Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘ביטויים גנריים’ Category

בעבר הרחוק, כשהארץ רחשה ובחשה סביב חוק השואה הפולני (זוכרים במעומעם משהו כזה?) נקלעתי לציוץ חצי אוף-טופיק של רועי עידן:

התאמבוולנטי כהלכה. אני חושב שיש כאן כמה תופעות לשוניות אפשריות, וכל אחת מהן אפשר לקחת בדיוק למסקנה הפוכה לגבי מטרות הפרסומת. עליי לציין שלא שמעתי את הפרסומת עצמה וייתכן שהאינטונציה מצביעה לכיוונים מסוימים ומבטלת אחרים, אז אם מישהו.י שמע.ה, אשמח לשמוע בהתגובות.

אם כן, נמנה:

  1. הראשונה היא הפרשנות של אדון צ'וריסו – "הנאצים" מתפקד כאן כביטוי תוארי מצמצם, כמו ש"הבתים הכחולים" לא מתייחס לכל הבתים אלא רק לחלקם, אלה שצבועים כחול. המסר שעובר כאן היא שמחברי הטקסט אכן מאמינים שלא כל הגרמנים היו נאצים וחשוב להם להבהיר את זה.
  2. פרשנות שנתן נתי טוקר בתגובה להציוץ היא שמטרת הביטוי השלם היא למקם אותו בזמן – הגרמנים בתקופה שבה הם היו נאצים (וזה מתאים לתפיסה שמשמעויות שתי המילים מתלכדות עבור התקופה האמורה), בהקבלה להביטוי "גרמניה הנאצית". עידן עונה לו "אז למה לא פשוט אומרים 'הנאצים', כולם יודעים מי הם היו?", שבעיני מקהה מהטיעון המקורי – אולי כולם יודעים, אבל שווה להזכיר, לא? אם היו אומרים רק "הנאצים" עוד היית אומר שמטשטשים את זהותם הלאומית, ואז כנראה גם ממשלת פולין היתה מגייסת אותך להסברה.
    עוד נקודה חשובה בפרשנות הזאת היא שהיא מונעת אי-הבנה לגבי מתי צולמו הצילומים – "הגרמנים" סתם יכולים להיות גם הגרמנים שאחרי המלחמה (ככל שהיה עוד מה לצלם במחנות הריכוז אחרי המלחמה). במאמר מוסגר, "הנאצים" לא באמת יכול להתייחס למישהו מתקופה אחרת, שכן צילום של מחנות הריכוז נתפס כמשהו שמתבצע מצד הגוף בעל הסמכות במקום (ולא, נאמר, ניאו-נאצים חובבי צילום בשנים מאוחרות יותר).
  3. מה שמוביל אותנו לפרשנות אפשרית אחרת, והיא דווקא שמדובר במעין מבנה תמורה (לא קלאסי כי לא צריך הפוגה, פסיקים), על משקל "הנאצים יימח שמם". כאן הקו של עידן אמור להיות הכי מרוצה, כי מתבצעת פה השוואה מוחלטת – הגרמנים הם הנאצים (או, לפחות, היו בתקופה הרלוונטית) ואין מה לבוא בטענות ליד-ושם.
  4. עוד נקודה היא שיש נופך, נאמר, לא-מקצועי בביטוי "הנאצים" לבדו. זה נשמע קצת שיחת-סלוני מדי, או קצת לא מתייחס לרפרנט המילולי שלו (ע"ע "השופט הזה, איזה נאצי"). לפי הגישה הזאת, מטרת השימוש בביטוי השלם היא דווקא להעניק כובד ראש לנושא המדובר.

בקיצור, הבו לי פוזיציה וארים איתה את העולם.

Read Full Post »

היום, לא תאמינו, נכנסתי בעצמי לאתר ״הארץ״. הטריגר היה תגובתה של מלי לוי לביקורת אכזרית מצד רוגל אלפר על הסדרה ״חשודה״. באותו מאמר מסב לי אלפר אושר ענק: שילוב של קטנונולוגיה (טרוניות חסרות שחר על שפה עכשווית), התנשאות מחליאה, ושגיאה תוך טיעון לשוני שיפוטי.

זה האחרון נקרא חוק וישנה, הנה ההגדרה אצל המוזר מהאינטרנט. אז הנה להנאתכם, האקזמפלר של אלפר:

ברור שאם בעלילה היו הרבה ערבים, עניים וחרדים פלוס פיגוע בכותל, אז אדרבא, ירושלים היא לוקיישן מתאים אם לא ה (כפי שאומרים היום העילגים).

זהירות, ״הארץ״

הנה צילמתימסך לכם, באמת שאתם לא צריכים להיכנס לקישור

אוי אוי אוי. כך לא אומרים ״העילגים״. התבנית שאליה חתר אלפר, המנותק מעמו בו הוא יושב, הוא ״איקס הוא אחד הוואיים, אם לא ה-״. אין תוספת ה״א הידיעה על סתם שם עצם, אלא על שם עצם שכבר נמצא במקום גבוה בדירוג. אלפר לא מבין את הסכמה, לא את הרציונל, ולא את האופרציה, והוא עוד מעז לקרוא לאחרים עילגים.

צק צק.

שנה טובה, ושלא יתקנו אתכם!

Read Full Post »

ימי הבחירות מתרגשים עלינו, ולכן אכתוב היום על תופעה לשונית מתוך כתבה בנושא תקשורת ספורט מלפני כמעט חודש. מיודענו שלמה מן שיתף את קוראיו בהעין השביעית בנפלאות סיקור הליגות הנמוכות בכדורגל, והשחיל את המשפט הבא:

משטחי מהמורות ועשבים שוטים שעליהם מתקיימים משחקי הליגות הנמוכות של הפריפריה בעיירות ובכפרים, עם קהל מקומי וקנאי, ובפעמים רבות באווירה של מלחמת סוף עולם.

הממ. זוכרים עירוב ביטויים? למה שתזכרו, כבר שנים אני לא כותב פה על שום דבר זולת שלילה מיותרת (יש עוד בקנה אם תהיתם). היה לנו פה את מצוצים מאצבע מזוהמת, שזה יותר העשרת ביטוי מעירוב, ואת לשבור שיאים חדשים, שזה עירוב שיוצר בעיה סמנטית. גם המקרה שלפנינו טיפה שונה מהקלאסיקה, אם כי בפן אחר: תחבירי. הביטויים שהתערבו הם "מלחמת עולם" ו-"סוף עולם", שתי סמיכויות שבהן הסומך זהה ("עולם"). כתוצאה מכך באחד הביטויים נשבר הרצף. עירוב הביטויים הקלאסי משרשר את הצורות כך שכל ביטוי נשמר בשלמותו, ככתוב בשיר הילדים בעל הניחוח הגזעני (שם, שם; לחן עממי מדי):

ילד* קטן הלך לגן / איזה גן? גן חיות / אילו חיות? חיות טורפות / אילו טורפות? טורפות בן אדם / איזה בן אדם? בן אדם שמן / איזה שמן? שמן דובון / איזה דובון? בלע סבון / איזה סבון? סבון לרחצה / איזו רחצה? רחצה בים / איזה ים? ים המלח / איזה מלח? מלח לבישול / איזה בישול? בישול עוף / איזה עוף? עוף סוף / איזה סוף? סוף העולם / איזה עולם? עולם תחתון / איזה תחתון? תחתון שלך!

יש שם כמה חריגות, אבל הרעיון הכללי די ברור.

לפני שנשחרר אתכם, מילה על סמנטיקה: כפי שראינו, בדוגמא של "שיאים חדשים נשברו" יש בעיה עם הפירוש המילולי, ומאידך גיסא ב-"מצוצים מאצבע מזוהמת" התוספת דווקא מספקת את אפקט ההעצמה המבוקש. המקרה הנוכחי קרוב יותר לצד האצבע של הסקאלה, אבל היה כאן מעקף מעניין: "מלחמת עולם" יושבת לנו עמוק בתרבות ואנחנו יודעים פחות או יותר למה משווים משחק כדורגל בליגה נמוכה כשמדברים עליה. "מלחמת סוף עולם" יכולה להתפרש, נניח כמלחמה שגורמת לסוף העולם או שמתרחש בתקופה אפוקליפטית, סטייל גוג ומגוג. אין לנו מושג איך מלחמה כזו תיראה (זו שאחריה תתנהל במקלות ובאבנים. לפי אותו הגיון גם הראשונה היתה אמורה להיות ככה והיא לא היתה, אבל לא משנה) אבל כנראה שהיא תהיה גרועה יותר מסתם מלחמת עולם. אז יש העצמה, אבל לא בסקאלה הרגילה: "סוף עולם" איננו עולם (ואצבע מזוהמת היא כן אצבע), אבל "מלחמת סוף עולם" בהחלט תיחשב למלחמת עולם.

יאללה שובו לעיסוקיכם. אחלה יום בחוץ.


* לא באמת "ילד".

Read Full Post »

הקורא הנאמן (כאילו יש בכלל מה לקרוא פה בזמן האחרון, עונת מלפפונים לפנים) דן (יותר מסתם קורא: הוא הבוס!) העיר את תשומת לבי (מה ארבע מילים רצופות בלי סוגריים מה) לביטוי מוזר שהולך ורוחש בעולם המושגים המלבב שנקלענו אליו בחודשים האחרונים: מַשגר פצמ"רים. הרי האקזמפלר:

majger
והרי כמה נוספים. יש גם דוגמאות רבות היכולות להיקרא כאדם מבצע הפעולה (מְשגר פצמ"רים), אבל גם זה אינו ביטוי הכרחי.

מה הבעיה בעצם? ובכן, פצמ"ר הוא ראשי תיבות של "פצצת מרגמה". פצצת מרגמה, מעצם שמה, נורית מתוך מרגמה. למיטב הבנתי, אפילו מבחינת דקדקנות טרמינולוגית צבאית אין משגר פצמ"רים שאינו מרגמה, שכן זהו פשוט השם לקטגוריית כלי הנשק היורים פצצות פשוטות באופן תלול-מסלול מעמדה נייחת. לראיה הדוידקות ממלחמת השחרור, שלא היו כלי תקני אך נחשבות למרגמות. בקיצור, הביטוי אינו טבעי בערך כמו "מַרסס כדורי מקלע". מותר להתפלא מהעובדה שהדוגמה לעיל לקוחה דווקא מאתר רשמי של צבא ההגנה לישראל, ושהביטוי מופיע גם בסרטוני דובר צה"ל.

איך הגיח הביטוי החריג ללשוננו? המסלול כנראה קל לשחזור, לא בשונה ממסלול הפצמ"ר עצמו (ברכות יובל, זכית בפרס הקישור הנושאי חסר הטעם בהבלוג לשנת תשע"ד). סוג הקליע יוצא-עזה שזכה למירב תשומת הלב בשנים האחרונות הוא הרקטה. רקטה אכן יורים ממשגר. כשנכנס לתמונה הרכיב האנלוגי למשגר של פצמ"ר, מתבקש לקרוא גם לו משגר. שמו האמיתי מתחבא בתוך ראשי תיבות, ועוד ראשי תיבות שלא משמרים את התנועות של המילים המקוריות (פְּצצת או פִּצְצת? זה לא משנה, בראשי תיבות הוגים /pa/) או את המין הדקדוקי של הביטוי המקורי, ולכן קל לשכוח שבכלל מדובר בראשי תיבות. תוסיפו את העובדה שאין עוד דוגמאות נפוצות לקליע שגוזר את שמו מהנשק ממנו הוא נורה (כדורים מקוטלגים לפי מידה, פצצות מוטסות לפי משקל, רקטות וטילים נושאים לרוב שם ייחודי) ונקבל עילה סבירה למחילה על חוסר-הזהירות. (אגב, בהמשך להערה שמתחת לתמונה – האדם המשגר נקרא רגם).

ומה השם המתאים לתופעה? סקרנו כאן בעבר תופעות לא בלתי-דומות לדבר הזה. היה לנו את התי"מ המיותר, גם שם כיכב הצבא בדוגמאות (המוכר ביותר הוא ככל הנראה סס"ל לבן, כאשר ה-ל בראשי התיבות מסמנת בעצמה "לבן"). לא בלתי-דומה, אבל לא זהה: בתי"מ מיותר קיים אלמנט שחוזר על עצמו בשתי צורות (בתוך ראשי תיבות או מילה קפואה ובתור המילה הרגילה), אבל כאן כל הביטוי כולו זהה במשמעותו לחלק מתוכו. שזה יכול להזכיר סינקדוכה (לא לבלבל עם הכינוי הנפוץ לאקדוחן סיני), התופעה שבה חלק מייצג את השלם או להפך (כשאומרים "אמריקה" ומתכוונים לארצות הברית של אמריקה; בעבר היה מקובל לומר "רוסיה" ולהתכוון לברית המועצות), אבל כאן יחסי החלק-שלם מתייחסים לביטויים הלשוניים ולא לישויות המיוצגות על-ידם. אז שלחתי מייל בהול בנושא לג'ף פולום, אבל אפילו הוא אבד עצות. אז אם בספינת האם נפלה שלהבת, זה הזמן של אזובי הקיר להמציא מונחים! ובכן, התופעה הכי קרובה שהצלחתי לחשוב עליה באיזושהי רמה של אנלוגיה היא גזירה-לאחור: יש לנו מילה שנראית כמו תוצר של הטיה, אפילו שהיא לא. נאמר פָּנים או שוליים. אם נחליט שיש לה צורת בסיס, כמו פן או שול בהתאמה, נסתדר כבר עם להתאים לה משמעות. אז במקרה שלנו, מדובר על צורה שהיא כן תוצר של פעולה לשונית (אבל לא בדיוק גזירה. "ראשי-תיבותיזציה"?) ובמקום לגזור אותה לאחור, גוזר אותה הדובר "לפנים". ממש כמו במשחק הדמקה! ובכן, חברים חברות, עוקבים ועוקבות, חברי האקדמיה, אני מתכבד בזאת להכריז על המושג גזירת-דמקה, שמצטרף לחבריו הגאים סתירונים, תי"מ מיותר, עצטרובל, סנובון, ובטח עוד כמה ששכחתי. [עדכון, 26/11: משאול!]

עם תמונת נצחון זו נסיים. הפסקת אש בלתי-מופרת שתהיה לכולנו.


רפרנס כותרת למי שפספס. ביזיון שאין את המילים בשירונט, או קליפ ביוטיוב שאינו בביצוע אסי כהן.

Read Full Post »

ענת באלינט כתבה אתמול מאמר מרעיד אמות ספים ב… חכו לזה… העין השביעית*. נושאו הוא הבזיון המתמשך של פרסום סמוי בערוצים המסחריים וחוסר המודעות הדי-בסיסי של הגופים מהצד הפרסומי/שיווקי של העניין שמדובר בעבירה על שלל תקנות.

את הפסקה הרלוונטית לענייננו חוששני שאצטרך להביא במלואה (ההדגשה שלי):

גורם בחברת ענני-תקשורת טען כי אין שום "תוכן שיווקי" בתוכניות המדוברות ("מסטר שף", יש לציין, אינה בהפקת ענני-תקשורת). אותו גורם הודה כי מאז החלה הרשות השנייה לקנוס ולפעול להורדת תוכניות שיש בהן פרסום סמוי, צומצמה פעילות זו, וכי בחברת ההפקה, שעסקאות מסוג זה היו בסיס למודל העסקי שלה, מודעים לכך שהם "פועלים כעת תחת הרדאר". החשש בחברות ההפקה מעוגן במציאות: גופי השידור משיתים את הקנסות של הרשות השנייה על מפיקי התוכניות. כך, למשל, הושת על ענני-תקשורת הקנס בשל פרסום סמוי שניתן על-ידי הרשות השנייה לתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו, שהורדה מהמסך. 

סקרינשוט, סקרינשוט, וואצ'ה גונה דו

ראשית נסגור איזו פינה – מהאופן שבו הפסקה כתובה לא ברור לגמרי האם הציטוט הוא ישיר של הגורם או פרפראזה של הכותבת – באלינט אישרה כי מדובר במילותיו של המקור.

מה האלמנט הבעייתי בשימוש בביטוי "תחת הרדאר"? לומר את האמת, גם בעת כתיבת שורות אלו, יום אחרי הקריאה הראשונה, אני לא בטוח אם הכוונה למשמעות התקנית של הביטוי. אשתפכם בהתלבטויותי.

מכ"מ, או רדאר בשמו הלועזי, סובל מקשיים באיתור כלי טיס הטסים בגובה נמוך (אפשר להגיד "גובה נמוך"? "גובה קטן" נשמע לי מוזר, ואין לי רעיון אחר). על-כן כלי טיס שמעוניין לחמוק מרדארי האויב טס נמוך, מתחת ל(רום המזוהה ע"י ה)רדאר. מכאן למטאפורה – "מתחת לרדאר" פירושו בהחבאבהסתר. האם לכך באמת מתכוון הגורם הסמוי מחברת ענני תקשורת?

משהו בפיסקה דווקא אומר לי אחרת. כיום יש תשומת-לב להפרות הכללים, יש אכיפה ויש קנסות, ומרגיש לי שמה שמטריד את מר פלוני ענניתקשורת הוא דווקא העובדה שיש אכיפה בסביבה, כלומר משהו בסגנון "אנחנו תחת הפנס". עצם השימוש במילת היחס "תחת" (זה מצחיק כי זה גס) במקום "מתחת ל-" מחשיד: המילה הזו מעידה על סמיכות בין מה שבשני צידיה (אנחנו והפנס, העדשה והמזרן) לעומת סתם יחס של קירבה אנכית למרכז כדור הארץ (המטוס וטווח הגילוי של הרדאר). זאת ועוד, תוכן המאמר כולו מעיד על כך שהגופים השיווקיים לא עושים יותר מדי כדי להחביא את פעולתם, אלא שהם פשוט נדרשים להתאים את עצמם למצב שבו גופי ההפקה והשידור שאיתם הם בקשר נמצאים במעקב.

בקיצור, אני נוטה לחשוב שיש לנו כאן מקרה של בחירת מטאפורה שגויה, או אפילו עירוב מטאפורות (בגלל שינוי מילת היחס). אתם יכולים לא להסכים. תאכלו תחת.

המשך…

Read Full Post »

פרופסור יוסי זעירא מצוטט בכתבתו של אדריאן פילוט בגלובס (לא מופיע בגרסת הרשת. וואלה, מה הייתי עושה בלי העין השביעית?) כאומר:

זה מראה על כך שמשהו בדיסקט שלהם מתחיל להשתנות.

הבה נתחקה מעט אחר מקורותיה של זו המטאפורה. דיסקט, כמו חוגת טלפון, הוא דבר שכבר לא רואים יותר מדי באזורנו (חוץ מאשר בסמליל השמירה בממשקי משתמש). מדובר בריבוע עשוי פלסטיק ברובו, המכיל כמות מצומצמת (במונחים של ימינו) של מידע – 360 קילובתים עד 1.44 מגהבתים.

בימי קדם, היו משתמשים בדיסקט ממש כדי לאתחל מחשב – מערכת ההפעלה היתה יושבת על גביו. בהמשך היה ניתן לזהות דיסקט עם תוכנה כלשהי הנטענת ממנו. כדי לעבור מתוכנה לתוכנה היה צורך להחליף דיסקט.

וזה מקור הביטוי השגור (יחסית) "להחליף דיסקט" (במקור בן השבע הזה כבר מתייחסים אליו כאנכרוניסטי). לחשוב על משהו בצורה אחרת, כלומר לעבד את המידע עם "מערכת הפעלה שונה" או עם "תוכנה שונה".

האם דיסקט יכול להשתנות, כמאמר פרופ' זעירא? במובן הבסיסי שלו, הפיזי, מובן שלא. צורתו של הדיסקט לא משפיעה במאום על תכולתו. בצורה אחרת הוא גם לא ייכנס לכונן. במובן הרך יותר, תכולתו של הדיסקט, אמנם כן. אפשר לערוך תוכן של דיסקט. אבל זה מעולם לא היה חלק מאופן השימוש בדיסקטים המכילים מערכות הפעלה או תוכנות (אלא רק של דיסקטי העברה/גיבוי שמכילים נתונים). מה גם, שהשינוי מתבצע בעוד הדיסקט בתוך המחשב, אך דיסקט הפעלה משפיע על איך שהמחשב מופעל. אם "משהו בדיסקט מתחיל להשתנות", צורת החשיבה לא משתנה יחד איתו (אלא רק בהפעלה הבאה). המטאפורה נועדה למצב שבו יש שני דיסקטים (ומחליפים אחד בשני), ואם אין אז צריך שני מחשבים כנראה (אחד שישנה את הדיסקט כדי שהשני יפעל אחרת כשהוא מוכנס אליו). בציטוט האמור אי אפשר להסיק אף אחד מהתנאים האלה, לכן יוצאת מטאפורה לא הגיונית.

יאללה אריק, תחליף ליפנים האלה ת'דיסקט!

Read Full Post »

דסק העיתונות של "דגש קל" עצלן ודל-אמצעים. בעיות עיתונאיות בשימושי שפה הוא מביא מאתרי החדשות בהמרשתת (ודוגמאות-עבר מארכיון העיתונות), ואפילו שחלקים ממנו מצוידים במצלמות-עלי-שח-נבון, טרם היכתה בו ההכרה שניתן לצלם עיתונים ממש כמו פרסומות בחוצות. עלי חביב (בתור ספצימן, כן?) המוסף לשבת של ידיעות אחרונות, ובבלוגי אני מעתיק מן הכתוב, אפילו שכנראה לוקח כבר פחות זמן לצלם ולשלוח לעצמי. וגם אמין יותר.

לכן את המהפכה היה צריך להביא אלינו עידוק. מי ייתן ונמשיך בדרכו (למרות שעכשיו עליתי על בעיה: בן לי ואנכי בקושי נוגעים בעיתון מודפס, ויתר חברי המערכת גרים באותו ניכר ממש. לא שלינזן כותב פה אי פעם, אבל שיהיה). וואו, אני כבר מגעיל את עצמי עם החשיבות העצמית הזאת. אז יאללה. מה לעזאזל שלח עידוק?

את הצילום הבא (מתוך המוסף ב-25/11), עם ההערה כדלהלן:

סימה קדמון, ממש ליטרלית, לא מבינה את פירוש המילה "ליטרלית". אלא אם היא טוענת שדן מרידור החל להוריק ולבצע פוטוסינתזה.

"מרידור הפך ממש ליטרלית לעלה התאנה של הממשלה"

ולנו אין אלא להסכים. בהעולם דובר האנגלית השימוש בתואר-הפעל literally חצה מזמן את גבול, ובכן, הליטרליות שלו, ומבטא לעתים קרובות פשוט הבלטה של הנאמר, מעין העצמה. עבודות תזה נכתבות בנושא, בספינת האם חפרו על זה, יש בלוגי זעם העוקבים אחר התופעה, איורים מועיליםאיורים פחות מועילים, ואפילו מילון מעריאם-ועבסטער נכנע אל מול נחשול השימוש הכביר (מובן 2, וראו הערה מתחת). אה, ואם מישהו שם קישור לחקצד בתגובות אני בא אליו הביתה ושורף אותו. מילולית.

ומה עם עברית? האם ל-"באופן מילולי" יש את השימוש ההעצמתי? חד וחלק לא, אבל תאשימו את הסרבול שבביטוי (ואת התוכנית של אבשלום קור, שהוציאה ממנו את העוקץ). "מילולית" נכנסת לקטגוריה של תארי-פעל שדוברים לא אוהבים להשתמש בהם (זה נשמע מליצי/מאולץ) וגם בטח מזכירה ליותר מדי אנשים את הפסיכומטרי. נשארנו עם תעתוק האנגלי כמות שהיא. את "ליטרלי" קשה למצוא ברשת עם טעם על ההברה הראשונה, כי הצורה המלעילית משמשת כשם תואר די תקני, נרדף ל"קשור למילים" (למה אין גיגול עם טעם? באמת, חברים). אבל הנה שימוש שנראה "נכון" (כלומר מבטא שמשהו קרה באופן מילולי), והנה שימוש "לא נכון" (כלומר סתם מעצים). לא נראה כמו תופעה יותר מסובכת של העתקת-תוכי מאנגלית.

מה עם "ליטרלית", בו השתמשה קדמון? גם כאן יש משמעות נוספת בעברית – "באופן ספרותי". גיגול בלתי-מחייב לא הציף שימוש קדמונאי (קדמונֶסקי?) במילה הזו (בגיגול שני נמצאו כמה "נכונים"), קל וחומר ב"ממש ליטרלית", כאילו שאם חשבתם שמרידור הפך לעלה, אז לא די בכך: זה באמת קרה, בעולם הממשי והמוחשי (שוב, רק בעולם שבו מילים תמיד שומרות על המשמעויות המילוניות והאטימולוגיות המקוריות שלהן). סימה קדמון, בשירות השפה.

[נו, הבנתם כבר למי הינד כובע]

Read Full Post »

Older Posts »