• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« בלי שתיים, בלי שלוש
פה חשדתי »

זרח וצלמונע לוקחים תמונה

2 באוקטובר 2012 על-ידי בן לי

העברית חולה. מה זה חולה, גוססת. תשכחו מכל מה שקראתם בבלוג הזה אי פעם, לא היו אלו אלא דברים חסרי אחריות של צעירים פוחזים שבטוחים שכל האמת בידם. התבגרנו, החכמנו, הגענו לכדי השלמה עם האמת המרה: האנגלית הולכת ומשתלטת על העברית בצעדי ענק, עד כי סביר מאוד להניח שבקרוב השפה תיזנח כליל לטובת בליל אנגלי מעורב ומזעזע.

לדור הצעיר, דעו-נא, אין שום כבוד לשפה ובורותו כה גדולה עד כי הוא מסרב להכיר בשגיאותיו הרבות. עצלנות הלשון, הפה והמחשבה חולשת על כל חלקי מוחו המתפקדים (אלו שעדיין לא נשרפו והתייבשו לאחר צפייה ממושכת בתוכניות ריאליטי) ויצירת הפאר של המפעל הציוני כולו עומדת בפני הכחדה.

מה גרם לי, אתם שואלים וודאי, לראות את האור. למה שהפעם תאמינו לי כשאני טוען שדבריי הקודמים לא היו אלא שובבות נעורים קצרת מועד. ובכן, בידיי הוכחות. לפני מספר ימים האזנתי לרדיו כשלפתע שודר הלהיט – שאני למד מידידי שפופולרי מאוד אצל בני הנוער – "שני צלמי רחוב". להלן מילות הבית האחרון:

בוא נצא לרחוב – כי הבקר טוב –
בוא נקח תמונה – עיר והמונה –
איש לדרכו – איש למעשיו –
קול יעקב – גם ידי עשו
והי-הו-הביטו נא –
זרח וצלמונע!

האזינו בעצמכם לתועבה:

נקח תמונה? האם נפרצו כל גבולות הסטנדרטיזציה? עד לאן יפלשו הביטויים באנגלית? אותו תרגום עילג ומזעזע ל-"take a picture", שאותו תקפו בעוצמה רבה ובצדק גמור פיגורות בכירות כגון נשיא האקדמיה ללשון העברית ושלל כותבים אחרים, אותו שיקוץ שהלך וקנה לו אחיזה בשפתנו – הגיע גם ללהיטי הרדיו!

מיהו האחראי, אתם ודאי שואלים. הבו לנו את ראשו. אם כן, חקרתי ובדקתי כי תמלילנית השיר היא פזמונאית ומלחינה צעירה בשם נעמי שמר. יש שאומרים שעתידה לפניה, אך אני סבור שעם רמת כתיבה ירודה שכזו, עם חוסר כבוד לשפה, למסורת, לפרוייקט הציוני כולו, ההיסטוריה תשפוט אותה לשכחה גמורה.

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • טוויטר

אהבתי

אהבתי טוען...

קשור

פורסם באנגלית, מוזיקה, עברית, קטנונולוגיה | 14 תגובות

14 תגובות

  1. ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 10:30 עמית

    בקצב הזה נגמור כמו הבסקים ושפתם הנכחדת.


  2. ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 10:58 יוסי

    בקטנונולוגיה ובאחיותיה מסתתרות השערות תיאורטיות סבירות, ויהיה מעניין לשמוע אם יש מחקר בנושא. למשל, מה הקשר בין השפעת שפות זרות על שפה מקומית לבין החלשות האחדות בקבוצה (או מאפייני קבוצה מעניינים אחרים)? האם התעניינות בכללי השפה המקומית קשורה להשכלה? האם היא מעודדת התעניינות בתחומי השכלה וחשיבה נוספים? האם התעניינות ופיתוח שליטה בכללי השפה מפתחים יכולות קוגניטיביות?

    שאלה מעניינת שעולה מהפוסט היא לגבי הקצב המקובל של השתנות השפה. אני משער שחוקרים בתחום ניסו לכמת שינוי בשפה. מה נחשב לקצב מהיר ומה נחשב לקצב איטי של השתנות השפה? מה הם הגורמים המשפיעים על הקצב?

    אגב, אמנם הפוסט הוא לכאורה סתם אנקדוטה מבדרת, אבל מבנה העומק שלו הוא טענה, באמצעות מקרה אחד בלבד, שאין עלייה בשאילה מלעז.


    • ב- 3 באוקטובר 2012 בשעה 04:33 איתמרק

      התשובה הפשוטה היא שאינני יודע. אני ממליץ לבדוק בפרסומיהם של העוסקים לתחיית העברית; רון כוזר הוא שם שעולה מיידית לראש, למשל, או חלק מהכותבים על סוציובלשנות בישראל, כפי שהמלצנו בעבר. הנה למשל מאמר נוסף שנמצא ברשימת הקריאה שלי.


    • ב- 19 באוקטובר 2012 בשעה 16:49 רוני ה.

      בניגוד לאופן שבו בלשנים נוהגים לתאר את השפה, השפה אינה עניין אינדיבידואלי, אלא היא נגזרת מהמבנה החברתי והמדיני של הדוברים. כאשר המבנה החברתי והיציבות המדינית משתנים, מתלווה לזה תמיד שינוי בשפה. וכאשר יש ערעור של הכוח הממלכתי, כניסה של כוח חיצוני, היחלשות מדינית וכו' – השפה משתנה בקצב מזורז.

      למשל, כאשר שלטה ברחבי המזרח התיכון האימפריה הפרסית, דיברו באזורנו במשך מאות שנים ארמית ממלכתית – שפה סדורה, ברורה ואחידה. כאשר האימפריה ניגפה, הארמית הפכה כמעט מיד לאוסף של דיאלקטים מקומיים והשתנתה בקצב מהיר ביותר. בדיבור רואים תופעות של בליעת תנועות ועיצורים, האחידות בכתב נעלמה ובמידה רבה נעלם גם הכתב הארמי.

      יש אינספור דוגמאות לשינויים כאלה, גם בחייה של העברית. המעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל ואחר כך הפסקת הדיבור בעברית והמעבר לדיבור בארמית מתובלת במילים עבריות (מה שנקרא "הארמית היהודית", המוכרת לנו מן התלמודים) היו שינויים שנגרמו משינויים מדיניים שבסופו של דבר הכחידו את העברית כשפת דיבור. אם נתמקד בעברית של ימינו אפשר לראות בבירור השפעה משמעותית של האנגלית. החדירה של האנגלית התחילה לאחר מלחמת ששת הימים (אולי השיר לעיל הוא אחת הדוגמאות הראשונות), אבל החדירה המסיבית קרתה אחרי מלחמת יום כיפור, ולהערכתי נקודת "השבר", אם אפשר לקרוא לזה כך, היתה בשנות השמונים: הפסיקו ללמד ניקוד, אמצעי התקשורת הפסיקו להקפיד על עברית רשמית, הפסיקו לתקן מילים של שירים וכו' וכו'. השינויים קרו כמובן בכל התחומים, לא רק בלשון. אפשר למצוא סימנים לשבר הזה גם בשירה העברית, בספרות העברית ועוד. היום התהליכים האלה מואצים עוד יותר. למשל היום יש יחסית הרבה זמרים שבוחרים לשיר באנגלית ולא בעברית.

      אם נבחן את המצב במדינות אחרות – למשל גם באירופה רואים בשנים האחרונות השתלטות של האנגלית. האנגלית הופכת לשפת הלימוד באוניברסיטאות ואחר כך גם בבתי הספר; שירים פופולריים נכתבים כמעט רק באנגלית וכו'. אלה תהליכים גלובליים וידועים. חבל שבארץ הדברים האלה לא ידועים ולא נחקרים. זה כנראה עוד אחד מסממני הקיצוץ התקציבי ואובדן היוקרה של מדעי הרוח.


  3. ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 15:27 batatakara

    אני מצטרף לקריאה של יוסי.

    נדמה לי שרבים יסכימו שהאיום במותה של השפה העברית הוא איום סרק (בהלימה מעניינת לצו האופנה הפוליטי כעת). בעיני, הביקורת שיוצאת נגד האיום המדומה הזה טרחנית לא פחות.

    לעומת זאת, יש מקום להעלות שאלות עמוקות ומורכבות יותר לתהליכים המשנים את השפה העברית, מעבר ל "האם תמות או לא"; שאלות בנוגע לעומק השפה, תקינותה ועושרה, ועל מה שתהליכים אלה מעידים באופן רחב יותר עלינו כ "עם" או סתם כיישות לשונית קולקטיבית.


  4. ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 18:13 שפרה צח

    בואו נפריד את הטענות: יש מגמה של אנגליזציה בעברית – כן. המגמה הזאת מואצת בדורות האחרונים – כן. זה מאיים על השפה – יכול להיות, אבל אלו תהליכים בלתי נמנעים.
    מה שלא רלוונטי הוא ההיתלות בנעמי שמר כדי לתת לכך לגיטימציה. נעמי שמר גם כתבה "ולבך עודו פתוח אל *ארבעת* הרוחות", ואף אחד לא יחשוד בה שהיא לא יודעת דקדוק. חרות המשורר איננה הוכחה לכלום. והא-ראיה אפילו בשיר הזה עצמו. צמד השמות המקורי מהתנ"ך הוא "זבח וצלמנע". אני מתארת לי שהמילה 'צלמנע' קסמה לנעמי שמר בגלל הקרבה הפונולוגית לצילום, ולכן היא השתמשה בה כשמו של צלם אחד. את השני היא הפכה ל'זרח' כי כך מן הסתם נשמע לה מתאים יותר, ולא בגלל חוסר ידיעה.


    • ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 20:18 בן לי

      בוודאי שנעמי שמר רלוונטית!
      הרי בסופו של דבר מי שקובע את כללי השפה הם הדוברים עצמם. וכותבים מוכשרים כמו נעמי שמר מהווים את חלון הראווה ומספקים את הדוגמאות הטובות ביותר לשימוש יצירתי, רהוט ויפה בשפה, בדיוק בשל העובדה שכולנו מסכימים שאף שורה שכתבה לא נבעה מבורות.
      דיון קצר אודות הבחירה ב"זרח וצלמונע" אפשר למצוא בתחילת הסרטון שמצורף בפוסט.


  5. ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 20:24 גיל

    בן —
    האם אתה מכיר את סיפורו הקצר (והמשעשע) של בנימין תמוז – "גדוד מגיני השפה"? נדמה לי שתמצא בו תימוכין לעמדתך הצינית כלפי אלו החרדים לשלומה של העברית "הטהורה", שיכולים להצטרף בעצם לשושלת הותיקה של "עברי, דבר עברית!" (מצוטט בסיפור הזה הממוקם לדעתי בשנות החמישים).

    ולמרות זאת, כמו שרשמתי בתגובה לעיל (בטעות תחת השם batatakara), הייתי רוצה ממך התייחסות יותר מורכבת לנושא.


    • ב- 2 באוקטובר 2012 בשעה 21:12 בן לי

      לא הכרתי את הסיפור, אחפש אותו. תודה על ההמלצה.
      אחת מחירויות הבלוגר היא האפשרות לכתוב גם פוסטים לא-רציניים ולא-עמוקים, הלא כן? מכל מקום אני מזמין אותך לעיין בקטגוריות הרלוונטיות בבלוג, רוב הפוסטים אצלנו נכתבים יותר ברצינות. יתכן שזה גם זמן מתאים להזכיר שאנחנו שמחים לקבל פוסטים מאורחים בנושאים הקשורים לבלוג.


  6. ב- 3 באוקטובר 2012 בשעה 19:17 גיל

    אני מרים את הכפפה. אצור איתך קשר באימייל.


  7. ב- 4 באוקטובר 2012 בשעה 11:36 מגיהה

    "ולבך עודו פתוח אל *ארבעת* הרוחות",
    נעמי בסדר. רוח הוא/היא זכר ונקבה גם יחד.


  8. ב- 11 באוקטובר 2012 בשעה 19:29 יורם

    "לראות את האור"?? זאת עברית זאת?


    • ב- 11 באוקטובר 2012 בשעה 22:12 איתמרק

      כן: המילה "אור" היא מושא ישיר מיודע של שם הפועל 'לראות', ולכן מופיעה לפניה המילית 'את'.


  9. ב- 12 באוקטובר 2012 בשעה 02:26 גל

    גופיות וחשופיות! לא ידעתי על שימוש כזה בחשופית! מתי החשופית הפכה לבעל חי?



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • על ניתוח בלשני בפרשת האונס באיה נאפה
    • כך תעשה
    • ראומה אלדר, שפה תיקנית בתור שפה נכונה, ושעון דובר
    • במלאת שלושים למותה של עידית דורון
    • עופי-עופי על מפות ניבים
  • תגובות אחרונות

    עלמה על על ניתוח בלשני בפרשת האונס באי…
    יוסי על על ניתוח בלשני בפרשת האונס באי…
    עירית על על ניתוח בלשני בפרשת האונס באי…
    יעל על על ניתוח בלשני בפרשת האונס באי…
    ּדּן על על ניתוח בלשני בפרשת האונס באי…
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (104)
    • מהנעשה בעירנו (104)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (71)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (122)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (10)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (59)
    • פוסט אורח (23)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (6)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (108)
    • שפות דבורות (396)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (134)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (346)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (105)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (9)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • ינואר 2020 (1)
    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • Books: A Grammar of Xong: Despite the fact that Miao-Yao (or Hmong-Mien) is one of the major language families of E… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
    • Books: Processing Lexical Bundles: Estimates differ, but in general it is assumed that about half of our spoken and… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
    • Books: The New Template Model and The Phonology Morphology Interface in Turkish: The present study aims to explain… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
    • Books: The adoption of sound change: This dissertation investigates how sound change is adopted by speakers and lis… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
    • Books: Citations in Interdisciplinary Research Articles: This Element explores interdisciplinarity in academic writ… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie
%d בלוגרים אהבו את זה: