במסגרת הבלוגיה של 'הארץ' פותחת עינת קדם את הבלוג החדש שלה עם הצהרת הכוונות הבאה:
שמי עינת קדם ויש לי כאן בלוג.
בבלוג הזה ובכל מקום אחר לא תתפסו אותי לעולם דוחפת סתם "בעצם" (נולדתי בעצם במושב), "האמת", "שימוש ציני", "לצורך העניין", "כזה או אחר", "אם וכאשר", "אני אישית באופן אישי חושבת" ועוד. מבחינתי, אני אישית באופן אישי חושבת שזה יהיה ניצול ציני של המצב.
לא תמצאו כאן שימושים אופנתיים כגון "הזוי", "מצמרר", "עוצמתי", "מטלטל".
וכך הלאה. רשומות נוספות כבר עלו, הן חדשות והן טורים ישנים של קדם. האם אנו חוזים בהולדתו של בלוג קטנונולוגיה? יהיה מעניין.
במסגרת הקטנונולוגיה ("סוג של" קטנוניות?), רק אעיר שיש לכתוב "בלוגייה" בשתי יו"דים, אחרת זה הבלוגים שלה.
תודה על הפרגון. האמת, אני מקווה שזה בלוג עוצמתי, מטלטל, ובאיזשהו מקום זה לא קל.
תגובה נהדרת. כך ייעשה למי שהצליחו להפוך לקטנוניים קפוצי-תחת באנטי-קטנונולוגיה שלהם.
למה קטנונולוגיה?
בסך הכול עצות טובות לסגנון יפה.
אני רק שאלה:
הרי אנחנו כותבים "ספריה" עם יו"ד אחת, ולא חושבים שמדובר ב"ספרים שלה". אז מדוע בלוגיה לא באותו האורח?
דובקת ביו"ד אחת ומקווה שאני צודקת.
מיד אעיין בבלוג המפורגן גם :)
את צודקת. קל וחומר ש"הבלוגיה" מיודע ולכן אין שום חשש לבלבול. כללי שפה מיותרים זה בתגובות לפוסט אחר.
דְּבֵקָה!
חזקה על עינת קדם שהיא כותבת "ספרייה", כפי שמופיע במילון ההווה וכפי שעולה מכללי האקדמיה.
אתם מתעקשים לצבור צ'ילבות בכל עיתון ועיתון בישראל.
Reblogged this on Kilt Linguist או: מסעות ירמיה.
השימוש במילה 'אופנתי' נעשה אופנתי בקרב הטהרנים. אפילו שמעתי אותו הבוקר כשישבתי לי לתומי בבית קפה ולא חשדתי. האמת שזה שווה סיפור+ניתוח בפני עצמו. אולי אני אכתוב מאוחר יותר אם אני אמצא דרך שזה לא יאכל לי את כל היום. אבל לגבי הבלוג של עינת, אחד הדברים הבולטים הוא שהיא לא אוהבת שימוש לא מדויק בביטויים ושימוש בביטויים לא מדויקים. עכשיו, יכול להיות שיש לתופעות האלה פונקציה תקשורתית ושיש מקום להקים בלוג פרגמטיקה נגדי שבו ידובר בדיוק על אותן תופעות אבל יוסבר למה הן דווקא סבבה, או למה זה קורה בניגוד ל'היגיון'. מצד שני, אני לא חושבת שזה נגד הטבע לחשוב לפעמים בהיגיון על איך אתה מתנסח ועל המשמעות של הדברים שלך, ואני לא חושבת שההבחנה בין סגנון טוב לגרוע היא סתם המצאה של עורכי לשון כדי שיהיה להם משהו להתפרנס ממנו. אולי העניין הוא שצורות ביקורת הומוריסטיות ועקיפות הן יותר נעימות. למשל, בהקשר של 'לא קל' יש את המערכון של החמישיה, שאני מקשרת אליו בכל הזדמנות:
[…] כך למשל עינת קדם (שבלוג הקטנונולוגיה החדש שלה זכה להפניית זרקור אצלנו) הקדישה רשומה לביקורת על מיכאלי, בלי להבהיר מה […]