היום, לא תאמינו, נכנסתי בעצמי לאתר ״הארץ״. הטריגר היה תגובתה של מלי לוי לביקורת אכזרית מצד רוגל אלפר על הסדרה ״חשודה״. באותו מאמר מסב לי אלפר אושר ענק: שילוב של קטנונולוגיה (טרוניות חסרות שחר על שפה עכשווית), התנשאות מחליאה, ושגיאה תוך טיעון לשוני שיפוטי.
זה האחרון נקרא חוק וישנה, הנה ההגדרה אצל המוזר מהאינטרנט. אז הנה להנאתכם, האקזמפלר של אלפר:
ברור שאם בעלילה היו הרבה ערבים, עניים וחרדים פלוס פיגוע בכותל, אז אדרבא, ירושלים היא לוקיישן מתאים אם לא ה (כפי שאומרים היום העילגים).
הנה צילמתימסך לכם, באמת שאתם לא צריכים להיכנס לקישור
אוי אוי אוי. כך לא אומרים ״העילגים״. התבנית שאליה חתר אלפר, המנותק מעמו בו הוא יושב, הוא ״איקס הוא אחד הוואיים, אם לא ה-״. אין תוספת ה״א הידיעה על סתם שם עצם, אלא על שם עצם שכבר נמצא במקום גבוה בדירוג. אלפר לא מבין את הסכמה, לא את הרציונל, ולא את האופרציה, והוא עוד מעז לקרוא לאחרים עילגים.
צק צק.
שנה טובה, ושלא יתקנו אתכם!
והחלק הכי נפלא הוא שגם לך הייתה שגיאה במשפט :"זה האחרון נרא חוק וישנה" לפני שזה תוקן. וישנה רקורסיבי.
פספסת את העניין. זה טריק ידוע של מתנשאים לטעות בביטוי כדי שלא יחשדו בהם שהם מכירים אותו טוב מדי.
„הזמר הזה, איך קוראים לו? שלומיק עפיה?”