בחודשים האחרונים הצטברו אצלנו כמה וכמה פניות נרגשות מקוראינו ובהן זוטות לשוניות מהסוג שאנחנו אוהבים, אבל שכבר לא ממש מצדיקות פוסט משל עצמן. הנה, אם כן, פוסט לקט לסיום הקיץ (והאביב, וקצת מן החורף, אבל כמו יין טוב – שגיאות של ״הארץ״ רק משתבחות אצלנו בתיבות הדואר הנכנס).
דוד שלח לי את זה עוד בינואר. מדובר בתרגום לא-זהיר מהיורקאי החדש (או זמני יורק החדשה? כך במקור, כמו שאומרים) להארץ, באופן שמוסיף שלילה והופך את הסמנטיקה של הביטוי. שופופו:
New Yorker:
“Why do babies cry on planes?” he wondered aloud Wednesday night at Madison Square Garden before concluding, “It’s because they are upset gay people are getting married.”
Whatever you think of that joke, there’s no way you saw it coming.
"למה תינוקות בוכים בטיסות?" ציטטו ב"ניו יורק טיימס" את אחת הבדיחות. "כי הם מתעצבנים מזה שהומואים יכולים להתחתן". "מדובר במופע שכולו כישרון והומור חכם שמצחיק בלי להתאמץ", נכתב. "ותגידו מה שתגידו על הבדיחה הזאת, אין סיכוי שלא ראיתם אותה מגיעה".
הקורא הנאמן דן זיהה במהלך המו״מ הקואליציוני (זוכרים?) מופעים מספר של עירוב ביטויים. בכתבה הזו בגלובס מופיע ״להדליק תמרור אדום״, שהוא כמובן עירוב של ״להדליק אור אדום״ ו-״להניף תמרור אזהרה״. כאן בסרוגים תוכלו לקרוא על הציבור הדתי ש״נשכב מתחת לאלונקה״, עירוב של ״נשכב על הרימון״ ו-״נכנס מתחת לאלונקה״, שני ביטויים המעידים על הקרבה.
עוד מדן, עירוב פרוע במיוחד תוצרת ״הארץ״: ״מילא לירוק לבוחרים מהפרצוף, אבל למה מהמקפצה״? נשאיר את איתור המקורות השונים כתרגיל לקורא.
עוד מעוד מדן: ״לעלות פאזה״, הואזן בגל״צ ב-5 באוגוסט אבל הנה דוגמה בכתב ממעריב. הרקע הפיזיקלי הנדרש הוא שפאזה לא עולה אלא משתנה, כלומר ביטוי אחד הוא ״לשנות פאזה״, ואילו מה שעולים בביטויים עם משמעות דומה הוא כיתה, או מדרגה, או רמה. יש גם את ״להחליף דיסקט״, שכמו שינוי פאזה נעדר את הניואנס של שיפור.
והנה מברקו של ישראל שפינדל, טרי טרי מה-19/8. ישראל פנה באמצעות הודעה לדף הפייסוש שלנו ואנו שמחים על הגיוון. מקור השגיאה שמצא הוא ״הארץ״ כמובן, השגיאה עצמה – ריבוי שלילות.
הנה משפט מעניין מתוך טור של ניב הדס ("הארץ"):
"תראו, אני האדם האחרון שמסרב להתרגש מכל מיני כתבות יומן על אנטישמיות חדשה, השוואות בין איראן לגרמניה הנאצית ותחקירים של צבי יחזאקלי משכונה ד' במרסיי"אם ניב הדס הוא האחרון שמסרב להתרגש, התוצאה היא שהוא כן מתרגש (שלילה כפולה שכזאת)?
ומה המשמעות של "האחרון ש…" – האם הוא טוען שהוא האחרון בתור (כלומר סביר שכל אדם אחר בעולם יעשה זאת לפניו) או שהוא האחרון שנשאר בסירובו (אחרי שכולם כבר עשו זאת)? מעניין שכל אחת מהאפשרויות מובילה למשמעות הפוכה של המשפט המלא.
צודק ישראל בנקודתו הראשונה – המשמעות של ״האחרון שיסרב להתרגש״ היא בהחלט שהדס מתרגש, ולא לכך כיוון. יש כאן יתר-שליליזציה. לגבי ״האחרון ש״, כאן כבר אנחנו על קרקע מוצקה יותר. הביטוי הזה קפוא למדי בשימושו, ובעוד שהוא יכול להעניק דו-משמעויות מעניינות של טווח, כאן מטרתו ברורה. משמעותו הבסיסית היא אכן ״האחרון שיעשה משהו אחרי שכולם כבר יעשו לפניו״, ומכאן השגיאה בהיגד כולו.
זהו להפעם. תודות והינדי כובע לכל המשתפים והמשלחים, נתראה בהלקט הבא!
דגש קל 
שטרסלר כותב ש"קפריסין היוונית היא תמונת ראי מוקטנת של יוון".
אני חושב הביטוי „לשכב על הגדר” יותר נפוץ מ„לשכב על הרימון” והם התבלבלו אתו.