התבוננות מעמיקה בטור הקטנונולוגי והטרחני האחרון של יהורם גאון, לפיו הילדים-של-ימינו דוברים עשרות מילים בלבד והשפה שלהם מידרדרת תדיר, וניתוח מדוקדק של השלכותיו ומשמעותו
17 ביוני 2011 על-ידי איתמרק
16 תגובות
- בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
ידע כללי
הרשמה לעדכונים!
לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!
יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
(חוצמזה יש גם פיד לתגובות)
-
רשומות אחרונות
תגובות אחרונות
טלי על עופי-עופי על מפות ניבים kinneretazriel על ראומה אלדר, שפה תיקנית בתור שפ… Efrat Marco על עופי-עופי על מפות ניבים kinneretazriel על עופי-עופי על מפות ניבים אביב על עופי-עופי על מפות ניבים מי בבולגים
נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית
- אטימולוגיה (10)
- בילוי היום (39)
- בלשנות השוואתית (17)
- בלשנות חישובית (27)
- דע את בלשנך (38)
- בורודיצקי (6)
- גיא דויטשר (7)
- חומסקי (3)
- יספרסן (2)
- כתיב (20)
- לינגוויפיקציה (10)
- ללא נושא (21)
- לקסיקוגרפיה (104)
- מהנעשה בעירנו (103)
- בחירות 2013 (8)
- בחירות 2015 (3)
- מוזיקה (23)
- מורפולוגיה (71)
- מנהלה (68)
- מכתבים להעורך (27)
- סוציולינגוויסטיקה (74)
- סלנג (61)
- סמנטיקה (122)
- ביטויים גנריים (8)
- עירוב ביטויים (6)
- סנובון/snowclone (10)
- ספר (24)
- עצות לשוניות גרועות (15)
- עצטרובל (3)
- עריכה לשונית בחינם (38)
- פונולוגיה (59)
- פוסט אורח (23)
- פיסוק (9)
- פסיכולינגוויסטיקה (39)
- ספיר-וורף (23)
- פרגמטיקה (50)
- צחוקים (48)
- קטנונולוגיה (44)
- ריקודים משונים (8)
- רכישה (1)
- שאילה (6)
- שלילת יתר (11)
- שפה בתקשורת (107)
- שפות דבורות (394)
- שפות סימנים (17)
- אל-סייד (2)
- דויטשע געבערדענשפראכע (1)
- שפת הסימנים האמריקנית (6)
- שפת הסימנים הישראלית (6)
- תחביר (103)
- זויגמה (3)
- משאולים (5)
- משפטי חולצה (12)
- תחדישים (9)
- תרגום (76)
גנזך
- מאי 2019 (1)
- אפריל 2019 (1)
- פברואר 2019 (1)
- דצמבר 2018 (1)
- אוקטובר 2018 (2)
- אוגוסט 2018 (1)
- יולי 2018 (1)
- מאי 2018 (1)
- מרץ 2018 (1)
- ינואר 2018 (1)
- דצמבר 2017 (1)
- אוקטובר 2017 (1)
- ספטמבר 2017 (1)
- יולי 2017 (2)
- יוני 2017 (1)
- מאי 2017 (1)
- פברואר 2017 (1)
- אוקטובר 2016 (1)
- ספטמבר 2016 (1)
- יוני 2016 (2)
- דצמבר 2015 (1)
- נובמבר 2015 (1)
- אוקטובר 2015 (1)
- ספטמבר 2015 (1)
- אוגוסט 2015 (2)
- יוני 2015 (2)
- אפריל 2015 (1)
- מרץ 2015 (1)
- פברואר 2015 (1)
- ינואר 2015 (4)
- דצמבר 2014 (1)
- נובמבר 2014 (1)
- אוקטובר 2014 (1)
- אוגוסט 2014 (1)
- יולי 2014 (2)
- יוני 2014 (1)
- מאי 2014 (2)
- אפריל 2014 (1)
- פברואר 2014 (3)
- דצמבר 2013 (2)
- נובמבר 2013 (1)
- ספטמבר 2013 (1)
- אוגוסט 2013 (1)
- יולי 2013 (1)
- יוני 2013 (4)
- מאי 2013 (3)
- אפריל 2013 (6)
- מרץ 2013 (3)
- פברואר 2013 (6)
- ינואר 2013 (10)
- דצמבר 2012 (5)
- נובמבר 2012 (7)
- אוקטובר 2012 (5)
- ספטמבר 2012 (3)
- אוגוסט 2012 (5)
- יולי 2012 (6)
- יוני 2012 (2)
- מאי 2012 (4)
- אפריל 2012 (3)
- מרץ 2012 (5)
- פברואר 2012 (4)
- ינואר 2012 (4)
- דצמבר 2011 (7)
- נובמבר 2011 (5)
- אוקטובר 2011 (4)
- ספטמבר 2011 (6)
- אוגוסט 2011 (7)
- יולי 2011 (8)
- יוני 2011 (6)
- מאי 2011 (6)
- אפריל 2011 (8)
- מרץ 2011 (8)
- פברואר 2011 (6)
- ינואר 2011 (7)
- דצמבר 2010 (10)
- נובמבר 2010 (10)
- אוקטובר 2010 (9)
- ספטמבר 2010 (8)
- אוגוסט 2010 (12)
- יולי 2010 (13)
- יוני 2010 (14)
- מאי 2010 (12)
- אפריל 2010 (18)
- מרץ 2010 (4)
- פברואר 2010 (9)
- ינואר 2010 (14)
- דצמבר 2009 (20)
- נובמבר 2009 (16)
- אוקטובר 2009 (14)
- ספטמבר 2009 (27)
- אוגוסט 2009 (23)
- יולי 2009 (17)
עכשיו ב-LINGUIST list
- Review: Fraseología, Diatopía y Traducción / Phraseology, Diatopic Variation and Translation: SUMMARY “Phraseology,… twitter.com/i/web/status/1… 10 hours ago
- Books: Corpus Approaches to the Language of Sports: Recent decades have seen a fundamental change and transformatio… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
- Books: Variation in Political Metaphor: The objective of this book is to understand variation in political metaphor… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
- Books: Etude synchronique des numéraux dans les langues du Sénégal: Le nombre est un paramètre conceptuel exprimé d… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
- Jobs: Associate Professor (Ref:AssoProf/ELE/0919), The Education University of Hong Kong: Associate Professor (Ref:… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
טוב, ועכשיו שצחקנו: שלל טיענוי נגד והסברים לטענות העייפות של גאון אפשר למצוא תחת קטגוריית "קטנונולוגיה" שלנו. רשומה בלשנית מהותית יותר כבר על האש, אל חשש. קוראינו כמובן מוזמנים לסתור את טענותיו אחת לאחת אם בא לכם, אבל לא חובה.
זה יותר טוב.
(וגם יש שם תגובה מאת "יובל שהוא אחר כמעט כמו גרמניה")
יופי חסכת לי פוסט מנומק. אפילו כבר התחלתי לחפש מראי מקום לסטטיסטיקה.
מה שמזכיר לי את אוסף השטויות שגדעון אפרת החליט להעניק לעולם.
http://had4.iya-israel.com/BRPortal/br/P102.jsp?arc=36872
אוי. זה נורא. גדעון עפרת זה בן אדם אמיתי או מכונה שזורקת קלישאות?
לא נותר לי אלא לומר על מאמר זה – Lots of laughs.
זה כמובן מזמין את המערכון על המתרגמת בבית הספר:
אני מזועזת ועצובה מהכתבה הזאת, וממש נורא שכל הטוקבקיסטים מסכימים איתו: מה? אף אחד מהם לא פגש נער בשנה האחרונה? התמונה שגאון מתאר כל כך לא קשורה למציאות אפילו אם הייתי קטנונולוגית לא הייתי מסכימה איתו.
מהכתיבה של גאון בעיקר עולה העובדה שיש לו קשיי תקשורת עם נכד או משהו כזה. זו ניראת לי בעיה רגשית שלו ולא בעיה בשפה של ה"נוער". מי שלא מצליח לדבר עם נער כניראה לא מנסה לדבר איתו בגובה העיניים ואין לזה קשר לאוצר מילים.
איזה כיף לקרוא את הגדעון עפרת הזה. (not).
רק שאם כבר קטנונולוגיה – סיכונת קטנה בפומפוזיות של המאמר הזה שלו – LOL זה קיצור של laughing out loud ולא של lots of love. שוין.
והמאמר שלו מזכיר (עד כדי גניבה) לי מאמר של נעמי ברון מלפני עשור: whatever – a new language model?
רק שהיא בכל זאת בלשנית ואחרי ניתוח מעמיק יותר היא מסכמת (תודה גוגל): Modern linguist theory eschews passing judgment on any linguistic variant, and I am not about to do so now. Rather, I am suggesting that should linguistic entropy snowball, we may find ourselves in the dubious position of defending the inherent regularity of linguistic systems while finding that culturally-accommodating, techno-savvy, and clock-driven language users are increasingly unable to understand one another.
וגם הטענה הזו היא אפעס, קצת קיצונית.
המאמר של עפרת הזוי ברמות – בכאלה הכללות גורפות ומטופשות לא נתקלתי הרבה זמן, אם בכלל.
אם כבר נכנסת לקטנונולוגיה, אז עוד שתי נקודות: אומרים "סקייפ", ולא "ספייק", וקורין אלאל שרה "אנחנו זן נדיר", ולא "אנחנו זן אחר".
אני חושד שברון צודקת: אין לי מושג למה היא מתכוונת ב-"clock-driven".
איתמר –
אני חושב שclock driven הכוונה למיידיות התגובה שאפשרית בתקשורת כתובה בIM, אימייל או SMS, בניגוד לדואר של פעם שהיה צריך לחכות עד שיגיע המכתב ואז לענות ולשלוח והדיאלוג הכתוב היה מקוטע מאוד.
לעניין הטענה גופה – אני חושב שהיא צודקת חלקית. זה נכון שאנחנו רואים מבנים "מוזרים" או חדשים אבל נדמה לי שבד"כ אפשר לראות את תבנית השינוי. לגבי הפרגמנטיזציה של ה"דיאלקט" ממנו היא מודאגת – בסופו של דבר שפה נועדה לתקשורת והרשת מאפשרת לקהילות גדולות לקיים תקשורת כך שאני מצפה שיהיו שוליים עם המון דיאלקטים אבל מיין-סטרים יחסית אחיד (שאותו לא נצליח לפרסר עם פרסר שאומן על הWSJ). וזה, אגב, מחזיר אותי לפוסט הבא שלכם (בראי השפה) והדיון בתגובות על הפרק החמישי של דויטשר – הפרק על מורכבות השפה. דויטשר טוען שם ששפות אינטימיות, כלומר כאלו שמדוברות על ידי קבוצה קטנה של אנשים נוטות לפתח מורפולוגיה מורכבת בעוד שפות נפוצות נוטות לפשט את המורפולוגיה ו"להעמיס" במבנה המשפט.
יאפ.
דבר ראשון הייתי מוסיפה את המילה 'קלדן' לאוצר המילים של מר יהורם.
מה שגאון לא מצליח להמציא\להראות מתוך התסכול שלו, מנוסח באנגלית נפלאה (ו, ראו הוזהרתם, שירית) כאן: http://www.youtube.com/watch?v=SCNIBV87wV4
טרנס מאלי מעולה.
אבל את מה שהוא המציא/הראה מהתסכול שלו, לנגואג' לוג ניסח באנגלית נפלאה (ו, ראו הוזהרתם, מדעית) כאן: http://itre.cis.upenn.edu/~myl/languagelog/archives/002159.html
(ואז גם כאן ובעוד כמה הזדמנויות)
ואם כבר סלאמים, הנה ריבס עם נושא קרוב ללבי.