Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘ספר’ Category

בסופ"ש האחרון דיווח ברוך פודולסקי ב"הארץ" (מישהו כאן מדבר נוסטרטית?, 28/8/09) על ספרו של פרופ' אהרון דולגופולסקי מאונ' חיפה, "מילון נוסטרטי". כך מתלהב פודולסקי:

השפה הנוסטרטית אינה קיימת כיום, אבל סביר להניח שלפני כעשרת אלפים שנה היתה קיימת שפה אחת שממנה התפתחו שפות רבות ומוכרות.

השפה הנוסטרטית. נא להתייחס בסקפטיות

השפה הנוסטרטית. נא להתייחס בסקפטיות המתבקשת

זוהי השפה הנוסטרטית, אם-כמעט-כל-השפות, אם מתעלמים משתי נקודות: (1) עצם קיומה של השפה הזו מוטל בספק רציני (2) ועשרת אלפים שנה זו הערכה גסה מאוד (אבל סבירה). לענף בבלשנות שחוקר את היחסים בין שפות שונות לאורך השנים קוראים בלשנות היסטורית או "השוואתית". פודולסקי (בעצמו בלשן היסטורי שתומך בהיפותיזה הנוסטרטית, מעיר לי יובל) ממשיך להתלהב:

ובכל זאת קבעה הבלשנות ההיסטורית כללים שבאמצעותם אפשר לבדוק אם יש קשר גנטי בין שפות או שמדובר בדמיון חיצוני בלבד. הכלל החשוב לקביעת קשר גנטי הוא קיום חוקים פונטיים, הנקראים מעתקי הגיים. אם אנו מוצאים שהגה א' בשפה אחת מופיע כהגה ב' בשפה שנייה, ולא במלה אחת אלא באופן עקבי במספר רב של מלים, אפשר לטעון בוודאות שבין שתי השפות קיים קשר גנטי. כך, למשל, בעברית נאמר "שנה" ובערבית – "סנה", "שלום" בעברית ו"סלאם" בערבית; "זהב" בעברית, בערבית – "ד'הב" וכו'.

בלשנות היסטורית לענפיה השונים עוסקת במציאת החוקים הללו ובשחזור הפרוטו-שפה (פרוטו-שמית, פרוטו-הודואירופית וכו') – מלאכה מעניינת אך קשה מאוד. קשה שבעתיים למצוא את החומר המשותף בפרוטו-שפות שונות. העוסקים במלאכה זו אמורים להכיר היטב לא רק את השפות עצמן אלא את ההיסטוריה שלהן, את התפתחותן הפונטית והדקדוקית. בלשנים המסוגלים לכך נדירים מאוד, ואחד מהם הוא הפרופסור דולגופולסקי.

נו טוב, "נדירים מאוד" זו הגזמה קלה. אמנם הבלשנות המשווה היא לא הענף הסקסי ביותר בבלשנות בימינו, אבל לא חסרים בלשנים מוכשרים ברחבי העולם שעוסקים במלאכה. כך או כך, העניין החשוב כאן הוא מעתק ההגאים. במקור, הכלי הזה יושם כדי לנתח שינויים בשפות שהקשר ביניהן מוכר, כמו למשל איך לטינית התגלגלה לצרפתית. בהסתמך על הידע הזה, אפשר היה לשחזר במידה סבירה של וודאות את הפרוטו-שפות שמוזכרות בכתבה: השפה-האם של השפות השמיות, השפה-האם של השפות ההודו-אירופאיות, וכך הלאה. פרדיננד דה-סוסר, אבי הבלשנות המודרנית (והאיש שהעניק לבלוג הזה את הדיוקן שמתנוסס למעלה בדפדפן שלכם), עשה מטעמים הודו-אירופאים מהשיטה הזו. הקטע הוא שהיא נהיית פחות אמינה כשמנסים לשחזר פרוטו-שפה על בסיס פרוטו-שפות משוחזרות אחרות. בעייה נוספת היא שבסופו של יום, מעתק הגאים הוא לא מדע "קשה" שאפשר להעריך בצורה אמינה. חוץ מזה, קיומה של שפה נוסטרטית הוא כנראה דבר שאי אפשר יהיה להוכיח אלא אם נגלה ממצאים ארכיאולוגים חד-משמעיים.

אם כן, דולגופולסקי הוא אחת הסמכויות העולמיות למחקר הנוסטרטי ואין ספק שהמוצר הזה מרשים. אפשר למצוא את כולו ברשת. אמנם יש לי השגות על קיום שפה כזו – וכשאני אומר "יש לי" אני מתכוון לקונצנזוס הבלשני הרווח בימינו – אבל אין ספק שנעשתה כאן עבודה רצינית בתחום שהוא יחסית פתוח לספקולציות (ודולגופולסקי מקבל נקודות בונוס על מקום מגוריו). בכל זאת חשוב לא להסתנוור ממצאים כאלה, משום שלא כל ממצא שדומה לזהב-ד'הב או שלום-סלאם מצביע על יחסים עמוקים בין שפות. הבלשן החובב גלן גורדון מביא מספר "כללים" למחקר השוואתי רשלני ואתר אחר מראה כמה קל לבנות את שפת-האם של כל השפות כולן, אם מתעלמים מזה שאין באמת קשר בין המילים ושמעתקי ההגאים הם מקריים לחלוטין (חובבי הסתברויות יכולים להעיף מבט על סקירה סטטיסטית יותר כאן). אולי גם ב"הארץ" היו יכולים לזרוק מילה על הבעייתיות שבשחזור פרוטו-פרוטו-פרוטו-שפות, או לפחות לאיית את השם של פרופ' דולגופולסקי נכון.

הבהרה לסיום: את כל הרשומות בבלוג הזה אני משתדל לכתוב בצורה לא-רשמית, וככאלה הן נוטות לפשטנות מפעם לפעם כדי שייצאו ברורות. בכל מה שנוגע לתחום המסובך של בלשנות השוואתית – בו אני גם ככה לא מבין יותר מדי – צריך לקחת את זה עוד יותר בחשבון. אשמח להערות ותיקונים. ט.ל.ח.

[ת' לדודה]
Aharon Dolgopolsky (2008). Nostratic Dictionary. McDonald Institute for Archaeological Research, University of Cambridge, UK. 3116 pages.

Read Full Post »

jespersen-banner2

[החלק הראשון נמצא כאן]

חו"ל

לאחר שסיים את התואר השני, יספרסן עלה על סירה לבריטניה עם חבר ושהה שם שנה אצל בלשנים שונים. הוא מספר איך חבר אנתרופולוג, אוגוסטוס קין, הזדעדע כשיספרסן הראה לו תעתיק פונטי של מילה באנגלית משום שהמבטא עשה רושם וולגרי. יספרסן טען שאשתו של קין עצמה מדברת כך וקין סירב בתוקף להאמין עד שיספרסן הוכיח לו באותות ובמופתים שאשתו אומרת את המילה הזו בדיוק כך. קין התחלחל ויספרסן מסכם את הטבע האנושי בצורה הבאה: "לא היתה זו הפעם הראשונה, וזו אינה עתידה להיות האחרונה, בא מצאתי שאנשים משכילים אינם מודעים לצורת הביטוי של אלה הקרובים להם ואף משלים את עצמם שצורה אותה ראו בתעתיק פונטי היא נחותה, למרות שהיא חלק משיחה מלומדת טבעית" (עמ' 63). למרות שקין לא היה בלשן, יספרסן נותן לו קרדיט על טיפ לכתיבה, במיוחד כתיבה בשפה זרה: "…לעולם לא לתקן את הסגנון של מה שכתבת. תחת זאת, לפני כתיבת המילה הראשונה במשפט, להרכיב את כל המשפט בראשך, כמו להתענג על כולו ולהרגיש אותו על קצה הלשון".

הלונדונים לא הרשימו אותו במיוחד, במיוחד הקהל הרעשני והמלוכלך בתיאטראות שהיה מוחא כפיים, צועק, שורק בוז וזורק אגרופים באוויר בהתאם למה שהשחקן אמר ולא בהתאם לכשרון המשחק שלו. בהקשר הזה אציין שבעוד אוהדי כדורגל אנגלי ידועים בתור חוליגנים (לא תמיד בצדק, אבל מילא), אוהדי הכדורגל הדני היו ידועים בתור 'רוליגנים', ההיפך הגמור. ובאמת, כשיספרסן שאל למה יש כל כך מעט סטודנטים בהרצאות הפונטיקה באוקספורד, הוא נענה שהן התנגשו עם משחקי הכדורגל. לגבי מימון השהות של יספרסן באנגליה במשך מעל לשנה, רחוק מעבודתו כקצרן בפרלמנט הדני וכמורה לצרפתית בבי"ס – הוא פשוט לווה כסף והצליח להחזיר את ההלוואות לאחר כמה וכמה שנים של עבודה.

אחרי ביקורים בלייפציג וברלין וחודשיים של הוללות בפריז (באמת! לפעמים המארחים שלו היו כל כך הוללים שהוא היה חייב לפרוש מהמסיבה ולהירגע בצד עם ספר של צ'וסר!), יספרסן חוזר לברלין כדי להתחיל לעבוד על הדוקטורט שלו בעידוד הקולגות בקופנהאגן. אלה מצידם רוצים שהוא כבר יהיה דוקטור של ממש כדי שאפשר יהיה למנות אותו למשרה, ויפה שעה אחת קודם.

המשך…

Read Full Post »

jespersen-banner2הקדמה

"ברם, מצאנו שפרק 17 על אורתוגרפיה דנית מסורבל מדי לתרגום, וכמו כן כמה מהשירים הפרטיים שנכללו, בעלי ערך ספרותי לא-קיים, נראו לא משביעי רצון בעליל במלבושם האנגלי. לכן החלטנו להדפיס אותם בדנית" (עמ' vii)

האנס אוטו הארי יספרסן – או בקיצור אוטו יספרסן – נחשב לאחד הבלשנים המשפיעים והאהובים בבלשנות המודרנית. לא בכדי יצא בלוגנו לעולם ב-16 ביולי: דסק ההיסטוריה של דּגש קל המליץ על התאריך הזה במיוחד משום שזהו יום הולדתו ה-149 של יספרסן, שנולד ב-1860. ברחבי העולם ודאי ייערכו בשנה הבאה שלל חגיגות לרגל יום ההולדת ה-150, אך כאן בדגש קל אנחנו מקפידים להיות עם האצבע על הדופק, ולכן מביאים לכם ספיישל מיוחד שנה שלמה לפני שהיספרמאניה סוחפת את העולם! לרגל המאורע החלטנו לסקור שניים מספריו: אחד מקצועי ואחד אישי. היום ומחר נציג כאן קטעים מחייו של יספרסן, כפי שהוא עצמו הציג אותם באוטוביוגרפיה שלו. לאחר מכן נעיף מבט על אחד מספרי הבלשנות האהובים עליי, סקירה תמציתית של תולדות האנגלית שיספרסן כתב בערוב ימיו.

התגודדו-נא סביבי, קינדער, ואספר לכם על החלקים המעניינים מהאוטוביוגרפיה של בלשן דני דגול אחד. נתמקד בשליש הראשון של האוטוביוגרפיה, עד שיספרסן מקבל קביעות באוניברסיטת קופנהאגן ומתחתן, מהסיבה הפשוטה שאני צריך להחזיר את הספר לספריה עוד מעט. אולי מתישהו בעתיד אני או מי מקוראינו ישלים את הההמשך; כפי שהזכרתי, בקרוב נסקור גם ספר מקצועי לטובת קוראינו שלא יודעים על מה כל המהומה.

המשך…

Read Full Post »

בהרצאות מבוא לבלשנות עולה לא פעם הנושא של שפות סימנים ואיך שהן בעצם שפות טבעיות כמו כל שפה דְבוּרָה; במילים אחרות, הן לחלוטין לא רצף של מחוות שמודבקות אחת לשנייה בנסיון לחקות שפה 'אמיתית' כביכול. מאז שלמדתי שתינוק 'רגיל' בן שנה ממלמל הברות ואחרי עוד חצי שנה כבר אומר מילים ראשונות, בעוד תינוק חירש עושה בדיוק את אותו הדבר רק בשפת הסימנים, התקבעה אצלי המשוואה הבאה: שפת הסימנים = מגניב. אני חושב שהסרטון למעלה מאמת את המשוואה הזו.

בשנת 2004 יצא הספר שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית מאת ונדי סנדלר ועירית מאיר, חוקרות באונ' חיפה, ספר שגם זכה בפרס בהט מרוב שהוא מוצלח. סיימתי לקרוא אותו השבוע, נהניתי מאוד ממספר חלקים ואנסה לסקור אותו כאן בקצרה. הספר מיועד לקהל הרחב, כלומר גם לחסרי ידע מוקדם בבלשנות, אבל עדיין מכיל מספיק 'בשר' בשביל לספק חיות תחביר כמו אלה שרועות באחו של מערכת הבלוג. מה שהספר בעצם מנסה לעשות הוא שני דברים: ראשית, לספק דקדוק בסיסי (אבל מרתק) של שס"י בהקשר של השפה ככלל, כלומר להסביר איך היא בעצם עובדת ומה הקשר בין שפות סימנים לשפות דבורות; ושנית, לסקור את התהוות קהילת החרשים בישראל ולחוות דעה מקצועית על מקומה הראוי של שפת הסימנים בחינוך ילדים חירשים.

המטרה הראשונה מטופלת במסגרת השער הראשון (דקדוק קצר של שפת הסימנים הישראלית) והשער השלישי (שפות סימנים ושפות דבורות). הנושא השני נידון בעקיפין בשער השני, "השפה והקהילה". קישור לראיון עם שתי המחברות מופיע בסוף הפוסט, ומי שמתעניין במיוחד בטיעונים מדוע שפת סימנים היא שפה טבעית ודאי ימצא שם תשובות לכמה שאלות.

המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts