היוש קוראים יקרים,
בין היתר כדי שלא תחשבו שהתפגרנו, להלן תובנה לשונית שתובננה לי זה עתה: ל-"יש" במובנו המודאלי אין צורת עבר/עתיד בהיעדר משלים!
כן כן. שלחתי מייל חד-שורה לעמית בעבודה, עם אינטונציה מסוימת שהתנגנה בראשי. העמית דנן הבין אותה אחרת. לו היה המייל מולנו, הייתי אומר "<המשפט באינטונציה שהתכוונתי אליה>. כך יש לקרוא את זה". אממה, היה זה מייל בן שעה, לכן התפלקה לי צורת עבר מומצאת, "כך היה לקרוא את זה". אוי אברוך. גם "כך יהיה לקרוא את זה" נשמע לי רע למדי.
לא זו אף זו, ששפה חיה איננה זברה, שכולה שחור לבן. הו לא. אנחנו בפוסט מתגלגל, שתוך כדי כתיבתו הבנתי את הקסמיות שבשפה (קסם הוא הֶחתול שלנו, שבחלקו לבן ובחלקו מספר גווני אפור). אם הייתי אומר "כך היה עליך לקרוא את זה" הכל היה טוב ויפה. אך האם מדובר פה באמת בצורת העבר של "יש"? אני חושב שזה סתם אוגד, כי בהווה נאמר "כך עליך לקרוא את זה" בלי יש.
לסיכום, נדמה לי שעליתי על משהו (עד שיהיה לי זמן לעיין בספרות, לפחות. אבל זו תמיד השעה היפה ביותר). יום טוב לכולכם.
דגש קל 
רשומה חדשה. יש!
(גם ל"יש" במובנו האקסקלמטיבי – אני לא בטוח שיש מילה כזאת, אבל אם אין אז המצאתי כרגע – אין צורת עבר או עתיד).
המובן של המילה "יש" היא קיימות ולכן צריכים אותה רק במובן הווה.
בזמן עתיד, הדבר (שישנו) עוד לא קיים. בזמן עבר הוא כבר לא קיים.
אולי הקבלה מתאימה היא לפועל be באנגלית.
יש – There is במובן קיים, נמצא
היה – There was
בדוגמא, המילה יש מיותרת כמו שכתבת בסוף…
אבל… מה הקשר למילה יש במובנה כמודאל ("צריך")?
זה מצחיק, כשקראתי את הכותרת של הפוסט חשבתי בהתחלה שאתה מצטט סטודנט שנעדר מהרצאה ושואל את חברו אם המרצה ביקש לעיין בפריט ביבליוגרפי כלשהו לקראת ההרצאה הבאה…
זה מזכיר לי עוד שמוש של ’יש', בעייתי אך לעתים נחוץ, הלא הוא “יש לי את…“. לשמוש זה יש תחליפים, נאמר “הדרכון אתי“, או (בלשון אבותנו) “לי הדרכון“, במקום “יש לי את הדרכון“. במקרה שלך לא עולים בדעתי תחליפים, שכמו "כך היה לקרוא את זה" גם מציינים זמן עבר, אך לא מציינים את מין או מספר הנושאים הקוראים.
וזה נכון גם לגבי "אין" :
אין להאכיל את החיות. אבל לא: לא יהיה להאכיל את החיות.