אורה פלד נקש ספק-שואלת-ספק-מלשינה בקו החם של טוויטר: "יואל מרקוס נופל בפח השלילה הכפולה?". כך כתב מרקוס כשנכנסו לטהר ויצאנו מטוהרים (ההדגשה שלי):
2. כל אימת שאנו מצויים בעימות צבאי, נוצרת אותה בעיה: אנו יודעים איך מתחילים, אך לא יודעים איך יוצאים. או שיוצאים מוקדם מדי ולטווח קצר מדי. דבר אחד צריך להיות ברור הפעם. א': לא יוצאים מעזה בלי שאנו יודעים בוודאות שלא נוטרלה אחרונת המנהרות. ב': צריך לפעול למען פירוז עזה מטילים. יש נטייה לשכוח שעזה אינה ישות עצמאית, אלא מפלגה־תנועת טרור בשם חמאס, שהשתלטה על חלק מהטריטוריה הפלסטינית. האם מישהו מעלה בדעתו, שאופוזיציה כלשהי, בצרפת למשל, היתה תופסת טרירטוריה מסוימת ומשליכה את שוטרי הרפובליקה מהגגות ומשתלטת כך על חלק מהמדינה?
אורה מתכוונת לתופעה המתסכלת שבה מרוב שלילות לא רואים את היער. לתופעה הזו אפשר לקרוא שלילה כפולה או שלילה שגויה והיא תועדה יפה על ידי עמיתיי לבליגה (במיוחד פינטר) שתיעדו יותר שלילות כפולות מאשר יש לנו מלחמות בעזה.
שלילות רבות ומרובות מתקילות את מרקוס בפיסקה הזו, משל היו שאלות על המצב שמופנות לראש הממשלה במסיבת עיתונאים דמיונית. ובכן. למה התכוון המשורר? טוב, ברור למה הוא התכוון: שהתנאי ליציאה מעזה הוא כזה — אין יותר מנהרות. טיהרנו את כולן. אבל האם זה באמת מה שמרקוס כתב? בואו נבדוק. העניין מסובך במיוחד משום שיש כאן שתי פסוקיות: זו שמתארת מה שאנחנו יודעים, וזו שמתארת את מה שקרה בשטח.
יוצאים כשיודעים בוודאות שנוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים מעזה אחרי שווידאנו שהמנהרות נוטרלו כולן.
יוצאים בלי שאנו יודעים בוודאות שנוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים בלי לוודא שהמנהרות מנוטרלות.
לא יוצאים בלי שאנו יודעים בוודאות שנוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים אחרי שווידאנו שהמנהרות נוטרלו כולן.
אבל עכשיו, חזיז ורעם, צצה לה שלילה בפסוקית המשועבדת.
לא יוצאים בלי שאנו יודעים בוודאות שלא נוטרלה אחרונת המנהרות – יוצאים אחרי שווידאנו שהמנהרות לא נוטרלו כולן.
כמעט! אבל שלילה אחת מיותרת הביאה למשמעות הפוכה. לא נורא, ננסה שוב בשנה הבאה.
דגש קל 
לא שוללים הסתבכות ארוכת טווח מזוויעה בעזה בלי שאנו יודעים בוודאות שלא הבלגנו על אחרונת השלילות הכפולות (בדגש קל)
מה שעוד משעשע זה השימוש הגמיש משהו של מרקוס בביטוי "דבר אחד" (בשורה השנייה)
איתי צודק (בדקתי במחשבון)! ותודה על הרשימה.
אני חושב שאתם לא מבליגים מספיק בזמן האחרון
תאמין או לא – התזה שלי אושרה להגשה! היכונו למבול.
קודם כל – ברכותי
שנית – אני טס לחודשיים אז אני מקווה לחזור לחומר קריאה
שלישית – אתמול ראיתי את נוח/המבול איך שלא קוראים לזה – אחד הגרועים אי פעם – לא הייתי מתכונן לזה במיוחד.
מעניין, דווקא בפעם שלא כתבתי "היכונו להמבול" הבנת אותי ככה.
קראתי את הקטע שלך לפני מספר ימים והבוקר את המאמר הזה של גדעון לוי בהארץ: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2392399
ברוח דבריך, שני המשפטים הראשונים בפסקה האחרונה שעשעו אותי:
״אינני אוהד החמאס. ההיפך מכך״.
כלומר, הוא כן אוהד חמאס :)