איך אתם מבינים את הכותרת הבאה?
אני דמיינתי תרחיש במסגרתו הגיע לידי המערכת סרטון מתקופתו של שטייניץ כשר האוצר – אולי בעיצומן של ההפגנות לפני שנה ועשרה חודשים – במהלכו הוא מבין שהמדיניות הכלכלית שלו ושל נתניהו נכשלה, שהאידיאולוגיה הניאו-ליבראלית כולה ניצבת על כרעי תרנגולות, שההמונים המפגינים לא יוותרו עד שתוקם כאן חברת מופת, ושהדרישה לצדק חברתי תכניע כל פוליטיקאי המבקש להעלות את מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים על מזבח המאקרו-כלכלה. או-אז שטייניץ נשבר, כורע תחת הלחץ ומבקש מנתניהו למנות מישהו אחר לתפקיד שר האוצר.
אבל שום דבר מזה כמובן לא נכון:
השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, מעוניין מאוד בתואר ממלא מקום ראש הממשלה – גם אם זה לארבע שעות בלבד. בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול (ראשון) לעיני המצלמות, ניסה שטייניץ לשכנע את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנותו לממלא מקומו. […] "לא, לממלא מקום זמני, כשאתה בחו"ל", ניסה שטייניץ. "תמיד מינית רק ליכודניקים", הוסיף.
מסתבר ששטייניץ ביקש מנתניהו להחליף אותו, כלומר ששטייניץ יחליף את נתניהו לכמה שעות, אבל בחיים לא הייתי מנחש שזו הכוונה. למה? אמנם אני משוחד ויש לי דעה מוצקה על התאמתו של שטייניץ לתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל, אבל לא זה מה שגרם לי לקרוא את הכותרת לא נכון. בואו נדבר על פעלים.
לפעמים קורה שיש לנו שתי דמויות במשפט ואיזושהי פעולה שאחת הדמויות עשויה לעשות. למשל, עם הפועל הבטיח, שם הפועל חוזר לנושא:
(1) שטייניץ הבטיח לנתניהו לרקוד הורה.
(2) שטייניץ הבטיח לנתניהו לקנות את הספר של עוזי וייל.
(3) שטייניץ הבטיח לנתניהו להחליף אותו.
במשפט (1), שטייניץ הוא זה שאמור לרקוד הורה. אין שום דרך לקרוא את המשפט הזה כך שנתניהו הוא זה שירקוד, בשביל זה צריך להגיד משהו כמו "שטייניץ הבטיח לנתניהו שהוא יוכל לרקוד הורה", וגם אז המשפט הוא דו-משמעי. בדומה, במשפט (2) שטייניץ הוא זה שיקנה את הספר ובמשפט (3) שטייניץ הוא זה שאמור להחליף את נתניהו.
יש פעלים שמתנהגים הפוך מהבטיח. למשל, הטיל יכול להתייחס רק לנשוא למושא המשפט ולא לנושא:
(4) פרס הטיל על נתניהו להרכיב את הממשלה.
כאן נתניהו הוא זה שמרכיב את הממשלה, ואין שום דרך בה פרס אמור להרכיב את הממשלה. הפועל הטיל גורם לנשוא למושא במשפט להיות הנושא של שם הפועל (במקרה הזה, להרכיב).
אנחנו רואים שיש פעלים כמו הבטיח שהם מוכווני-נושא ויש פעלים כמו הטיל שהם מוכווני-נשוא מושא. מה לגבי ביקש שלנו? הוא נוטה להיות מוכוון-נשוא מושא, אבל אפשר להבין אותו גם כמוכוון-נושא.
(5) פרס ביקש מנתניהו להרכיב את הממשלה.
(6) שטייניץ ביקש מנתניהו להזמין מיטה מתקפלת למטוס.
(7) שטייניץ ביקש מנתניהו לפגוש אותו.
משפט (5) הגיוני בקריאה לפיה הנשיא מטיל על נתניהו להרכיב את הממשלה. אבל לא יהיה זה לא-דקדוקי לדמיין מצב שבו פרס מתכנן איזה תרגיל פוליטי ומבקש מנתניהו שנתניהו ירשה לו להרכיב את הממשלה בעצמו. גם במשפט (6), הקריאה המיידית היא זו בה נתניהו אמור להזמין את המיטה, אבל אפשר לדמיין מצב שבו ארגון המיטה הוא איזה כבוד גדול ששטייניץ מעוניין בו. משפט (7) מעניין משום שפגישה היא עניין הדדי, ובמצבים כאלה בעל התפקיד הבכיר יותר הוא זה שאמור לפגוש את הזוטר. כלומר גם כאן, נתניהו פוגש את שטייניץ.
אותם דברים אמורים לגבי המשפט המקורי שלנו:
(8) שטייניץ ביקש מנתניהו להחליף אותו.
הנטייה שלנו לראות פעלים כאלה כמוכווני-נשוא, יחד עם הפער בהיררכיה בין נתניהו ושטייניץ, מביאים אותנו לקריאה השגויה. שהיא כמובן טבעית לחלוטין, אבל לא מה שעורכי 'וואלה!' התכוונו אליו.
אגב, לא כולם נפלו בפח. 'הארץ' יצאו מזה בקלות באמצעות הפועל הפציר והבהרה שמדובר במילוי מקום:
דגש קל 
אני חושב שיש כאן עוד סיבוך בגלל "אותו" – כלומר, להחליף את מי?
נניח "שטייניץ ביקש מנתניהו להזמין _לו_ מיטה מתקפלת"
יכול להיות:
1. נתניהו יזמין מיטה עבור שטייניץ
2. נתניהו יזמין מיטה עבור נתניהו
3. שטייניץ יזמין מיטה עבור נתניהו
4. שטייניץ יזמין מיטה עבור שטייניץ
הנה עוד כותרת מעין זו:
אדוארדו אלשטיין: "אנחנו לא כותבים צ'ק לחברה כי הרב אמר"
מקור:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000851119#fromelement=hp_morearticles
לא כל הדו-משמעויות דומות זו לזו. במקרה הזה, "כי הרב אמר" עשוי לתאר את השלילה "לא" או את הצירוף הפעלי "כותבים צ'ק לחברה".
היום בחדשות ערוץ 7: "בן גביר החליף את הנאשם והביא לזיכויו".
ה"החליף" הזה נשמע כאילו בן גביר ממש תפס את מקומו של הנאשם.
(כשהכוונה האמיתית היא כמובן "החליף את הנאשם באדם אחר").
הפרשנות האינטואיטיבית של "החליף" היא תלויית הקשר:
– החלפתי גלגל באוטו : נשמע כאילו הרכבתי גלגל אחר במקומו.
– החלפתי את ראובן בשמירה : נשמע כאילו עכשיו אני זה ששומר במקומו.
לכן "בן גביר החליף את הנאשם" נשמע יותר כמו "תפס את מקומו" ופחות כמו "הביא אחר במקומו"
עורכים בעיתון צריכים להיות ערים לדברים כאלה.
מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/257267
וחוץ מזה, נשמע לי מוזר להגיד "להחליפו" כשמדובר בסך הכול בכמה שעות שאחריהן בעל התפקיד המקורי חוזר למלא אותו. (אם כי יש גם "מורה מחליפה", אז אולי אני טועה.)
למה נשוא ולא מושא?
אוי, באמת למה.
אהה, ואני כבר חשבתי שזו עוד מחלוקת עקרונית בין אנשי הבלשנות לאנשי הלשוניברית.
תודה רבה על הפוסט – השתמשתי במשפט הזה אתמול בקורס תחביר בשיעור על control, ונרשמה התעניינות ערה (דבר לגמרי לא מובן מאליו ביום חמישי בשעה 15:00).
ואגב, הדוגמא הזו מושלמת גם בגלל עניין האנטי-קורפרנס של כינוי הגוף (העובדה שכשהנושא של "להחליפו" הוא שטייניץ המושא הוא נתניהו, ולהפך).
ואם מאזינים היטב לקורפרנס של מר עמית סגל כאן: http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=YOSvaUKm7_4#
אז אפשר לשמוע ש"יובל שטייניץ מאוד מעוניין בתפקיד הזה עד כדי כך שהוא לא התאפק ו(ב)מול המצלמות ניסה לשכנע את נתניהו למנות את עצמו". (באיזור ככה 40 שניות).