מזה יותר משנה שאני מקבל בערב שבת איגרת דוא"ל שבועית מיעקב עציון עם הטור השבועי עוד מילה, הגיג אטימולוגי שחושף צדדים שונים של מילים בעברית. למשל, ידעתם שבתנ"ך לא מוזכר אף אחד מהימים בשמו ("יום שני")? פרופ' יצחק קלוזנר הציע ב-1929 לקרוא לימות השבוע על שם הכוכבים, כמו בלעז: שמשום, ירחום, מאדימום, כוכבום, צדקום, נגהום, שבת. זה לא הצליח.
עציון מסתמך הרבה על המקורות אבל דואג להישאר מעודכן גם על לשון הצעירים ועל השפעות משפות אחרות. בכל פעם המילה הנדונה שאובה מפרשת השבוע. הטור מתפרסם במוסף "שבת" של מקור ראשון, ולאחרונה גיליתי שהטורים נגישים גם ברשת. אני מקשר כאן לכמה מהטורים החביבים עלי, וממליץ לקרוא באופן קבוע.
- המפתח והמקלדת, לפרשת ויצא: מקור המילה 'מקלדת', והקשר שלה למפתחות ולגשם.
- סיפורי סבא, לפרשת לך לך: ההבדל בין 'אבא' ו'סבא', והקשר שלהם ל'שיבה'.
- מי היה רבן ישראל בריצה? לפרשת קורח: התגלגלות תארי המנצחים, מ'רבן' ועד 'אלוף', ומיקומו של הרבי בכל העסק.
- מה עושים השפנים בספרד – לפרשת שמיני: "השפנים מזמרים הללויה" כתב אליעזר בן יהודה – והתכוון לספרדים. על שפנים, ארנבים וספרדים.
מוצא חן! איך מתמנים?
מעניין, אך הניתוח שלו באשר לקשר בין שפנים לספרדים נראה לי שגוי לחלוטין. עציון כותב:
"נראה שבבחירתו של בן יהודה במילה "שפנים" אין רק התחכמות בשל הדמיון לשם הלועזי של ספרד – spain בפי האנגלים, espana בפי הספרדים עצמם."
פה המפתח לטעות הזועקת. בקרב היהודים בתחילת המאה ה-20, שפת המשכילים הייתה גרמנית, לכן האפשרות של שאילה מאנגלית או מספרדית היא חסרת שחר.
בגרמנית, המילה "ספרד" היא Spanien (שְׁפָּאנִיאֶן), והמילים "ספרדי" או "ספרדית" הן Spanisch (שְׁפָּאנִישׁ). לכן, לא דרוש הרבה דמיון או ידע על מנת להבין כי בן יהודה ויודלביץ' אינם מדברים על "שפנים", צורת הרבים של השפן, אלא על שְׁפָּאנִים, עם פ' דגושה ובמלעיל, הם אזרחי מדינת שְׁפָּאנִיה, היא ספרד.
נוהג של לקיחת מילה לועזית והוספת מוספיות עברית לשם ציון מין או מספר, רווח ביותר משחר העברית המודרנית עד ימינו. אך טבעי להניח שהכל עשו כך לפני שהוחלט להצמיד את המילה המקראית "ספרד" למדינה המודרנית השוכנת בחצי האי האיברי.
"הסבר רווח גורס כי מקור השם "אישפניה" שנתנו הרומים לספרד נעוץ בשפנים המרובים שהתרוצצו בה. על פי תיאוריה זו, יורדי הים הפניקים שהגיעו לספרד קראו לארץ זו על שם השפן – ששמו בפניקית קרוב לשמו בעברית – וכך התגלגל לו השם אספניה בצורות קרובות עד ימינו אנו"
עם כל הכבוד, שייתן מראה מקום אחד לפחות ל"תיאוריה" הזאת. לי זה נשמע כמו עיבוד מנופח של מדרש חז"לי כלשהו, וממש לא כמו תיאוריה מדעית רצינית, אבל תקנו אותי אם אני טועה.
בויקיפדיה דווקא מופיע המשפט הבא, על האטימולוגיה של המילה הלטינית Hispania:
It may also be a derivation of the Punic Ispanihad, meaning "land of rabbits" or "edge", a reference to Spain's location at the end of the Mediterranean; Roman coins struck in the region from the reign of Hadrian show a female figure with a coney at her feet.
המשפט מרפרר לספרA History of Spain from the Earliest Times to the Death of Ferdinand the Catholic מאת Ulrick Ralph Burke.
נראה שנחפזתי מדי לשפוט בעניין זה.