מן העיתונות – ספיישל מעצרים במדינות ערב

לפני כשבוע היה מקרה עדין של דו-משמעות בכותרת של טמקא:

נו טוב, מעטים האנשים שלא הבינו את זה, גם אם בקריאה ראשונה יש מקום לבלבול: חומר יכול לבטא "פרטי מידע" או "סמים", ומילת הקישור על מחלטרת גם בתור אודות. כך או כך, לא צריך יותר מדי הקשר כדי להבין לאיזה מן הקריאים התכוון המשורר. שתי הפוליסמיות מתפרקות בקלילות.

יומיים אחרי-כן באה כותרת הרבה יותר מעניינת:

אני עברתי כאן מספר שלבים:

1. מה? אנשים קיבלו מאסר על זה שהם לא הצליחו לגנוב ציור של ואן גוך? מוזר.
2. אהה… הם התרשלו בגניבה, ולכן היה אפשר לעצור אותם. המאסר הוא על הגניבה עצמה.
3. (לאחר קריאת הכתבה) טוב טמקא, הגזמתם הפעם. מי שנשפטו למאסר הם בכלל עובדי המוזיאון שפעלו ברשלנות שבגללה גנבו את הציור (דזבין אבא בתרי זוזי).
4. התמקחות
5. השלמה

העורכים התכוונו שהצירוף "גניבת ציורו של ואן גוך" אמור להיות מופרד לחלוטין (סמנטית) משאר הכותרת. הוא מתאר אירוע מסוים, תקרית, ומהווה יחידה נפרדת. מה לעשות, שמילית היחס "ב" יושבת כך לפניו, ושהיא מסתדרת כל כך יפה עם "מתרשלים", שכמעט לא היה מנוס מלהבין את הכותרת לא נכון באופן ראשוני.

כאן כבר אין טעות של פוליסמיה, אלא דו-משמעות ברשת התמטית של "מתרשלים": כמו שאפשר להגיד "יובל אוכל" ואפשר לומר "יובל אוכל בננה", כך אפשר להגיד "יובל התרשל" או "יובל התרשל במילוי תפקידו". המשלים הינו אופציונלי בלבד, אך אנחנו נעדיף לרוב לנתח משפטים כאלה כאילו הוא שם.

נוסיף את דו-המשמעות שהובילה אותי משלב 1 לשלב 2 ונקבל את מלוא יופי הכותרת: אחרי "מאסר ל-" נצפה לראות תיאור של הפשע או המחדל עצמו (וזה אכן מה שקורה בקרי האמיתי של המשפט, שלב 3). הפרגמטיקה (ידע העולם וההקשר) הובילה אותי להאמין שעונש לא יכול להיות על התרשלות בגניבה, ולכן חיפשתי משמעות אחרת. כיוון שכבר היה לי בראש שמי שקיבל את העונש הם אלה שניסו לגנוב, הלבשתי עליהם סיפור חדש. הקרי הזה הוביל אותי לשתי טעויות: האחת, בזהות הנאסרים. השניה, בתשובה לשאלה "האם הגניבה הצליחה?" (התשובה האמיתית: כן. התשובה לפי שלב 2: לא).

שנת לימודים חד-משמעית לסטונדטים מבינינו, והמשך קריאה מהנה!