• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« עריכה קלשונית
אני רוצה שנדברה על מר כהן »

זעקת הבלוגר ללשון

27 באפריל 2013 על-ידי איתמרק

אולי שמו לנו משהו במים אבל לאחרונה מתפרסמים כמה טורים טובים למדי על שפה. הזכרנו לא מזמן את השפעת השפה הרפואית על התודעה, ואך לפני כמה ימים הופיע טור של על הוראת הלשון בבתי הספר. אבל בניגוד להגיון הפובליציסטי הבריא (לפיו מספיק לרדת על הילדים-של-ימינו שלא יודעים מה ההבדל בין מפיק לדגש בשביל לזכות במאות טוקבקים אוהדים), רינה ברוך מביאה משב רוח רענן לדיון על מצב לימוד העברית (זעקת המורה ללשון, הארץ, 21/4/2013):

אילו התבקשתי לתאר את הבעיה על רגל אחת, הייתי אומרת כך: עומד לו המורה ללשון בכיתה ואומר לתלמידיו "שווא בראש המלה הוא שווא נע", ואת המלה "שווא" הוא מבטא פעמיים בשווא נח בראש המלה. וזאת מפני שתורת ההגה והצורות של העברית התִּקנית, הרִשמית, זו הנלמדת בשיעורי הלשון בבית הספר […] היא תורת ההגה והצורות של עברית המקרא […] ולא תורת ההגה והצורות של העברית שלנו, העברית הישראלית.

ויש המשך:

כלל נוסף מכללי הדקדוק הנלמדים בבית הספר: "צורת בינוני יחידה של פעלי ל"ה היא מלרעית: רָצָה, קָמָה בָּאָה וכו'. עוד שקר. הרי איש איננו מדבר כך, ואיש אינו קורא כך טקסט כתוב, גם לא המורה ללשון.

במילים אחרות, איך ניתן לדרוש מהתלמיד להתייחס לכללי השווא הנע בתור כללים אמיתיים, כשאנחנו בעצמנו אומרים shva ולא sheva.

ברוך מתארת יפה את חוקי ההגייה של העברית המודרנית, שלא יהיה ספק שמדובר במערכת שיטתית וקבועה. היא גם מצביעה יפה מאוד על ההבדל בין הכתיב וההגייה של העברית והמצב בשפה דוגמת אנגלית:

נכון שגם בלשונות אחרות הכתיב מייצג הגייה שכבר עברה מן העולם. באנגלית המלה knife (סכין), למשל, נהגית בלי העיצור k ובכל זאת כותבים בראש המלה את האות המייצגת אותו. אבל בניגוד לעברית, קרייני החדשות ברדיו ובטלוויזיה לא יהגו את המלה הזאת בצורתה העתיקה, ומשרד החינוך לא יכלול את הצורה העתיקה ב"תיקוני ההגייה" בחומר של בחינות הבגרות. הם מכירים בעובדה שה-k הזאת כבר מתה, והם נותנים לה לנוח על משכבה בשלום.

אין לי הרבה מה להוסיף על הטור הזה, בין היתר מפני שדברים דומים כבר נאמרו כאן (ואצל ידידינו) לא פעם. קריאה מומלצת ביותר.

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • Twitter

אהבתי

אהבתי טוען...

באותו נושא

פורסם באנגלית, כתיב, מורפולוגיה, סוציולינגוויסטיקה, עברית, פונולוגיה | 7 תגובות

7 תגובות

  1. ב- 27 באפריל 2013 בשעה 23:08 delilah

    משעשע אותי תמיד שאנשים מסוימים (תמר עילם גינדין למשל בלינק שקישרתם אליו) טוענים שהם מדברים ספרותית/במשלב תקני. גם אם העברית בפיהם תקנית רוב הזמן. רוב הזמן…


  2. ב- 28 באפריל 2013 בשעה 15:22 רוני ה.

    אין דבר קל מלרדת על לימודי לשון. אני מוכן להתערב עם הכותבת שגם אם ילמדו בבתי הספר את דקדוק "העברית הישראלית", התלמידים ישנאו אותו לא פחות משהם שונאים היום ללמוד לשון. ואם הכותבת חושבת שצריך ללמד בבתי הספר את כללי ההגייה של השווא כפי שהיא ניסחה אותם יפה, אין לי אלא להרים גבה בתימהון.


  3. ב- 28 באפריל 2013 בשעה 16:59 איש אחד

    חשוב לי להתריע שכל השיח הזה סובל מנאיביות עצומה. שפה אינה רק אמצעי תקשורת, היא מכשיר של הוויה אנושית, עם אינסוף רבדים, הדהודים הסטוריים ואפשרויות אסתטיות. מומלץ לא להשוות את העברית לאנגלית, כי במאתיים השנים האחרונות האנגלית נהפכה ללינגואה פרנקה העולמית, ולכן עוברת תהליך, ייחודי למדי, של פישוט פונקציונלי. אפשר לעומת זאת להשוות את העברית לשפות כדוגמת ערבית או טמילית, שמספר דובריהן עולה לאין שיעור על מספר דוברי העברית, שפות שבהן ההבדל הדיגלוסי בין השפה המדוברת לכתובה הופך כמעט כל מופע לשפה נפרדת. אין בזה שום דבר רע או מיותר, בדיוק להפך – אלו חיי השפה.

    ובנוגע ללימודי הלשון בבתי הספר – אם מישהו חושב שלימודי חינוך חובה אמורים להקנות ידע פשוט (לשון כדי לדבר עברית נכונה, מתמטיקה כדי שלא יעבדו עליך במכולת), הנאיביות שלו מעוררת תדהמה, בית הספר הוא אתר לחִברות ולהבנייה של סובייקט, השיעורים מקנים דרכי חשיבה והגיון, ואין להם לרוב שום משמעות מעשית.


    • ב- 29 באפריל 2013 בשעה 19:54 אפרת

      דיגלוסיה בין השפה המדוברת לשפה כתובה שאין לה דוברים, כמו בערבית, גורמת לבעיות קשות בהקשר של לימוד בבית הספר.

      הנה סיכום לא ארוך של יום עיון בנושא, שנערך בישראל
      http://education.academy.ac.il/Admin/Data/Publications/Washington-heb.pdf

      ויותר בפירוט
      http://education.academy.ac.il/Uploads/BackgroundMaterials/Hebrew/myhill-heb.pdf


  4. ב- 28 באפריל 2013 בשעה 17:33 אפרת

    אוי היא כל כך צודקת!
    כשלמדתי את יוצאי הדופן של הניקוד הסופי בערבית, חשבתי שזהו חומר הלימוד המיותר ביותר ביקום.
    החוקים שתיארה המורה ללשון נמצאים באותה קטגוריה, רק שקודם לא שמתי לב לזה.


  5. ב- 28 באפריל 2013 בשעה 23:16 Shai Shapira

    נראה לי שהעניין קצת יותר מורכב. נכון שרוב האנשים לא מבדילים בין שווא נח ושווא נע כשמבטאים את התנועה עצמה, אבל יש להם השלכות אחרות – למה אומרים לִשְׁבּוֹר בבי"ת דגושה אבל שְׁבִירָה בבי"ת רפה? מי שיודע ששווא בתחילת מילה הוא נע יוכל להבין את זה יותר טוב.

    חוץ מזה, למה הנחת המוצא היא שהדקדוק שלומדים צריך להיות אותו אחד שהמורה מדבר לפיו? גם אם נגיד שעברית מקראית ועברית ישראלית הן שתי שפות שונות, למה העובדה ש(נניח ש)לומדים בביה"ס דקדוק מקראי היא בהכרח בעיה?

    ואגב, לגבי האנגלית – לא לגמרי הבנתי איך היא קשורה לדיון, אבל בכל מקרה היא ממש לא נראית לי דוגמה מייצגת. השפה האנגלית ידועה לשמצה בחוסר העקביות המכאיב בין כתיב והגייה, וכמעט כל שפה אחרת שאני יכול לחשוב עליה היא עקבית כמעט לחלוטין.


  6. ב- 30 באפריל 2013 בשעה 10:19 roypit

    קשה לי להחליט אם מערכת הדקדוק (צריכה להיות) רק כמו פיזיקה או גם קצת כמו אתיקה. זתומרת, אם היא צריכה רק לנסות להבין ולתאר את המצב הקיים, או שהיא אמורה גם ממש ליצור ולאכוף אותו.
    הרי חוקי הדקדוק נוצרו באופן טבעי והתפתחו יפה מאוד עוד הרבה לפני שבאו חכמים והתחילו לנסח אותם.
    שמישהו יתייג את גיא דיוטשר.



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • כך תעשה
    • ראומה אלדר, שפה תיקנית בתור שפה נכונה, ושעון דובר
    • במלאת שלושים למותה של עידית דורון
    • עופי-עופי על מפות ניבים
    • נחזור על כל העדר
  • תגובות אחרונות

    יובל פינטר על כך תעשה
    שועל על כך תעשה
    רוני הפנר על כך תעשה
    schefi על כך תעשה
    יובל פינטר על כך תעשה
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (104)
    • מהנעשה בעירנו (103)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (71)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (122)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (10)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (59)
    • פוסט אורח (23)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (6)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (107)
    • שפות דבורות (395)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (133)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (346)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (104)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (9)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • Books: The Concise Encyclopedia of Applied Linguistics: Applied linguistics is an interdisciplinary field that iden… twitter.com/i/web/status/1… 8 hours ago
    • Books: The Oxford Reference Guide to Lexical Functional Grammar: This volume is the most comprehensive reference wo… twitter.com/i/web/status/1… 8 hours ago
    • Books: Current Perspectives on Literary Reading: This collection aims to provide answers regarding what the most re… twitter.com/i/web/status/1… 8 hours ago
    • TOC: Gender and Language Vol. 13, No. 3 (2019): Gender and Language Issue 13.3 (2019) table of contents Articles Co… twitter.com/i/web/status/1… 18 hours ago
    • TOC: Linguistic Typology Vol. 23, No. 3 (2019): Frontmatter Page i Introduction to Nordlinger’s and Rose’s papers M… twitter.com/i/web/status/1… 18 hours ago

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading ביטול
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף פוסטים בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie
%d בלוגרים אהבו את זה: