• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« אין על אין-גראם
רק דקקקקה, יש כאן פיטבול שולטתת »

נהפוך הוא

27 בדצמבר 2010 על-ידי יובל פינטר

ראיתי את הפרק האחרון של היפה והחנון (אין לינק. אין לי כוח. נמאס). היה שם קטע עדות (ככה מתרגמים טסטימוניאל? נשמע קצת מקאברי) של אחת הבנות, בו היה אמרה על מישהו באותו נשימה שהוא יצא על (מישהו) ושהוא נכנס בו. המשמעות, כמובן, אותה משמעות: להתעצבן על מישהו ולהטיח בו דברים קשים. השימוש הלשוני, לעומת זאת, הפוך: כאן הפועל הוא לצאת, וכאן להכנס. אמנם יש את מילות היחס השונות, אבל זו עדיין דוגמית יותר מוצלחת (לדעתי) מאלה שאפרט כאן למטה.

המונח הכי קרוב שאני מכיר שמתאים לתופעה מהסוג הזה היא אוטו-אנטונים (לא להתבלבל עם אוטו–אנטונין), אבל הוא מתאר מקרה הפוך: מילה אחת עם משמעויות הפוכות. בעברית יהיה למשל את לקלס המקראית: גם לקלל וגם לשבח. בעברית של ימינו, יהיה את בן זונה (תודה אבנר), ואת חבל על הזמן.

אז מה עם המקרה שלנו? אם יש לזה כבר שם, אנא שלחו בתגובות. אם אין, אני מציע לקרוא לזה סתירונים. סתם. לא באמת. אולי כן. אבל הנה עוד כמה אהובים עליי:

חלקם ממש שלילה לוגית זה של זה – לא לשים זין על ולשים זין על שניהם מכוונים לחוסר אכפתיות (ומקרה פחות פופולרי, עם אותה משמעות – להשתין על ולא להשתין על*).

[טוב. כמעט עבר שבוע ואין לי עוד דוגמאות. לפני שתחול התיישנות, אתן לכם הקוראים להשלים גם רשימה זו עבורנו.]

* אני חייב, פשוט חייב לשתף אתכם בציטוט של רועי צ', מיום בהיר בשנת 2005: "לא הייתי משתין עליו גם אם הגבות שלו היו עולות באש".

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • טוויטר

אהבתי

אהבתי טוען...

קשור

פורסם בלקסיקוגרפיה, סמנטיקה, עברית | 44 תגובות

44 תגובות

  1. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 15:28 דורון

    :-)


  2. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 15:40 אבנר

    אני תוהה אם אפשר לכלול כאן גם את "בן זונה", שיכול להיות חיובי או שלילי, אבל נראה שהוא לא רק תלוי קונטקסט אלא גם תלוי תחביר – משהו יכול להיות בן-זונה לחיוב, אבל לא מישהו, לדעתי.


  3. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 15:41 אבנר

    אה, יצא שהבאתי דוגמא לאוטו-אנטונים, ולא לסתירונים שחיפשת. אופס. חכה, תן לי לחפש משהו רלבנטי יותר.


  4. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 15:57 נדב פרץ

    א. לדעתי המשמעות כאן לא זהה – אם אני קולט נכון את הניואנסים, 'יצא עליו' מכיל גם משמעות ציבורית, קרי – להטיח דברים בפומבי, משמעות שאין בהכרח ב'נכנס בו', שיכול להיות גם בד' אמות. כלומר, כשאני יוצא על מישהו אני נכנס בו בציבור.

    ב. שכחת את האוטו-אנטונים הנפלא ביותר בעברית המודרנית – 'חבל על הזמן'. (אה, סליחה, שכחתי. לקלס זה אוטו-אנטונים. חבל על הזמן זה רידוד מזעזע של השפה. ועם טהרנינו הסליחה)


  5. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 16:10 יובל פינטר

    לא שכחתי… זה היה בגרסה הראשונה של הפוסט ומשום מה ירד במיקוד.


  6. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 16:10 דנה

    ואולי גם זה קשור: תמיד הכרתי את הביטוי I COULD'NT CARE LESS
    שמשמעותו שאין משהו שמעניין אותי עוד פחות מזה.
    אבל כבר די הרבה זמן אני שומעת בסרטים שהם אומרים I COULD CARE LESS
    באותה משמעות.


    • ב- 28 בדצמבר 2010 בשעה 21:39 מירב

      זה הבדל בין אנגלית בריטית לאנגלית אמריקאית – הבריטים אומרים I couldn't care less והמשמעות היא: רמת האכפתיות שלי כזו נמוכה שאי אפשר לרדת מתחת לרמה הזאת – כלומר: לגמרי לא אכפת לי. האמריקאים הפכו את הביטוי ל-I could care less ומשתמשים בו באותו מובן של: לגמרי לא אכפת לי.


  7. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 16:16 tor

    אבנר – למה? אולי רק אם מדובר במישהו שהוא שם פרטי. עם שם עצם זה דווקא בסדר: נסה "זמר בן זונה", "שחקן בן זונה", "בן זונה של מנהל" וכו'.


    • ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 16:18 יובל פינטר

      א הא… "בן זונה של מנהל"… דיברנו על חוסר האחידות הזה במבני שמות תואר:
      http://goo.gl/c5pLJ


  8. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 16:38 אורן

    "לא שם זין" ו"שם זין" blew my mind.
    יחד עם "לא/משתין" זה כנראהאחד המקרים הנדירים בהם negative polarity item מופיע גם במשפט חיוב (למרות שהמשמעות נשארת אותו דבר ולא הופכת לחיוב).

    (ויותר בנושא הפוסט, יש גם את 'כוכב' שמשמש גם לחיוב וגם לשלילה, בעיקר בעגה צבאית).


  9. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 17:44 יובל אחר

    מה עם "עף על" בתור פסאודו-אוטו-אנטונים?
    "עף על" במובן "מאושר", ו"עף על" במובן "כועס על"?
    (לא שהשתמשתי במי מהם, אבל שמעתי…)


  10. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 17:55 אפסאלון

    באנגלית יש את flammable ואת inflammable ודומיהם.


  11. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 19:10 דני

    "יש עליו" ו"אין עליו" שניהם ביטויים של שבח.
    ומהמקורות: "ויהודה לעולם תשב" (=תתקיים) לעומת "ודבר ה' לעולם יקום" (=יתקיים).


    • ב- 30 בנובמבר 2011 בשעה 11:17 רואי

      אתה יוצא מתוך הנחה שלקום זה ההפך מלשבת? לא מבוסס


  12. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 19:16 הופ

    נדמה לי שזה קשור – לאחרונה גיליתי שיש אי בהירות סביב מובן המשפט: It's all downhill from here (האם זה אומר שמעכשיו תהיה הידרדרות, או הכל יילך קל יותר?)
    ויש את "סובל" ו"לא סובל" שלפעמים אומרים אותו דבר.


  13. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 20:39 עדי סתיו

    באנגלית יש fat chance ו-slim chance. אני לא חושב שinflammable זה דוגמא, כי ה-in אינו של שלילה.

    לגבי חבל"ז: אני חושב שזה ביטוי מעניין שחבל על הזמן, ושהאטימולוגיה שלו קצת השתכחה. האינטואיציה והזכרון העמום שלי מתקופה הצבא טוענים שניהם שזה קיצור של "חבל על הזמן להסביר לך עד כמה", מה שהופך אותו למטא-תואר. זאת הסיבה שהוא יכול לשמש גם לחיוב וגם לשלילה. זה כמו להגיד על משהו שהוא "לא להאמין עד כמה". לא להאמין עד כמה מה? ברור מההקשר.


  14. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 21:57 Morin

    בזמני עוד היה שם פס/לא שם פס, אבל עכשיו אני מרגישה זקנה.
    ובסתירונים, לרדת על מישהו ולטפס על מישהו, משמעות שניהם להציק למישהו, להקניט אותו.


  15. ב- 27 בדצמבר 2010 בשעה 23:07 חגי

    נזכרתי בעוד סתירונים שקשור ללהשתין: כשאתה רוצה להשתין יש לך פיפי, אבל אתה גם צריך אותו..


  16. ב- 28 בדצמבר 2010 בשעה 11:37 עדי

    האם גם כלום ולא כלום ירדו במיקוד?


    • ב- 29 באוגוסט 2011 בשעה 11:49 דני

      אבל המשמעות של כלום היא כ-לום, כמו לום (לום הוא חרצן של זית אם אני לא טועה) – כלומר קצת. מעט מאוד.
      לא-כלום = אפילו לא קצת, כלומר – שום דבר.


    • ב- 29 באוגוסט 2011 בשעה 16:21 splintor

      רוביק מפריך את הטענה המקובלת הזאת כאן:
      http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/877/151.html


  17. ב- 28 בדצמבר 2010 בשעה 14:10 אביעד עברון

    בדורבנות הוצעה המילה סתירון כתרגום לאוקסימורון: http://www.dorbanot.com/?p=39334 .


    • ב- 28 בדצמבר 2010 בשעה 14:37 יובל פינטר

      כן, אבל אני מציע סתירונים כיחיד – הסיומת -nym


  18. ב- 28 בדצמבר 2010 בשעה 19:45 דנינו

    לדעתי יש הבדל קל בין לא שם זין/קצוץ ל-שם זין/קצוץ, והוא שמי ש"לא שם זין" סתם מגלה חוסר אכפתיות, ואילו מי ש"שם זין" מפגין חוסר אכפתיות בכוונה. לא כך?


  19. ב- 28 בדצמבר 2010 בשעה 23:57 פשוט יעל

    רק רציתי לציין, לגבי 'חבל על הזמן', שממש לא מזמן נתקלתי בו בתרגום של שלמה דיקמן ל'מטמורפוזות' של אובידיוס. אני לא זוכרת בדיוק איפה, אבל אם יש דרישה אוכל לדפדף ולחפש.
    כמובן שדיקמן סניור, שלרוב כותב בשפה מליצית יפה[*], לא התכוון לביטוי במובנו האוטו-אנטונימי המודרני, אבל עדיין היה ממש מוזר להתקל בו סתם ככה באמצע שורה.

    [*] אגב שפתו המליצית של שלמה דיקמן, הידעתם שהלבירינת נקרא בתרגום הזה 'עֶקְמוֹן הַבַּלְבֶּלֶת'? יש לציין שלרוב הוא דווקא לא נוטה לעברת או לתרגם שמות מסוג זה (הקנטאורים למשל נשארים קנטאורים, וכמותם הנימפות, הניאדות, ושאר ירקות), ונדמה לי שרק הלבירינת זכה לתרגום שכזה – ובכל זאת, זה די נפלא.


  20. ב- 29 בדצמבר 2010 בשעה 02:55 moddyfire

    מאיר עוזיאל כתב פעם על מישהו שקיבל תמונות של אשתו עםהשכן "במצב עדין, כלומר, במצב גס"


  21. ב- 29 בדצמבר 2010 בשעה 08:19 splintor

    אם אומרים על מישהו שהוא סתום, אז מתכוונים גם שיש לו חור בראש?
    (נדמה לי שזה סלנג של פעם, והיום רק עושים חור בראש, והימצאותו לא מעידה על אינטלגציה נמוכה)


  22. ב- 29 בדצמבר 2010 בשעה 10:37 טל

    מה לגבי המילה "כבר"?
    כמו ב"אני כבר עשיתי את העבודה אתמול" לעומת "אני כבר אעשה את העבודה מחר" או "כבר הגעתי" לעומת "שניה, אני כבר מגיע"
    כלומר משהו שנעשה בעבר לעומת משהו שעתיד להעשות בקרוב.


  23. ב- 29 בדצמבר 2010 בשעה 14:48 הגר שילה

    לגמרי הגיוני שלצאת על מישהו יהיה אותו דבר כמו להיכנס בו. כי יוצא משהו ממך אליו. נשלח מסר (משתלח, מתנגח). זה לצאת עליו עם המילים שלך, שיפגעו בו, שיכנסו. אני מדברת מניסיון. יצא לי לצאת על הרבה אנשים לאחרונה וממש נכנסתי לזה.


  24. ב- 30 בדצמבר 2010 בשעה 00:34 שבח

    סתירונימים: אף (לא) אחד, (לא) כלום
    אוטו־אנטונימים תלויי אינטונציה: ממש, בטח
    לאחרונה נתקלתי גם ב"סבבה" במובן שלילי של "לא משהו", "ככה ככה", "לא טוב במיוחד" (דמיינו אינטונציה של נו־שוין ופרצוף של שאט נפש. עד אז חשבתי שזה משמש רק במובן של "כייפי" או משהו כזה. עוד מישהו נתקל בזה?


    • ב- 30 בדצמבר 2010 בשעה 08:21 יובל פינטר

      הלו הלו, אם ניכנס לאינטונציות לא נצא מזה. כל דבר בשפה אפשר להפוך ע"י סרקזם.
      לגבי אף (לא) אחד אני בספק, כי ה"אף" כבר נותן שלילה לכל הביטוי. ה"לא" רק מחזק.
      (לא) כלום זה נכון (וכבר אמרו), ומעניין לציין שלפני כמה עשורים טובים היו משתמשים ב"כלום" בדיוק כמו ב"משהו", כלומר "הממ, יש בזה כלום".


    • ב- 4 בינואר 2011 בשעה 01:36 שבח

      האומנם "אף" כבר נותן שלילה לכל הביטוי?
      ההערה לגבי האינטונציה נכונה בעיניי, אף על פי שדווקא יש מהעניין הזה מוצא מסוים. ניקח סרקזם: כל מילה אפשר לנגן סרקסטית, אבל מילים מסוימות נשמעו ככה כל־כך הרבה שכבר אין צורך בהנגנה המיוחדת, והמשמעות ההפוכה למקורית דבקה בהן גם כשאינן מלוות בטון מיוחד. אני חושב שמבחן יפה הוא הספק לגבי כוונת המשורר שמקונן בלבנו כשאנחנו מקבלים מילה כזאת במסרון.
      – הוא באס־אם־אס מפייס: אני אוהב אותך.
      – היא באס־אם־אס דו־משמעי: בטח.
      – הוא מקלל את היום שבו המציאו אס־אם־אס והפסיקו לדבר.


  25. ב- 31 בדצמבר 2010 בשעה 01:15 שובל שדה

    אני חושבת שההבדל בין "יצא עליו" לבין "נכנס בו" קשור לאפקט על המושא. אם הוא יצא עליו יכול להיות שהוא מאוד כעס, צעק, השתולל, הטיח בו האשמות קשות, אבל אם הוא נכנס בו, יש מצב סביר שהמושא גם נפגע מהעניין. הפעולה של "להיכנס בו" יותר אגרסיבית או לפחות מתארת את החוויה של המושא.

    עוד הצעה מהכיוון השני, היא שני פעלים הפוכים שאומרים כמעט אותו הדבר. "אני הולך למות משעמום" לעומת "אני עומד למות משעמום".


  26. ב- 31 בדצמבר 2010 בשעה 12:52 Oraculus

    זכתה היום, היה מסתכל על הנושא הזה כבר לפני כמה שעות


  27. ב- 5 בינואר 2011 בשעה 10:16 רועי פיטשון

    יש לי יש לי. "תיסע באיילון ותרד בלה-גארדיה" זהה במשמעותו ל"תיסע באיילון ותעלה בלה-גארדיה".


  28. ב- 9 בינואר 2011 בשעה 16:32 אדם מתן

    למפרע.

    משמעו – גם בדיעבד, וגם מראש.


    • ב- 9 בינואר 2011 בשעה 17:38 יובל פינטר

      הא?
      יש לך דוגמה לשימוש ב"למפרע" במובן "בדיעבד"?


    • ב- 9 בינואר 2011 בשעה 17:52 splintor

      חיפוש זרזי של שתי המילים בגוגל מצא לי את אלה:
      http://www.safa-ivrit.org/synonyms/merosh.php
      http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=136603729
      http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=182&MessageId=104154547

      אם אינני טועה, מקור המילה למפרע הוא "בסדר פרוע" כלומר לא לפי הסדר המקובל.
      הדוגמה הקלאסית היא פתיחת פרק ב' של משנת מגילה:
      "הקורא את המגילה למפרע, לא יצא."

      שמשמעו מי שקרא את הפרקים שלא לפי הסדר, והקדים את המאוחר, או איחר את המוקדם (שזה בעצם אותו הדבר בקריאה).

      ומכאן לשימוש של זה בשני אופני הזמן:
      מי שלא נוהג בהתאם למקובל ובמקום לשלם אחרי קבלת השירות משלם לפניו, כלומר מראש, אומרים עליו שהוא משלם למפרע.
      מי שלא נוהג בהתאם למקובל ומכריז בסוף השנה על העלאת מיסים שחלה על השנה שעברה במקום להודיע זאת בתחילת השנה, כלומר מטיל מסים בדיעבד, אומרים עליו שהטיל מסים למפרע.


    • ב- 9 בינואר 2011 בשעה 19:31 אדם מתן

      מילה גרועה מאוד כשהיא מופיעה בחוזה, אגב.


    • ב- 9 בינואר 2011 בשעה 21:00 יובל פינטר

      ובכן, שאני אהיה דודו של קוף.
      תודה לכם
      (וזה, כמובן, כמו "עף על" שהציעו קודם, אוטו-אנטונים ולא סתירונים)


  29. ב- 9 בינואר 2011 בשעה 19:30 אדם מתן

    ברך, מלשון ברכה, מופיע כקללה דווקא כבר בספר איוב, ב', ט: "וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ אֱלֹהִים, וָמֻת". הכוונה כמובן ל"קלל אלוהים, ומות". בלשון ימינו מקובל להשתמש ב"מי שברך" כביטוי לשטף נזיפות.
    זה לא סתירון קלאסי משום שהוא משתמש ביופימיזם (או סרקאזם, או סגי-נהור), אבל בכל זאת.


  30. ב- 13 בפברואר 2011 בשעה 21:04 אופיר גלבוע

    תודה לאיתמר שהפנה אותי לפוסט המעניין הזה.
    סתירון הלקוח מהעולם המשפטי:
    הביטויים "למותר לציין" ו"לא למותר לציין" בעלי משמעות דומה וקרובה ביותר ואני מוצא שהם משמשים בערבוביה בכתבי טענות משפטיים.

    עוד על ההבדל בין שני הביטויים (שלדעתי הינו דק מדק) בקישור:
    http://www.safa-ivrit.org/milon/lemotar.php


  31. ב- 24 באוגוסט 2011 בשעה 07:56 לאכול סיבוב על- « דגש קל

    […] הצעירים כשהם אומרים זאת? דסק הסלנג של דגש קל, אשר הפליא בעבר לעמוד על ההבדלים שבין "יצא על-" ו"נכנס ב-", […]


  32. ב- 30 בנובמבר 2011 בשעה 11:23 רואי

    מי שמזלזל שם זין. מי שרוצה להפריז בזלזול אומר שאפילו את הפעולה הזאת הוא לא יטרח לבצע.
    אותו דבר גם לגעת במקל. אם אני נגעל ממשהו/מישהו/מישהי – אני אגע בהם במקל. אם אני עוד יותר נגעל – אפילו במקל לא אגע בהם.

    לא רואה כאן שלילה/סתירה פנימית, אלא משהו שיותר מזכיר את הביטויים האנגליים

    I couldn't care less
    invaluable

    ועוד



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • עברי=ה דבר.י עברית!
    • כינויי שייכות
    • קו האימות
    • נוער מדבר מגניב
    • שש שלוש שמונה, אלפיים עשרים
  • תגובות אחרונות

    רוני הפנר על עברי=ה דבר.י עברית!
    איתמרק על עברי=ה דבר.י עברית!
    RanE על עברי=ה דבר.י עברית!
    kinneretazriel על כינויי שייכות
    דובי על נוער מדבר מגניב
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (21)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (107)
    • מהנעשה בעירנו (106)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
      • קורונה (2)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (73)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (75)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (125)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (11)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (60)
    • פוסט אורח (26)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (7)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (108)
    • שפות דבורות (402)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (136)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (11)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (352)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (106)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (10)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • נובמבר 2022 (1)
    • ספטמבר 2022 (1)
    • יוני 2022 (1)
    • מאי 2022 (1)
    • נובמבר 2021 (1)
    • מאי 2021 (1)
    • ינואר 2020 (1)
    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    ציוץ מאת linguistlist

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • דגש קל
    • הצטרפו אל 107 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • דגש קל
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
%d בלוגרים אהבו את זה: