ראיתי את הפרק האחרון של היפה והחנון (אין לינק. אין לי כוח. נמאס). היה שם קטע עדות (ככה מתרגמים טסטימוניאל? נשמע קצת מקאברי) של אחת הבנות, בו היה אמרה על מישהו באותו נשימה שהוא יצא על (מישהו) ושהוא נכנס בו. המשמעות, כמובן, אותה משמעות: להתעצבן על מישהו ולהטיח בו דברים קשים. השימוש הלשוני, לעומת זאת, הפוך: כאן הפועל הוא לצאת, וכאן להכנס. אמנם יש את מילות היחס השונות, אבל זו עדיין דוגמית יותר מוצלחת (לדעתי) מאלה שאפרט כאן למטה.
המונח הכי קרוב שאני מכיר שמתאים לתופעה מהסוג הזה היא אוטו-אנטונים (לא להתבלבל עם אוטו–אנטונין), אבל הוא מתאר מקרה הפוך: מילה אחת עם משמעויות הפוכות. בעברית יהיה למשל את לקלס המקראית: גם לקלל וגם לשבח. בעברית של ימינו, יהיה את בן זונה (תודה אבנר), ואת חבל על הזמן.
אז מה עם המקרה שלנו? אם יש לזה כבר שם, אנא שלחו בתגובות. אם אין, אני מציע לקרוא לזה סתירונים. סתם. לא באמת. אולי כן. אבל הנה עוד כמה אהובים עליי:
חלקם ממש שלילה לוגית זה של זה – לא לשים זין על ולשים זין על שניהם מכוונים לחוסר אכפתיות (ומקרה פחות פופולרי, עם אותה משמעות – להשתין על ולא להשתין על*).
[טוב. כמעט עבר שבוע ואין לי עוד דוגמאות. לפני שתחול התיישנות, אתן לכם הקוראים להשלים גם רשימה זו עבורנו.]
* אני חייב, פשוט חייב לשתף אתכם בציטוט של רועי צ', מיום בהיר בשנת 2005: "לא הייתי משתין עליו גם אם הגבות שלו היו עולות באש".
דגש קל 
:-)
אני תוהה אם אפשר לכלול כאן גם את "בן זונה", שיכול להיות חיובי או שלילי, אבל נראה שהוא לא רק תלוי קונטקסט אלא גם תלוי תחביר – משהו יכול להיות בן-זונה לחיוב, אבל לא מישהו, לדעתי.
אה, יצא שהבאתי דוגמא לאוטו-אנטונים, ולא לסתירונים שחיפשת. אופס. חכה, תן לי לחפש משהו רלבנטי יותר.
א. לדעתי המשמעות כאן לא זהה – אם אני קולט נכון את הניואנסים, 'יצא עליו' מכיל גם משמעות ציבורית, קרי – להטיח דברים בפומבי, משמעות שאין בהכרח ב'נכנס בו', שיכול להיות גם בד' אמות. כלומר, כשאני יוצא על מישהו אני נכנס בו בציבור.
ב. שכחת את האוטו-אנטונים הנפלא ביותר בעברית המודרנית – 'חבל על הזמן'. (אה, סליחה, שכחתי. לקלס זה אוטו-אנטונים. חבל על הזמן זה רידוד מזעזע של השפה. ועם טהרנינו הסליחה)
לא שכחתי… זה היה בגרסה הראשונה של הפוסט ומשום מה ירד במיקוד.
ואולי גם זה קשור: תמיד הכרתי את הביטוי I COULD'NT CARE LESS
שמשמעותו שאין משהו שמעניין אותי עוד פחות מזה.
אבל כבר די הרבה זמן אני שומעת בסרטים שהם אומרים I COULD CARE LESS
באותה משמעות.
זה הבדל בין אנגלית בריטית לאנגלית אמריקאית – הבריטים אומרים I couldn't care less והמשמעות היא: רמת האכפתיות שלי כזו נמוכה שאי אפשר לרדת מתחת לרמה הזאת – כלומר: לגמרי לא אכפת לי. האמריקאים הפכו את הביטוי ל-I could care less ומשתמשים בו באותו מובן של: לגמרי לא אכפת לי.
אבנר – למה? אולי רק אם מדובר במישהו שהוא שם פרטי. עם שם עצם זה דווקא בסדר: נסה "זמר בן זונה", "שחקן בן זונה", "בן זונה של מנהל" וכו'.
א הא… "בן זונה של מנהל"… דיברנו על חוסר האחידות הזה במבני שמות תואר:
http://goo.gl/c5pLJ
"לא שם זין" ו"שם זין" blew my mind.
יחד עם "לא/משתין" זה כנראהאחד המקרים הנדירים בהם negative polarity item מופיע גם במשפט חיוב (למרות שהמשמעות נשארת אותו דבר ולא הופכת לחיוב).
(ויותר בנושא הפוסט, יש גם את 'כוכב' שמשמש גם לחיוב וגם לשלילה, בעיקר בעגה צבאית).
מה עם "עף על" בתור פסאודו-אוטו-אנטונים?
"עף על" במובן "מאושר", ו"עף על" במובן "כועס על"?
(לא שהשתמשתי במי מהם, אבל שמעתי…)
באנגלית יש את flammable ואת inflammable ודומיהם.
"יש עליו" ו"אין עליו" שניהם ביטויים של שבח.
ומהמקורות: "ויהודה לעולם תשב" (=תתקיים) לעומת "ודבר ה' לעולם יקום" (=יתקיים).
אתה יוצא מתוך הנחה שלקום זה ההפך מלשבת? לא מבוסס
נדמה לי שזה קשור – לאחרונה גיליתי שיש אי בהירות סביב מובן המשפט: It's all downhill from here (האם זה אומר שמעכשיו תהיה הידרדרות, או הכל יילך קל יותר?)
ויש את "סובל" ו"לא סובל" שלפעמים אומרים אותו דבר.
באנגלית יש fat chance ו-slim chance. אני לא חושב שinflammable זה דוגמא, כי ה-in אינו של שלילה.
לגבי חבל"ז: אני חושב שזה ביטוי מעניין שחבל על הזמן, ושהאטימולוגיה שלו קצת השתכחה. האינטואיציה והזכרון העמום שלי מתקופה הצבא טוענים שניהם שזה קיצור של "חבל על הזמן להסביר לך עד כמה", מה שהופך אותו למטא-תואר. זאת הסיבה שהוא יכול לשמש גם לחיוב וגם לשלילה. זה כמו להגיד על משהו שהוא "לא להאמין עד כמה". לא להאמין עד כמה מה? ברור מההקשר.
בזמני עוד היה שם פס/לא שם פס, אבל עכשיו אני מרגישה זקנה.
ובסתירונים, לרדת על מישהו ולטפס על מישהו, משמעות שניהם להציק למישהו, להקניט אותו.
נזכרתי בעוד סתירונים שקשור ללהשתין: כשאתה רוצה להשתין יש לך פיפי, אבל אתה גם צריך אותו..
האם גם כלום ולא כלום ירדו במיקוד?
אבל המשמעות של כלום היא כ-לום, כמו לום (לום הוא חרצן של זית אם אני לא טועה) – כלומר קצת. מעט מאוד.
לא-כלום = אפילו לא קצת, כלומר – שום דבר.
רוביק מפריך את הטענה המקובלת הזאת כאן:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/877/151.html
בדורבנות הוצעה המילה סתירון כתרגום לאוקסימורון: http://www.dorbanot.com/?p=39334 .
כן, אבל אני מציע סתירונים כיחיד – הסיומת -nym
לדעתי יש הבדל קל בין לא שם זין/קצוץ ל-שם זין/קצוץ, והוא שמי ש"לא שם זין" סתם מגלה חוסר אכפתיות, ואילו מי ש"שם זין" מפגין חוסר אכפתיות בכוונה. לא כך?
רק רציתי לציין, לגבי 'חבל על הזמן', שממש לא מזמן נתקלתי בו בתרגום של שלמה דיקמן ל'מטמורפוזות' של אובידיוס. אני לא זוכרת בדיוק איפה, אבל אם יש דרישה אוכל לדפדף ולחפש.
כמובן שדיקמן סניור, שלרוב כותב בשפה מליצית יפה[*], לא התכוון לביטוי במובנו האוטו-אנטונימי המודרני, אבל עדיין היה ממש מוזר להתקל בו סתם ככה באמצע שורה.
[*] אגב שפתו המליצית של שלמה דיקמן, הידעתם שהלבירינת נקרא בתרגום הזה 'עֶקְמוֹן הַבַּלְבֶּלֶת'? יש לציין שלרוב הוא דווקא לא נוטה לעברת או לתרגם שמות מסוג זה (הקנטאורים למשל נשארים קנטאורים, וכמותם הנימפות, הניאדות, ושאר ירקות), ונדמה לי שרק הלבירינת זכה לתרגום שכזה – ובכל זאת, זה די נפלא.
מאיר עוזיאל כתב פעם על מישהו שקיבל תמונות של אשתו עםהשכן "במצב עדין, כלומר, במצב גס"
אם אומרים על מישהו שהוא סתום, אז מתכוונים גם שיש לו חור בראש?
(נדמה לי שזה סלנג של פעם, והיום רק עושים חור בראש, והימצאותו לא מעידה על אינטלגציה נמוכה)
מה לגבי המילה "כבר"?
כמו ב"אני כבר עשיתי את העבודה אתמול" לעומת "אני כבר אעשה את העבודה מחר" או "כבר הגעתי" לעומת "שניה, אני כבר מגיע"
כלומר משהו שנעשה בעבר לעומת משהו שעתיד להעשות בקרוב.
לגמרי הגיוני שלצאת על מישהו יהיה אותו דבר כמו להיכנס בו. כי יוצא משהו ממך אליו. נשלח מסר (משתלח, מתנגח). זה לצאת עליו עם המילים שלך, שיפגעו בו, שיכנסו. אני מדברת מניסיון. יצא לי לצאת על הרבה אנשים לאחרונה וממש נכנסתי לזה.
סתירונימים: אף (לא) אחד, (לא) כלום
אוטו־אנטונימים תלויי אינטונציה: ממש, בטח
לאחרונה נתקלתי גם ב"סבבה" במובן שלילי של "לא משהו", "ככה ככה", "לא טוב במיוחד" (דמיינו אינטונציה של נו־שוין ופרצוף של שאט נפש. עד אז חשבתי שזה משמש רק במובן של "כייפי" או משהו כזה. עוד מישהו נתקל בזה?
הלו הלו, אם ניכנס לאינטונציות לא נצא מזה. כל דבר בשפה אפשר להפוך ע"י סרקזם.
לגבי אף (לא) אחד אני בספק, כי ה"אף" כבר נותן שלילה לכל הביטוי. ה"לא" רק מחזק.
(לא) כלום זה נכון (וכבר אמרו), ומעניין לציין שלפני כמה עשורים טובים היו משתמשים ב"כלום" בדיוק כמו ב"משהו", כלומר "הממ, יש בזה כלום".
האומנם "אף" כבר נותן שלילה לכל הביטוי?
ההערה לגבי האינטונציה נכונה בעיניי, אף על פי שדווקא יש מהעניין הזה מוצא מסוים. ניקח סרקזם: כל מילה אפשר לנגן סרקסטית, אבל מילים מסוימות נשמעו ככה כל־כך הרבה שכבר אין צורך בהנגנה המיוחדת, והמשמעות ההפוכה למקורית דבקה בהן גם כשאינן מלוות בטון מיוחד. אני חושב שמבחן יפה הוא הספק לגבי כוונת המשורר שמקונן בלבנו כשאנחנו מקבלים מילה כזאת במסרון.
– הוא באס־אם־אס מפייס: אני אוהב אותך.
– היא באס־אם־אס דו־משמעי: בטח.
– הוא מקלל את היום שבו המציאו אס־אם־אס והפסיקו לדבר.
אני חושבת שההבדל בין "יצא עליו" לבין "נכנס בו" קשור לאפקט על המושא. אם הוא יצא עליו יכול להיות שהוא מאוד כעס, צעק, השתולל, הטיח בו האשמות קשות, אבל אם הוא נכנס בו, יש מצב סביר שהמושא גם נפגע מהעניין. הפעולה של "להיכנס בו" יותר אגרסיבית או לפחות מתארת את החוויה של המושא.
עוד הצעה מהכיוון השני, היא שני פעלים הפוכים שאומרים כמעט אותו הדבר. "אני הולך למות משעמום" לעומת "אני עומד למות משעמום".
זכתה היום, היה מסתכל על הנושא הזה כבר לפני כמה שעות
יש לי יש לי. "תיסע באיילון ותרד בלה-גארדיה" זהה במשמעותו ל"תיסע באיילון ותעלה בלה-גארדיה".
למפרע.
משמעו – גם בדיעבד, וגם מראש.
הא?
יש לך דוגמה לשימוש ב"למפרע" במובן "בדיעבד"?
חיפוש זרזי של שתי המילים בגוגל מצא לי את אלה:
http://www.safa-ivrit.org/synonyms/merosh.php
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=136603729
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=182&MessageId=104154547
אם אינני טועה, מקור המילה למפרע הוא "בסדר פרוע" כלומר לא לפי הסדר המקובל.
הדוגמה הקלאסית היא פתיחת פרק ב' של משנת מגילה:
"הקורא את המגילה למפרע, לא יצא."
שמשמעו מי שקרא את הפרקים שלא לפי הסדר, והקדים את המאוחר, או איחר את המוקדם (שזה בעצם אותו הדבר בקריאה).
ומכאן לשימוש של זה בשני אופני הזמן:
מי שלא נוהג בהתאם למקובל ובמקום לשלם אחרי קבלת השירות משלם לפניו, כלומר מראש, אומרים עליו שהוא משלם למפרע.
מי שלא נוהג בהתאם למקובל ומכריז בסוף השנה על העלאת מיסים שחלה על השנה שעברה במקום להודיע זאת בתחילת השנה, כלומר מטיל מסים בדיעבד, אומרים עליו שהטיל מסים למפרע.
מילה גרועה מאוד כשהיא מופיעה בחוזה, אגב.
ובכן, שאני אהיה דודו של קוף.
תודה לכם
(וזה, כמובן, כמו "עף על" שהציעו קודם, אוטו-אנטונים ולא סתירונים)
ברך, מלשון ברכה, מופיע כקללה דווקא כבר בספר איוב, ב', ט: "וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ אֱלֹהִים, וָמֻת". הכוונה כמובן ל"קלל אלוהים, ומות". בלשון ימינו מקובל להשתמש ב"מי שברך" כביטוי לשטף נזיפות.
זה לא סתירון קלאסי משום שהוא משתמש ביופימיזם (או סרקאזם, או סגי-נהור), אבל בכל זאת.
תודה לאיתמר שהפנה אותי לפוסט המעניין הזה.
סתירון הלקוח מהעולם המשפטי:
הביטויים "למותר לציין" ו"לא למותר לציין" בעלי משמעות דומה וקרובה ביותר ואני מוצא שהם משמשים בערבוביה בכתבי טענות משפטיים.
עוד על ההבדל בין שני הביטויים (שלדעתי הינו דק מדק) בקישור:
http://www.safa-ivrit.org/milon/lemotar.php
[…] הצעירים כשהם אומרים זאת? דסק הסלנג של דגש קל, אשר הפליא בעבר לעמוד על ההבדלים שבין "יצא על-" ו"נכנס ב-", […]
מי שמזלזל שם זין. מי שרוצה להפריז בזלזול אומר שאפילו את הפעולה הזאת הוא לא יטרח לבצע.
אותו דבר גם לגעת במקל. אם אני נגעל ממשהו/מישהו/מישהי – אני אגע בהם במקל. אם אני עוד יותר נגעל – אפילו במקל לא אגע בהם.
לא רואה כאן שלילה/סתירה פנימית, אלא משהו שיותר מזכיר את הביטויים האנגליים
I couldn't care less
invaluable
ועוד