לרגל יום העצמאות (בעצם לרגל הפוסט הקודם) אנחנו מבקשים מכם לעזור לנו לבחור שם עברי לתופעה לשונית חביבה ביותר ונפוצה למדי – האגקורן (eggcorn). מדובר בשיבוש לשוני במסגרתו מבלבלים בין מילה אחת ומילה אחרת שדומה לה בצליל, משום שהמילה השגויה הגיוניות יותר לשומע. קדימה לדוגמאות! תחי מדינת ישראל! כל הכבוד לצה"ל!
רונן תרם לנו את אנשים עמידים (וגם את מעשה מכפיר). לא כולם מכירים את התואר אמיד במשמעות 'מסודר כלכלית', ולכן כששומעים ish amid ניתן לשייך את זה בטעות למילה עמיד, 'יציב'.
שלומית עוזיאל מזכירה בין היתר את הצירופים מקרקר סביבה (כמו תרנגול), עיכלו לו את האוטו, משכח כאבים (גורם לנו לשכוח אותם) ואת יקירי הממוצע המשוכלל (ולא המשוקלל).
דנה זייברט מציינת גם את מטבלת (ולא מתבלת), להסית אותו מהדרך ואת עד רבה הנהדר (אדרבה), אבל לא מזהה אותם כאגקורנים.
ניתן להוסיף לרשימה גם אגקורנים שתיעדנו בעצמנו: את יד לוחצת יד (רוחצת), טעם נפגם (לפגם), עצת אחיטופל (אחיתופל), נעלם דום (נאלם) ונטולי קארתה (נטורי קרתא).
בנוסף, אפשר לומר שיש לנו גם תת-ז'אנר של אגקורנים באנגלית כמו פלייסמנט מהרשומה הקודמת (placemat), ניו-אנס (ניואנס), תנור ביל-דין (בילט-אין) ושמפו עדן שולדרס. את אלה נשים בצד בינתיים.
שימו לב שהמשותף לכל השיבושים הללו הוא שלא מדובר סתם בעילגות: צורת הכתיבה היא פשוט צורת הכתיבה של מילה אחרת, מוכרת יותר לדובר, שמתאימה מאוד בהקשר. כלומר לא מדובר באבטיחים, שהם סתם טעויות שמיעה משעשעות ("אבטיח / אני יודע זאת פתאום").
גם אנחנו התחלנו לאסוף אגקורנים בעברית, בהובלת הפינטר, וברגע שהוא יחליט על דרך טובה ליצור מאגר נגיש לכל גם העם היושב בציון יעודכן. המאגר האנגלי, בינתיים, שווה שיטוט קל.
וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין: התופעה נקראת eggcorn בגלל שזהו שיבוש נפוץ למילה acorn (בלוט). אך זוהי לשון לע"ז. דרוש שם בעברית. במסגרת ישיבה מיוחדת שנערכה במשרדי הבלוג הועלו כמה הצעות אך אף אחת לא היתה משביעת רצון. דובי הציע לנו את "עצטרובל", שהיה שם מושלם לו רק היו אנשים כותבים כך. נמשיך לחפש.
דגש קל 
איך אפשר רשימת אגקורנים בלי "שחיטות" ו"מושחטים"? במחשבה שנייה, טוב גם כעיברות פוטנציאלי למושג אגקורן
אני מציע את השם 'קליל החורש' שהוא שיבוש נפוץ למדי של כליל החורש.
אמנם לא קרוב למושג המקורי כמו עצטרובל אבל הזיקה עדיין קיימת.
מה גם שמדובר בעץ יפה למדי.
"מסע כבד"
הדוגמא הכי מובהקת היא "אמונות טפלות". הרי מדובר לא באמונות שאינן אמונות עיקריות של האדם, אלא באמונות חסרות טעם (שזה "תפלות" עם ת'). אבל זאת טעות שהשתרשה כל כך, שאני לא בטוח שהיא כבר נחשבת לטעות.
"אני באלם"
וגם מתקון לעוגה (כי מדובר בהוראות איך להתקין אותה?)
ועשבי טיבול (כי משתמשים בהם במטבלים?).
ואנשים שמתפראים (כלומר מתנהגים כמו פראים)
ונתקלתי גם במכתב ברכה שהסתיים במילים "מזל טוב וכל אחיי!", אבל אני רוצה לקוות שזאת היתה תופעה חד-פעמית.
וגם מי ששותה משקאות משקרים נהיה שיכור קלות.
אם השימוש משתנה, זה לא אגקורן.
פטפוטי ביצים!
לקשקש בזנב!
א. אגזוז (מלשון גז, אני מניח)
ב. הידד! מצאתי שימושים בעצטרובל!
http://www.koz.co.il/Forum/index.php?s=c86c2f8c537363e9259d121fa6fa868e&act=Search&nav=au&CODE=show&searchid=24eaaadf171cf52fb4e261143f217355&search_in=posts&result_type=posts
http://www.shin1.co.il/user.php?id=851731&pg=104
מכיוון שגם eggcorn זה לא בדיוק שימוש נפוץ אלא דוגמא שהוצגה כמשהו חריג בבלוג-לשון (כך על פי וויקיפדיה), אני חושב שאפשר להשתמש בהצעה שלי בכל זאת.
אגזוז יותר נראה לי כמו תשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל). אני לא חושב שכשהתחילו להשתמש במילה חשדו שמדובר בגזירה אנגלית של המילה "גז" (כי באנגלית לא נוטים להעלים תנועות בין עיצורי "שורש" בכזו קלות). פשוט התלבש יפה, כמו "גלידה" (על gelato).
"זיון סכל"
הריני להציע קירקורן.
ברוח האקדמיה (במלעיל), קירקורנים מזכירים אגקורנים במצלול: 2-3 עיצורים ואיזו חצי תנועה או שתיים. הם גם כוללים דוגמה של התופעה (קרקור / כרכור, כאמור בפוסט), ואפילו מרמזים על פעולת דיבור (קרקור) באופן מהתל קמעה (כמעט? עוד קרקורן?), כיאות לשיבוש מסוג זה.
קבוצת שיער.
כדור טועה.
ניסוי ותעיה וגם ניסוי ותהיה
בקול רעם.
תופח על שכם.
(טוב שלא תופח תחת השכם.)
אצל גילי בר-הלל היה שרשור כזה לפני כחצי עשור, יש חופן דוגמאות אצלה (שחופפות בחלקן לאלה כאן) ועוד המון בתגובות. החביבה עליי היא השיפוצניק שמדווח מה האורך בשמתי-מטר:
http://gilibarhillel.wordpress.com/2006/03/02/%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D/
מושלם.
אני מתלבט קשות כעת בין "עצטרובלים" ובין "פטפוטי ביצים".
להפריח הוכחה.
יבדה לחיים ארוכים (במקום יבדל)
(אגב, גם גילי בר-הלל עצמה טעתה בזה ותוקנה – http://gilibarhillel.wordpress.com/2008/01/15/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%A1%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95-%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/)
כחל וסרק
רקם עור וגידים
וידוי הריגה
אני מציע (בהסתמך על דוגמה דומה אצל גילי בר-הלל) את –
עוורית
זה אמנם לא שיבוש פופולרי (כמו אגקורן) אבל –
– זה לא בדיוק עברית, אבל דומה
– במילים אחרות, זה עיוות של העברית
– מי שאומר אגקורן לפעמים יודע איך אומרים אבל עיוור לאיך כותבים (כמו בדוגמת "פטפוטי ביצים")
"טעה בדרך"
אני מציעה "שגיאות היגיון".
מודה: זה שם קצת יבשושי, אבל הוא ממנף את "תשבץ היגיון" שממש ממש תפס, וכל אחד יודע מה זה, ואם אני לא טועה, גם הוא בנוי על הפרינציפ של מילים שונות אבל דומות בצליל.
קרעי תרנגולת
לחטט רגליים
הילד שלי אומר force shield במקום force field…
אני חוזר ומציע את מה שהצעתי בתגובה לגילי בר-הלל, כלומר את ההצעה של אח"לה: ביוט – ביטוי שנתבלבל לו יחדיו ונעשה פיוטי ומלא בְּיוּטִי, שעורבב מכמה גורמים לא שייכים או שעוּוַת באופן משעשע, אם בכוונה ואם ללא כוונה.
הרצאה מעלפת
בצבעים קהים, מפה:
http://www.telavivcity.com/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/4417/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/ וכמובן גם סכינים כהים כדי לאזן, ואינספור החלפות בין סטירות לסתירות, בין טפל שולי ותפל חסר טעם, בין לטפול אשמה ולהתפיל מים, בקפיטריית רוח באונ' העברית ראיתי עשבי טיבול בתפריט, ויואשתי מלספור את כמות הפעמים שראיתי אנשים מנסים לעכוב בטוויטר ולעקב מישהו בדרך.
אבל כל אלו הן סתם שגיאות כתיב שנובעות מבורות גרידא, ולא מהנחות שגויות לגבי משמעות המושג בגלל ערבוב של הומופונים עם אטימולוגיה עממית. לא כל טעות היא עצטרובל.
(כן, אני לא מחכה להכרעת האקדמיה בנושא, והחלטתי שההצעה שלי היא הכי טובה וזהו.)
כדרות תחת קדרות.
אחלה פוסט!
@iods
צודק, נסחפתי.
ודווקא מוצא חן בעיני הרעיון של ספלינטור, ביוט, זו התחכמות משעשעת.
להקדים קנה לוסת
יש לי עוד כמה מחשבות בנושא.
אחת הבעיות כאן היא שלא ניתן תמיד לדעת מה מקור הטעות: שגיאת כתיב, עצטרובל, או משחק מלים מכוון. למשל "רכב מסע" http://www.tripnet-shop.co.il/pl_product~1004~9~82.htm – לי זה נראה כעצטרובל קלאסי, אבל שם זה פשוט רכב שנועד למסע.
לגבי "וידוי הריגה" שהזכרתי קודם: בעיני זה פשוט שיבוש, אלא שקראתי פעם טור של ב. מיכאל שבו הוא מתלונן על הנוהל ובעיקר על שמו. בשבוע שלאחר מכן הוא חזר בו חלקית והתנצל על כך שהוא שמע בטעות "וידוי הריגה" במקום "וידוא הריגה". אז לב. מיכאל היה עצטרובל, אבל לי לא.
"שיוודא לחיים ארוכים" (להבדיל מ"יבדה" וכמובן "יבדל").
נדהמתי לגלות בגוגל שזה נפוץ.
וזה עוד נובע מתיקון-יתר פונטי.
איחחחחחס.
"מעטי מעט" במקום "מתי מעט".
איש דתי "הדוק"
לחפר על מעשיי
אחלה בלוג!
לסדר את האוזן.
גם מכוון במקום מחוון
לא יודע אם זה אגקורן אבל כנראה שהמלה השגויה נשמעה הגיונית יותר לשומע –
שימו לב לזה:
לעקוף את החוק
לא מאמינים – ר' תגובה 31 כאן
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/241/809.html
התכוון "לאכוף" כמובן
לי היתה את התהיה הזו בגיל 6 כשראיתי שלט "אזור אכיפה מוגבר" ולא כ"כ הבנתי איך זה 1) שיש מקום שצריך לעקוף בו יותר ו-2) שהמשטרה לא יודעת לאיית.
טרי מהיום – זורעת חול.
"חבל שאת זורעת חול בעייני הממשלה" (טוקבק בYNET)
עוד שניים שמערבים אנגלית בעברית:
ג'קסון, שהוא Jigsaw
סילבים שהם פנסי Sealed beam
וסופאפים שהם השסתומים במנוע המכונית
נזכרתי בעוד אחד: "להתעזר בסבלנות".
קלאסי! זה היה צריך להופיע ראשון בפוסט.
הטי"ת בסוף איסטניסט
היו"ד שנעלמה מנרקסיסט
קלפי טארות (זה לא עובד בשמיעה)
ואחרון ששמעתי פעם אחת מפי חבורת בנות שש: שרביות (-מה זה שרביות? – זה מה שהפיה מחזיקה: שרבית ורודה. – אה!!! שרביט! – כן, זה מה שאמרתי.).
לרכוש כבוד. וגם לרכוש חיבה
דוגמה חיה: בדיון שמתנהל כרגע ב'עין הדג', חוזרים שני דוברים שאין להם טעויות כתיב פרט לכך על הביטוי 'השגת גבול' (שצריך להיות, כמובן 'הסגת גבול'), וזאת כנראה משום שהפועל 'השיג' הרבה יותר מוכר להם מ'הסיג'.
http://www.fisheye.co.il/lars_von_trier_is_not_a_nazi_just_an_idiot/?comNum=424452#li-comment-424452
לפני שנים כעוד התאמנתי בחדר כושר על אחד המכשירים הופיע הכיתוב הבא:
קרוס-עובר
שזה מאנגלית:
Cross over
שימוש במכשיר כלל תנועה בה הידיים עוברות אחת על פני השנייה בהצלבה.
אם לוקחים בחשבון ש-cross over זה גם הפעולה שעושים בעת תיקון שגיאות כתיב, אז זה יכול להיות שם לא רע לתופעה, רק חבל שמקורו באנגלית. אולי זה יכול להיות השם לתת התופעה של כתיבה שגויה של מונח שמקורו באנגלית.
יש משהו דומה באידיש-אנגלית. "עובר-בטל" הוא ביטוי באידיש (ובעברית כמובן), אך רבים (בניו יורק כנראה) כותבים אותו באנגלית Over-bottle, בהנחה שמדובר בשיכור.
לרונן, במקרה של "השיג גבול/הסיג גבול" שתי הצורות דווקא בסדר, באותה משמעות ("השיג גבול" מופיע באיוב כ"ד ב).
ועכשיו נזכרתי שכששמעתי את האחיינים שלי (בני תשע) מדברים על שחקני הכדורגל האהובים עליהם, הם שבו והשתמשו ב'להפגיע' במקום 'להבקיע': השורש פ.ג.ע נגיש להם יותר מאשר ב.ק.ע. לתיאור כיבושי השערים.
זה דווקא מהתחום של אבא שלי, גריאטריה. Old Timer's disease
יש לי ספר בישול זול וטוב (חוץ מזה שאני לא מסוגלת לקרוא אותו) בשם מטעמי הבית היהודי, שכדי להוזיל עלויות חסכו בו על עריכת הלשון, וכך יש בו באופן עקבי קמח טופח, מתבל (יעני דיפ), ולטבל.
האם נייר תועלת יכול להיחשב לעצטרובל? (זאת לא ההצעה הכי טובה כי לא משתמשים בזה באמת, אבל יש לה היח"צ הכי טוב פה) ילדים אומרים את זה, אבל עד שהם לומדים לכתוב הם כבר לא כותבים כך. אני מקווה.
הו לא!!!!!!
"תפקיד טובעני"
כרגע קיבלתי מייל ממורה בישראל ששמה שמור במערכת, והיה כתוב בו "לכל דיחפין".
"כאילו קפאו שד"
"מחנה משותף".
תכופת מבחנים – תקופת מבחנים שבה המבחנים תכופים – אחד אחרי השני בלי זמן לנשום.
שני אגקורנים יפים מהסיכומים למבחנים (זה המחיר שצריך לשלם כשלא מסכמים בשיעור):
1. מְכִיר, במקום מחיר. מלשון מכירה.
2. 'עם- כן'
מופע חדש חדש – אם כי טיפה שונה מ'אגקורן' קלאסי – הוא הגרסא המעניינת לביטוי 'הניח מעותיו / שם את כספו על קרן הצבי', שבה נתקלתי באיזה פוסט כמעט לא קוהרנטי בפורום שבו אני משתתפת: 'שמתם את הכסף בקרן הצבי' (מופיע פעמיים בנוסח זה בדיוק). כנראה מתוך השוואה לקרנות השקעה שונות, או משהו, שאכן שמים את הכסף בהן ולא עליהן.
"הכלו המים" (במקום "הקלו המים" בסיפור על נח)
"נחתה עלי רוח שטות"
"להוקיר תודה" – שילוב של "להכיר תודה" ו"להוקיר".
[…] 2. מגיב/ה #5 כותב: "כתבה מעלפת!!!" והנה לנו עוד דוגמא לאגקורן. […]
לא יודע אם זה נכנס להגדרה אבל אני רואה המון פעמים שכותבים "אליבא דה" כאילו זו צרפתית, במקום "אליבא ד" שבא כמובן מארמית.
ראה גם כאן.
אני נתקלתי במסמך בעבודה בו צויין שיש להמנע מהטעיות (הכוונה הייתה להטיות)
"כולאים צמה" (במקום "קולעים")
אגקורן של הבת שלי, בת 5.
הגיוני – כשקולעים צמה, כולאים את השיער, שלא יתפרע.
האגקורן נחשף כשאמרתי לה: חכי שאסיים לקלוע את הצמה, והיא תיקנה אותי בנחרצות: לכלוא! לא לקלוע!
אמנם הפוסט הזה ישן, אבל נתקלתי בו במקרה בדיוק יומיים לפני שהבת שלי סיפקה את הפנינה הנ"ל :-)
עדנית במקום אדנית. נגזר כנראה מהביטוי גן עדן. טעות שחוזרת אינסוף פעמים בפורומי גינון.
במילון הצירופים של רוביק רוזנטל כתוב כך בערך 'כהות חושים': יכולת קליטה נמוכה של המציאות. גירסה חלופית הנחשבת שיבוש: 'קהות חושים', עקב הקרבה בין 'כהות' ל'קהות' (קהות, היעדר חדות, ומכאן היעדר חדות הראייה והחושים בכלל).
מעניין, כי כאן הוא כותב ההפך.
http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/379/463.html
מלבד אלה שכבר הוזכרו
ראיתי לאחרונה שניים:
תעב בצע
כבש את ספסל הלימודים
יעל נצר דיווחה לי על עוד שנים:
זה בעורקי (וריאציה על 'זה בעוכרי', תוך התכתבות עם 'זה בדמי')
סריקת/סקירת מערכות (בתכלס, לא יודע מה הצורה 'הנכונה')
במאמר של ברכה דלמצקי-פישר בלשנונו-לעם הופיעו גם:
נדחה בהלוך ושוב (לך ושוב)
התנהגות משוללת רסן (משולחת)
שוקד על שמריו (שוקט)
מחלה חֹשוכה (חשֹוכה)
על בדל שפתיו (דל)
משסה את דבריו (משסע)
מדבר בו שררה (סרה)
פסע/פשע הנגע (פשה)
כל עלה נידף (קול)
בחיי, אנשים משלמים לבזק בהורדת קבע.
חירוק נפש וחירוף שיניים
אמנם עם תיקון בשורה הבאה, אבל קפץ לי לעין מהמסך של היושבת לידי:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=110&MessageId=156925346
דני הזכיר את אמונות טפלות – https://bitly.com/
מה בא קודם – הביצה או התירס?
לעקל תחושות, בעין הדג:
http://www.fisheye.co.il/?p=17740&comNum=443011#li-comment-443011
להסית => להסיט
באיזו תוכנית הדוברת אמרה "אין אפוטרופוס לעריות" => ובכתוביות היה כתוב "אין אפוטרופוס לאריות"
באיזשהו סרט בורקס הוא אומר "הניקל לבד זה מאה ג'ובות" => וכתוב "אני קלבסה מהג'ובות"
להשקים קום :-)
שכיבות שמיכה (הופיע לפני כמה ימים בכותרת ראשית בהארץ, תוקן כעבור כמה שעות)…
נאום חוצה להבות.
אגב, בוודאי שמעתם על רחוב "מה זה" בתל אביב…
זאת בתנאי שטעויות שמקורן במשמעות המתקבלת כתוצאה מהגיית ראשי תיבות נחשבות גם הן כאגקורנים.
"עיגון דוח שמגר בחקיקה … יהפוך את הכנסת לפלסטר".
זה מתוך הבלוג "ולווט אנדרגראונד" של דבורית שרגל, שמציג קטע מ"ישראל היום" שבו גדעון אלון ואפרת פורשר אומרים שאולמרט אמר ככה.
האמת היא שיש ביטוי כזה, שמשהו הוא "רק פלסטר", אבל נדמה לי שכאן באמת התבלבלו עם "לעשות פלסתר".
"קיטטנו רגלינו": http://skilledmother.blogspot.com/2012/01/blog-post_20.html
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=134872717&r=1
"לצד תכונותיו הטרומיות האחרות" (דורון רוזנבלום בטורו הסאטירי במוסף הארץ 10.2.12)
מידות/תכונות מופיעות על פי רוב במקורות כתרומיות (=נעלות, מובחרות) ולא כטרומיות (=ראשוניות)
עם כל הכבוד לדורון רוזנבלום, ויש, זה לא משחק מילים אלא סתם 'טעות' חיננית
שוב מהבלוג "ולווט אנדרגראונד" של דבורית שרגל (http://velvetunderground.co.il/?p=15788#d).
ציטוט ממעריב: "הרבה מחמאות ותקוות *מעטירים* על נשיא בית המשפט העליון הנכנס, אשר גרוניס".
הגיוני!
ראיתי מספר לא מבוטל של מופעי 'לכבוש כובע'
נראה שהלמ"ד, בתודעת הדובר, היא בפתח (בניגוד לכבש את ספסל הלימודים, לעייל, הנתפס כנראה ככיבוש), כך שזה לא אגקורנים אלא סתם טעות איות
שמעתי ברכבת דיון בין שני חיילים האם יש או אין 'טירונות מטבח' בחדרי אוכל של בסיסים צבאיים שונים
"היצר הרע" במקום "יצר הרע".
לדעתי זה כל כך מושרש שמיותר כבר לתקן את מי ששוגה בזה. זה גם מדד לעצטרובל מוצלח – הגיוני מספיק בשביל שלא תהיה עדיפות למקור על פני החידוש.