הקוראת המתמידה יסמין שלחה להעורך קישור לסקירה במדור "קוסמטיקה קלה" בוואלה! אופנה, שעוסקת בקרמים שונים לטיפוח הפנים, והפנתה את תשומת לבנו לכותרת המשנה שלה:
מדור קוסמטיקה קלה כבר לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים.
לדברי יסמין:
עקצוץ אי הנוחות מופיע מיד בכותרת המשנה: להבנתי, שמבוססת במקרה זה בייחוד על היכרות עם המילה "בוחל", השימוש בה פשוט שגוי.
אז מה באמת קורה פה? איך אפשר לצקת תוכן הגיוני כלשהו לכותרת המשנה הזאת? נתחיל מהעובדות: מחיר סטנדרטי לקרם קוסמטי, כך ע"פ יסמין, אתר סופרפארם הבלתי-שמיש-בעליל, ומקורות נוספים נע בערך בטווח שבין 100 ל-300 שקלים. כלומר, 650 שקלים לקרם "פצפוני" זה בהחלט לא זול, מה גם שבכתבה עצמה נכתב מפורשות שהקרם יקר.
מאידך, כאשר מישהו "לא בוחל באמצעים", פירוש הדבר הוא שכל אמצעי, בזוי ככל שיהיה, לגיטימי מבחינתו כדי להשיג את מטרתו. אם המדור לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים, אני מבין מכך שמטרת שיקום הפנים כה נעלה בעיניו, עד שהוא מוכן להשתמש באמצעים זולים מאוד (נגיד, להוציא שחורים עם מדבקה).
איך השניים מסתדרים יחדיו? אפשרות מספר 0 היא שהכותב ועורכו לא יודעים מה פירוש הביטוי "לא בוחל באמצעים", אבל זה נשמע קצת לא סביר, אז נתעלם מכך. אפשרות מספר 1 היא שהכותרת היתה אמורה להיות:
מדור קוסמטיקה קלה כבר לא בוחל באמצעים יקרים לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים.
או. פתאום הכל מסתדר. חשוב מאוד לשקם את הפנים, ואם זה מצריך לשלם 650 שקלים עבור 15 מ"ל של פניני הים הדרומי, זהב קולואידי, אבנים יקרות ושאר פלסיבו, אז שיהיה. הבלבול יכול להיות תוצאה של misnegation, אותה תופעה חמקמקה שבה לעיתים המוח הפרימיטיבי שלנו מתבלבל בביטויים שכוללים שלילה וגורם לנו להגיד ההיפך ממה שהתכוונו.
אפשרות מספר 2 היא קצת יותר מסובכת, אבל לא דורשת להכניס שינויים בגוף כותרת המשנה. אם נשתמש בסוגריים מרובעים כדי לציין סדר קדימויות, הרי שהכותרת, במובן שבו עסקנו בו עד עכשיו (והוא כנראה היותר טבעי), היא ששני הדברים קשורים אחד לשני, והמדור עושה אותם יחדיו:
מדור קוסמטיקה קלה [כבר לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים].
אך ניתן להציע את החלוקה הבאה:
מדור קוסמטיקה קלה [כבר לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים], ו[בודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים].
כלומר, המדור לא בוחל באמצעים זולים ומרשה לעצמו להשתמש בכל מני קרמים מצ'וקמקים ושיטות סבתא, ובאופן בלתי תלוי בודק קרמים יקרים. הבעייה עם הפירוש הזה הוא שהקרם השני שנסקר בכתבה עולה 450 שקלים, שהוא גם, כזכור, לא מחיר זול במיוחד.
אז מה האפשרות הנכונה? אלא אם עורך מדור האופנה יגיע ויספר לנו למה יתכוון, כנראה שהתעלומה תישאר בלתי פתורה. אנחנו, לשם שינוי, דווקא כן בוחלים באמצעים כדי לענות לעצמנו על השאלות.
(הינד-כובע ליסמין. יש לכם גם שאלה להעורך? שלחו-נא אותה בדף יצירת הקשר)
א. אני דווקא הייתי בוחר בתשובה הפשוטה: העורך לא יודע את המשמעות המדויקת של הביטוי.
ב. "כל מני קרמים"?
אני הנחתי בקריאה ראשונה שה"זולים" מתייחס להיותם של המוצרים "תותחים", כלומר חזקים במיוחד. כלומר, "זולים" לא במובן של "שמחירם נמוך", אלא במובן של "שלא חכמה גדולה להשתמש בהם כי ברור שהם יפעלו היטב" (החכמה היא להגיע לתוצאות טובות עם אמצעים פשוטים). כלומר, נדמה לי שהכותבת לא ביקשה להנגיד בין ה"זולים" לבין המחיר היקר, אבל ככה יצא, והיא השאירה את זה או כי לא שמה לב לכך שזה מבלבל, או כי הייתה מרוצה מהפיוטיות שההנגדה לכאורה יוצרת.
אני עם יובל.
שמחה שיש יובל להגיד "אני איתו" ושאני לא צריכה לכתוב במפורש ובפרהסיה את מה שכבר רמזתי – גם אני נוטה להאמין שהעורך/ת לא מבין/ה את משמעות המילה (אבל הנה עשיתי את זה, אז סליחה. אני עם יובל).
לא רוצה להעלות פה את עניין השכר שמקבלים היום עורכים/כתבים בוואלה! ובכלל, גם כי זה לא לעניין ואין לי כוונות לקשור קשר בין שכר נמוך לאי-היכרות עם ביטויים אלה או אחרים, וגם כי בשכרם של עיתונאים אני מבינה רק קצת, לעומת הבקיאות הלא נגמרת במחירם וטיבם של מוצרי פארם.
אבל כבר היו תקדימים והגיעו הנה כותבים של קטעים שנידונו, נכון? מקווה שגם הפעם.
אני הבנתי שאולי להשתמש ב"קרם פצפוני ב650 שח" זה אמצעי זול. במובן המטפורי של המילה "זול".
אם הוא כזה "פיצפוני" ועולה כל כך הרבה- אז יש פה גוון של זלזול. ניראה לי שהכוונה היא משהו כמו- עד איזה רמה אנחנו מוכנות לרדת.
אבל זה לא נלוז (=זול מטאפורית) להוציא סכום כזה. כשהשיח מתנהל בבלוג בלשנות אז אולי כן, אבל חשוב להעביר את הכתוב דרך הפילטר של האכסניה בו פורסם – בשביל מי שקוראות מדורי אופנה ובטח בשביל מי שכותבות בהם, הוצאת סכום נכבד (על קרמים כמו גם נניח על בגדי מעצבי עילית, שעולים לא 650 אלא 6500. בדולרים), זה אקט נחשק ונחשב וראוי להערכה.
ואולי ציניות?
מדור קוסמטיקה קלה כבר לא בוחל באמצעים "זולים" לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים.
אני עם שחר. אפשרות אחרת היא ש'לא בוחל באמצעים זולים' התקבל כבר כיחידה אחת שאין לפרקה, שמשמעותה 'מוכן לנסות הכל מכל'.
וכמדומני, 450 שקל אינו מחיר זול כשם שאינו מחיר יקר. את המחיר מוטב לתאר כ'גבוה' או כ'נמוך', ואת התארים 'זול' ו'יקר' להשאיר לקרם עצמו.