Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוקטובר, 2010

תודה לכל מי שעקב במהלך היום. תודה דגשית גם לבן לי על עדכוני הטוויטר (http://twitter.com/dageshkal‏ , כן?) וליובל על החברה. מחר אעביר לו את שרביט העדכונים ואם היום השני של הכנס יהיה מוצלח אפילו חלקית יחסית ליום הראשון, מצבנו יהיה טוב.

והנה הסיכום המתגלגל:

18:00‏ והיום הראשון תם עם הרצאה מעניינת של יועד וינטר על כינויים חוזרים וטיפול בסקולם (יובל יסביר כבר מה זה). סיום הולם ביותר. וגם, נראה לי שזיהיתי מגמה או לפחות תופעה: בלשנים תיאורטיים שלא מתביישים למצוא דוגמאות ודוגמאות-נגד בגוגל. יובל רק מציין בצדק שבאינטרנט הגדול והמפחיד קשה לפעמים לדעת אם מדובר בדובר יליד או לא.

16:15‏ סשן צהריים אינטנסיבי היה לנו.
רועי גפטר בודק נושא אהוב, צירופי שייכות כמו "נפל לי הארנק". הוא הציג ניסוי שתומך בתיאוריה לפיה התקינות של משפטים כאלה (השוו *נפל השיפוצניק לחיים) נובעת ממאפייני השייכות: חי/דומם, מסוים/לא וכו'.
עידית דורון שמה לה למטרה לעורר את המחקר השמי עם תיאוריה איקונוקלסטית על ארגטיביות בניאו-ארמית.
ואורה מטושנסקי עשתה להטוטים תחביריים כדי לנסות ולתת תיאור אחיד לשימושים השונים של same‏ ומקבילותיו בשפות נוספות. אם כבר אורה, נזכיר בהזדמנותאת בדיחות-התחביר ובדיחות-חומסקי בדף הבית שלה,‎ ‎http://www.let.uu.nl/~Ora.Matushansky/personal/personal.html.

13:45 בלוגרי שפה נוספים כאן: גבי דנון ועידן לדנו. אני לא שואל אותם למה הם לא בולגים יותר על שפה כדי שהם לא ישאלו אותי למה אני כן.

13:30 מה יש לאכול בבר אילן? אין בשר! מזל שהיתה שווארמה מעבר לכביש. ‏

‏12:30 הפסקת צהריים, במהלכה אני מגלה שבן לי דרש ממני להשתמש בפחות סימני קריאה. מה לעשות, בלשנות זה מלהיב. וגם בורקס.

אולגה קגן מנסה למצוא מאפיינים לתחיליות פעלים ברוסית ולהצרין את כולם באמצעות פעולות על קבוצות. בעצם לא הכל, במידת האפשר. הרצאה סולידית ביותר, אחשוב על זה בהקשרי שפות גרמאניות.

11:20‏ אני מרגיש לא בנוח עם כל כך מעט תחבירנים וכל כך הרבה סמנטיקאים. פינטר מייעץ: "כשאתה במיעוט תשתוק". אבל מספיק פוליטיקה.

11:05‏ ברברה פארטי, סמנטיקאית מדופלמת, סיפרה על הבדלי נומינטיב/גניטיב ואקוזטיב/גניטיב ברוסית. ההבדלים ניתנים להוסבר ע"י התייחסות לכלליות של שם העצם או הפעל במסגרת של הלבנה סמנטית. במילים אחרות: הבנתי את כל ההרצאה הראשונה! ווהו! ויש כיבוד! ווהו!

09:25‏ אחרי סיבוב קצר בקמפוס נפתחה ההרשמה. אז ספרון אבסטרקטים יש, קפה יש, הרשמה יש, האינטרנט עובד ועכשיו הכל מוכן לאירוע המרכזי – ביאת הפינטר!

וזה מה שכתבתי לפני הכנס:
09:00 בוקר טוב לכולם. היום יום חג לקהילת הבלשנות הישראלית: היום ומחר נערך בבר-אילן הכינוס העשרים ושישה של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית.
היום הוא גם יום חג לדגש קל: הלייב בלוגינג הראשון שלנו! שדרי הקווים שלנו תופסים את מקומם וישתדלו לדווח מהכנס. הרשומה הזו תתעדכן ככל שהיום יתקדם. אם נצליח.

Read Full Post »

אז מה, קשה לקרוא ערבית וזה משפיע לרעה על תלמידים ערבים? כך סיפרו לנו בכל מיני כלי תקשורת לאחרונה. בגלל שגם אני הייתי עצלן לא הספקתי לבלוג על המחקר עד עכשיו, אבל כעת נתקן את המעוות. נדבר על המחקר והתוצאות, ואז איך ניתן לפרש אותן. ואז – אוֹהוֹ! – נדבר על איך ניתן לפרש את פירוש התוצאות, כי זה מה שמעניין את הציבור הרחב (ולשם גם ניתן לדלג אם אתם לא מעוניינים בפרטים הטכנים): האם ערבית מקשה על ילדים ללמוד?

המחקר עצמו

המחקר נערך ע"י רפיק אברהים וזוהר אביתר מאוניברסיטת חיפה. פרופ' אברהים הוזכר אצלנו לפני שנה, אבל על פרופ' אביתר ועבודתה הפסיכובלשנית המעניינת עוד לא יצא לנו לכתוב. כשניגשים למאמר הזה כדאי להזכיר בקצרה את ההבדל בין ההמיספרה הימנית של המוח להמיספרה השמאלית: רוב עיבוד השפה נעשה בצד שמאל, בעוד צד ימין אחראי יותר על מחוות ותנועה. פיזית, ההמיספרה השמאלית שולטת בצד הימני של הגוף וההמיספרה הימנית בצד שמאל של הגוף, כך שאפשר לעשות ניסוי פיזי בצד ימין (כפי שנראה מיד) וללמוד ממנו על הפעילות של ההמיספרה השמאלית, ה"לשונית" יותר.

החוקרים עבדו עם סטודנטים ערבים באונ' חיפה, אוכלוסיה מעניינת בין היתר משום שהיא לכל הפחות תלת-לשונית: עברית, ערבית ואנגלית. יש שיטענו שקיימת דיגלוסיה משמעותית מספיק בערבית כדי שאפשר יהיה להתייחס לאוכלוסיה כאל ארבע-לשונית: ערבית מדוברת (שפת אם), ערבית ספרותית (נלמדת מכיתה א'), עברית (נלמדת מכיתה ב') ואנגלית (נלמדת מכיתה ד'). במחקרים קודמים (2004 עם דאיה גנאים, 2007), אותם לא היתה לי הזדמנות לקרוא, החוקרים גילו שההמיספרה הימנית מתקשה עם מספר מילים בערבית (אך לא בעברית). ספציפית, ההמיספרה הימנית לא הבדילה בין אותיות כמו تـ-ثـ-نـ-بـ אבל ההמיספרה השמאלית כן. ההסבר של אביתר, אברהים וגנאים: הנקודות הדיאקריטיות מקשות על הפיענוח, כמו גם הצורות שונות שאות עשויה לקבל (למשל هـ-ـهـ-ه-ـه, ואם יורשה לי רגע של טרחנות, כדאי לדאוג לאותיות מודפסות במאמר הבא ולא כפי שפורסם במאמר הזה).

אז מספר דברים משתלבים כאן: רב-לשוניות, שתי ההמיספרות של המוח ושפות שונות מבחינה מורפולוגית (בניינים ושורשים בשפות השמיות אך לא באנגלית) ואורתוגרפית (אותיות מתחברות וניקוד דיאקריטי בערבית). כדי לנסות ולבודד את ההשפעות השונות נבדקו מספר פנים של ניסוי בסיסי אחד: המשתתף התבקש לסמן אם מילה מסוימת היא מילה אמיתית (למשל פתרון) או לא-אמיתית (למשל כשלדן). חצי מהניסויים היו חד-צדדיים (רק מילה אחת מוצגת) וחצי היו דו-צדדיים (שתי מילים מוצגות, אחת בכל צד של המסך, כשהמילה הרלוונטית מסומנת בקו). ולהלן הדקויות:

  • ההמיספרה המשתתפת. אם מילה מוצגת בצד ימין של שדה הראיה ניתן להניח שהיא תעובד על ידי ההמיספרה השמאלית, ולהיפך. כאן יש שני גורמים נוספים: מילה אמיתית/לא-אמיתית ומידת הסיבוכיות של המילה.
    למה הכוונה ב"סיבוכיות"? נטען שמילים בשלוש השפות יכולות להיות "פשוטות" או "מורכבות". מילים "מורכבות" הן הטייה של מילה אחרת, "פשוטה", שאותה לא ניתן לפרק הלאה. כך למשל idiot היא מילה "פשוטה" אך lover היא מילה "מורכבת" (love+er). בעברית, חלמון היא מילה "פשוטה" אך דרכון היא מילה "מורכבת" (דרך+ון). ובערבית, طاولة "פשוטה" אך مدرسة "מורכבת" (م+درس+ة). אני מוכרח לומר שאני לא משוכנע לגבי החלוקה הזו וגם לא הבנתי על איזה בסיס תיאורטי היא נשענת, אבל לאורך המחקר ברור שישנם הבדלים בין מילים "פשוטות" ומילים "מורכבות". הרשומה הזו היא לא המקום להיכנס לעומק העניין, ובין כה וכה המחקר לא נשען על ההבחנה הזו. ניתן לעיין ברשימות המילים בשלושת העמודים האחרונים של המאמר.
  • מסיחים. בניסויים הדו-צדדיים היו מסיחים שמהם הנבדקים היו צריכים להתעלם. השפעה של המסיחים על התוצאות תעיד על כך שהמיספרה אחת משתמשת במשאבים של ההמיספרה השנייה על מנת לעבד את המילה ש"באחריותה".
  • צדדיות. הבדל בתוצאות בין הניסויים החד-צדדים והדו-צדדים ירמוז לכך שישנם תהליכים שמבוצעים על ידי שתי האונות גם יחד.

המשתתפים בניסוי היו 37 סטודנטים ערבים באונ' חיפה. תפקידם היה לקבוע – במהירות האפשרית – האם מילה מסוימת היא באמת מילה בשפה או שאינה מילה בשפה. נזכיר גם שבניסויים הקודמים ניתן היה לראות שההמיספרה הימנית מתקשה לזהות מילים בערבית ללא עזרת ההמיספרה השמאלית. נמשיך הלאה.

התוצאות

זה החלק הקשה ביותר לסיכום משום שהוא מלא בניתוחים סטטיסטיים וגרפים. העירו-נא בתגובות אם משהו לא ברור מספיק.
אברהים ואביתר בדקו כיצד המשתנים שהוזכרו לעיל משפיעים על התשובה שהנבדקים נותנים, ובפרט על היחס בין תשובות נכונות ובין זיהויים שגויים. החוקרים הגדירו מדד רגישות למשתנה מסוים, שאפשר לתאר אותו כהתאמה בין תשובות מדויקות ובין המשתנה. מהניתוח הסטטיסטי ניתן היה לזהות גם הטייה לאחד משני הכיוונים, אם היתה קיימת; כלומר אם היתה נטייה לענות יותר "כן מילה" או "לא מילה". מדגדג לי לנתח את זה כך שנטייה לענות "כן מילה" משמעותה שניתנה תשובת ברירת המחדל ונטייה לענות "לא מילה" מעידה בהכרח על כך שהתרחש ניתוח, אבל זה לא עקרוני.
אם כך, תוצאות (שתמיד אפשר לדלג עליהן ולעבור לפסקה הבאה).

  1. הרגישות היתה גבוהה יותר עבור טווח הראיה הימני מאשר טווח הראיה השמאלי, קרי רגישות גבוהה יותר עבור ההמיספרה השמאלית. מכאן שההמיספרה השמאלית היתה יעילה מאוד במשימה הזו באופן כללי, הן עבור ניסויים חד-צדדיים והן עבור דו-צדדיים (איור 1A).

    איור 1 מתוך אברהים ואביתר 2009

    איור 1 מתוך אברהים ואביתר 2009

  2. בשדה הראיה הימני – כלומר ההמיספרה השמאלית – הביצועים היו תמיד טובים יותר בערבית מאשר בשפות האחרות. בשדה הראיה השמאלי – כלומר ההמיספרה הימנית – אין הבדל כזה, מה שמתקשר לטענה הקודמת לגבי אי-היכולת של ההמיספרה הימנית לעבד ערבית.
  3. הבדלים במורכבות לקסיקלית (מילה "פשוטה"/"מורכבת") היו רק בעברית ואנגלית, אבל בכיוונים הפוכים. באנגלית היה קל יותר לענות נכון על מילים "פשוטות" ובעברית היה קל יותר לענות על מילים "מורכבות". כמובן שהשוואות כאלה נעשו רק בתוך אותה שפה, כי אין טעם להשוות בין מילים "מורכבות" בערבית ומילים "פשוטות" באנגלית.
  4. איור 2 מתוך אברהים ואביתר 2009

    איור 2 מתוך אברהים ואביתר 2009

    עוד בסיבוכיות, בשפות השמיות היתה הטייה לכיוון "כן מילה" רק במילים ה"מורכבות" אבל לא ב"פשוטות". הטייה כזו משמעותה זיהוי מוטעה של לא-מילים בתור כן-מילים. בעברית הדבר קרה בשני טווחי הראיה, מה שמעיד על מעורבות שתי האונות. לעומת זאת, גם בערבית וגם באנגלית הנטייה היתה לכיוון "כן מילה" רק כשהיה מדובר בטטוח הראיה השמאלי בניסויים דו-צדדיים. זה עסק מסובך, אבל החוקרים מסבירים אותו בכך שבעברית, ההמיספרה הימנית מסתייעת בהמיספרה השמאלית ובשפות האחרות האונות מנסות להסתדר לבד.

  5. כשמסתכלים על האינטראקציה בין שתי האונות בולטת לעין העובדה שההמיספרה השמאלית תמיד חזקה יותר בכן-מילים וחלשה יותר בלא-מילים (איור 2). החוקרים טוענים שמדובר בעדות לעיבוד עצמאי של כל המיספרה והמיספרה.
  6. מה קורה באמת בניסויים הדו-צדדיים? בערבית ישנה רגישות גדולה יותר עבור כן-מילים מאשר עבור לא-מילים. מעבר לכך, עבור כל שלוש השפות יש רגישות גדולה יותר עבור מילים "פשוטות" מאשר עבור מילים "מסובכות" (טבלה 3). להערכת החוקרים, זה משום שההמיספרות מזהות לא-מילים לבד אך על מנת לזהות כן-מילים יש צורך בשיתוף פעולה ביניהן. גם כאן עושה רושם שערבית דווקא נזקקת לשיתוף פעולה בין שתי ההמיספרות (איור 3). מה שמביא אותנו לדיון בתוצאות הניסוי.

    איור 3 מתוך אברהים ואביתר 2009

    טבלה 3 מתוך אברהים ואביתר 2009

    טבלה 3 מתוך אברהים ואביתר 2009

פירוש התוצאות

אלה היו התוצאות העיקריות. כפי שניתן לראות, מדע זה עסק מסובך, וזה לא שניתן לומר "קשה לקרוא ערבית" וזהו. אבל בואו ננסה.

  • ההמיספרה השמאלית מתמחה בעיבוד לאורך כל הניסוי. בנוסף, עושה רושם שההמיספרה הימנית מתקשה להתמודד עם ערבית לבדה.
  • ברם, גם ההמיספרה הימנית השתתפה במשימה. ניתן לראות זאת באמצעות ההשפעה של טווח הראיה ימין/שמאל על תוצאות הניסוי עם סיבוכיות המילים.
  • המיספרות מסוגלות לזהות לא-מילים לבדן, אך על מנת לזהות כן-מילים הן נדרשות לשיתוף פעולה זו עם זו.
  • פרשנות מעניינת במיוחד נוגעת להשפעת שפת האם על השפות האחרות. כזכור, ההנחה שנתמכת במחקרים קודמים היא שההמיספרה השמאלית מטפלת במורפולוגיה אצל דוברי אנגלית, בעוד דוברי שפות שמיות נזקקים לשתי האונות עקב השילוב בין זיהוי השורש והכנסתו למשקל. בניסוי הנוכחי נצפתה התנהגות שונה לגבי אנגלית מזו שנצפית אצל מוחות של דוברי אנגלית ילידים. החוקרים משערים שישנה השפעה של שפת האם, ומסקרן לבדוק איפה עוד בתוצאות ישנה השפעה של שפת האם על עיבוד עברית ואנגלית.
  • ושוב, ההמיספרה הימנית: בערבית יש רגישות לסטטוס כן-מילה/לא-מילה רק בהמיספרה השמאלית. כפי שראינו, זוהי אחת הנקודות העיקריות של אביתר ואברהים.

מה הלאה

אחת ההנחות הבולטות של צמד המדענים היא שההמיספרה הימנית של דוברי שפות שמיות מוכרחת להיות מודעת למורפולוגיה, בין אם לבדה או תוך היעזרות בהמיספרה השמאלית. המסקנה הבולטת שנגזרת מכך ומהנתונים היא שאמנם הדבר קורה בעברית אך לא בערבית, ולכן ניתן לומר שההמיספרה הימנית לא מצליחה לבצע את העבודה הזו בערבית; ולא באנגלית, כצפוי, משום שבשפה גרמאנית אין צורך בפירוק מורפולוגי כזה.

עכשיו כמה הערות משלי. הפרשנות של החוקרים היא אמנם רק הסבר אפשרי אחד, אבל כזה שנתמך היטב על ידי התוצאות. כדי להעמיק עוד יותר בנושא הזה, צריך לשים לב לשני המישורים הקיימים. האחד הוא המפורולוגי והשני הוא האורתוגרפי, כלומר צורת האותיות. אם לזה היתה השפעה מכריעה (כפי שניתן היה להבין בטעות מהכתבות בתקשורת), נצפה לראות תופעות דומות גם באמהרית (בגלל כתב הגעז המטריף), בגרמנית (בגלל ההבדלים המזעריים בין a ו-ä) ובאנגלית (כי הרי אין צמדים מבלבלים יותר מאשר O/Q, E/F ו-i/l).

ברם, המורפולוגיה היא עסק כבד הרבה יותר והיא יכולה ליצור עומס חישובי כמו זה שאולי ניתן להבחין בו בניסוי הזה. לכן הכיוונים העתידיים שצויינו בהודעה לעיתונות (השוואה בין דוברי ערבית מבוגרים יותר וצעירים יותר) נראים הגיוניים.

פירוש פירוש התוצאות

עכשיו שצלחנו את המחקר, נותרנו עם שאלה אחת – מה זה בעצם אומר אם המיספרה כך וכך מתפקדת כך וכך? זה באמת נתון לפרשנות. ראשית, זכות הדיבור לד"ר אברהים:

ד"ר רפיק אברהים מסכם את תוצאות הניסוי: "תוצאות אלו מעידות על כך שקיים אתגר גדול יותר בקריאה של השפה הערבית במיוחד אצל הקורא המתחיל. הדבר מחייב את העוסקים בהוראת הכתב הערבי, בעיקר בשלבי בית הספר ולימוד הקריאה, להיערך בהתאם ולבנות תוכניות לימוד מיוחדות כולל שיטות התערבותיות לקריאת הערבית.
יש לשקול קביעת לוחות זמנים שונים ללימוד ערבית מאשר ללימוד שפות אחרות, בניגוד לתוכניות הקיימות לפיהן על התלמיד ללמוד לשלוט בכל רזי השפה ופיענוח הכתב בתוך זמן קצר יחסית, כאשר אובייקטיבית נראה שזה כמעט בלתי אפשרי. יש למצוא עקומה אחרת ללימוד הקריאה בערבית ואפילו לדחות את הלימוד לשלב מאוחר יותר (התחלת כיתה ב')".

לא השתכנעתי. המחקר הזה לא הראה לי בוודאות שיש עומס קוגניטיבי מיוחד בעת קריאת ערבית, רק שהמנגנונים שונים. אולי כאן השוואה עם שפות שמיות נוספות בישראל יכולה להועיל. בפשטות, אני לא חושב שעמדתו של אברהים היא נובעת ישירות מהמחקר שלו, גם אם היא יכולה להסתמך עליו.

מה שברור עוד פחות הוא ההפרזה של אמצעי התקשורת כמו הביביסי והפרשנות היצירתית (תרגום שלי):

"ההמיספרה הימנית רגישה יותר להיבטים הגלובליים של מה שהיא מסתכלת עליו, בעוד ההמיספרה השמאלית רגישה יותר למאפיינים המקומיים", אומרת פרופסור אביתר. משמעות ההבדלים הקטנים מאוד בין תווים בערבית היא שלקרוא את התווים האלה זו משימה קשה עבור ההמיספרה הימנית.

מה שכן, לטמקא מגיע קרדיט על כותרת המשנה "הימין לא קורא ערבית".

לפני שנסיים, כדאי לראות מה נכתב בבלוגוספירה על המחקר הזה. שניים מבלוגרי השפה הנחשבים ברשת, Language Hat (עורך לשוני בעברו ואדם עם גישה בריאה לשפה) וד"ר אלאמין סואק (מבין לא קטן בשפות צפון-אפריקאיות) התייחסו בפקפוק לא ברור לדיווחים על המחקר. הטענה העיקרית של סואק היא שבגלל שמדובר בערבים ישראלים שמוקפים בעברית ואף לומדים בעברית באוניברסיטה, המחקר לא קביל כמקור מידע על התנהגות של דוברי ערבית "אמיתיים" (במילותיי שלי). סואק הוא בלשן מרשים למדי, אבל במקרה הזה הוא טועה בגדול. הבדלים בין שלוש השפות צצו לאורך כל הניסוי, כתוצאה של משתנים רבים ומגוונים, ואין זה רציני לפטור אותם במחי יד; מילא, אם היה מתייחס עניינית לפרשנות מסוימת של תוצאה כזו או אחרת, אבל לא זה המצב. נראה לי שבמקרה הזה, הסוציובלשן שבסואק ניצח את המדען שבו וניסה לייחס את התוצאות למאפיין חוץ-לשוני אנתרופולוגי. תעיד על כך התייחסותו למשתתפים במחקר כ"תושבים פלסטינים בישראל", צירוף שלא הופיע כלל במחקר המקורי.

הח"מ מנסה לשווא להבין את הניתוחים הסטטיסטיים המסובכים באברהים ואביתר 2009

הח"מ מנסה לשווא להבין את הניתוחים הסטטיסטיים המסובכים באברהים ואביתר 2009

Raphiq Ibrahim and Zohar Eviatar (2009). Language status and hemispheric involvement in reading: Evidence from trilingual Arabic speakers tested in Arabic, Hebrew, and English. Neuropsychology, 23(2), 240-254.

Read Full Post »

« Newer Posts