שחר שואלת לפשר הביטוי "דפק לו ברז" והאם ישנם ביטויים דומים בשפות אחרות עבור מה שקורה כשמישהו לא מגיע לפגישה. היא גם נידבה מספר ביטויים כאלה בעצמה, ובכך חיבבה עצמה מאוד על העורכים שמעט עבודה נחסכה מהם. נתחיל עם הממצאים, ובראשם אלו שהיא מצאה:
בצרפתית (בלגית, ואולי בצרפתית בכלל) אומרים "הניח ארנב".- בערבית אומרים "הצית" [לא הכרתי – א"ק].
- ברוסית ישנם ביטויים שונים, תלוי את מי שואלים ומאיזה דור הוא. ישנו ביטוי ישן שמשמעו להתניע דינמו לשווא.
- בסוואהילי אמרו לה "שזה משהו גס שלא מוכנים לתרגם לי מילולית".
- באנגלית – stood me up, "העמיד אותי".
מספר ממצאים משפות נוספות שליקט מדור חיפוש קרובים בבלוג:
- בספרדית ארגנטינאית אומרים hizo la pera, כלומר "עשה את האגס".
- בגליציאנית אומרים darlle plantón, "נתן לו עציץ גדול".
- בצ'כית אומרים ulejt se, "שפך קצת מעצמו".
וכן הלאה וכן הלאה, עד בלי די, באושר ועושר עד עצם היום הזה. קוראינו מוזמנים להוסיף בתגובות (נגיד, אם יש קוראי פרסית בקהל). למי שתהה, לגרמנים אין מילה ל"להבריז מפגישה".
ועכשיו להתקלתה של שחר:
רציתי לשאול את כותבי הבלוג אם הם מכירים עוד ביטויים בשפות שונות למושג זה? והאם אתם יודעים את המקורות לביטויים הללו שהקשר הסמנטי ביניהם לבין חוסר הגעה לפגישה ניראה מאוד קלוש?
התשובה הפשוטה היא לא. מדובר בסוג הביטויים שקשה מאוד לתארך ולהבין, במיוחד בשפות שפחות מוכרות לנו. למשל בעניין הדינמו הכושל ברוסית, האינפורמנטים ששאלתי הסבירו לי שפעם הדינמואים ברוסיה לא היו שווים כלום והיה אפשר להתניע אותם ואז לחכות במשך שעות ללא ברכה בעמלך. משם "דינמו" הפכה למילה שמתארת בחורה שלא נותנת, והשאר היסטוריה. או משהו. מי יודע. ולכן אומר בפשטות ששאלה כזו, לגבי הביטויים שמופיעים למעלה, גדולה עליי. אולי מגיבינו יוכלו לספקלץ.
לגבי "עשה לן ברז":
באדיבות דורבנות וגוגל:
המקור הוא בערבית מרוקאית "ברז לו" – ברח לו (לפי מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל).
http://www.dorbanot.com/14324
איטלקית: קרע את החבילה (או אולי משך את החבילה?) "Tirare il pacco"
בספרדית ספרדית אומרים "השאירו אותי שתול" (me dejo plantado), נשמע שזה לא כזה רחוק מבן דודו הגליסיאני עם העציץ, לא?
בפולנית: נתן סל (dać kosza). משתמשים בזה כשאתה מעוניין במישהי והיא לא מעוניינת בחזרה – אם כי ניתן לאמר את זה גם במשמעות של להבריז לפגישה.
ונוסיף ונאמר שזה נכתב מוזר, כי לתת סל (give a basket) אמור להיות בכלל dać kosz בהטיה פולנית נכונה. אין לי מושג מה מקור הביטוי ומה מקור שגיאת הכתיב..
אני רק רוצה להוסיף שדווקא יש ביטוי כזה בגרמנית. אומרים:
Er hat mich versetzt.
זה אומר מילולית "הוא שם אותי במקום אחר".
בצ'יליאנית גם אומרים me dejo pagando השאיר אותי לשלם.
ואוו… תודה רבה. אני אשלח לאבא שלי (הבלגי שהתחיל את כל הדיון הזה)
בעיקר תודה ליובל עם הלינק על "הבריז"- לפחות את החידה בשפה שלנו פתרנו.
לדעתי יש להפגין חשד בריא כלפי הטענה של רוביק רוזנטל שמקור הביטוי בערבית מרוקאית. זכור לי שפעם נתקלתי בזה, בדקתי במילונים של ערבית מרוקאית ובאינטרנט ולא נתקלתי בביטוי. יכול להיות שהביטוי נפוץ בערבית יהודית בלבד, אבל עקב העובדה שנתקלתי במילון הסלנג באטימולוגיות שגויות בעבר, אני אצטרך לראות אסמכתאות משכנעות כדי להאמין לזה.
בצרפתית, מי שהבריזו לו נשאר בתוך קנקן
rester en carafe
אז יש מדרש מתבקש: מי שהבריז, דפק ברז כדי למלא את הקנקן של מי שהוברז.
שזה אמנם מדרש מטופש, אבל נדרש.
בגרמנית מדוברת (בלייפציג) אני שומע בעיקר את הביטוי im Stich lassen. אני לא לגמרי יודע איך לתרגם את זה מילולית, כי למילה Stich יש מספר משמעויות. אני מניח שזה משהו כמו "to leave sb. in the stitch/stab".
תודה לכולם על ההרחבות.
@מיכאל,
נדמה לי שהפירוש של הצירוף הוא יותר לכיוון של "נטש אותי" או "הפקיר אותי" ולכן הוא יכול להתאים גם כאן.
מבחינת אטימולוגיה, מצאתי כמה התייחסויות ברשת למילון אטימולוגי של לוץ רריש. אחד הפירושים של Stich הוא "דקירה", ושם מוסבר שמקור הביטוי בקרבות האבירים של ימי הביניים – אביר שלא השכיל להוציא את המלווים שלו מהזירה השאיר אותם פגיעים לדקירה.
אחד המקורות מזכיר פירוש נוסף, לפיו זו התייחסות לעקיצה הדבורה, אבל פוטר אותו כשטויות. נשאיר את ההחלטה, איזה משני הפירושים פחות סביר, כתרגיל לקורא.
[…] ביטויים מוזרים בשפות שונות: בדגש קל היה פוסט שלם על 'הבריז לי'. ביטוי עברי מוזר ביותר, שעובר בצורה מוזרה […]