אני תמיד מרגיש שמחובתי לכתוב כאן על אלן טיורינג, אז הנה עדכון לא-עדכני מלפני שבועיים בערך. טיורינג, המתמטיקאי שנטל חלק מרכזי במלחמות הצפנים של מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן הורשע בהומוסקסואליות וכנראה התאבד, זכה לפני כשנתיים להתנצלות פומבית שלאחר מותו מראש ממשלת בריטניה דאז, גורדון בראון.
כעת, בשנת המאה להולדתו, מתנהל קמפיין שמטרתו להעניק חנינה רטרואקטיבית לטיורינג. דא עקא שהרשויות באנגליה מתנגדות:
שר המדינה במשרד המשפטים, הלורד מקנאלי, סיפר השבוע בבית העליון של הפרלמנט הבריטי על ההחלטה בנושא שקיבלה הממשלה הקודמת ב-2009, והצדיק את הותרת ההרשעה על כנה: "זה טראגי שטיורינג הורשע בעבירה שנראית היום אכזרית ואבסורדית, במיוחד בהתחשב בתרומתו היוצאת דופן למאמץ המלחמתי", אמר מקנאלי. "עם זאת, החוק באותו הזמן חייב העמדה לדין, כך שהמדיניות ארוכת השנים קובעת שיש לקבל הרשעות מסוג זה ובמקום לנסות לשנות את ההקשר ההיסטורי ולתקן את מה שלא ניתן לתקן – יש להבטיח שלעולם לא נחזור לאותו הזמן".
מעניין מאוד, ואני בהחלט יכול להבין את שני הצדדים. בגלל שאנחנו לא בלוג משפטי ואפילו לא בלוג מתמטי, נעצור כאן.
מעניין, אבל אפשר אולי לתת רמז לחובבנים כמוני לגבי סיבת הפרסום בדגש קל?
כי אני תמיד מרגיש שמחובתי לכתוב כאן על אלן טיורינג; והסיבה לכך היא החוב העצום שמתמטיקה, לוגיקה ומדעי המחשב – ובהמשך ישיר לכך גם הבלשנות התיאורטית והחישובית – חבות לו.
יש משהו במה שהוא אומר..
חומסקי הזכיר את זה בהרצאה שהוא נתן לפני שבועיים. הגירסה שלו היא שהוא נדחף להתאבדות ע"י ממשלת אנגליה (למעשה ככל הנראה הוא התאבד לאחר שהיה צריך לעבור טיפול הורמונלי כדי לא להכנס למאסר), ככל הנראה חומסקי צודק. חבל רק שאחד מהמוחות הגדולים של המאה ה-20 שהיתה לו תרומה חשובה מאוד לניצחון על הנאצים היה צריך לעבור את זה. נראה ששנות ה-50 היו שנים חשוכות ביותר (לא רצחו אנשים בגלל דתם אבל בהחלט רדפו את כל מי שדעותיו או נטיותיו לא היו חלק מהמיין סטרים)/
מעניין מה היה קורה לו חומסקי (ודעותיו ) היה מפורסם בשנות ה-50 כמו שהוא מפורסם היום, בטח מקרתי היה מכניס אותו לכלא וזורק את המפתח…
התאוריה הזו של חומסקי די מקובלת וידועה.
אגב, מעין כנס (בארץ) לרגל 100 שנה לטיורינג: https://sites.google.com/site/turingcentenaryconference/home
רישום חינם, מספר מקומות מוגבל.
בהזדמנות זו כדאי גם לבקש מהבריטים חנינה עבור בגין, שמיר, משה שרת ודוד בן־גוריון. בזמנו הם נחשבו לטרוריסטים, אבל אני בטוח שבפרספקטיבה היסטורית הם יחשבו ללוחמי חירות.
מעניין שאת הכנס לזכרו, שאורן צרף לינק, מקימיים בבר-אילן.
מקום הקורן חופש הכרה והבנה בזכויות אנשים בעלי נטיות ודעות שוונת מהקונצנזוס היהודי האורתודוקסי.