אורן פרסיקו החליט לפנק היום את קוראי סקירת העיתונות של "העין השביעית" בניתוחים לשוניים של כתבת השער במגזין "ממון". להלן הערותיי (ההדגשות למיניהן הן שלי):
הציטוט הדרמטי מתפרסם על רקע תצלום נאה של גינדי [אילן ספרא] עומד בביתו שבסביון. "אחרי 24 שעות בכלא, בעלי גינדי-השקעות, החשוד במתן שוחד, מדבר", נכתב בכותרת המשנה לראשית. כך, בפסוקית לוואי משועבדת שבכותרת המשנה, לומדים קוראי "ידיעות אחרונות" כי גינדי חשוד במתן שוחד.
יפה. הצירוף "החשוד במתן שוחד" אכן מתפקד כלוואי של הנושא במשפט, "בעלי גינדי השקעות", והוא אכן פסוקית משועבדת. מצד אחד זה מעודד לקראת הבאות, מצד שני הרי כתבתי פוסט. אז מה יש לנו בפסקה הקודמת?
כותרת "ממון" היא ציטוט מפי מנור גינדי, המדבר על עצמו בגוף שלישי: "אני, מנור גינדי, עם אזיקים בידיים וברגליים, כל הלילה במעצר".
הממ. קשה להחליט אם הציטוט של גינדי כאן הוא בכלל משפט שלם, או רק רצף צירופים. אני נוטה לנתחו כמשפט שהושמט ממנו הפועל המרכזי – "נמצא"/"יושב"/"נתון" לפני המילה "כל". כך או כך, אמנם אין כאן שום מילה שתעזור לנו למצוא התאם לגוף הדקדוקי של נושא המשפט (אם יש כאן משפט, כאמור), אבל נניח והפועל המרכזי שהצעתי היה בעבר – האם אתם מרגישים שהיה צריך להיות שם "ישב" או "ישבתי"? די ברור ש-"ישבתי". גינדי מדבר על עצמו בגוף ראשון, והקטע בו אמר את שמו מהווה בסך הכל תמורה. אין יסוד לטענה לפיה הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי.
טוב אורן. 1/2 זה יותר טוב מההישגים הטיפוסיים של עיתונאים באבחנות לשוניות (*שיעול*סביל*שיעול*).
'מנור גינדי' הוא אולי תמורה בניתוח פורמלי, אבל אני, אורן צור, חושב שבמשפט שלעיל יש לו (בעצם ל'אני') תפקיד פרגמטי מעט שונה שאני עדיין לא יודע להגדיר במדוייק. שהרי כשאתה מדבר בגוף ראשון לא צריך אפילו את ה'אני' ואם כבר השתמשת ב'אני' – לא צריך תמורה אלא אם היא מוסיפה תוגן כמו למשל, הדגשת השם הלא מוכר "אני, אורן בן אבא ואמא שלי, מדליק משואה זו…" או תוספת תואר רלוונטי "אני, בלוגר חרטטן, מכלה לריק את זמני באינטרנט הזה".
לעומת זאת בישראלית שפה יפה אמור "יאללה תן גז לפני ברוך מאשפז אותך" (ברוך לעידן, מבצע סבתא). כלומר יכול להיות שגינדי (ערס) אכן מדבר על עצמו בגוף שלישי אבח הוא חושב שאולי לא נבין שהוא-הוא המסכן ולכן מוסיף את ה'אני' כדי ליצור את הקישור.
נו נו. לכל היותר הטיעון שלך הוא זה שמשמיעים כלפי שימוש שגוי במונח "סביל", כלומר שיש לו משמעות מעבר למובן הדקדוקי הצר.
אני בחור יְשן-אופנה. כשאני קורא "גוף שלישי" אני מבין את המונח הפורמלי "גוף שלישי", שלפי כל ניתוח אין פה. רוצה פרסיקו לבטא משהו פרגמטי-שיחי יותר, יואיל בטובו לכתוב "גינדי מדבר על עצמו בריחוק" או "גינדי מבליט את שמו" או משהו ראוי אחר.