Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘סמנטיקה’ Category

כותרת האייטם הלוהט בברנז'ה ניוז באר שבע והנגב גורסת:

למ"ס: נמשכת ההגירה השלילית מב"ש

והנה תצלום מסך למפקפקין:

יופי של אתר מותאם למובייל יש להם, אגב

יופי של אתר מותאם לנייד יש להם, אגב

ההקשר הברור מהכתבה הוא שקיימת מגמה מתמשכת שלפיה כמות האנשים העוזבים את באר שבע גדולה מכמות העוברים אליה. המממ… נראה כמו עוד אחד לתיקי שלילת היתר, הלא כן? ובכן, המממ.

מהי הגירה? מעבר אדם ממגורים במקום א' למקום ב'. אז נאמר שהוא מהגר מא' לב'. לכאורה נאמר עכשיו, אם יש הגירה גדולה מעיר אז הרבה אנשים עוזבים אותה, ואם יש הגירה מועטה אז מעט עוזבים אותה, ונמשיך באותו כיוון ונגיע להגירה שלילית שבה מספר שלילי של אנשים עוזבים אותה, ומאחר שאצלנו במוח אין גלישה נומרית, נבצע רציונליזציה ונשפץ את הפרשנות כך שנבין כי מספר האנשים שעוזבים קטן ממספר האנשים שנכנסים. כלומר ההיפך מכוונת המשורר מפרש-הלמ"ס.

אבל רגע. אם היינו קוראים בכותרת "נמשכת ההגירה החיובית מב"ש" היינו זורמים? או "נמשכת ההגירה השלילית לב"ש"? אני חושב שבשני המקרים התשובה, ובכן, שלילית. אמנם יש כאן בעיה, אבל היא אחרת. הגירה שלילית היא מושג דמוגרפי מקובל ומוכר מספיק בשביל להופיע בכותרת של דיווח שאינו במוסף כלכלי. העניין הוא שהוא מאפיין של מקום (אולי על פני תקופה) ואין לו כיווניות (ולראיה המהלך המחשבתי הדי מאולץ שתיארתי לעיל). אמרת הגירה שלילית? אמרת "סך הנכנסים קטן מסך היוצאים". הגירה שלילית אינה מבאר שבע או לבאר שבע, אלא פשוט בבאר שבע. הסוגיה כאן תחבירית ולא סמנטית.

[תודה לרפאל כהן על שצייץפיסבק את הכתבה, וחצי תודה ליעל נצר ששמה לב לבעייתיות במקביל אלי]

Read Full Post »

שואלת הקוראת לימור: מה זה בעצם "אח על מלא" ו-"על מלא"? איך הביטוי נוצר ואיך הוא התפשט?

שאלות טובות. תשובות חותכות לא יהיו לי, אבל ננסה להבין לפחות את היקף התופעה, בתקווה שקוראינו יוכלו לעזור. למי שלא מכירים, "אח על מלא" הוא אח על אמת, בחור זהב, כפי שאפשר לראות בראש ובראשונה בשיר של אודימן מ-2014:

קצת קשה לתאר מה זה בדיוק "אח על מלא". שאלות כמו זו של לימור נפוצות למדי וברשת ניתן למצוא הודעות מ-2012 בהן אנשים שואלים מה בעצם משמעות הביטוי ותשובות שמתקשות להסביר אבל מבהירות שמדובר במשהו טוב.

די ברור שבמקור הביטוי התייחס לאחים וחברים, אבל מאז הוא התרחב. כשירות לציבור, הרי רשימה חלקית של דברים שהם אח על מלא כפי שמצאתי במרשתת: רוני דניאל, נפתלי בנט, ממציא ה-LSD, ולראות סרטוני יוטיוב עם חבר בקיוסק. הפרסומת הזו לחטיף נקראת למשל "אח על מלא", ולא "אחשלו" או נסיון אחר של הקופירייטרים להתחבר לשפת-הנוער.

כמו שיש "אח על מלא", יש אחות על מלא (ביולוגית וגם בסטארט-אפ), אמא על מלא וסבא על מלא. יש גם שני הורים על מלא, גם כאן בטור שכנראה מנסה לקרוץ לשפת הנוער ויוצא קצת יותר מדי מילולי, שלא לומר טרחני.

עושה רושם שהביטוי מוגבל ליחסים של קרבה מסורתית. אפשר למצוא הופעות שונות של "דוד על מלא", "אחיין על מלא" ו-"נסיך על מלא". לא מצאתי "אבא על מלא", אולי במקרה ואולי כי האב מסורתית פחות חם מהאח או האמא? באופן פחות מפתיע לא מצאתי "שוער על מלא" (בנסיון לדבר על שחקן כדורגל) וגם לא "שר על מלא" או "ראש ממשלה על מלא".

אז עד כמה הביטוי "על מלא" קיים לבדו? קצת יותר קשה לתת תשובה על סמך חיפושי רשת. מישהו אוהב את רני רהב על מלא, אבל בגדול לא נראה לי ש-"על מלא" תפס. להתרשמותי גם הביטוי השלם כבר לא נפוץ כמו לפני כמה שנים: לא מצאתי טוקבקים בסגנון "אלאור אזריה הוא אח על מלא" (מה שכן, בתגובות כאן אפשר לראות שהצל הוא אח על מלא).

מאיפה כל זה בא? קשה לדעת. הביטוי "על ריק" קיים בסלנג כבר תקופה ארוכה, אבל אם זה היה המקור, היינו מצפים להרבה הופעות של "אח על ריק" שרק אחריהן ההנגדה ל-"אח על מלא" הייתה צצה. לפחות ברשת יש מעט הופעות של "אח על ריק", ובכל אופן הרבה פחות ממה שהיינו מצפים אם שני הביטויים היו אמורים להיות מקבילים. אפשרות אחרת היא שהמקור הוא בביטוי "על אמת" שעבר שינוי קל. הבעיה כאן היא שהביטויים שונים בהגייה: ב-"על מלא" הטעם מלרעי (על הלמ"ד) וב-"על אמת" הטעם מלעילי (על האל"ף), מה שמקשה לקשר ביניהם.

ניתן אם כך את זכות הדיבור למגיבינו (מגיבים על מלא!) כדי לשמוע השערות נוספות.

[ת' ללימור]

Read Full Post »

הזויגמה התלת-שנתית

הו הזויגמה, מה התגעגענו אלייך.

תודה לאיתמר שפי, האיש שהתחיל את קבוצת הפייסבוק חולצה מטיילת בוואדי, קבוצת הקאלט שאפילו אוזכרה ברשימת 10 הקבוצות המומלצות של איזה כתב מכלכליסט או גלובס או משהו. איתמר זיהה עבורנו את הפתית החביב הבא, מהאתר גבה-המצח האהוב עליו ביותר:

avril-zeugma

הנה כי כן, למי שלא האמין למראה עיניו,

אבריל לאבין חושפת חבר חדש ופטמה.

מה נאמר ומה נגיד? שזו זויגמה (כתבנו עליהן כאן), כלומר מקרה בו מתחברים שני משלימים שהשילוב שלהם עם הרכיב המשותף הוא שונה. כאן יש זויגמה רכה יחסית, שכן שתי ההוראות של ״חושפת״ דומות הגם אם השניה פיזית והראשונה חצי-מטאפורית. גם תחבירית אין פה משחק – שני המחוברים הם צירופים שמניים.

ובכל זאת, בימים קשים אלה, הבה נעלוץ גם מההנאות הפשוטות בחיים. איתמר, אל תפסיק לקרוא פנאי פלוס למען יעלו חיוך על פנינו והמוראל הלאומי.

Read Full Post »

היום, לא תאמינו, נכנסתי בעצמי לאתר ״הארץ״. הטריגר היה תגובתה של מלי לוי לביקורת אכזרית מצד רוגל אלפר על הסדרה ״חשודה״. באותו מאמר מסב לי אלפר אושר ענק: שילוב של קטנונולוגיה (טרוניות חסרות שחר על שפה עכשווית), התנשאות מחליאה, ושגיאה תוך טיעון לשוני שיפוטי.

זה האחרון נקרא חוק וישנה, הנה ההגדרה אצל המוזר מהאינטרנט. אז הנה להנאתכם, האקזמפלר של אלפר:

ברור שאם בעלילה היו הרבה ערבים, עניים וחרדים פלוס פיגוע בכותל, אז אדרבא, ירושלים היא לוקיישן מתאים אם לא ה (כפי שאומרים היום העילגים).

זהירות, ״הארץ״

הנה צילמתימסך לכם, באמת שאתם לא צריכים להיכנס לקישור

אוי אוי אוי. כך לא אומרים ״העילגים״. התבנית שאליה חתר אלפר, המנותק מעמו בו הוא יושב, הוא ״איקס הוא אחד הוואיים, אם לא ה-״. אין תוספת ה״א הידיעה על סתם שם עצם, אלא על שם עצם שכבר נמצא במקום גבוה בדירוג. אלפר לא מבין את הסכמה, לא את הרציונל, ולא את האופרציה, והוא עוד מעז לקרוא לאחרים עילגים.

צק צק.

שנה טובה, ושלא יתקנו אתכם!

Read Full Post »

בחודשים האחרונים הצטברו אצלנו כמה וכמה פניות נרגשות מקוראינו ובהן זוטות לשוניות מהסוג שאנחנו אוהבים, אבל שכבר לא ממש מצדיקות פוסט משל עצמן. הנה, אם כן, פוסט לקט לסיום הקיץ (והאביב, וקצת מן החורף, אבל כמו יין טוב – שגיאות של ״הארץ״ רק משתבחות אצלנו בתיבות הדואר הנכנס).

המשך…

Read Full Post »

להלן פוסט אורח פרי עטו של עזר ראסין.

הנשיא השתמש בצירוף סמיכות דו-משמעי והובן בטעות כמי שמאשים את העם היהודי כולו בטרור


המשך…

Read Full Post »

זהו חברים, אני מכריז רשמית על הקמת קטגוריית "עירוב ביטויים" כאן בדגש קל.

מה שבר אותי, אתם בוודאי שואלים. היה זה הלינק משובב הנפש מדן, שהפנה אותי לפנינת הטמקא הזו. אומרים שם אנשי הנמלים:

שותים לנו את הדם בכפית

לאלה שלא מאמינים, ולאלה שלא נכנסים לקישורים לטמקא (ברוכים יהיו), הנה צילומסך:

kapit

המדינה מורחת לנו את הדם כבר שנתיים

והנה קישור לגיגול שמראה שבשנה החולפת הביטוי "את הדם בכפית" כנראה לא נאמר.

הנה כי כן, אותה כפית שמצא הבלשן בעיר דגסטאנית אפורה משמשת את המדינה בשבתה כנושא סתמי לשתיית דמם של עובדי נמלים. השאלה הראשונה העולה לראש היא, כמובן, איך בדיוק שותים בכפית? קיימים נוזלים אותם צורכים בכפית, למשל מרק, אבל אצלי בבית לפחות היו אוכלים מרק. גוגל אנגראמז מסכים.

לא בתמונה: לוינסקי

לא בתמונה: לוינסקי

גם כשמנרמלים בתפוצת הפועל הוא מסכים.

marak-norm

לא בתמונה: יאהו אנגראמז

(מה קרה סביב 1980? אני מנחש שמיעוט מקורות ארעי. אפשר להחליק את הגרפים עוד, אבל מה פתאום עכשיו שוב צילומי מסך וכל זה)

אז למרות שיש קהילות שבהן "מוזגים סלט" כשם שמוזגים מרק, בכיוון ההפוך (מוצקיזציה של המרק להבדיל ממרקיזציה של מוצקים) הסחף הרבה פחות מורגש. והנקודה איתה התחלנו את בדיקת-האגב הזו נותרת על כנה: לא שותים בכפית.

שאלה שניה: האם זהו סתם עירוב ביטויים שנובע מחוסר תשומת-לב? היה לנו כאן שבר שיא חדש, והיה לנו מלחמת סוף עולם. אני חייב להודות שבהתחלה חשבתי שזה עוד אחד מהמקרים האלה, תוצר של הביטויים הנפוצים "שותים לנו את הדם" ו-"לרוקן את הים בכפית" [סליחה, טעות בלינק המשתמש בסכו"ם כאנלוגיה למלחמה בטרור, כל המרק הזה בלבל אותי. הנה הנכון]. אבל אז קראתי שוב את הפסקה המלאה, ונראה שההקשר משנה כאן. לפני המשפט האבסורדי-לכאורה מתלוננים העובדים שהמדינה מורחת אותם, כלומר מתנהלת באיטיות. הכפית היא כלי שהיעזרות בו מאטה פעילות קצרה – כמו ריקון הים – שלא לצורך (יש עוד שימוש אידיומטי לכפית, והוא הפחתת מידת העצמאות של אדם – "להאכיל בכפית"). אז לא מספיק שהמדינה שותה את דמם של העובדים – היא גם עושה את זה לאט מדי! כמאמר הבדיחה העבשה, "לא רק שהאוכל פה מגעיל, גם המנות נורא קטנות". כיוון שהשילוב עושה את עבודתו, אפשר (אבל לא מומלץ במיוחד) לדמיין מצב שבו קודם המדינה מקיזה את דם העובדים למעין קונטיינר, ואז צורכת אותו בכפית במשך זמן ארוך מדי. למעשה, בגלל שיקולי קרישה, אולי הנקודה היא שהמדינה מקיזה את הדם רק בקצב כזה שמאפשר לה לשתות אותו בכפית, הרי מה הטעם להקיז את כל הדם על ההתחלה אם צריכים אותם על הרגליים. טוב, נראה לי שדנתי מספיק בעניינים שגורמים לי לפעמים להתעלף, נשאיר את שאר האופציות לרומן הערפדים המצליח שיוציא ועד עובדי הנמלים במהרה בימינו אמן, לפני שהטרנד יחלוף (הצעה לשם: "ניבי הסוור").

לסיכום, חידוש לא רע. 8 בסולם (העדיפויות של) יובל.

Read Full Post »

Older Posts »