכל מי שקורא את המשך הכתבה או גר על פני כדור הארץ (ולא בשרשורי תגובות של "דגש קל").

**

נקסט. קוראת נאמנה, המתעקשת להסתתר מאחורי מסכת גיא פוקס שוב ושוב, מצאה מטעם של ממש. בפאקינג מאמר בנושא שלילה מאת שתי לשונאיות מסתתר (ראש עמוד שני) המשפט:

אין כל סיבה אפוא להימנע מן השלילה ב'לא' במקרים אלו: (…)

כן. סרבול לא קטן. אך האם יש כאן טעות? נבדוק:

"להמנע מן השלילה ב'לא'" – לא נשתמש במילה "לא" לצורך שלילה (אלא, כמו שההקשר מבאר, במילה "אין").

"אין סיבה להימנע מן השלילה ב'לא'" – נשתמש במילה "לא" לצורך שלילה, כי למה לא.

אם המשפט אכן נועד להעביר את המשמעות הזו, נצפה לראות בהמשך דוגמאות לשימוש ב-"לא". וכך אכן קורה. הנה כי כן, לשונאיות בהחלט מסוגלות להסתדר עם ביטויי שלילה מרובים, ועוד כמה שנמצאים כסימן בלבד ללא תוכן סמנטי, באותו משפט. ואני, אופטימיסט חסר תקנה שכמותי, מאמין שהמשפט הזה אפילו הושחל למאמר בכוונה ובקריצה. תבורכנה, קרן דובנוב ורות אלמגור-רמון.

[תודה לדרור ולהלוחמת הנועזת. עוד על שלילה כפולה]

Read Full Post »